היתר הפיקוח על המטבע
היתר הפיקוח על המטבע מתוך
היתר הפיקוח על המטבע, התשנ״ח–1998
ק״ת תשנ״ח, 722; תשנ״ט, 15, 64, 540; תש״ס, 308, 604; תשס״א, 7; תשס״ב, 345; תשס״ז, 345; תש״ע, 554, 700.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק הפיקוח על המטבע, תשל״ח–1978 (להלן – החוק), אני נותנת היתר זה:
חוק הפיקוח על המטבע, תשל״ח–1978 בוטל ביום 1.6.2010 לפי סעיף 95(ב) לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, ולכן ההיתר שמכוחו בוטל.
הגדרות [תיקון: תש״ס, תשס״א, תשס״ב, תש״ע]
בהיתר זה –
”דולר“ – דולר של ארצות הברית של אמריקה או שוויו במטבע חוץ אחר;
”חוץ לארץ“ או ”מחוץ לישראל“ – למעט אזור;
”מבטח“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981;
”מנהל תיקי השקעות“ – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;
”מפקח“ – מפקח על מטבע חוץ שמונה לפי סעיף 7(א) לחוק;
”מתווך פיננסי“ – תאגיד בנקאי, מי שעוסק במתן שירות של המרת מטבע, מנהל תיקי השקעות, או מי שעוסק במכירה או רכישה של ניירות ערך למען אחרים על פי הוראותיהם;
”נייר ערך ישראלי“ – (נמחקה);
”פעולה“ – לרבות הוצאה מישראל, הכנסה לישראל והחזקה;
”קופת גמל“ – כהגדרתה בסעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה;
”קרן נאמנות“ – קרן כמשמעותה בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח“ – (נמחקה);
”תקנות קופות גמל“ – (נמחקה).
היתר לביצוע פעולות או עסקאות [תיקון: תשנ״ט־2]
כל פעולה או עסקה, הטעונה היתר לפי סעיפים 2 עד 6 לחוק, מותרת, בכפוף לסייגים ולתנאים שבסעיפים 3 עד 8א.
[תיקון: תשס״א, תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט, תשס״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א]
(בוטל).
חובת דיווח למפקח [תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־3, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ז, תש״ע]
(א)
תושב ישראל המבצע פעולה או עסקה, ידווח למפקח בעצמו או באמצעות מתווך פיננסי על ביצועה במתכונת, באופן ובמועדים הקבועים בטפסים 1 עד 14 בתוספת.
(ב)
מתווך פיננסי וכן מבטח קופת גמל וקרן נאמנות ידווחו למפקח על ביצוע פעולה או עסקה במתכונת, באופן ובמועדים שהורה המפקח.
(ג)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב) –
(1)
מתווך פיננסי, למעט מנהל תיקי השקעות או מי שעוסק במכירה או רכישה של ניירות ערך למען אחרים על פי הוראותיהם, ידווח למפקח על כל פעולה או עסקה –
(א)
שביצע תושב ישראל עם תושב חוץ באמצעותו;
(ב)
שביצע אצלו תושב ישראל במטבע חוץ;
(ג)
שביצע אצלו תושב חוץ במטבע ישראל;
המתווך הפיננסי ידווח על זהות המבצע, ואת מהות הפעולה או העסקה;
(2)
מתווך פיננסי, למעט מי שעוסק במתן שירות של המרת מטבע, ידווח למפקח על יתרות ניירות ערך ישראליים שמוחזקים בידו עבור תושב חוץ ועל יתרות ניירות ערך חוץ שמוחזקים בידו עבור תושב ישראל; עלה סכום היתרה בנייר ערך מסוים על סכום של 100,000 דולרים או שוויו במטבע ישראלי, או היה תושב ישראל שבעבורו מחזיק המתווך הפיננסי את יתרת ניירות הערך תאגיד בנקאי, מנהל תיקי השקעות, מי שעוסק במכירה או רכישה של ניירות ערך למען אחרים על פי הוראותיהם, קופת גמל, קרן נאמנות או מבטח, ידווח המתווך הפיננסי על זהות האדם שהוא מחזיק עבורו את נייר הערך ואת פרטי נייר הערך.
חובת מסירת מידע [תיקון: תשנ״ט־2]
(א)
תושב ישראל המבצע עסקה עם תושב חוץ באמצעות מתווך פיננסי, יודיע למתווך הפיננסי שמדובר בעסקה עם תושב חוץ ויציין בפניו את מהות העסקה.
(ב)
תושב ישראל המעביר מטבע חוץ לחשבונו או המבצע עסקה במטבע חוץ עם תושב ישראל אחר באמצעות מתווך פיננסי, יודיע למתווך הפיננסי שמדובר בעסקה עם תושב ישראל.
(ג)
תושב חוץ המבצע עסקה, שבשלה מחויב או מזוכה חשבונו במטבע ישראלי, יודיע למתווך הפיננסי שאצלו מתנהל החשבון אם העסקה היא עם תושב ישראל או עם תושב חוץ, ואם העסקה היא עם תושב ישראל – יציין גם את מהות העסקה.
(ד)
בסעיף זה, ”מתווך פיננסי“ – תאגיד בנקאי ומי שעוסק במתן שירות של המרת מטבע.
אי שימוש בכספים שבחשבון [תיקון: תשס״ז]
נעשתה העברה מחשבונו של תושב ישראל לחשבונו של תושב חוץ בסכום של 50,000 דולרים לפחות או בשוויו במטבע ישראלי, ותושב ישראל לא הודיע כאמור בסעיף 7(א), לא ייעשה שימוש בכספים שהועברו, למעט משיכה במזומן, אלא אם כן נודעה למתווך הפיננסי כמשמעותו בסעיף 7(ד), מהות העסקה בדרך אחרת.
חשבונות משותפים [תיקון: תשנ״ט־2]
דין חשבון משותף המנוהל בידי תושב חוץ ותושב ישראל, לענין חובות דיווח ומסירת מידע על פעולות ועסקאות, כדין חשבון של תושב ישראל.
ביטול היתרים
בטלים בזה –
(1)
היתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;
(2)
תקנות הפיקוח על מטבע חוץ (דיווח על מימון היבוא), התשמ״ט–1989;
(3)
כל ההיתרים לסוגים לפי החוק, שניתנו עד יום תחילתו של היתר זה.
תחילה
תחילתו של היתר זה ביום י״ח באייר התשנ״ח (14 במאי 1998).
תוספת
(סעיף 6(א))
[תיקון: תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ז, תש״ע]
”אישור דיווח“ – (נמחקה);
”בעל ענין“ – המחזיק ב־10 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע של תאגיד;
”השקעה ישירה בחוץ לארץ“ – השקעה של בעל עניין שהוא תושב ישראל המדווח בהון של תאגיד חוץ, לרבות בדרך של תשלום לבעלים, וכן הלוואות מכל סוג לתאגיד חוץ או לתאגיד נשלט, למעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”השקעה ישירה בישראל“ – השקעה של בעל עניין שהוא תושב חוץ בהון של תאגיד תושב ישראל, לרבות בדרך של תשלום לבעלים, וכן הלוואות מכל סוג לתאגיד תושב ישראל מבעל עניין תושב חוץ ומתאגיד שולט, ולמעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”התחייבויות פיננסיות“ – אשראי מכל סוג, למעט הלוואת בעלים, הלוואות מתאגיד חוץ, הלוואות מתאגיד שולט, הלוואות מתאגיד נשלט, אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”חברה בת“ – חברה, שהחברה המדווחת מחזיקה, במישרין או בעקיפין, ב־50 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע שלה;
”יתרת השקעה ישירה בחוץ לארץ“ – יתרה, במחירי שוק, של מניות סחירות בתאגיד חוץ, בתוספת יתרה בהון עצמי של תאגיד חוץ שמניותיו אינן סחירות, בתוספת יתרת הלוואות מכל סוג שנתן תושב ישראל המדווח לתאגיד חוץ ולתאגיד נשלט, ולמעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”יתרת השקעה ישירה של תושב חוץ בישראל“ – יתרה, במחירי שוק, של מניות סחירות בתאגיד תושב ישראל, בתוספת יתרה בהון עצמי של תאגיד תושב ישראל שמניותיו אינן סחירות והמוחזקות במישרין בידי בעל עניין תושב חוץ, בתוספת יתרת הלוואות מכל סוג שנתן כבעל עניין תושב חוץ וכתאגיד שולט, ולמעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”יתרת נכסים פיננסים“ – יתרה, במחירי שוק, של ניירות ערך חוץ סחירים, ויתרה בהון עצמי של תאגיד שמניותיו אינן סחירות, והכל למעט החזקות כבעל עניין, ובתוספת יתרת פיקדונות בחוץ לארץ;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה;
”תאגיד חוץ“ – תאגיד תושב חוץ, שתושב ישראל מחזיק במישרין ב־10 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע שלו;
”תאגיד נשלט“ – תאגיד תושב חוץ, שתושב ישראל מחזיק ב־10 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע שלו באמצעות תאגיד חוץ;
”תאגיד שולט“ – תאגיד תושב חוץ המחזיק באמצעות בעל עניין תושב חוץ ב־10 אחוזים או יותר מהון תאגיד תושב ישראל;
”תושב ישראל“ – לענין החובה של תושב ישראל יחיד לדווח לפי הטפסים שבתוספת זו – אזרח ישראלי או מי שנמצא בישראל או באזור על פי אשרת עולה או תעודת עולה או על פי רשיון לישיבת קבע, למעט –
(1)
מי שבשנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לביצוע פעולה, עסקה או למילוי חובה אחרת לפי החוק לא שהה בישראל או באזור תקופה העולה על 180 ימים, ברציפות או לסירוגין;
(2)
מי ששהה לפחות 7 שנים ברציפות מחוץ לישראל – ב־3 השנים הראשונות לשהייתו בישראל; בפסקה זו –
”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים;
”שהיה מחוץ לישראל“ – לרבות שהיה בישראל או באזור, ברציפות או לסירוגין, לא יותר מ־180 ימים בשנה.
[תיקון: תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ז, תש״ע]
טופס 1: דיווח על הקמה או רכישה של תאגיד חוץ או על קבלת החזקה בתאגיד חוץ או על הלוואה לתאגיד חוץ או לתאגיד נשלט
[תיקון: תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ז, תש״ע]
טופס 2: דיווח על השקעה או מימוש השקעה בתאגיד חוץ או בתאגיד נשלט
[תיקון: תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ז, תש״ע]
טופס 3: דיווח על השקעה או מימוש השקעה של בעל ענין תושב חוץ או תאגיד שולט בתאגיד תושב ישראל
[תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ז, תש״ע]
טופס 4: דיווח על יתרת ההשקעה הישירה של בעל ענין תושב חוץ או תאגיד שולט בתאגיד תושב ישראל
[תיקון: תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ז, תש״ע, תש״ע־2]
טופס 5: דיווח על יתרת ההשקעות הישירות בחוץ לארץ בתאגידי חוץ ובתאגידים נשלטים
[תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ז, תש״ע]
טופס 6: דיווח על ביצוע הנפקה של תאגיד תושב ישראל מחוץ לישראל
[תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ז, תש״ע]
טופס 7: דיווח של תאגיד תושב ישראל על ניירות הערך שלו ועל בעלי הענין בו
[תיקון: תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ז, תש״ע]
טופס 7א: (בוטל)
[תיקון: תשס״ז, תש״ע]
טופס 8: (בוטל)
[תיקון: תשס״ז, תש״ע]
טופס 9: (בוטל)
[תיקון: תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״א]
טופס 10: (בוטל)
[תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ז, תש״ע]
טופס 11: דיווח רבעוני על נכסים והתחייבויות במטבע ישראלי ובמטבע חוץ ועל תנועות בחשבון בחוץ לארץ
[תיקון: תשס״ז]
טופס 11א: (נמחק)
[תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ז, תש״ע]
טופס 12: דיווח של מלכ״ר על תרומות, נכסים פיננסיים וחשבונות בחוץ לארץ
[תיקון: תשנ״ט־3, תש״ס]
טופס 13: (בוטל)
[תיקון: תש״ס, תש״ע]
טופס 14: דיווח של יחיד על השקעות ישירות ונכסים פיננסיים בחוץ לארץ ועל חשבונות בחוץ לארץ
[תיקון: תשס״ז, תש״ע]
טופס 15: (נמחק)
[תיקון: תשס״ז, תש״ע]
טופס 15א: (נמחק)
י״ד באייר התשנ״ח (10 במאי 1998)
- מיקי ערן
המפקחת על מטבע חוץ
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.