תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות), התשמ״א–1981


ק״ת תשמ״א, 872, 1360; תשמ״ג, 674, 674; תשמ״ה, 1433; תשמ״ז, 172; תשמ״ח, 47; תשנ״ה, 603; תשנ״ו, 1464; תשס״ב, 388; תשס״ח, 899; תשס״ט, 1070.

עדכון סכומים: ק״ת תשמ״ג, 1120; תשמ״ד, 158, 1108, 2666; תשמ״ה, 692, 1201, 1760; תשמ״ו, 80, 1532; תשמ״ז, 284, 712, 1144; תשמ״ח, 464, 1056; תשמ״ט, 415, 878; תש״ן, 319, 526; תשנ״א, 50, 432, 954; תשנ״ב, 309, 1399; תשנ״ג, 760; תשנ״ד, 346, 1130; תשנ״ה, 487; תשנ״ו, 301, 1401; תשנ״ז, 618, 1240; תשנ״ט, 402; תשס״ב, 1024; תשס״ג, 19; תשס״ח, 658; תשס״ט, 1133, 1224, 1226; תש״ע, 1589; תשע״א, 1271; תשע״ג, 1597; תשע״ט, 1470; תש״ף, 2030; תשפ״א, 3344; תשפ״ג, 1800; תשפ״ד, 1874.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22(א) ו־23 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985, ולענין תקנה 5א, באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק ראשון – כללי

הגדרות [תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשס״ט]
בצו זה [צ״ל: בתקנות אלה]
”גיל אחד“ – עופות שבקעו תוך פרק זמן רצוף שלא עלה על עשרה ימים;
”היתר הפעלה“ – היתר להפעלה חד פעמית של משק עופות הניתן לאחזקת להקה מסויימת;
”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה;
”חומר רבייה“ – ביצים לדגירה או אפרוחים של עופות כהגדרתם בפרט ג לתוספת הראשונה לפקודה;
”להקה“ – קבוצת עופות בלול, בגיל אחד, מסוג אחד ומשלוחה אחת;
”להקת יסוד“ – להקה בה מפתחים או משפרים תכונות תורשתיות שונות;
”להקת הפצה“ – להקה בה נעשית הכלאה בין להקות יסוד או צאצאיהן;
”להקת רביה“ – להקה בה נעשית הכלאה בין להקות הפצה או צאצאיהן;
”לול“ – מבנה או חלק של מבנה המשמש לגידול עופות;
”מבנה עזר“ – מחסן ביצים, מחסן ציוד, מלתחה, משרפה ובור רקב וכן מיתקן לסילוק פסדים;
”מנהל המחלקה“ – מנהל המחלקה לעופות במשרד החקלאות;
”מעבדה“ – מעבדה למחלות עופות שאישר המנהל;
”מפקח“ – מי שהמנהל הסמיכו לפקח על ביצוע הוראות תקנות אלה;
”משק גידול“ – משק עופות שבו מגדלים עופות לשם העברתם למשק עופות אחר;
”משק הפצה“ – משק עופות בו מכליאים להקות יסוד או צאצאיהן והמהוות להקות הפצה;
”משק טיפוח“ – משק עופות בו מייצרים להקות יסוד;
”משק עופות“ – מקום המשמש לגידול עופות, לרבות לולים, מבני עזר וגדר;
”משק רביה“ – משק עופות בו מכליאים להקות הפצה או צאצאיהן לצורך יצירת חומר רביה;
”סוג“ – העופות המפורטים בתוספת הראשונה לפקודה;
”שלוחה“ – עופות לרביה או להטלה או לפיטום.
רשיון [תיקון: תשס״ב]
(א)
לא יקים אדם ולא יחזיק משק טיפוח, הפצה, רביה וגידול פרגיות אלא לפי רשיון שניתן לו לפי תקנות אלה (להלן – הרשיון).
(ב)
המנהל רשאי לתת רשיון לאחר התייעצות עם מנהל המחלקה.
אישור מכירה
לא ימכור אדם ולא יעביר לאחר בכל דרך שהיא חומר רביה אלא אם הוא בעל רשיון.
בקשה לרשיון [תיקון: תשנ״ו]
(א)
המבקש רשיון או חידוש רשיון יגיש בקשה למנהל בטופס שקבע.
(ב)
המבקש רשיון ימלא את כל הפרטים באופן מדוייק ומפורט ויצרף לבקשתו מסמכים אלה:
(1)
תכניות של מבני העזר בקנה מידה 1:100;
(2)
תכניות של משק העופות כולו בקנה מידה 1:500.
(ג)
המנהל רשאי לדרוש ממבקש רשיון למסור לו פרטים ואישורים נוספים הדרושים לדעתו בקשר לבקשה האמורה.
[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה]
(בוטלה).
מתן רשיון [תיקון: תשס״ב]
(א)
המנהל רשאי לתת רשיון למבקש, לסרב לתיתו, להתלותו או לבטלו אם נוכח כי הוראה מהוראות תקנות אלה אינה מתמלאת.
(ב)
תקפו של רשיון שהותלה יחודש רק לאחר שיוכח כי מולאו כל הוראות תקנות אלה.
אגרה [תיקון: תשמ״ג, [הודעות]]
בעד רשיון לפי תקנות אלה תשולם אגרה בסך 2250 שקלים (מתואם לשנת 1983; החל מיולי 2023, 1,140.00 ש״ח).

פרק שני – התנאים להקמת משק עופות חדש ואחזקת משק עופות קיים

מיקום משק העופות [תיקון: תשמ״א, תשנ״ה, תשס״ב]
(א)
לא יינתן רשיון להקמת משק טיפוח, משק הפצה, משק רביה או משק גידול או להחזקתם, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
(1)
לא מוחזקים עופות חיים, עופות שחוטים או פסולת עופות ברדיוס של 300 מטר ממנו;
(2)
הוא מרוחק לפחות 30 מטר מדרך המקשרת בין משקי עופות מסוג, משלוחה או מגיל שונים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל לתת רשיון להחזקת משק קיים לטיפוח, להפצה, לרביה או לגידול גם אם לא נתקיימו כל התנאים שפורטו בה, וזאת לתקופה מוגבלת, ובתנאים שיקבע.
מבני המשק
מבני הלול יהיו מרושתים, סגורים ונעולים למניעת חדירת צפורים ונברנים.
סביבת משק העופות והכניסה אליו
(א)
משק העופות יהיה מגודר ברשת המעוגנת בקרקע בגובה של 1.50 מטר לפחות, עם שער נעול.
(ב)
הכניסה למשק העופות תהיה דרך מבנה כניסה בו ניתן להתקלח ולהחליף את כל הביגוד.
מלתחות
(א)
בכניסה למשק העופות צמוד לגדר תוקם מלתחה מחולקת כלהלן:
(1)
חדר חיצוני להסרת הבגדים;
(2)
מקלחת;
(3)
חדר ללבישת בגדי עבודה נקיים;
(4)
בית שימוש שהכניסה אליו תהיה רק מחדר לבישת בגדי עבודה נקיים.
(ב)
המלתחה תהיה קשורה למערכת ביוב סגורה.
(ג)
החדרים במלתחה יהיו מרוצפים והקירות חלקים וניתנים לרחיצה.
(ד)
במלתחה יותקנו ארונות, ספסלים, מתלים, סידורי חימום וכיור רחצה.
רצפת הלול ושוליו [תיקון: תשנ״ו]
בצמוד ללול ועד למרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר חיצוני שלו יהיו שוליים. השוליים של הלול ורצפתו יהיו מבטון או מאספלט הניתן לניקוי וחיטוי בקלות.
הגבלות לעובדים
העובדים במשק העופות לא יעבדו במדגריות, משחטות או בשווקים במיון אפרוחים ובטיפול בעופות במשקי עופות אחרים.
תא אידוי [תיקון: תשס״ח]
(א)
במשק עופות יותקן תא אידוי אטום לחיטוי ציוד וביצים.
(ב)
תא האידוי יהיה עם שתי דלתות האחת פונה לשטח העופות, והשניה פונה אל מחוץ לשטח המגודר.
(ג)
לא יוכנס במשק עופות ציוד אריזה או כל חפץ אחר אלא לאחר שהועבר בתא אידוי וחוטא בגז פורמלדהיד או בחומר חיטוי אחר שהמנהל אישר למטרה זו.
הכלובים
כלובים יחוטאו בריסוס בתמיסת חיטוי שהמנהל אישר לצורך זה.
מתקני תערובת
מיתקני התערובת יותקנו במקום שאפשר יהיה למלאם מבלי להכנס למשק העופות.
מתקני דלק
לא יותקנו מיתקני דלק בתחום משק העופות.
טיפול בביצים [תיקון: תשס״ב, תשס״ט]
(א)
ניקוי הביצים יבוצע לאחר איסומן בחדר מיוחד למטרה זו.
(ב)
בזמן איסוף הביצים יש להפריד בין הביצים הנקיות לבין הביצים המלוכלכות.
(ג)
מיד לאחר האיסוף, יש לאדות את הביצים או לחטאן בחומר חיטוי שאישר המנהל, ולהחזיקן בנפרד מהביצים שעדיין לא אוידו או חוטאו.
(ד)
על הביצים המיועדות לצרכי רביה תוטבע חותמת עם מספר המשק בדרך כפי שקבע המנהל.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (ד), רשאי המנהל לפטור מהטבעת החותמת ולהורות על סימון אחר.
איסוף ביצי אווזים והטיפול בהן [תיקון: תשס״ב]
(א)
נוסף על האמור בתקנה 16, יש לרחוץ ביצי אווזים מלוכלכות במים זורמים בטמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס.
(ב)
הביצים המלוכלכות לא יושרו במים ואין לנקותן במטלית רטובה.
(ג)
לאחר ניקוי או רחיצת הביצים יש לאדות את כל הביצים.
סילוק הפגרים
סילוק כל פגרי העופות ממשק העופות ייעשה באחת הדרכים שלהלן, כפי שיורה המנהל, בור רקב או משרפה שיותקנו במשק העופות או במקום שאישר המנהל, או למפעל פסדים שאישר המנהל.
אגרות
בעד רשיון להקמת משק עופות חדש ואחזקת משק עופות קיים תשולם אגרה בשיעור שייקבע.

פרק שלישי – הפעלת משק עופות

היתר הפעלה [תיקון: תשנ״ה]
לא יכניס אדם עופות למשק עופות ולא יפעיל משק טיפוח, משק הפצה, משק רביה או משק גידול, אלא לפי היתר הפעלה מאת המנהל.
בקשה להיתר הפעלה
(א)
בקשה להיתר הפעלה או לחידושו יש להגיש למנהל על גבי טופס שהוא קבע.
(ב)
המבקש היתר הפעלה, ימלא את כל הפרטים שבטופס באופן מפורט ומדוייק.
(ג)
המנהל רשאי לדרוש מהמבקש היתר הפעלה למסור לו פרטים הדרושים לדעתו בקשר לבקשה האמורה.
תקפו של היתר הפעלה
היתר הפעלה יינתן לגבי להקה מסויימת למשך זמן החזקתה באותו משק בלבד.
תנאי היתר הפעלה
לא יינתן לאדם היתר להפעלת משק עופות אלא אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)
העופות הם בגיל אחד, מסוג ומשלוחה אחת; אולם רשאי המנהל להתיר הכנסת עופות מגילים שונים;
(2)
הלול ומבני העזר יהיו ריקים מעופות, נקיים ומחוטים בחמרי חיטוי שקבע המנהל;
(3)
שטח משק העופות יהיה נקי מעשבים, גרוטאות וכל פסולת אחרת;
(4)
כלי האוכל, כלי השתייה וכל שאר הציוד יהיה נקי, רחוץ ומחוטא;
(5)
מיכלי התערובת יהיו נקיים ומחוטים;
(6)
הרפד יובא במישרין מהספק באריזה חדשה לשימוש חד פעמי.
הוצאת עופות
לא יוציא אדם עופות ממשק עופות ללא היתר הוצאה מאת המנהל.
מתן היתר הפעלה [תיקון: תשס״ב]
(א)
המנהל רשאי לתת למבקש היתר הפעלה, לסרב לתיתו, להתלותו או לבטלו אם נוכח כי הוראה מהוראות תקנות אלה אינה מתמלאת.
(ב)
תקפו של היתר הפעלה שהותלה, יחודש רק לאחר שיוכח למנהל כי מולאו הוראות תקנה 23.
יומן
(א)
מי שניתן לו היתר הפעלה יהיה אחראי לניהול שני יומני רישום ויהיה חייב להגישם לבדיקה, לפי דרישת המנהל.
(ב)
ביומן האחד יהיה רישום יומי רצוף של פעולות אלה:
(1)
שם המשק ממנו נתקבלו האפרוחים ומספר הרשיון שלו;
(2)
שם המדגריה בה בקעו האפרוחים ומספר הרשיון שלה;
(3)
תאריך הבקיעה;
(4)
תמותה ופסילה יומית של אפרוחים;
(5)
דיווח על ההטלה היומית ומספר המטילות;
(6)
חיסונים, תוצאות בדיקות, טיפולים רפואיים וקיטום שניתנו לעופות ותאריך נתינתם;
(7)
פרטים נוספים כפי שיורה המנהל.
(ג)
ביומן השני יהיה רישום יומי רצוף של פעולות אלה:
(1)
תאריך מכירת חומר הרביה;
(2)
שם הקונה;
(3)
כמות חומר הרביה שנמכר וסוגיו.
(ד)
כל פעולה תירשם ביומן, מיד לאחר ביצועה.
(ה)
ביומנים ירשמו פרטים נכונים, מלאים ומדוייקים.
(ו)
היומנים יוחזקו במשק העופות ולא יתלשו מתוכם דפים.
(ז)
היומנים ישמרו 18 חודש ממועד הפעולה האחרון שנרשם בהם.
דווח למנהל
מי שניתן לו היתר הפעלה ידווח למנהל מיד לגבי רישומים ביומנים של פרטים אלה:
(1)
תמותה מצטברת בלהקה של מעל 1% בשבוע;
(2)
ירידה בהטלה בלהקה מעל 10% בשבוע.
חומר רביה [תיקון: תשס״ב]
(א)
במשק טיפוח יוחזק חומר רביה שמקורו בייצור עצמי בלבד.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מי שניתן לו היתר הפעלה למשק טיפוח, בהסכמת המנהל בכתב ומראש, לרכוש חומר רביה לצורך שיפור הטיפוח.
(ג)
מי שניתן לו היתר להפעלת משק הפצה ירכוש חומר רביה אך ורק ממשק טיפוח.
(ד)
מי שניתן לו היתר להפעלת משק הפצה יספק למשק רביה זכרים מקו גנטי אחיד ונקבות מקו גנטי אחיד.
(ה)
מי שניתן לו היתר להפעלת משק רביה ירכוש חומר רביה אך ורק ממשק טיפוח או ממשק הפצה.
ביקורת
מפקח יהא רשאי לבקר במשק טיפוח, או רביה, בכל עת, ולקחת חומר רביה למבחן, בכמות סבירה הדרושה לכך.
בדיקות מעבדה
מי שניתן לו היתר הפעלה ישלח –
(1)
מלהקות המיועדות לרביה או הפצה 25 אפרוחים עד גיל 14 יום לבדיקה במעבדה;
(2)
פעם בחודש דגימות דם מ־5% מהעופות שבמשקו אך לא למעלה מ־200 דוגמאות.
בדיקות מעקב ותחלואה
(א)
מי שניתן לו היתר הפעלה ישלח –
(1)
דוגמאות רפד לבדיקה במעבדה בהתאם להוראות המנהל;
(2)
עם הופעת מחלה כלשהי, דוגמאות של עופות חולים ועופות שמתו כתוצאה מהמחלה, למעבדה.
(ב)
המנהל רשאי ליטול או לבקש שליחת דגימות מלהקות רביה או הפצה לצורך בדיקת אבחנה.
ביטול
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הקמת משקי טיפוח, משקי רביה ומדגריות ובדבר הפעלתם), התשכ״ז–1967 – בטל.
תחילה [תיקון: תשס״ב]
תחילתן של תקנות אלה –
(1)
לגבי משקי אווזים – 15 חודש מיום פרסומן;
(2)
לגבי משקים אחרים – 3 חדשים מיום פרסומן.


ד׳ באדר ב׳ התשמ״א (10 במרס 1981)
  • אריאל שרון
    שר החקלאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.