תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)
תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים) מתוך
תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ״א–1981
ק״ת תשמ״א, 868; תשס״ט, 2069.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 11ב לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, ולפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945, ובתוקף סמכויותי על פי דין, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון – כללי
הגדרות [תיקון: תשס״ט]
בתקנות אלה –
”גיל אחד“ – עופות שבקעו בפרק זמן של לא יותר מ־10 ימים;
”הל״ת“ – כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970, שעותק הימנו מופקד לעיון בכל לשכת בריאות ובמשרדים האזוריים של משרד החקלאות;
”השר“ – שר החקלאות;
”ישוב“ – מושב עובדים, מושב שיתופי, קבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר;
”להקה“ – קבוצות עופות בלול, בגיל אחד, מסוג אחד ומשלוחה אחת;
”להקת יסוד“ – להקה בה מפתחים או משפרים תכונות תורשתיות שונות;
”להקת הפצה“ – להקה בה נעשית הכלאה בין להקות יסוד או צאצאיהן;
”להקת רביה“ – להקה בה נעשית הכלאה בין להקות הפצה או צאצאיהן;
”לול“ – מבנה או חלק של מבנה לרבות סככה, המשמש לגידול עופות;
”לול חדש“ – לול שהוקם לאחר תחילתן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה);
”לול מבוקר“ – לול שבו מותקנת ופועלת מערכת לבקרת אוורור, טמפרטורה ולחות ותנועת האוויר אליו וממנו היא מבוקרת;
”לול קיים“ – לול שהוקם לפני יום התחילה;
”מבנה עזר“ – מחסן ביצים, מחסן ציוד, מלתחה, משרפה ובור רקב;
”מנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או כל רופא וטרינרי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה;
”מפעל פסדים“ – מפעל להפקת מוצרים מגופות ונבלות, כמשמעותן בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985 (להלן – הפקודה), מחלקי גופה שלא נועדו למאכל אדם, מאפרוחים בני יום ומביצי דגירה או חלקיהן המיועדים להשמדה;
”משק גידול“ – משק גידול עופות בו מגדלים עופות לתקופה של עד תחילת ההטלה;
”משק הפצה“ – משק עופות בו מכליאים להקות יסוד או צאצאיהן והמהוות להקות הפצה;
”משק טיפוח“ – משק עופות בו מייצרים להקות יסוד;
”משק עופות“ – מקום המשמש לגידול סוגי עופות לרבות לולים ומבני עזר;
”משק עופות קיים“ – משק עופות שהוקם לפני יום התחילה;
”משק עופות חדש“ – משק עופות שהוקם לאחר יום התחילה;
”משק פיטום“ – משק עופות הכולל כלובי פיטום והמשמש לצורך הלעטה, ממועד הוצאתם של העופות ממשק הגידול ועד מועד שיווקם למשחטה;
”משק רביה“ – משק עופות בו מכליאים להקות הפצה או צאצאיהן ליצירת חומר רביה;
”סוג של עופות“ – מהעופות המפורטים בתוספת הראשונה לפקודה;
”רופא וטרינר“ – רופא וטרינר שהסמיך השר לפי סעיף 6א לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
”שחיטת דחק“ – שחיטה המבוצעת במשק עופות;
”שלוחה“ – עופות לרביה, להטלה או לפיטום.
מתן תנאי רשיון
לא יינתן רשיון למשק עופות לפי פריט 165 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשל״ג–1973, אלא אם נתמלאו הוראות תקנות אלה להנחת דעתו של המנהל.
בקשת רשיון
המבקש רשיון למשק עופות, יגיש לרשות הרישוי טופס בקשה בצירוף מסמכים אלה:
(א)
תרשימים הנדסיים בהתאם לשרטוטים לדוגמא המופיעים בהל״ת, בקנה מידה של 1:100, של תכנית הלול, חצרות ומבני עזר, ומפרטיהם שבהם צויינו;
(1)
רחבם, ארכם, גבהם, שטחם ויעודם של כל אחד ממבני משק הלול;
(2)
בלולים המצויידים באוורור מאולץ, יצויינו המתקנים וההספקים שלהם;
(3)
סימון כל המערכת הסניטרית.
(ב)
המבקש להקים משק עופות חדש, או לול חדש במשק עופות קיים יצרף לבקשתו גם תרשים, בקנה מידה של 1:500, המראה את כל המבנים במרחק של עד 500 מטר ממשק העופות או הלול בעדו מבוקש הרשיון.
(ג)
המבקש להקים משק טיפוח, משק הפצה, משק רביה או משק גידול פרגיות, ימציא לרשות הרישוי רשיון שניתן לו לפי חוק [צ״ל: צו] הפיקוח על מצרכים ושירותים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה ורביה של עופות וגידול פרגיות), התשמ״א–1981.
אכלוס משק העופות
(א)
לא יינתן רשיון להקמת לול חדש במשק עופות קיים, מסוג או שלוחה שאינם קיימים בישוב בו נמצא המשק, אלא באישור בכתב מאת המנהל ובתנאים שיקבע.
(ב)
לא יינתן רשיון למשק עופות חדש אלא אם יוחזקו בו עופות מסוג אחד, שלוחה אחת ובגיל אחד.
פרק שני – תנאים להפעלת משק עופות קיים
מבנה הלול
לול יהיה בנוי בצורה שתמנע חדירת בעלי חיים לתוכו.
סביבת הלול [תיקון: תשס״ט]
רצפת הלול ושוליה החיצוניים, עד למרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר חיצוני של הלול יהיו עשויים מבטון או מאספלט הניתנים לניקוי ולחיטוי בקלות.
מערכת המים
(א)
לעופות ינתנו מי שתיה הראויים לשתיית בני אדם.
(ב)
מי השתיה יהיו במכל סגור היטב שאין נזילה ממנו.
(ג)
כל עודפי המים במשק העופות ינוקזו בצורה שתמנע התהוות שלוליות.
ריחות רעים
במשק העופות לא יהיו ריחות רעים ומפגעים אחרים.
זבל
הזבל המצטבר במשק עופות יסולק מהלול, לאחר כל גידול להקה, למקום ובאופן שלא יהווה סיכון תברואי או מטרד לבני אדם.
הדברת מזיקים
במשק עופות תבוצע הדברת מזיקים.
חיטוי הלול
במשק עופות יבוצעו ניקוי וחיטוי יסודי של הלול וסביבתו לאחר כל הוצאת להקה הימנו, בחומרי חיטוי שאישר המנהל.
סילוק פגרים
כל פגרי העופות ממשק העופות יסולקו בבור רקב או משרפה שהותקנו במשק, או במקום אחר שאישר המנהל, או על ידי הובלתם למפעל פסדים, בהתאם לקביעת המנהל.
מיכלי המזון
(א)
המזון במשק העופות יאוחסן במכלים סגורים היטב למניעת חדירת צפורים ונברנים.
(ב)
המכלים יותקנו מחוץ ללול, על גבי משטח מוצק ונקי, הניתן לניקוי ולחיטוי בנקל.
טיפול בביצים
(א)
הביצים שנאספו יוחסנו במבנה נקי, מוצל וקריר, נפרד מהלול, והמיועד אך ורק למטרה זו.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), במשק עופות המונה פחות מ־5,000 מטילות, ניתן לאחסן הביצים במקום נקי קריר וזאת לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.
חמרי אריזה לביצים
חמרי האריזה לביצים יוחזקו במחסן נקי וסגור היטב, למניעת חדירת נברנים וצפורים.
תרופות וחמרי הדברה
(א)
תרופות המיועדות לעופות יוחזקו בארון נקי ונעול; על האריזה של כל תרופה תצויין תכולתה.
(ב)
חמרי החיטוי וההדברה יוחזקו בארון נעול נוסף במקום נפרד; על כל אריזה של חומר חיטוי או הדברה תצויין תכולתה.
כיבוי אש
בכל לול יוחזקו כלים המתאימים לכיבוי אש על פי הוראות הרשויות המתאימות.
פרק שלישי – הקמת משק עופות חדש או לול חדש והפעלתם
מיקום משק עופות
לא יינתן רשיון למשק עופות חדש אלא אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא מרוחק לפחות 30 מטר מדרך המקשרת בין משקי עופות מסוג, משלוחה או מגיל שונים;
(2)
המרחק ממנו למשק עופות אחר מאותו סוג, שלוחה או גיל יהיה לפחות 12 מטר;
(3)
המרחק ממנו למשק עופות אחר מסוג עופות, שלוחה או גיל שונים, יהיה לפחות 300 מטר.
מיקום הלולים [תיקון: תשס״ט]
(א)
לא יינתן רשיון ללול חדש במשק עופות קיים אלא אם –
(1)
המרחק בינו לבין לול אחר לא פחות מ־12 מטר;
(2)
המרחק בין הלול החדש וגבול המשק לא פחות מ־6 מטר.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לתת רישיון ללול מבוקר אם המרחק בינו לבין לול מבוקר אחר באותו משק עופות הוא 8 מטר לפחות ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
(1)
בכל אחד מהלולים פועלת מערכת אוורור מנהרה לאורך הלול בלבד;
(2)
בכל אחד מהלולים תנועת האוויר לאורך הלול היא לאותו הכיוון.
פטור
דרכי גישה למשק ובתוכו
דרכי הגישה למשק עופות, ללולים ולמבני העזר, יהיו עבירות משך כל תקופת השנה.
גידור שטח משק העופות
(א)
משק העופות יהיה מגודר בגדר המונעת כניסת בני אדם ובעלי חיים, ויהיה בה שער ובו מנעול.
(ב)
הגדר תהיה מעוגנת בתוך הקרקע וגובהה יהיה לפחות 1.50 מטר מעל פני הקרקע.
(ג)
הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על משק עופות הנמצא בתוך שטח מגודר.
רצפת הלול וסביבתו
(א)
רצפות הלול יהיו מבטון, אספלט או מחומר אחר בלתי חדיר למים הניתן לניקוי וחיטוי בקלות.
(ב)
רצפות הלול וסביבתו כאמור בתקנת משנה 6(א) יהיו מוגבהות ב־30 ס״מ לפחות מעל פני הסביבה.
פרק רביעי – משקי אווזים
משק אווזים
(א)
לולי אווזים ימוקמו בחלקה הגבוה של חלקת המשק.
(ב)
בחלקה הנמוך של החצר יש להתקין תעלת ניקוז להובלת מים ושופכין לבור ספיגה או למערכת ניקוז מרכזית.
(ג)
קרקע חצר הלול תהיה בשיפוע של 3% לפחות לכוון תעלת הניקוז.
חצר, סככה וכלובים במשק פיטום אווזים
(א)
כלובי הפיטום יותקנו בגובה 60 ס״מ לפחות מעל רצפת הסככה; רצפת הכלובים תיבנה משלבים אשר המרווח ביניהם יהיה לפחות 1.5 ס״מ.
(ב)
רצפת הסככה תהיה מוצקה, מחומר בלתי חדיר למים ובשיפוע 3%, וניתנת לניקוי וחיטוי בקלות.
ניקוז במשק פיטום אווזים
(א)
בכל משק פיטום יותקן בור לאגירת שפכים בקיבולת 15 מ״ק לפחות לכל 200 אווזים, שרצפתו וקירותיו יהיו בלתי חדירים למים.
(ב)
תוכן הבור ירוקן בטרם יתמלא.
(ג)
משני צדי הסככה או במרכזה יותקנו תעלות ניקוז המתנקזות לבור אגירת שפכים.
(ד)
הרצפות, הסככות, הכלובים, התעלות, השקתות ומשפכי הפיטום ישטפו במים מדי יום.
שחיטת אווזים במשק פיטום אווזים
(א)
האבסת אווזים המיועדים לשחיטה תופסק 12 שעות לפני מועד שחיטתם אם לא הורה המנהל אחרת.
(ב)
בכל משק פיטום יוקצה מקום לביצוע שחיטת דחק, שיש בו רצפה מוצקה בלתי חדירה למים והניתנת לניקוי וחיטוי בקלות, וכן משפך שחיטה וכלי לאיסוף דם.
(ג)
לא תבוצע שחיטת דחק באווזים לאחר מותם.
פרק חמישי – שונות
פיקוח ודיווח
רופא וטרינר יפקח על ביצוע הוראות תקנות אלה והוא ידווח למנהל על פעולותיו כאמור.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה לגבי משק עופות חדש – מיום פרסומן, ולגבי משק עופות קיים – 3 חדשים מיום פרסומן.
שמירת דינים
תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר.
ד׳ באדר ב׳ התשמ״א (10 במרס 1981)
- אריאל שרון
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.