ביאור:בור
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בור = חפירה, וגם משל למוות, כלא, צרה ויצירה
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: בור
"בור" הוא חפירה, אבל גם משל:
א. משל למוות
[עריכה]בורות שימשו כמה פעמים לשחיטת אנשים לא רצויים, למשל:
- (מלכים ב י יד): "...ויתפשום חיים, וישחטום אל בור בית עקד ..."
- (ירמיהו לח ו): "ויקחו את ירמיהו וישלכו אתו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה, וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט"(ירמיהו ניצל ברגע האחרון)
אולי בגלל זה, ואולי בגלל הקישור לבור הקבר, משתמשים במושג "בור" כמשל למוות:
- ישעיהו יד טו: " "אך אל שאול תורד, אל ירכתי בור" ,... "ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס" "
- (ישעיהו לח יח): "כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך"
- (יחזקאל כו כ): "והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים"
- (יחזקאל לא יד): "...כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור"
- יחזקאל לב יח: " "בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור" ... "שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי" "בור..." "
- (תהלים כח א): "לדוד אליך ידוד אקרא צורי אל תחרש ממני פן תחשה ממני ונמשלתי עם יורדי בור"
- (תהלים ל ד): "ידוד העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור"
- (תהלים קמג ז): "מהר ענני ידוד כלתה רוחי אל תסתר פניך ממני ונמשלתי עם ירדי בור"
- (משלי א יב): "נבלעם כשאול חיים, ותמימים כיורדי בור"
- (קהלת יב ו): "עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור"
- וגם, לדעתי, שמות כא לג: "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור" (ראו בור שיש בו כדי להמית )
ב. כלא
[עריכה]מכיוון שהבור נחשב כשקול למוות, השתמשו בו גם כבית כלא (כמו שבימינו מאסר עולם הוא תחליף לעונש מוות):
- (בראשית לז כב): "ויאמר אלהם ראובן 'אל תשפכו דם, השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר... '"- במקום להרוג אותו, זרקו אותו לבור, מי שנמצא בבור חשוב כמת.
- (בראשית מ טו): "כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור"
- (שמות יב כט): "... מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור ..."
- (ישעיהו כד כב): "ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו"
- (זכריה ט יא): "גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו"
- ולדעתי גם: (משלי כח יז): "אדם עשק בדם נפש - עד בור ינוס אל יתמכו בו"( פירוט )
ג. צרה
[עריכה]בהשאלה, משתמשים במושג "בור" לציין כל צרה שהאדם נקלע אליה, שיש בה סכנת מוות או שהאדם מרגיש כלוא בתוכה:
- (תהלים ז טז): "בור כרה ויחפרהו, ויפל בשחת יפעל"
- (תהלים מ ג): "ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי"
- תהלים פח ה: " "נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל" ... "שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות" "
- (איכה ג נג): "צמתו בבור חיי וידו אבן בי ... קראתי שמך ידוד מבור תחתיות"
ד. מים
[עריכה]מצד שני, הבור שימש גם כבאר מים:
- (ויקרא יא לו): "אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא"
- (מלכים ב יח לא): "...ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו, ושתו איש מי בורו"
ולכן גם כמשל ללידה ויצירה:
- (ישעיהו נא א): "שמעו אלי רדפי צדק מבקשי ידוד הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם"
- (משלי ה טו): "שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך"
ה. פסוקים נוספים
[עריכה]משלים שלא הבנתי עד הסוף:
- (שמואל א יט כב): "וילך גם הוא הרמתה ויבא עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית ברמה"
- (שמואל ב ג כו): "ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע"
- (ירמיהו לז טז): "כי בא ירמיהו אל בית הבור ואל החניות וישב שם ירמיהו ימים רבים"
- (ירמיהו מא ט): "והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל אתו מלא ישמעאל בן נתניהו חללים"
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-21.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בור - חפירה, וגם משל למוות, כלא, צרה ויצירה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/kbor