תקנות אלה קובעות הסדרים לשעת החירום בה מצוי משק המדינה, במטרה לצמצם את ההוצאות של הממשלה ושל גופים ציבוריים אחרים, לרבות בדרך של הפחתת שכר העבודה וצמצום מספר העובדים בגופים אלה, הגדלת הכנסות המדינה בדרך של הטלת מס חד־פעמי על הכנסה שאינה הכנסת עבודה וביטול פטורים והקלות אחרות, והשגת יעדים כלכליים אחרים.

(ב)

ההסדרים שבתקנות אלה ישתלבו בהסדרים אחרים אשר ייקבעו בחוקים, תקנות שעת חירום, תקנות אחרות והוראות מינהל, לפי הענין; והכל במסגרת תוכנית כלכלית שנועדה לחלץ את משק המדינה מן המשבר אליו נקלע ולאפשר לו חידוש הצמיחה.

2.

תוקף

(א)

תקנות אלה עדיפות על כל הוראה אחרת בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.

(ב)

ענין שלגביו נקבעה הוראה בתקנות אלה, לא תחול באותו ענין הוראה אחרת שנקבעה בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.

(ג)

פעולה לפי תקנות אלה לא תיחשב עבירה על הוראת דין או הוראת מינהל, אי ציות לפסק דין או פסק בוררות או הפרה של הוראה בהסכם, ולא תהווה עילה לתביעת פיצויים או תביעה משפטית אחרת, בין פלילית ובין אזרחית.

(ד)

בתקנה זו, ”הסכם“ – לרבות הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובד או מסדיר קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, יחסי עבודה או זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או חלק מענינים אלה.

3.

התקופה הקובעת

בתקנות אלה, ”התקופה הקובעת“ – תקופת תקפן של תקנות אלה.

פרק ב׳: שכר, תנאי עבודה ופיטורים

סימן א׳: פרשנות

4.

הגדרות [תיקון: תשמ״ה־2]

בפרק זה –

”ארגון עובדים“ – ארגון עובדים או ועד עובדים אשר לפי הסכם יש לנהל עמו דיון, משא ומתן או התייעצות לענין פיטורים, ובאין הסכם כאמור – ועד העובדים;

”גוף ציבורי“ –

(1)

כל משרד ממשרדי הממשלה;

(2)

כל גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, למעט החברות הממשלתיות שהממשלה תקבע לענין זה בהודעה ברשומות, ולענין סימן ג׳ – גם למעט בנק ישראל;

(3)

תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, שהרשות המוסמכת קבעה לענין זה בהודעה ברשומות;

(4)

ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד;

(5)

תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, שהרשות המוסמכת קבעה לענין זה בהודעה ברשומות;

”מנהל כללי“ –

(1)

במשרד ממשרדי הממשלה – המנהל הכללי של המשרד;

(2)

במערכת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה – מנהל בתי המשפט;

(3)

במערכת בתי הדין הרבניים – מנהל בתי הדין הרבניים;

(4)

במינהל מקרקעי ישראל – מנהל המינהל;

(5)

ברשות מקומית – ראש הרשות המקומית;

(6)

בכל גוף ציבורי אחר – מי שבסמכותו להחליט על פיטורי עובד של אותו גוף;

”מעביד“ – כל המשלם שכר או אחראי לתשלומו;

”עובד“ – לרבות חייל בשירות הקבע בצבא־הגנה לישראל, שוטר וסוהר, ולרבות עובד המועסק מחוץ לישראל;

”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, וכן קיצבה המשתלמת מאת מעביד או מאת קופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה;

”תשלום נילווה“ – כל תשלום או הטבה שאינם שכר והם משתלמים בקשר לעבודה;

”השכר הקובע“ – השכר וכל תשלום נילווה שאדם קיבל או היה זכאי לקבל לפני תחילת התקופה הקובעת, בצירוף הפיצוי המיוחד שנקבע לפי תקנה 5(א);

”הרשות המוסמכת“ – שר האוצר או מי שהוא הסמיך לענין פרק זה, דרך כלל או לענין מסויים.

סימן ב׳: תנאי עבודה

5.

פיצוי מיוחד [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ה־4]

(א)

החל מן השכר לחודש יולי 1985 ישלמו המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, וכן ישלם כל מעביד לעובדו, פיצוי מיוחד בהתאם לאמור בסעיף 2(א) להסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת היוקר לתקופת החירום שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ביום 16 ביולי 1985.

(ב)

בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), ועל אף האמור בתקנה 6, רשאית הרשות המוסמכת, לפי שיקול דעתה, לקבוע בצו שיעור או סכום שבו יועלו השכר או תשלום נילווה בתקופה הקובעת או בחלק ממנה, כפיצוי מיוחד נוסף.

פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (פיצוי מיוחד), התשמ״ה–1985.

פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (פיצוי מיוחד) (מס׳ 2), התשמ״ה–1985.

(ג)

הפיצוי המיוחד לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לא ישולם לעובד המועסק מחוץ לישראל ושכרו משולם במטבע חוץ, וכן לא ישולם לעובד ששכרו צמוד למטבע חוץ אם השכר הקובע חושב לפי שער החליפין ביום תחילת התקופה הקובעת או אחריו.

(ד)

(1)

בתקנת משנה זו –

”שכר שולי“ – חלק שכרו של עובד העולה על תקרת ההכנסה שחל עליה מס בשיעור של 20%, אך אינו עולה על סכום תשלומי ביטוח לאומי שהמעביד מנכה מסך כל שכרו;

”עובד“ – עובד שעבד במקום עבודה אחד חודש מלא, כולל ימי העדרות שבשלהם משתלם לו שכר, לרבות עובד שעבד כאמור במשרה חלקית;

”תשלומי ביטוח לאומי“ –

(1)

דמי ביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי;

(2)

היטל חינוך והיטל חינוך על־יסודי המשתלמים לפי סעיף 8 לחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978;

(3)

היטל לפי סעיף 22ה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;

”מס“ ו”תקרת הכנסה“ כמשמעותם בפקודת מס הכנסה;

(2)

עובד ששכרו בעד חודש אוגוסט או ספטמבר 1985 אינו עולה על תקרת ההכנסה שחל עליה שיעור מס של 20%, יהיה זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה לסכום תשלומי ביטוח לאומי שנוכה משכרו בעד אותו חודש; עובד ששכרו גבוה מן האמור בסכום שאינו עולה על שכרו השולי, יהיה זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה להפרש בין סכום תשלומי ביטוח לאומי שנוכה משכרו לבין סכום השווה ל־70% משכרו השולי;

(3)

המעביד ישלם לעובד את המענק, ביחד עם השכר בעד אותו חודש, והמדינה תחזיר לו את הסכום ששילם כאמור;

(4)

המעביד יקזז את הסכום המגיע לו לפי פסקה (3), תחילה מהניכויים במקור שניכה מעובדיו על פי פקודת מס הכנסה ולאחר מכן ממס המעסיקים שהוא חייב בו על פי חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975; לא ניתן לקזז כאמור את מלוא הסכום, יגיש המעביד לפקיד השומה דרישה להחזר, בטופס שקבע הנציב, ופקיד השומה יחזיר לו את הסכום האמור תוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה האמורה; לא החזיר פקיד השומה במועד האמור סכום שהיה עליו להחזיר, יהא חייב להחזירו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה, שנצברו בתקופה שמיום קבלת הדרישה להחזר עד יום התשלום;

(5)

המענק לא ייחשב כשכר עבודה לכל דבר וענין, ולא יהווה הכנסה בידי העובד לענין מס הכנסה.

6.

שינויים בשכר [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ה־4]

(א)

בתקופה הקובעת או לגביה, לא ישולמו מאת המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, ולא ישלם מעביד לעובדו, שכר ותשלומים נילווים בסכום העולה על השכר הקובע.

(ב)

בתקופה הקובעת או לגביה לא ישונו הסכומים, השיעורים ודרך החישוב של תשלומים בעד שעות נוספות, שכר עידוד, החזר הוצאות, קצובת הבראה ותשלומים אחרים המחושבים לפי יחידת מדידה כלשהי (להלן – תשלומים לפי יחידה); היו מספר היחידות שבעדן יש לשלם תשלום לפי יחידה כלשהי בחודש פלוני בתקופה הקובעת שונה מהמספר שנכלל בשכר הקובע, לא יובא ההפרש בחשבון לענין חישוב השכר והתשלומים הנילווים לפי תקנת משנה (א).

(ג)

חל שינוי בהיקף המשרה או העבודה לאחר תחילת התקופה הקובעת, יובא השינוי בחשבון לעניין חישוב השכר והתשלומים הנילווים לפי תקנת משנה (א).

(ד)

מעביד לא ישנה בתקופה הקובעת את דרגתו של העובד, תיאור תפקידו או תנאים אחרים המתייחסים לעבודתו באופן שיעלה את השכר הקובע; הרשות המוסמכת רשאית לקבוע בצו סייגים וסוגי מקרים שלגביהם לא תחול הוראה זו.

(ה)

הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בכל הנוגע לביצוע תקנה זו.

7.

סמכות להפחתת הפיצוי למקבלי שכר בגופים ציבוריים [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ה־3]

(א)

על אף האמור בתקנות 5 ו־6 תהיה הרשות המוסמכת רשאית לקבוע כי לגבי מי שמקבל שכר מאת המדינה או מאת גוף ציבורי יהיה שיעור הפיצוי קטן ב־3% משיעור הפיצוי שייקבע לפי תקנה 5(ב).

(ב)

הוראות הרשות המוסמכת כאמור בתקנת משנה (א) תחול, בשינויים המחוייבים, אף לגבי תשלום קיצבה המשתלמת לאדם מאת קופת גמל לגבי תקופת עבודה בשירות המדינה או בגוף ציבורי אחר.

(ג)

הורתה הרשות המוסמכת כאמור בתקנת משנה (א), תחול, לגבי עובד של המדינה או של גוף ציבורי אחר המועסק מחוץ לישראל ושכרו משולם במטבע חוץ, במקום ההוראה כאמור הוראה זו:

על אף האמור בתקנה 6, יהיה שיעור השכר לגבי אותו חלק של התקופה הקובעת שבה חלה ההוראה, קטן ב־3% מן השכר שקיבל או היה זכאי לקבל לפני כן.

(ד)

הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בכל הנוגע לביצוע תקנה זו.

8.

חישוב שכר בעתיד

כל חישוב המבוסס על שכר או על תשלום נילווה לגבי התקופה הקובעת וכל חישוב הכולל אותם, שייעשו לאחר התקופה הקובעת, יבוססו על השכר והתשלום הנילווה כפי ששונו, הופחתו או נקבעו בתקנות אלה או לפיהן.

9.

הוראות הרשות המוסמכת

הוראה או צו של הרשות המוסמכת על פי פרק זה, יכול שיהיו מותנים בתנאים או מוגבלים בזמן, בסכום או בדרך אחרת, ויכול שיחולו על סוגי עובדים, סוגי מעבידים, ענפי עבודה או מקומות עבודה, והכל לפי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת.

סימן ג׳: פיטורים

10.

תחולה [תיקון: תשמ״ה־2]

הוראות סימן זה יחולו על המעבידים והעובדים בגוף ציבורי.

11.

הקטנת מספר העובדים בגופים ציבוריים [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

הממשלה תקטין את מספר עובדי המדינה כך שמספרן של המשרות בשירות המדינה יהיה כמפורט בתוספת.

(ב)

הרשויות המקומיות יקטינו את מספר העובדים במשרות מלאות המועסקים בהן כך שמספרם הכולל יהיה קטן ב־4000 לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בהן ב־31 במרס 1985; שר הפנים יורה על חלוקת מספר זה בין הרשויות המקומיות.

(ג)

כל גוף ציבורי שתקנות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליו יקטין את מספר העובדים במשרות מלאות המועסקים בו ב־3% לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת.

(ד)

תקנת משנה (ג) אינה גורעת מחובתו של גוף ציבורי להקטין את מספר עובדיו על־פי החלטות של הממשלה שניתנו לפני תחילת התקופה הקובעת.

(ה)

(בוטלה).

12.

פיטורי עובדים או העברת עובדים [תיקון: תשמ״ה, תשמ״ה־3]

(א)

הקטנת מספר העובדים כמתחייב מהוראות תקנה 11(א) עד (ג) ומהחלטות הממשלה כאמור בתקנה 11(ד) תבוצע בדרך של פיטורי עובדים או בדרך של העברתם ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר באותו גוף ציבורי או מגוף ציבורי אחד לגוף ציבורי אחר, ובלבד שהגוף שאליו מועבר העובד והרשות המוסמכת הסכימו להעברה; הפיטורים או ההעברה יבוצעו בדרך הבאה:

(1)

תוך עשרה ימים מתחילת התקופה הקובעת, וברשות מקומית – תוך עשרים ואחד ימים מתחילת התקופה הקובעת, יערוך המנהל הכללי רשימה של עובדים המועמדים לפיטורים או להעברה, ויודיע על כך לכל עובד הכלול ברשימה ולארגון העובדים;

(2)

ארגון העובדים רשאי להודיע בכתב למנהל הכללי, תוך עשרה ימים מיום שהודיע המנהל הכללי כאמור בפסקה (1), את שמותיהם של עובדים אשר מוצע לפטרם או להעבירם במקום עובדים הכלולים ברשימה שערך המנהל הכללי; ארגון העובדים יודיע על כך לכל עובד הכלול ברשימתו;

(3)

ניתנה הודעה כאמור בפסקה (2) יזמין המנהל הכללי את נציגי ארגון העובדים לדיון שיסתיים תוך עשרה ימים מיום מתן ההודעה כאמור;

(4)

בתום עשרה ימים מיום מתן ההודעה כאמור בפסקה (1), ואם הוגשה הצעה לפי פסקה (2) – בתום עשרה ימים מיום ההצעה, יחליט המנהל הכללי מי העובדים שיש לפטרם או להעבירם, ויודיע לכל עובד כאמור על החלטתו, על מועד ביצועה ועל הזכויות שלהן הוא זכאי בעקבות הפיטורים;

(5)

הפיטורים או ההעברה יכנסו לתקפם שלושים ימים אחרי מתן הודעת המנהל הכללי לפי פסקה (4).

(ב)

ראש הממשלה ושר האוצר רשאים לדחות כל מועד מן המועדים הקבועים בתקנת משנה (א).

(ג)

נדחה לפי תקנת משנה (ב) המועד האמור בתקנת משנה (א)(1), תבוצע הקטנת מספר העובדים כמתחייב מהוראות תקנה 11(א) עד (ג) ומהחלטות הממשלה כאמור בתקנה 11(ד) לפי נוהל הפיטורים הקבוע בדין או בהסכם כמשמעותו בתקנה 2(ד) הנוהג באותו גוף ציבורי.

13.

הגבלה על קבלת עובדים חדשים [תיקון: תשמ״ה־3]

בתקופה הקובעת לא יקבל גוף ציבורי עובדים חדשים על פי מכרז, חוזה מיוחד או בדרך אחרת, באופן שמספר העובדים שהוא יעסיק יעלה על מספר העובדים המתחייב מביצוע תקנה 11, אלא אם כן התירה זאת הרשות המוסמכת בנסיבות מיוחדות.

14.

תנאי פרישה [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

עובד הזכאי לפיצויי פיטורים או למענק לפי סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, בעקבות פיטוריו בתקופה הקובעת, לא תובא בחשבון, לענין חישוב הפיצויים או המענק, הפחתת השכר כאמור בתקנה 7.

(ב)

עובד הזכאי לקיצבה ממעבידו או מקופת גמל בעקבות פיטוריו בתקופה הקובעת, ישלם לו המעביד מענק בשיעור של 3% מהשכר הקובע לחודש כפול מספר שנות עבודתו אצל אותו מעביד.

15.

סמכויות הרשות המוסמכת [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

כל סמכות שהוענקה למנהל הכללי על פי סימן זה, מוקנית גם לרשות המוסמכת, והיא רשאית להשתמש בסמכות, לפי שיקול דעתה, אם המנהל הכללי אינו מפעיל את הסמכות כנדרש בסימן זה.

(ב)

בתקנה זו, ”הרשות המוסמכת“ – שר האוצר יחד עם השר הנוגע בדבר, או מי ששר האוצר הסמיך לענין זה יחד עם מי שהשר הנוגע בדבר הסמיך לענין זה; הסמכה כאמור יכול שתהיה דרך כלל או לענין מסויים.

סימן ד׳: עובדי הוראה

16.

התליית הטבות לעובדי הוראה [תיקון: תשמ״ה־2]

כל תוספת לשכר או שינויים בתנאי העבודה או בכל ענין אחר המפורט בהסכם קיבוצי מיום 16 בנובמבר 1983 שבין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות לבין הסתדרות המורים בישראל וארגון מורי בתי הספר העל־יסודיים, אשר טרם בוצעו לפני תחילת התקופה הקובעת, לא יבוצעו במהלך שנת הלימודים התשמ״ו.

17.

החלה על לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה [תיקון: תשמ״ה־2]

מנהל לשכת נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת ומבקר המדינה רשאים לקבוע כי הוראות תקנה 2 וסימן ג׳ לפרק זה יחולו לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה, לפי הענין, בשינויים שיקבעו; לענין תקנה 2(ג), דין קביעה כאמור כדין פעולה לפי תקנות אלה.

17א.

החלה על בנק ישראל [תיקון: תשמ״ה־2]

נגיד בנק ישראל רשאי לקבוע כי הוראות תקנה 2 וסימן ג׳ לפרק זה יחולו לגבי עובדי בנק ישראל כאילו הוא גוף ציבורי; לענין תקנה 2(ג) דין קביעה כאמור כדין פעולה לפי תקנות אלה; לענין זה מזכיר הבנק ייראה כמנהל כללי ונגיד בנק ישראל ייראה כרשות מוסמכת.

17ב.

החלה על המוסדות הלאומיים [תיקון: תשמ״ה־2]

הודיעו ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, על רצונן לתאם פעולות עם הממשלה בדבר ביצוע תקנות אלה, יחולו הוראות תקנות אלה עליהן, ולעניין תקנה 2(ג) דין הודעה כאמור כדין פעולה לפי תקנות אלה; לענין זה, מי שבסמכותו להחליט על פיטורי עובד בכל אחד מן הגופים האמורים ייראה כמנהל כללי, וגזבר הסוכנות היהודית ייראה כרשות מוסמכת לגביהם.

סימן ה׳: הוראות שונות

18.

סייג

(א)

פעולה של המדינה, גוף ציבורי או מעביד אחר בהתאם להוראות פרק זה לא תהווה עילה לתביעת פיצוי כלשהו, בין תביעה משפטית ובין תביעה אחרת.

(ב)

לענין חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, לא תישמע טענה, כי עקב תחולתו של פרק זה חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של עובד, או נוצרו נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.

19.

מסירת מידע

המדינה, גוף ציבורי וכל מעביד חייבים למסור לרשות המוסמכת, לפי דרישתה, בדרך ובמועדים שקבעה בדרישה, כל מידע שיש בו צורך לביצוע פרק זה.

פרק ג׳: מסים

סימן א׳: מס יסף

20.

פרשנות [תיקון: תשמ״ה־2]

בסימן זה –

(1)

תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה);

(2)

”בסיס המס“ – הכנסה חייבת בשנת המס 1985 שאיננה הכנסת עבודה;

(3)

”הכנסת עבודה“ – הכנסה לפי סעיף 2(2) או 2(5) לפקודה, למעט תשלומים לבעל שליטה כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה ולמעט תשלומים לקרוב כמשמעותו בסעיף 76 לפקודה.

21.

הטלת המס ושיעורו

אדם החייב במס הכנסה על בסיס המס ישלם מס יסף בשיעור של 8¹⁄₃% ממס ההכנסה שהוא חייב בו על בסיס המס.

22.

תשלום המס [תיקון: תשמ״ה־4]

מס יסף ישולם לפקיד השומה בדרך, במועדים ובשיעורים שיקבע שר האוצר בצו.

פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס יסף), התשמ״ה–1985.

23.

החלת הוראות הפקודה

הוראות הפקודה יחולו, בשינויים המחוייבים, על מס יסף כאילו היה מס הכנסה.

סימן ב׳: מס הכנסה

24.

תיקון פקודת מס הכנסה

(א)

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה בתקופה הקובעת.

(ב)

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה בתקופה הקובעת, לגבי מי שיש לו לא יותר משלושה ילדים.

(ג)

(1)

תחולתה של תקנת משנה (א)(1)(ב) לגבי ארוחות שקיבל עובד בתקופה הקובעת, ולפיכך יהא רבע מן הסכום שעל פי סעיף 9(20)(ב) לפקודה, חייב במס בשנת המס 1985;

(2)

תחולתן של תקנות משנה (א)(1)(א) ו־(ב) לגבי קצבאות המשתלמות בעד התקופה הקובעת;

(3)

בשנת המס 1985 לא יהא יחיד זכאי לזיכוי כאמור בסעיף 45א(א) לפקודה לגבי רבע מן הסכום שהיה זכאי לו אילולא הוראת תקנת משנה (א)(4).

(ד)

[במקור סומן (ג)] שר האוצר רשאי לקבוע בצו את דרכי גביית המס המגיע לפי תקנת משנה (א)(2) ואת מועדי תשלומו.

פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס הכנסה על קצבת זקנה), התשמ״ה–1985.

פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס הכנסה על קצבת זקנה מחודש אוגוסט 1985), התשמ״ה–1985.

פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס הכנסה על קיצבת שאירים), התשמ״ו–1985.

25.

שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין

שיעור המס על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יהיה 15% ממחיר העסקה או הטובין.

סימן ג׳: מס ערך מוסף

26.

תיקון צו שיעור המס על מלכ״רים ומוסדות כספיים

(א)

הנוסח שולב בצו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ״רים ומוסדות כספיים), התשמ״ב–1982 כהוראת שעה בתקופה הקובעת.

(ב)

(1)

תחולתה של תקנת משנה (א) לענין מס שכר – החל מהשכר המשתלם בעד עבודה בחודש יולי 1985;

(2)

תחילתה של תקנת משנה (א) לענין מס על ריווח היא ביום תחילת התקופה הקובעת; לפיכך יהיה שיעור המס השנתי על הריווח לשנת המס 1985 15% בתוספת 2% על הריווח כאמור ומחולק ב־12.

27.

ביטול

בטלים –

(1)

צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשמ״ה–1985;

(2)

צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכרי״ם ומוסדות כספיים) (תיקון), התשמ״ה–1985.

סימן ד׳: רשויות מקומיות ארנונה

28.

תיקון חוק הרשויות המקומיות [תיקון: ס״ח תשמ״ו]

(א)

הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי״ג–1953.

(ב)

שר הפנים יקבע בצו הוראות בדבר הדרכים והמועדים לתשלום ארנונה כמתחייב מתקנה זו.

פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (דרכים ומועדים לתשלום ארנונה), התשמ״ה–1985.

סימן ה׳: פקדון תושב (מיוחד)

29.

פטור ממס וסייג לפטור על הפרשי הצמדה

(א)

בתקנה זו –

”ההיתר הכללי“ – היתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;

”פקדון תושב (מיוחד)“ – כמשמעותו בהיתר הכללי.

(ב)

על אף האמור בסעיף 121 לפקודה, הריבית על פקדון תושב (מיוחד) שהופקד לזמן קצוב כמשמעותו בהיתר הכללי והוחזק בפועל בפקדון במשך שנה לפחות תהיה פטורה ממס.

(ג)

על אף האמור בהגדרת ”מילוות מועדפים“ שבסעיף 1 לפקודה, פקדון תושב (מיוחד) לא יהיה מילווה מועדף.

פרק ד׳: קופות חולים

30.

גביית חובות

(א)

חובות כספיים שקופת חולים חייבת למדינה, רשאים שר האוצר ושר הבריאות (בתקנה זו – השרים) להורות על גבייתם מתוך כספים המגיעים לקופת החולים לפי כל דין.

(ב)

קבעו השרים בהודעה בכתב למי שחייב להעביר כספים לקופת חולים את סכום החוב שקופת החולים חייבת למדינה, יעביר אותו אדם לאוצר המדינה את סכום החוב מתוך הסכומים שעליו להעביר כאמור, בשיעורים ובמועדים שקבעו השרים בהודעתם.

(ג)

העתק מהודעת השרים לפי תקנת משנה (ב) יישלח לקופת החולים, וקופת החולים רשאית לערער על קביעת השרים, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

(ד)

ערעור כאמור בתקנת משנה (ג) לא יעכב את העברת סכום החוב לאוצר המדינה בהתאם להודעת השרים.

[תיקון: תשמ״ה־2]

פרק ה׳: ביטוח לאומי

31.

תיקון חוק הביטוח הלאומי [תיקון: תשמ״ה־2]

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כהוראת שעה לגבי התקופה הקובעת.

32.

תוספת למקבלי קיצבאות [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

לענין תקנה זו –

”קיצבה“ – קיצבת זיקנה, קיצבת שאירים, קיצבת תלויים לפי פרק ג׳ או פרק ט׳2 או קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 או הענקה המשתלמת כקיצבה חדשית לפי פרק ט׳1, או גימלת זיקנה מיוחדת או גימלת שאירים מיוחדת המשולמות לפי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי;

(ב)

זכאי שמשתלמת לו קיצבה עם תוספת בעד תלוי שהוא ילד, ישלם לו המוסד לביטוח לאומי תוספת בשיעור השווה לערך נקודת קיצבה כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה.

33.

תוספת למקבלי תשלום לפי חוק המזונות וגימלת הבטחת הכנסה [תיקון: תשמ״ה־2]

הוראות תקנה 32 יחולו, בשינויים המחוייבים, על הזכאי לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972, ועל הזכאי לגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980.

34.

תשלום על־ידי מעביד [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

לענין תקנה זו –

”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ולגבי החדשים יולי ואוגוסט 1985 – הכנסה כאמור החייבת בתשלום דמי ביטוח;

”היום הקובע“ – יום תחילתן של תקנות אלה;

”מעביד“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו;

”עובד“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי לרבות חייל בשירות קבע בצבא־הגנה לישראל, שוטר וסוהר, והוא הורה המבוטח לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי, למעט אשה נשואה, ובלבד שעבד אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד לפחות חמשה עשר ימים, שבעדם קיבל שכר, ולא פחות משמונים שעות עבודה בפועל בחודש;

”שכר ממוצע“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי.

(ב)

עובד שיש לו בחודש פלוני בתקופה הקובעת הכנסה שאינה עולה על סכום השווה ל־80% מהשכר הממוצע, ישלם לו מעבידו בעד אותו חודש סכום השווה לערך נקודת קיצבה כמשמעותה בסעיף 33א לפקודה.

(ג)

התשלום לפי תקנת משנה (ב) בעד חודש פלוני ישולם יחד עם השכר בעד אותו חודש; לא שולם בזמן, יראוהו כשכר מולן לענין חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.

(ד)

המוסד יחזיר למעביד את הסכומים ששילם כאמור בתקנת משנה (ב) במועדים ובדרך שיורה עליהם שר העבודה והרווחה; בהוראות אלה רשאי השר לקבוע כי הסכומים יוחזרו בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה, על פי כללים, במועדים ובתנאים שקבע בהוראות.

(ה)

הסכום ששולם לעובד לפי תקנת משנה (ב) והוחזר למעביד על ידי המוסד לפי תקנת משנה (ד), לא יובא בחשבון לצורך קביעת הכנסתו של המעביד.

(ו)

שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע מקרים שבהם המוסד ישלם לעובד את התשלום האמור בתקנת משנה (ב), אם המעביד לא שילמו.

35.

תשלום לשאינו עובד [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

מי שאינו עובד והכנסתו בחישובה החדשי בעד חודש פלוני שבתקופה הקובעת אינה עולה על 80% מהשכר הממוצע, יהיה זכאי לתשלום נקודת קיצבה בעד אותו חודש; התשלום ייעשה בדרך שתיקבע; הוראות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על אשה נשואה החיה בנפרד מבעלה ומקבלת קיצבת ילדים.

(ב)

בתקנה זו, ”הכנסה“ – הכנסה שהיתה חייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח אלמלא האמור בסעיף 7(ג) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 52), התשמ״ד–1984.

36.

תחולה [תיקון: תשמ״ה־2]

תקנה 31(2) ו־(3) ותקנות 32 עד 35 יחולו על מבוטח לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי שיש לו לא יותר משלושה ילדים כמשמעותם באותו פרק, ואולם לגבי חבר קיבוץ או חבר מושב שיתופי לא יחולו תקנות 34 ו־35.

37.

הוראות מיוחדות [תיקון: תשמ״ה־2]

(א)

זכאי אדם לתוספת לפי תקנה 32 או לתשלום לפי תקנות 34 או 35, יהיה זכאי רק לתשלום אחד מבין התשלומים האמורים.

(ב)

דין תשלום לפי תקנות 32 עד 35 כדין קיצבת ילדים לפי חוק הביטוח הלאומי, והוראות חוק הביטוח הלאומי יחולו עליו בשינויים המחוייבים.

38.

פיצויים למקבלי גימלאות מסויימות [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ה־4]

(א)

המוסד לביטוח לאומי יתן בחודש יולי 1985 פיצוי חד־פעמי בשיעור של 11% מן הגימלה או הקיצבה המשתלמות בעד חודש יולי 1985 לאלה:

(1)

מקבלי גימלת הבטחת הכנסה, לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1981;

(2)

מקבלי קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק הביטוח הלאומי;

(3)

מקבלי תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972.

(ב)

המוסד לביטוח לאומי יתן בעד חודש יולי 1985 פיצוי חד־פעמי למבוטח לפי פרק ה׳ שיש לו ארבעה ילדים או יותר בשיעור של 11% מקיצבת הילדים המשולמת לו, לרבות הענקה המשולמת לפי תקנות הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם, התש״ל–1970.

(ג)

שר העבודה והרווחה יקבע את דרכי תשלום הפיצוי לפי תקנה זו, ואוצר המדינה יחזיר למוסד כל סכום שהוציא למתן הפיצוי לפי תקנת משנה (א) ולמתן הפיצוי על ההענקה לפי תקנת משנה (ב).

פרק ו׳: מפעל הפיס

39.

מענקים ממפעל הפיס

(א)

כספים שיינתנו על ידי מפעל הפיס, על פי הכללים שקבע, יינתנו כמענקים ולא כהלוואות, למטרות שאישרה הממשלה.

(ב)

כספים שאמורים היו להינתן על ידי מפעל הפיס כהלוואות לרשויות מקומיות או לגוף ציבורי במשך התקופה הקובעת יינתנו במשך תקופה זו כמענקים.

(ג)

הכנסות מפעל הפיס בתקופה הקובעת הנובעות מהחזר הלוואות שהוא נתן יועברו מיד לאוצר המדינה כמענק.

(ד)

שר האוצר רשאי לקבוע חריגים להוראות תקנה זו.

פרק ז׳: פיקוח על בניה

40.

תיקון צו פיקוח על הבניה [תיקון: תשמ״ה־2]

הנוסח שולב בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (פיקוח על בניה), התשמ״ה–1985 כהוראת שעה בתקופה הקובעת.

פרק ח׳: חברות ממשלתיות

41.

דיבידנד

השרים כמשמעותם בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, יחד עם שר הכלכלה והתכנון, רשאים להורות לחברה ממשלתית לחלק דיבידנד בשיעור ובמועדים שיקבעו.

פרק ט׳: בנקאות

42.

הוראות לפי חוק בנק ישראל [תיקון: תשמ״ה־2]

נגיד בנק ישראל רשאי, באישור הממשלה, לקבוע הוראות לפי חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, אף ללא התייעצות עם המועצה המייעצת או הועדה המייעצת.

פרק י׳: פדיית טובין מפיקוח רשות המכס

43.

פדיית טובי יבוא והתרת רשימונם

(א)

ביום י״ב בתמוז התשמ״ה (1 ביולי 1985) לא ייפדו טובי יבוא מפיקוח רשות המכס ולא יותר רשימונם.

(ב)

תקנה זו לא תחול על פדייתו וסילוקו של מטען אישי נלווה של נכנסים לישראל.

44.

הוראת מעבר

לצורך חישוב מסי היבוא, כל עוד לא התפרסמה לאחר תחילת התקופה הקובעת הודעה מאת בנק ישראל בדבר השערים היציגים של מטבעות חוץ, יהיה שער הדולר של ארצות הברית של אמריקה אלף וחמש מאות שקלים.

פרק י״א: הוראות שונות

45.

דין המדינה

תקנות אלה יחולו גם על המדינה.

46.

עונשין

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה או על צו או הוראת מינהל שניתנו לפיהן, דינו – מאסר שנה.

47.

אחריות המנהל

תאגיד שעבר על הוראה מהוראות תקנות אלה, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו תאגיד, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחת מאלה:

(1)

שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2)

שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.

48.

ביצוע וצווים

(א)

שר האוצר ממונה על ביצוע תקנות אלה והוא רשאי להוציא צווים בכל הנוגע לביצוען.

(ב)

שר האוצר רשאי להעביר סמכותו לפי תקנה זו, כולה או חלקה, ובתנאים שיקבע, לשר אחר.

[תיקון: תשמ״ה־2]

סעיף התקציב	המשרד	שיא כוח אדם חדש
03	ראש הממשלה	603
	ראש הממשלה	189
	סטטיסטיקה	414
05	אוצר	5890
	אוצר (ראשי)	1036
	מס הכנסה ורכוש	3195
	מכס ומס ערך מוסף	1659
06	פנים	661
07	משטרה	18578
	משרד המשטרה	47
	משטרת ישראל	15572
	שירות בתי הסוהר	2898
	רזרבה למשטרה	61
08	משפטים	1570
	משרד המשפטים	806
	הנהלת בתי המשפט	764 (לא כולל שופטים)
09	חוץ	830
10	כלכלה ותכנון	52
15	בטחון	2344
17	מינהל האזרחי	819
19	מדע ופיתוח	55
20	חינוך ותרבות	2281
	חינוך ותרבות	1871
	טלוויזיה לימודית	191
	חינוך התיישבותי	219
22	דתות	372
23	עבודה ורווחה	4100
24	בריאות	19080
25	תגמולים לנכים	64
29	בינוי ושיכון	1794
	בינוי ושיכון	698
	מינהל לבניה כפרית	130
	מחלקת עבודות ציבוריות	966
30	קליטה ועליה	403
33	חקלאות	2235
	חקלאות	1289
	מינהל המחקר החקלאי	946
34	אנרגיה ותשתית	252
36	תעשיה ומסחר	646
37	תיירות	198
40	תחבורה	795
43	מחלקת המדידות	348
89	מפעלי אוצר – מדפיס	153
91	מכון לפריון העבודה	159
92	מכון לאמצעי הוראה	0
93	רכבת ישראל	1345
95	נמל יפו וחדרה	6
96	מפעלי תקשורת	4268
98	מינהל מקרקעי ישראל	485

י״ב בתמוז התשמ״ה (1 ביולי 1985)

שמעון פרס
ראש הממשלה
יצחק מודעי
שר האוצר

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.

תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), התשמ״ה–1985

תוכן עניינים

(תקנה 11(א))