ביאור:הנאה מאיסור
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
האם מותר לנו ליהנות מתוצאות של מעשים רעים שעשו אנשים אחרים, ולנצל אותם כדי לעשות בעזרתם מעשים טובים? בתנ"ך ניתן למצוא כמה סיבות שלא לעשות זאת:
א. בעניין עבודה זרה, (דברים ז כה): "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא. ולֹא תביא תועבה אל ביתך, והיית חרם כמהו; שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו, כִּי חרם הוּא"( פירוט ): אסור ליהנות מהכסף והזהב שמקשטים את פסיליהם של עובדי האלילים, והסיבה לכך היא רוחנית - "כי תועבת ה' אלהיך הוא": האלילות היא מתועבת בעיני ה'; כשהאדם נהנה ממנה, הוא למעשה יוצר קשר נפשי בינו לבינה, וכך גם הוא עצמו נעשה מתועב - "והיית חרם כמוהו".
ב. לגבי גניבה, (משלי כט כד): "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד"( פירוט ). ה"אלה" שנזכרת כאן היא אותה "אלה" שנזכרת ב (ויקרא ה א): "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ"( פירוט ): זוהי שבועה שמשביע בעל הרכוש הגנוב, שמחייבת את כל מי שיודע היכן נמצא הרכוש - שיבוא להעיד. מי שמתחלק עם הגנב - גורם נזק לנפשו, והסיבה לכך היא מעשית - השותפות עם הגנב גורמת לו לקוות שהגנב יצליח ולא ייתפס, ולכן, גם אם ישמע את קול האלה מפי קרבנותיו של הגנב - הוא לא יבוא להעיד, "ונשא עוונו": "אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב, ועוון גדול הוא: שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה, וגורם לו לגנוב גניבות אחרות, שאם לא ימצא לוקח, אינו גונב; ועל זה נאמר חולק עם גנב, שונא נפשו" (רמב"ם הלכות גניבה ה א ) .
שתי הסיבות הללו נכונות גם במקרים אחרים, למשל:
- מי שנהנה מחילול שבת של חברת החשמל (למשל) - יוצר קשר נפשי עם תרבות חילול השבת, והדבר פוגע במוטיבציה שלו להיאבק בו ולמצוא פתרונות חלופיים.
- מי שנהנה מאיברים מושתלים ש"נקצרו" מאנשים שהוצאו להורג על-רקע פוליטי, פוגע בנפשו בכך שהוא מקשר אותה לתרבות של רוע, ופוגע במוטיבציה שלו לתקן את העולם.
מצד שני, כמה פסוקים בתנ"ך מראים, שלפעמים אדם צדיק נהנה מרכוש שהושג בדרך רעה:
- (משלי יג כב): "טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים, וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא"( פירוט )
- משלי כח ח: "מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ ובתרבית[וְתַרְבִּית] - לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ" ( פירוט ).
- (איוב כז יז): "יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ, וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק"= הרשע מכין רכוש רב, ובסופו של דבר הצדיק נהנה ממנו.
- (קהלת ב כו): "כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה, וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס, לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ"
- (אסתר ח ב): "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי, וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן"
נראה, שכל הפסוקים הללו מתייחסים לכך, שהצדיק יירש את רכושו של הרשע, לאחר שהרשע ייענש (או ימות); במקרה זה, שתי הסיבות הנ"ל אינן מתקיימות:
- ב. הסיבה המעשית אינה מתקיימת, כי הרשע כבר נענש, ייתכן שכבר אינו בחיים כלל, ולכן כבר אין צורך להילחם בו.
- א. גם הסיבה הרוחנית אינה מתקיימת, כי הכסף (בניגוד לקישוטי עבודה-זרה) הוא אנונימי, לא רואים עליו שהוא נאסף בחטא; ולכן, כשהצדיק יורש את כספו של הרשע לאחר שהרשע אבד, הוא אינו יוצר קשר נפשי עם החטאים שהיו מעורבים באסיפתו.
מעבר לכך: עצם העובדה שהצדיק יורש את הרשע, היא העונש הגדול ביותר עבור הרשע (מטמונית למשפחות סופרים, ע"פ תנא דבי אליהו רבה) .
לפי זה, מותר ליהנות ממעשים רעים של אדם אחר, רק כאשר אין קשר ישיר וגלוי בין ההנאה לבין המעשה הרע, ולאחר שהעבריין נענש.
לעיון נוסף
[עריכה]- מקורות נוספים על האיסור לקנות מעוברי עבירה / הרב יוסף אלנקוה -> שו"ת מורשת
- מאמר של איתן פינקלשטיין, עלון "שבתון" פרשת "תצוה" ה'תשס"ז
תגובות
[עריכה]מאת: מטמונית למשפחות סופרים
העונש של הרשע הוא - שהצדיק יורש אותו!!
(תנדא"ר סוף פרק יח)וכי מה כתיב בענין של אחריו וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך ה' אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב ה' בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה וגו' ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה בודאי עליו נאמר (איוב כז) יכין (רשע) וצדיק ילבש וזה אחריתו של עולם.
"וזה אחריתו של עולם" - המבין יבין.
- מאת:
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל (הגהה: יעל) שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hnaa_meisur