ביאור:איכה א ב
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א ב.
בכו תבכה בלילה
[עריכה](איכה א ב): "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ; אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ; כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים"
ירושלים בוכה ובוכה בכל לילה , ודמעתה נשארת על לחיה כל היום; אין לה אף אדם שמנחם אותה, מכל האנשים שאהבו אותה; כל העמים שהיו רֵעים (בעלי-ברית) שלה - בגדו בה , היו לה לאויבים .
הפסוק מתמקד בצער ובבדידות של ירושלים.
בכו תבכה בלילה
[עריכה]בכו תבכה - הכפילות מציינת חזרה, בוכה שוב ושוב, ללא הפסקה.
ומדוע דווקא בלילה ? כמה תשובות:
1. "שהמקדש נשרף בלילה, דאמר מר: 'לעת ערב הציתו בו את האור'". ( רש"י )
2. "דבר אחר: בלילה - שכל הבוכה בלילה, השומע קולו בוכה עמו." ( רש"י )
3. היא "היתה למס" (פסוק א) , ביום היא משועבדת ואין לה זמן לבכות. אז היא בוכה בלילה , וביום רואים רק את דמעתה שנשארה על לחיה .
4. יש עוד פסוק אחד בתנ"ך המציין בכי שהיה בלילה , (במדבר יד א): "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא". נשיאי ישראל, שנשלחו לתור את הארץ, חזרו והפחידו את בני ישראל בסיפוריהם על הענקים שגרים בה. בני ישראל לא האמינו בה', ובכו באותו לילה. לפי חשבון ה תאריכים במסעות בני ישראל במדבר , הלילה הזה היה ליל תשעה באב. ואכן באותו לילה נשרף בית המקדש ונקבעה "בכיה לדורות" ( רש"י פירוש שני) .
ודמעתה על לחיה
[עריכה]הפסוק רומז, שבכי אמיתי הוא רק בכי שיש עמו דמעה : "כי יש בכיה בלא דמעה, ואין בה מיתוק. כי מימי הדמעות הם הממתקים את הדינים. ולכן אמרו רז"ל: שערי דמעה לא ננעלו, ולא אמרו: 'שערי בכיה'. גם היה תיקון בכך, להשבית קטרוגם של החיצונים, כי הבוכה ואינו מדמע, אומרים שהיא בכיה של שקר, ואין צרתו צרה. ולכן הזהיר והזכיר המקונן, שתבכה בדמעתה על לחיה." (רמ"ד ואלי) .
אוהביה - רעיה
[עריכה]1. הפירוש לפי ההקשר:
- אוהביה הם בני-אדם - אנשים שאהבו את ירושלים, באו לבקר בה, דברו בשבחה וכו'; ואחרי שנחרבה, שכחו אותה ולא באו אפילו לנחם אותה באבלה.
- רעיה הם עמים - בעלי-ברית של ירושלים, שבמקום לעזור לה בעת צרתה - בגדו בה והצטרפו לאויביה .
אנחנו חושבים לפעמים, שאם נהיה חלשים ומסכנים, העולם ירחם עלינו ויעזור לנו. אבל במציאות ההיפך הוא הנכון. וכן כתוב ב (משלי יד כ): "גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ, וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים"( פירוט ). ככל שאנחנו עניים וחלשים יותר, כך שונאים אותנו יותר. ולאחר שאויבינו החריבו את ארצנו, כל רעינו בגדו בנו והיו לנו לאויבים.
2. על-דרך הסוד, רעיה הם המלאכים: לפי אגדת חז"ל, המלאך גבריאל - סניגורם של ישראל - הוא שזרק את הגחלים על ירושלים. וגם זה היה לתיקון, כדי להראות שאין משוא-פנים לפני ה', שאפילו המלאכים אוהבי ישראל היו לה לאויבים כשחטאה (רמ"ד ואלי) .
הקבלות
[עריכה]אוהביה של ירושלים נזכרו גם ב (ישעיהו סו י): "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַים וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ , שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ". גם שם, אהבה אמיתית מתבטאת בהשתתפות באבל ובצער.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בכו תבכה בלילה
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2021-07-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/ei-01-02