חוק מס מעסיקים

חוק מס מעסיקים מתוך

חוק מס מעסיקים, תשל״ה–1975

---

2001064

ס״ח תשל״ה, 118; תשל״ו, 22; תש״ם, 68, 164; תש״ן, 53; תשנ״א, 10; תשס״ח, 121.

---

לפי סעיף 14 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס״ח–2008, חוק מס מעסיקים, תשל״ה–1975 – בטל ביום 1.1.2008.

---

1.

הגדרות [תיקון: תשל״ו]

בחוק זה –

(1)

תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה);

(2)

”מעסיק“ – כל המשלם הכנסת עבודה או אחראי לתשלומה, לרבות מי שדינו לענין תשלום מסים כדין המדינה;

(3)

”הכנסת עבודה“ – למעט –

(א)

תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו בשל החזקת רכב וכן שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של עובד;

(ב)

תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו בשל החזקת טלפון במקום מגוריו;

(ג)

הכנסת עבודה כאמור בסעיף 3(ט) לפקודה.

2.

הטלת המס ושיעורו [תיקון: תשנ״א]

(א)

מעסיק יהא חייב במס בשיעור של 4% מסך כל הכנסת עבודה ששילם לכל שנת מס (להלן – מס מעסיקים).

(ב)

שר האוצר רשאי בצו באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א) ולקבעו בין 0% לבין 4% והוא רשאי לעשות כן לגבי סוגים של מעסיקים.

2א.

פטורים [תיקון: תש״ם, תש״ן]

(א)

מעסיק המשלם הכנסת עבודה בעד עבודה באחד מאלה יהיה פטור ממס מעסיקים בשל אותה הכנסה:

(1)

במפעל תעשייתי שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ״ט–1969;

(2)

במשק חקלאי המשמש בשנת המס בעיקר לייצור תוצרת חקלאית לרבות צמחים ובעלי חיים;

(3)

בתאגיד העוסק בשיווק ואשר לפחות 70% מהשיווק שלו בשנת המס הם מכירות לחוץ לארץ של מוצרים תעשייתיים שיוצרו בישראל או של תוצרת חקלאית ישראלית, בין דרך מכירה של מוצרים ותוצרת כאמור שקנה ובין דרך מכירתם בשביל אחר תמורת עמלה;

(4)

בהפעלת מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או בית אבות;

(5)

בבניית בתי מגורים או בעבודה הקשורה בהכנה או בהשלמה של בניה כאמור, לרבות עבודות חפירה, סלילת דרכים ועבודות עפר;

(6)

בחברה שחלה עליה חובת ניכוי במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים ושעיקר הכנסתה בשנת המס הוא ממכירת שירותי עיבוד נתונים ממוחשב למי שאינו בעל שליטה בה, כשעיבוד הנתונים נעשה על־ידי תוכנות שיוצרו, פותחו ותוחזקו בידי עובדי החברה; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה.

(ב)

מעסיק שחל עליו סעיף קטן (א), המשלם הכנסת עבודה גם במפעלים או פעילויות אחרים, אך מרבית הכנסת העבודה משתלמת בשל עבודה שחל לגביה הפטור, יהיה פטור ממס מעסיקים גם בשל הכנסת עבודה בעד עבודה מינהלית הקשורה בשני סוגי הפעילויות.

3.

תשלום המס

מעסיק ישלם על חשבון מס מעסיקים, במועדים שנקבעו על פי סעיף 166 לפקודה, 4% מכל הכנסת העבודה שממנה הוא חייב בניכוי מס הכנסה.

4.

תחולת הוראות הפקודה [תיקון: תש״ם]

לענין דו״ח, שומה, השגה והפרשי הצמדה וריבית יחולו הוראות הפקודה על מס מעסיקים כאילו היה ניכוי שהמעסיק חייב בו, ואילו לענין ביצוע, גביה, עונשין והוראות כלליות אחרות יחולו הוראות הפקודה על מס מעסיקים כאילו היה מס הכנסה.

5.

תחולה

תחולתו של חוק זה משנת המס 1975 ואילך.

6.

ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

---

נתקבל בכנסת ביום ח׳ בניסן תשל״ה (20 במרס 1975).

• יצחק רבין
  ראש הממשלה
• יהושע רבינוביץ
  שר האוצר
• אפרים קציר
  נשיא המדינה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.