ביאור:קהלת ז כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




קהלת מוצא חשבון[עריכה]


קהלת ז:

" "23 כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה, אָמַרְתִּי 'אֶחְכָּמָה', וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי."   "24 רָחוֹק מַה-שֶּׁהָיָה, וְעָמֹק עָמֹק, מִי יִמְצָאֶנּוּ ?"

"25 סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר, וּבַקֵּשׁ חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן ; וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל, וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת."

"26 וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ - אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ. "

"27 רְאֵה זֶה מָצָאתִי,אָמְרָה קֹהֶלֶת; אַחַת לְאַחַת, לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן "

"28 אֲשֶׁר עוֹד בִּקְשָׁה נַפְשִׁי וְלֹא מָצָאתִי : אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי - וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי "

"29 לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי , אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר; וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים." "

בקטע קצר זה ישנן הופעות רבות של הפועל " מצא " ושל השם " חשבון "; בנוסף לכך, האשה נזכרת כאן פעמיים, ועוד פעם (בפסוק כז) מופיע ביטוי מוזר בלשון נקבה - "אמרה קהלת ".

תופעות אלו מלמדות שמדובר בקטע אחד עם נושא אחד, אולם קשה להבין מה בדיוק הנושא של הקטע?

1. הסכנה שבריבוי נשים[עריכה]

ייתכן שהקטע עוסק בחטאו של שלמה, אשר הרבה לו נשים, ונשיו הטו את לבבו, כפי שהסבירו חז"ל (בתלמוד בבלי, סנהדרין כא):

"מפני מה לא נתגלו טעמי התורה? שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם. כתיב (דברים יז טז-יז): לא ירבה לו סוסים - ולא ישיב את העם מצריימה. ולא ירבה לו נשים- ולא יסור לבבו אמר שלמה: "אני ארבה ולא אשוב, אני ארבה ולא אסור". וכתיב (מלכים א י כט) ותעלה ותצא מרכבה ממצרים וגו' - וכתיב (מלכים א יא ד) ויהי לעת זקנת שלמה המלך נשיו הטו את לבבו""

וכן מדרש תנחומא וארא ה: "(משלי ל א-): נאם הגבר לאיתיאל שהיה אומר איתי אל ואוכל, הכתיב הקב"ה בתורה (דברים יז)  לא ירבה לו נשים ולא יסור, לא ירבה לו כסף וזהב, לא ירבה לו סוסים פן ישיב (דברים יז טז-יז), "איתיאל ואוכל - אני ארבה ולא אסור לבבי, אני ארבה סוסים ולא אשיב את העם". תני רבי שמעון בר יוחאי: עלה ספר משנה תורה ונשתטח לפני הקב"ה ואמר "רבון העולמים! עקרני שלמה עשאני פלסתר, כתבת בי לא ירבה לו נשים לא ירבה לו סוסים כסף וזהב לא ירבה לו וכתיב וכו'! אמר לה הקב"ה: שלמה ואלף כיוצא בו אובדין מן העולם, ואות אחת ממך אינה בטלה לעולם"

(ראו  דיון בעצור כאן חושבים ).

השיקולים של שלמה לא כתובים במפורש בתנ"ך, אבל ייתכן שהם נרמזים בקטע זה מספר קהלת:

  • כל זה ניסיתי בחכמה, אמרתי 'אחכמה' והיא רחוקה ממני - ניסיתי, בחכמתי, להיות חכם יותר מהתורה, אבל התברר לי שהיא רחוקה ממני ( ר' יוסף קרא ) :
  • רחוק מה שהיה,  ועמוק עמוק, מי ימצאנו? - התורה רחוקה ועמוקה מאיתנו, אי אפשר למצוא ולרדת לעומקה של המצוה ולהבין את כל טעמיה ומשמעויותיה.  לפי פירוש זה קשה להסביר את הביטוי "מה שהיה" .
  • סבותי אני וליבי לדעת ולתור, ובקש חכמה וחשבון - כעת הוא מתאר את ניסיונו הכושל להתחכם לדברי התורה: "פניתי לדעת ולחפש ולבקש את החכמה והמחשבה שבמצוות...
  • ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות - פניתי גם לדעת ולהבין את כוחות הרשע והסכלות; חשבתי שבאמצעות חכמתי אוכל לרדת לעומקה של החכמה ולהתמודד עם עומקה של הסכלות;
  • ומוצא אני מר ממוות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה - ומצאתי, שכאשר אדם לוקח אישה, היא קושרת אותו אליה כמו באזיקים, ואם היא אישה רעה, היא עלולה לקשור אותו ולהוביל אותו למעשים של חטא ועבירה שהם מרים ממוות ( פירושים נוספים ).
  • טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה - מי שעושה את הטוב בעיני ה' ושומר את מצוותיו, יצליח להימלט ממנה, אבל מי שחוטא ועובר על התורה (כמוני, שלמה, שהרביתי נשים) בוודאי יילכד ברשתה של אישה רעה אחת (לפחות) שתטה את לבבו.
  • ראה זה מצאתי, אמרה קהלת: אחת לאחת למצוא חשבון - בשלב מסויים חשבתי שאצליח למצוא אישה טובה גם בלי לעבור על התורה, אבל אז כבר הייתי תחת השפעתן של הנשים (לכן " אמרה קהלת "). חשבתי שאקח בכל פעם אישה אחת - שזה בוודאי לא הרבה; ואז, אם אגלה שהיא לא מתאימה לי, אוסיף עוד אחת - והרי לא ייתכן שאישה אחת היא כל ההבדל בין "מעט נשים" לבין "הרבה נשים", ולכן עדיין לא עברתי על "לא ירבה"; וכך אמשיך אחת לאחת עד שאמצא  את האישה שהיתה במחשבתי ( פירושים נוספים ). אבל גיליתי שזו היתה טעות -
  • אשר עוד ביקשה נפשי ולא מצאתי - אדם אחד מאלף מצאתי, ואישה בכל אלה לא מצאתי - גיליתי, שכאשר אני מחפש איש ישר שמתאים למשרה מסויימת, אני מוצא אחד מאלף, אבל כשחיפשתי אישה, בכל אלף הנשים שלקחתי, לא מצאתי את האישה המושלמת שרציתי, כך שההתחכמות שלי לא הועילה לי.
  • לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה האלהים את האדם ישר, והמה ביקשו חישבונות רבים - גיליתי את הסיבה לכך שאנשים נכשלים - ה' ברא את האדם פשוט וישר, והוא, במקום להתנהג בפשטות על-פי מצוות ה', עושה חשבונות רבים ומכשיל את עצמו מרוב מחשבות שווא (כך פירשו רשב"ם, ר' יוסף קרא, ר' ישעיהו מטראני ועוד; ראו פירושים שונים לפסוק ).

בכיוון דומה פירש הרב אלשיך.

2. חשבון של מצוות ועבירות[עריכה]

ייתכן שהקטע עוסק בחשבונות של מצוות ועבירות, ומתאר את ניסיונו של שלמה למצוא את כללי השכר והעונש, הכללים שלפיהם מחשב ה' את העונש המגיע לכל אדם:

  • כל זה ניסיתי בחכמה, אמרתי 'אחכמה' והיא רחוקה ממני - ניסיתי, בחכמתי, למצוא את כללי השכר והעונש, אבל הנוסחה היתה רחוקה ממני, לא הצלחתי לגלות אותה;
  • רחוק מה שהיה,  ועמוק עמוק, מי ימצאנו? - הכללים רחוקים ועמוקים, וקשה למצוא אותם;  גם לפי פירוש זה קשה להסביר את הביטוי "מה שהיה" .
  • סבותי אני וליבי לדעת ולתור, ובקש חכמה וחשבון, ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות  - פניתי לדעת ולחפש את החכמה שמאחרי החשבון של העונש על עבירות;
  • ומוצא אני מר ממוות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה, טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה  - לא הבנתי את הקשר (ראו פירושים שונים לפסוק ).
  • ראה זה מצאתי, אמרה קהלת: אחת לאחת למצוא חשבון - אחד הכללים שהצלחתי למצוא הוא, שכל עבירה ועבירה שהאדם עושה, גם אם היא קטנה, מצטרפת לחשבון גדול (כך פירש את הפסוק  רבי יהודה הנשיא ).
  • אשר עוד ביקשה נפשי ולא מצאתי - אדם אחד מאלף מצאתי, ואישה בכל אלה לא מצאתי - לא הבנתי את הקשר;
  • לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה האלהים את האדם ישר, והמה ביקשו חישבונות רבים - לא הבנתי את הקשר (ראו פירושים שונים לפסוק ).

3. איך התדרדרה האנושות[עריכה]

ייתכן שהקטע מתאר את ניסיונותיו של קהלת לברר את הסיבות להתדרדרות הרוחנית של האנושות:

  • כל זה ניסיתי בחכמה, אמרתי 'אחכמה' והיא רחוקה ממני - ניסיתי, בחכמתי, לגלות דבר (שיתואר בהמשך), אבל לא הצלחתי, הפתרון נשאר רחוק ממני:
  • רחוק מה שהיה,  ועמוק עמוק, מי ימצאנו? - קשה לדעת מה היה בעבר, העבר הוא רחוק ועמוק ואי אפשר למצוא אותו; ובכל זאת -
  • סבותי אני וליבי לדעת ולתור, ובקש חכמה וחשבון, ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות  - בכל זאת רציתי לברר מה הן המחשבות שהובילו את בני האדם לרשע, כסל, סכלות והוללות:
  • ומוצא אני מר ממוות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה, טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה  - הגעתי למסקנה, שנשים רעות הן שגרמו להתדרדרות זו (ראו פירושים שונים לפסוק );
  • ראה זה מצאתי, אמרה קהלת: אחת לאחת למצוא חשבון - כדי לבדוק את ההשערה, בדקתי את הנשים אחת אחת, כדי למצוא את מחשבותיהן (ראו פירושים שונים לפסוק );
  • אשר עוד ביקשה נפשי ולא מצאתי - אדם אחד מאלף מצאתי, ואישה בכל אלה לא מצאתי - לא מצאתי אף אישה שמחשבותיה כשרות וטהורות, והדבר חיזק את ההשערה;
  • לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה האלהים את האדם ישר, והמה ביקשו חישבונות רבים - ראיה נוספת לחיזוק ההשערה - כשה' ברא את האדם הראשון, הוא היה ישר וכשר, ורק כשנבראה האישה והם נעשו שניים, המה - האדם ואשתו - ביקשו חישבונות רבים של עבירות (כך פירש רש"י; ראו פירושים שונים לפסוק ).

 

תגובה: איך אמצא חשבון שמצא קהלת... / רמי ניר    [נכתב ב-06:49:06  12.08.2007]


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:קהלת מוצא חשבון


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-12.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-07-2429