תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) מתוך

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973

תקנות בדבר תשלום פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף

---

ק״ת תשל״ג, 1682; תשמ״א, 1180, 1521; תשמ״ב, 230; תשמ״ד, 1677; תשמ״ט, 734; תש״ן, 566, 830; תשנ״א, 176, 689; תשנ״ו, 524, 719, 1534; תשנ״ז, 573; תשנ״ח, 312; תש״ס, 34; תשס״א, 153; תשס״ו, 1022, 1080, 1190; תשס״ז, 966; תשס״ח, 6, 634, 1200; תשס״ט, 379, 518; תשע״ב, 1226; תשע״ג, 508; תשע״ד, 1592; תשע״ט, 1884, 3270; תש״ף, 134; תשפ״א, 3370; תשפ״ג, 12, 1994; תשפ״ד, 536.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 36(א) ו־65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

בנוסח זה משולבות הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023, החלות לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023) (להלן – התקופה הקובעת), בכפוף לסייגים המפורטים בתקנות האמורות.

---

1.

הגדרות [תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״א־2, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תש״ס, תשס״א, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

בתקנות אלה –

”שווי הנכס“ – הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;

”הנזק הממשי“ – ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף – לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;

”הוצאות להקטנת הנזק“ – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על־ידי פעולות אלה;

”נזק“ – נזק מלחמה ונזק עקיף;

”שווי של נזק מלחמה“ –

(1)

לגבי נכסים בישוב ספר – הנזק הממשי;

(2)

לגבי מלאי – הנזק הממשי;

(3)

לגבי יבול על קרקע באזור עירוני – הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך החוק כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;

(4)

לגבי מלאי מעבר כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש״ל–1969 – הנזק הממשי;

(5)

לגבי נכסים אחרים – הנזק הממשי;

”אזור הכרזה“ – (פקעה);

”אזור זכאי“ – (פקעה);

”אזור מוכרז“ – (פקעה);

”אזור מיוחד“ – (בתקופת התקופה הקובעת): האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת הרביעית, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופה הקובעת, הכול לפי העניין;

”אזור קובע“ – (פקעה);

”הוראה על סגירת מוסד חינוך“ – (בתקופת התקופה הקובעת): הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופה הקובעת;

”החלטות הממשלה“ – (בתקופת התקופה הקובעת): כל אחת מאלה:

(1)

החלטת הממשלה מס׳ 950 מיום כ״ז בתשרי התשפ״ד (12 באוקטובר 2023);

(2)

החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023);

(3)

החלטת הממשלה מס׳ 978 מיום ד׳ בחשוון התשפ״ד (19 באוקטובר 2023);

(4)

החלטת הממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023);

”חוק מיסוי מקרקעין“ – (בתקופת התקופה הקובעת): חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;

”חוק מס ערך מוסף“ – (בתקופת התקופה הקובעת): חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – (פקעה);

”מוסד ציבורי זכאי“ – (בתקופת התקופה הקובעת): כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק;

”מחזור עסקאות“ – (פקעה);

”מס תשומות“ – (פקעה);

”מעסיק בפועל“ – (פקעה);

”קבלן כוח אדם“ – (פקעה);

”קרוב“ – (פקעה);

”שווי של נזק עקיף“ – (הנוסח הקבוע):

(1)

כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי;

(2)

כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:

(א)

בחקלאות – הנזק הממשי;

(ב)

בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות – הנזק הממשי;

(ג)

בתעשיה – לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו – הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ־24 שעות;

(ד)

באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי –

(1)

לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף – הנזק הממשי בשל הביטול;

(2)

לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;

לעניין פסקה זו, ”מוסד תרבות ופנאי“ – עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

(ה)

בבתי אוכל –

(א)

לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו – הנזק הממשי;

(ב)

לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;

לעניין פסקה זו, ”בתי אוכל“ – כמשמעותם בסעיפים 4.2א, 4.2ב, 4.6ה ו־4.8 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013;

(3)

כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;

(4)

כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד – עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה –

”שכר העבודה היומי“ – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;

”שכר יום עבודה של העובד“ – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;

”השכר המרבי“ – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב־25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

”מעביד“ – למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה בסעיף האמור;

(5)

לענין הגדרה זו – התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר; ”הפסקת פעילות“ – הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;

”שווי של נזק עקיף“ – (בתקופת התקופה הקובעת): אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי־אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה:

(1)

מסלול שכר עבודה; לעניין זה –

”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה בתקופה הקובעת, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:

(1)

הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;

(2)

הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, שמתגורר באזור המיוחד, או שהוא קרוב של אדם כאמור שמתגורר באזור המיוחד, והוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו או טיפול בו (בפסקה זו – העובד הקרוב), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:

(א)

מוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, ידועה למעסיק, או שהוא או העובד הקרוב, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות קרובו;

(ב)

הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו משום שמוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה הקובעת;

והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים;

(3)

הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה הקובעת, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:

(א)

הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;

(ב)

בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;

הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה –

”אומן“ – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והביטחון החברתי הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;

”הורה עצמאי“, ”ילד“, ”מוסד חינוך“ – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006;

”מסלול שכר עבודה“ –

(1)

לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו־(3) – 520 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

(2)

לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;

(3)

לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, מוכפל בשווי הנזק לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, ”שנת הבסיס“ – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק;

(4)

לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי), שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד, או לגבי עובד עצמאי המתגורר באזור המיוחד שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ונעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני, ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו – שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני;

לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד הוא שעה אחת או יותר;

לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה ליום במשרה מלאה;

(2)

מסלול מחזורים ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה –

”הפרש המחזורים“ – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;

”מחזור עסקאות“, ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“, ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“, ”מס תשומות“, ”עוסק המדווח על בסיס מזומן“, ”קרוב“, ”שנת הבסיס“, ”תמיכות ותרומות“ – כהגדרתם בסעיף 38ג לחוק;

”מסלול מחזורים“ –

(1)

לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

(2)

לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־12, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

והכול לא יותר מ־2,500,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;

”משלים ההוצאה הנחסכת“ – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ־1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – לא יותר מ־7.5%; ולגבי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 – לא יותר מ־12%; או שיעור אחר שהחליט עליו המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי־הפעלת עסקו של הניזוק;

”סכום הוצאות השכר הנחסכות“ – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, ”המספר הקובע“ –

(1)

לגבי ניזוק שהוא עוסק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו־חודשית – 6;

(2)

לגבי ניזוק אחר – 12;

”סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות“ – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי:

(1)

לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרת ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות לעניין תקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;

(2)

לגבי ניזוק כאמור בפסקה (2) להגדרת ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; לעניין זה, ”שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס“ – שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה, ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו־חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־2;

(3)

לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; לעניין זה, ”שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס“ – שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה;

בהגדרה זו, ”שכר העבודה ששולם“ – בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”שיעור ההוצאה הנחסכת“ –

(1)

לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנת הבסיס ומוכפל ב־0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

(2)

לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, מחולק בסך כל הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, ”ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס“ – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12;

(3)

לגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב־0.85;

(4)

לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב־0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות;

”תקופת הזכאות“ – כל אחת מאלה לפי העניין:

(1)

לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023);

(2)

לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023);

(3)

לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ז בכסלו התשפ״ד (30 בנובמבר 2023);

(4)

לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);

”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023), הדוח כאמור הוגש עד יום כ״א בתשרי התשפ״ד (6 באוקטובר 2023), ולמעט אלה:

(1)

תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;

(2)

תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף שנרכש לצורכי העסק;

”תשומות שוטפות בשנת הבסיס“ – סך כל התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12;

(3)

מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק אירע לגידולים חקלאיים באזור המיוחד ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה –

”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“;

”מסלול חקלאות“ – אחד מאלה, והכול לא יותר מ־3,000,000 שקלים חדשים:

(1)

לגבי ניזוק חקלאי שיש לו נזק לגידולים חקלאיים באזור המיוחד – סכום של 12,844 שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחים האמורים;

(2)

לגבי ניזוק חקלאי שיש לו נזק לגידולים חקלאיים באזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים בתוספת השלישית – הסכום כאמור בפסקה (1) או הנזק הממשי, לפי בחירתו של הניזוק;

”שכר העבודה היומי“ – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“, כנוסחה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023; ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”השכר המרבי“ שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום ”25“ בא ”22“;

(4)

מסלול קבלן ביצוע, ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה –

”הוצאות קבועות“ ו”קבלן ביצוע“ – כהגדרתם בסעיף 38ג לחוק;

”חלק השכר המזכה“ – כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק, ואולם לעניין ”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ – תקופת הזכאות היא חודש אוקטובר 2023 בלבד;

”מסלול קבלן ביצוע“ – לגבי ניזוק שהוא קבלן ביצוע – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ־2,500,000 שקלים חדשים;

”תוספת בעד חומרי גלם שהתקלקלו“ – (פקעה);

”תקופת הבסיס“ – (פקעה);

”תקופת הזכאות“ – (פקעה);

”התקופה המזכה“ – (פקעה);

”תקופת הפיצוי“ – (פקעה);

”התקופה הקובעת“ – (בתקופת התקופה הקובעת): התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023);

”תשומות שוטפות“ – (פקעה);

”שיקום נזק“ – החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור – הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;

”ניזוק“ – (הנוסח הקבוע): מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;

”ניזוק“ – (בתקופת התקופה הקובעת): מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל, ולעניין ההגדרה ”שווי של נזק עקיף“, למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שהוא מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה בתקופה הקובעת, ולרבות מי שהוא עובד עצמאי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“;

”הוצאות שיקום הנזק“ – כולן או מקצתן;

”דירת מגורים“ – דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

2.

פיצויים [תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ו, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

(א)

ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע בתוספת.

(בתקופת התקופה הקובעת): ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע בתוספת הראשונה.

(ב)

פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.

(ג)

נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

3.

סייג לגובה תשלום הפיצויים

היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

4.

ניכויים [תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2]

מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת; (בתקופת התקופה הקובעת): לעניין זה, ”מס“ – סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980.

5.

מסירת הודעה והגשת תביעה [תיקון: תשס״ו, תשס״ו־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

(א)

הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.

(ב)

תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.

(ב1)

(פקעה).

(ב2)

(פקעה).

(ג)

המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

5.

תביעה לקבלת פיצויים [תיקון: תשס״ו, תשס״ו־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

(בתקופת התקופה הקובעת):

(א)

תביעה לפי תקנות אלה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי תקנות אלה ולשם תשלום הפיצויים לפיהן.

(ב)

עוסק המבקש פיצויים לפי תקנות אלה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הנוגעת לעניין ועד תום ארבעה חודשים מהמועד האמור; אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל מהמועד האמור, יודיע על כך המנהל מראש, ויידחה המועד להגשת התביעה לתקופה של 15 ימים או עד שיודיע המנהל שנסתיימו הנסיבות האמורות, לפי המוקדם; הודעת המנהל על דחיית המועד או על סיום הנסיבות כאמור, לפי העניין, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים.

(ג)

המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בתקנת משנה (ב), בתקופה נוספת, אחת או יותר, לעוסק מסוים, אם מצא כי יש סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים.

6.

ראיות

תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

7.

רשלנות בשמירת נכסים [תיקון: תשמ״ט, תשנ״א]

(א)

לא יראו נזק כ”נזק מלחמה“ אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, או שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.

(ב)

המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

8.

החלטת המנהל ותשלום פיצויים [תיקון: תשמ״ד, תשנ״ז, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

(א)

הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.

(ב)

הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור בתקנה 6 תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה.

(ב1)

(פקעה).

(ב2)

(פקעה).

(ג)

הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.

(ד)

לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 33(א)(1) לחוק החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.

(ה)

(נמחקה).

8.

קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות [תיקון: תשמ״ד, תשנ״ז, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

(בתקופת התקופה הקובעת):

(א)

לעניין קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות לפי תקנות אלה יחולו הוראות סעיפים 38ז ו־38ח לחוק, כנוסחם בסעיף 1(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023 (להלן – חוק הסיוע הכלכלי), בשינויים המחויבים.

(ב)

דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב.

9.

תיקון החלטת המנהל [תיקון: תשנ״ח, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״ג, תשפ״ג־2]

(א)

המנהל רשאי לתקן החלטה לפי תקנה 8 תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.

(ב)

על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנה 8 בשינויים המחוייבים.

(ג)

שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.

(ג1)

(פקעה).

(ד)

סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות סעיף 33א לחוק והוראות פקודת המסים (גביה).

10.

[תיקון: תשנ״ז]

(בוטלה).

11.

ערר [תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשפ״ד]

הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי תקנה 7 או 8(א), או בהוראת המנהל לפי תקנה 7(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9, רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

11.

השגה וערר [תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשפ״ד]

(בתקופת התקופה הקובעת):

(א)

הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי תקנות אלה, רשאי להגיש השגה למנהל, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 8 חודשים; ביקש המנהל מהניזוק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.

(ב)

ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בתקנת משנה (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותה תקנת משנה, פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

(ג)

השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.

(ד)

המנהל רשאי לדון בהשגה ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.

(ה)

הרואה את עצמו מקופח עקב החלטת המנהל, רשאי בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר.

12.

ועדות ערר [תיקון: תש״ן, תש״ן־2]

(א)

ועדת ערר לענין תקנה 11 תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.

(ב)

בועדת ערר כאמור יהיו חברים –

(1)

מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;

(2)

חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;

(3)

חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.

(ג)

רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.

(ד)

מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.

(ה)

ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.

(ו)

לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968, וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

12א.

ערעור לבית משפט מחוזי [תיקון: תשמ״ב]

(א)

על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.

(ב)

הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.

(ג)

הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ״ג–1963, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.

(ד)

משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

13.

ערבות למילווה

היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות אחת מאלה:

(1)

לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערובה לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;

(2)

לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

14.

סמכויות

(א)

המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, הצהרות או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.

(ב)

המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

15.

אצילת סמכויות

המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

16.

עונשין

מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:

(1)

מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;

(2)

השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

17.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 9, ביום י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972).

18.

ביטול

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ״ז–1967 – בטלות.

19.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973“.

[תיקון: תשס״ו, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

תוספת ראשונה

(תקנה 2(א))

(בתקופת הוראת השעה נקראת ”תוספת ראשונה“; בנוסח הקבוע נקראת ”תוספת“).

1.

[תיקון: תשנ״א־2, תשס״ו]

(א)

לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין־לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד – 50% משווי הנזק.

(ב)

לגבי נזק מלחמה לנכס אחר – 100% משווי הנזק העקיף.

(ג)

(פקע).

2.

[תיקון: תשס״ח, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

(הנוסח הקבוע): לגבי נזק עקיף – 100% משווי הנזק.

(בתקופת התקופה הקובעת): לגבי נזק עקיף – 100% משווי של נזק עקיף.

[תיקון: תשס״ו, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד]

תוספת שנייה

(תקנה 1 – ההגדרה ”אזור מיוחד“)

(בתקופת התקופה הקובעת):

שדרות
אבשלום
אוהד
בארי
בני נצרים
דקל
חולית
יבול
ישע
יתד
כיסופים
כרם שלום
מבטחים
מגן
נווה
ניר יצחק
ניר עוז
נירים
סופה
עין הבשור
עין השלושה
עמיעוז
פרי גן
צוחר
רעים
שדי אברהם
שדה ניצן
שלומית
תלמי אליהו
תלמי יוסף
גברעם
זיקים
יד מרדכי
כרמיה
נתיב העשרה
זמרת
כפר מימון
סעד
עלומים
שובה
שוקדה
תושיה
תקומה
אור הנר
איבים
ארז
גבים
יכיני
כפר עזה
מפלסים
נחל עוז
ניר עם
אופקים
נתיבות
אורים
גבולות
צאלים
ברוש
תאשור
תדהר
אשבול
בטחה
גילת
מבועים
מסלול
ניר משה
ניר עקיבא
פדויים
פטיש
פעמי תש״ז
קלחים
רנן
שבי דרום
שדה צבי
תלמי ביל״ו
תפרח
בית הגדי
גבעולים
זרועה
יושיביה
מעגלים
מלילות
שיבולים
שרשרת
ברור חיל
דורות
רוחמה
באר שבע
חורה
להבים
לקיה
מיתר
נאות חובב
עומר
רהט
שגב שלום
תל שבע
אום בטין
א־סייד
תראבין א־צאנע
בית קמה
גבעות בר
דבירה
חצרים
להב
כרמים
משמר הנגב
נבטים
שובל
אשכולות
סנסנה
אשקלון
באר גנים
בית שקמה
ברכיה
בת הדר
גיאה
הודיה
חלץ
כוכב מיכאל
כפר סילבר
מבקיעים
משען
ניצן א׳
ניצן ב׳
ניצנים
ניר ישראל
תלמי יפה
אשדוד
בני עי״ש
גדרה
גן יבנה
יבנה
קריית גת
קריית מלאכי
אביגדור
אורות
אחווה
אמונים
באר טוביה
ביצרון
בית עזרא
גבעתי
חצב
חצור
יינון
כנות
כפר אחים
כפר ורבורג
נווה מבטח
ניר בנים
עזר
עזריקם
ערוגות
שדה עוזיהו
שתולים
תימורים
תלמי יחיאל
בית אלעזרי
בניה
גבעת ברנר
קדרון
גן הדרום
כפר אביב
כפר מרדכי
מישר
משגב דב
עשרת
שדמה
כפר הנגיד
פלמחים
בית גמליאל
בן זכאי
בני דרום
ניר גלים
צופיה
קבוצת יבנה
בית חלקיה
בני ראם
גני טל
חפץ חיים
יד בנימין
אלעזי
גת
ורדון
כפר הרי״ף
נגבה
נחלה
סגולה
קדמה
רבדים
שדה יואב
אחוזם
זוהר
יד נתן
לכיש
מנוחה
נהורה
נוגה
ניר ח״ן
עוצם
שדה דוד
שדה משה
שחר
תלמים
אבן שמואל
איתן
אלומה
זבדיאל
זרחיה
מרכז שפירא
משואות יצחק
נועם
עוזה
עין צורים
קוממיות
רווחה
שלווה
שפיר
חוות השקמים
תעשיות ספירים
אזור התעשייה מבקיעים
חוות יזרעם
כרמית
אשל הנשיא
עד הלום
כרם ביבנה

[תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״ג, תשפ״ד]

תוספת שלישית

(תקנה 1 – פסקה (3) להגדרת "”שווי של נזק עקיף“)

(בתקופת התקופה הקובעת):

שדרות
אבשלום
אוהד
בארי
בני נצרים
דקל
חולית
יבול
ישע
יתד
כיסופים
כרם שלום
מבטחים
מגן נווה
ניר יצחק
ניר עוז
נירים
סופה
עין הבשור
עין השלושה
עמיעוז
פרי גן
צוחר
רעים
שדי אברהם
שדה ניצן
שלומית
תלמי אליהו
תלמי יוסף
גברעם
זיקים
יד מרדכי
כרמיה
נתיב העשרה
זמרת
כפר מימון
סעד
עלומים
שובה
שוקדה
תושיה
תקומה
אור הנר
איבים
ארז
גבים
יכיני
כפר עזה
מפלסים
נחל עוז
ניר עם
אופקים
נתיבות
אורים
גבולות
צאלים
ברוש
תאשור
תדהר
אשבול
בטחה
גילת
מבועים
מסלול
ניר משה
ניר עקיבא
פדויים
פטיש
פעמי תש״ז
קלחים
רנן
שבי דרום
שדה צבי
תלמי ביל״ו
תפרח
בית הגדי
גבעולים
דורות
רוחמה
אשקלון
באר גנים
בית שקמה
ברכיה
בת הדר
גיאה
הודיה
חלץ
כוכב מיכאל
כפר סילבר
מבקיעים
משען
ניצן א׳
ניצן ב׳
זרועה
יושיביה
מעגלים
מלילות
שיבולים
שרשרת
ברור חיל
ניצנים
ניר ישראל
תלמי יפה
חוות השקמים
תעשיות ספירים
אזור התעשייה מבקיעים
חוות יזרעם

[תיקון: תשס״ו־3, תשפ״ד]

תוספת רביעית

(תקנה 1 – ההגדרה ”אזור מיוחד“)

(בתקופת התקופה הקובעת):

אביבים
אבירים
אבן מנחם
אדמית
אילון
אלקוש
בית הלל
בן עמי
בצת
ברעם
ג׳יש (גוש חלב)
גונן
גורן
געתון
גורנות הגליל
גשר הזיו
דובב
דישון
דלתון
דן
דפנה
הגושרים
הילה
זרעית
חוסן
חורפיש
חניתה
יובל
יחיעם
יערה
יפתח
יראון
כברי
כפר בלום
כפר גלעדי
כפר ורדים
כפר סאלד
כרם בן זמרה
להבות הבשן
לימן
מטולה
מלכיה
מנות
מנרה
מעונה
מעליא
מעיין ברוך
מעלות–תרשיחא
מצובה
מרגליות
מרכז כ״ח
משגב עם
מתת
נאות מרדכי
נהריה
נווה זיו
נטועה
סאסא
סער
ר׳ג׳ר
עבדון
עברון
עין יעקב
עלמה
עמיר
ערב אל־עראמשה
פסוטה
פקיעין
פקיעין החדשה
צבעון
צוריאל
קריית שמונה
ראש הנקרה
ריחאנייה
רמות נפתלי
שאר ישוב
שדה נחמיה
שומרה
שלומי
שמיר
שניר
שתולה
נווה אטיב
אלוני הבשן
רמת מגשימים
חספין
נוב
אבני איתן
אליעד
מיצר
מבוא חמה
קשת יונתן
נטור
כנף
מעלה גמלא
רמות
נמרוד
אלרום
מרום גולן
עין זיוון
מגדל שמס
מסעדה
בוקעתה
עין קיניה
שעל
גשור
בני יהודה
גבעת יואב
נאות גולן
אפיק
כפר חרוב
קדמת צבי
קצרין
אניעם
חד נס
אודם
אורטל
רמת טראמפ
קלע אלון
שבי ציון
כיסרא–סמיע
בית ג׳אן
יאנוח–ג׳ת
שדה אליעזר
יסוד המעלה

---

ח׳ בתמוז תשל״ג (8 ביולי 1973)

• פנחס ספיר
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.