הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

נמס לב - נע לב[עריכה]

"לב נמס" הוא ביטוי מקובל בלשון המקרא לתאר פחד. אולם פסוק אחד משתמש בביטוי אחר - הפסוק המתאר את פחדו של אחז מלך יהודה מפני הארמים:

ישעיהו ז ב: "ויוגד לבית דויד לאמור, נחה ארם, על אפריים; וינע לבבו ולבב עמו , כנוע עצי יער מפני רוח" .

ויש הבדל בין שני הביטויים: הביטוי "לב נמס" מתאר פחד שמביא לייאוש, פחד שמוציא לאדם את כל הרצון לעשות משהו כדי להינצל. במקומות רבים נזכר ביטוי זה יחד עם ביטויים אחרים שקשורים לחולשה או לחוסר-אונים:

דברים א כח: "אנה אנחנו עולים, אחינו המסו את לבבנו לאמור עם גדול ורם ממנו, ערים גדולות ובצורות, בשמיים; וגם בני ענקים, ראינו שם" .
ישעיהו יג ז: "על כן, כל ידיים תרפינה; וכל לבב אנוש, יימס" .
יחזקאל כא יב: "והיה כי יאמרו אליך, על מה אתה נאנח; ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידיים וכיהתה כל רוח, וכל ברכיים תלכנה מים--הנה באה ונהייתה, נאום ד' ה'" .
נחום ב יא: "בוקה ומבוקה ומבולקה; ולב נמס ופיק ברכיים, וחלחלה בכל מותניים, ופני כולם קיבצו פארור" .
תהלים כב טו: "כמים נשפכתי - והתפרדו כל~עצמותיי; היה ליבי כדונג; נמס בתוך מעיי" .
ע"ע ביטויי פחד בספר יהושע .

אבל הביטוי "לב נע" מתאר פחד שמביא לפעולה מוגזמת בעוצמתה; במקרה של אחז מלך יהודה, הפחד מפני ארם הביא אותו לכרות ברית עם מלך אשור, לשלוח לו שוחד ולחקות את הפולחן האלילי שלו (ע' מלכים ב טז ז-יח).

ההבדל הזה נובע מהציור המקובל בלשון התנ"ך, המצייר את הלב כאיבר המכיל רוח :

הלב יכול להכיל רוח פנימית, למשל רוח חכמה או רוח גבורה , ואז האדם פועל בחכמה או בגבורה;
הלב יכול לנוע על-ידי רוח חיצונית ("כנוע עצי יער מפני רוח"), ואז האדם פועל בצורה מוגזמת, מתוך פחד מגורמים חיצוניים בלבד, ולא מתוך מחשבה;
והלב יכול גם להימס לגמרי, ואז אין בו רוח בכלל (כמו בספר יהושע "ויימס לבבם ולא היה בם עוד רוח"), ואז האדם לא מסוגל לפעול בכלל.

פסוקים נוספים עם הביטוי "לב נמס"[עריכה]

יהושע יד ח: "ואחיי אשר עלו עימי, המסיו את לב העם; ואנוכי מילאתי, אחרי ה' א-להיי" .
שמואל ב יז י: "והוא גם בן חיל, אשר ליבו כלב האריה - הימס יימס: כי יודע כל ישראל כי גיבור אביך, ובני חיל אשר איתו" .
דברים כ ח: "ויספו השוטרים לדבר אל העם, ואמרו: 'מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו; ולא יימס את לבב אחיו כלבבו'" .
ישעיהו יט א: "משא מצריים: הנה ה' רוכב על עב קל, ובא מצריים, ונעו אלילי מצריים מפניו, ולבב מצריים יימס בקרבו" .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-04-22.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נמס לב - נע לב

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/pxd_lv