תקנות שעת חירום (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות שעת חירום (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות שעת חירום (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התש״ף–2020


ק״ת תש״ף, 804, 1352.


בתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק־יסוד: הממשלה, מתקינה הממשלה תקנות שעת חירום אלה:


הגדרות
בתקנות שעת חירום אלה –
”בית דין“ – בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול;
”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין;
”ראש בית הדין“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא קבע לכך;
(2)
לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית דין רבני אזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
החלת התקנות
(א)
תקנות 3 עד 5, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן בתקנות שעת חירום אלה – ההודעה).
(ב)
תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע.
(ג)
פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה, בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים, וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת.
עניינים שבהם יקוימו הליכים [תיקון: תש״ף]
(א)
בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן:
(1)
בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף לעניין שהות ילדים;
(2)
(3)
בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014, כמפורט להלן:
(א)
בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית;
(ב)
בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי בקטין;
(4)
(5)
(6)
(7)
בקשות דחופות לבירור יהדות כשכבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין;
(8)
סידור גט שכבר נקבע לו מועד ערב כניסתן לתוקף של תקנות שעת חירום אלה;
(9)
העניינים המפורטים להלן, ובלבד שדיין יחיד מוסמך לדון בהם:
(א)
אישור הסכם;
(ב)
עניין של נישואין;
(ג)
ענייני משמורת ילדים והסדרי שהות;
(ד)
מזונות זמניים;
(ה)
דיוני קדם משפט או ישיבות גישור;
(10)
סידור גט שהחליט אב בית דין או ראש הרכב, מטעמים שיירשמו, לערוך, ובלבד שראה שאפשר לקיים בעת עריכת סידור הגט את ההוראות המפורטות בתקנה 3א לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש״ף–2020 (להלן – כללי הזהירות).
(ב)
הדחיפות לעניין תקנת משנה (א)(3) עד (5) ו־(7) תיקבע בידי ראש בית הדין.
(ג)
מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית הדין, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, או שהליך מסוים שאינו נמנה עמהם – יידון.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אב בית דין או ראש הרכב, מטעמים שיירשמו, להתיר קיום דיון במותב של שלושה בהליך מסוים, אם מצא כי קיימת דחיפות לכך, ובלבד שראה שאפשר לקיים בעת הדיון את כללי הזהירות.
הארכת מועדים
תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
אגרה
אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי תקנות הדיינים (אגרות), התשי״ז–1957, יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה יחד עם פתיחת ההליך בקשה לכך.
תוקף
תוקפן של תקנות שעת חירום אלה לשלושה חודשים או עד למועד תחילתן של תקנות שיותקנו לעניין זה לפי סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, לפי המוקדם מביניהם.


כ״ג באדר התש״ף (19 במרס 2020)
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.