תקנות כנסת ישראל
תקנות כנסת ישראל מתוך
תקנות כנסת ישראל
(פרק קכ"ו, סעיף 2)
חא״י כרך ג׳, פרק קכ״ו, עמ׳ 2221; ע״ר 1934, תוס׳ 2, 210; 1937, תוס׳ 2, 25; 1938, תוס׳ 2, 46, 1275; 1943, תוס׳ 2, 321; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״ט, 1; ק״ת תשי״ח, 158; ע״פ 427/64.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הדתות (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“, ייקרא מעתה ”ממונה על המחוז“. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“.
בע״פ 427/64 משה יאיר נ׳ מדינת ישראל נקבע כי העדה הדתית היהודית אשר קראה לעצמה ”כנסת ישראל“ איננה קיימת, ולפיכך אין מנוס מן המסקנה שעם העלם חבר האנשים ששמו ”כנסת ישראל“, נעלמו גם הסמכויות להתקין תקנות בשביל הסדרת עניניו של אותו חבר אנשים.
תוכן עניינים
השם הקצר
תקנות אלו תקראנה ”תקנות כנסת ישראל“.
חלק א. – ענינים כלליים
פירוש [תיקון: 1937-2, 1943, תש״ח, תש״ט]
בתקנות אלו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”בוגר“ פירושו כל אדם, איש או אשה, אשר מלאו לו שמונה עשרה שנה;
”צרכי צדקה“ ו”הקדשות לצדקה“ כוללים את כל הצרכים וההקדשות הנכללים בסוגים אלה –
(א)
עזרה לעניים;
(ב)
התקדמות החנוך או הדת;
(ג)
הפצת התורה וקיום מצוות ומנהגים דתיים;
(ד)
כל מטרה אחרת שיש בה ברכה או תועלת לכל האדם ושאינה נכללת בסוגים הנזכרים;
”כנסת ישראל“ כוללת את כל היהודים הרשומים כחברים לה באופן המפורש בזה;
”עדה“ פירושה כל צבור של יהודים שהתאחדו כדי לסדר את עניניהם הדתיים;
”עיריה יהודית, כפר יהודי, אזור יהודי, או רובע יהודי“ פירושם עיריה, כפר, אזור או רובע שלא־פחות משלשת רבעי תושביהם הם יהודים, ואשר הוכרזו ע״י שר הדתות במודעה ברשומות [במקור: בעתון הרשמי] כעיריה יהודית או ככפר יהודי או כאזור יהודי או כרובע יהודי.
הערים דלקמן הוכרזו כעיריות יהודיות: עירית תל־אביב (במקור הוכרזה כ"עיריה עברית") (ע״ר 1939, תוס׳ 2, 253), עירית פתח־תקוה (ע״ר 1939, תוס׳ 2, 330); הכפרים דלקמן הוכרזו ככפרים יהודיים: עפולה, בת־ים, בני־ברק, חדרה, הרצליה, כפר־סבא, רעננה, רמת־גן, רחובות, ראשון־לציון (ע״ר 1939, תוס׳ 2, 330), חולון (ע״ר 1942, תוס׳ 2, 876); שטח מועצה מקומית של כפר־אתא (ע״ר 1947, תוס׳ 2, 761).
אורגנים של כנסת ישראל [תיקון: תש״ח]
בישראל תהיה כנסת ישראל מוכרת, ותתכונינה קהלות כפי המפורש בתקנות אלו.
מוסדות כנסת ישראל יכללו –
(א)
מועצת הרבנות הראשית;
(ב)
לשכות רבנות מקומיות;
(ג)
אספת נבחרים;
(ד)
ועד לאומי;
(ה)
ועדי קהלות.
חלק ב. – מועצת הרבנות הראשית ולשכות רבנות
הרכב מועצת הרבנות
(1)
מועצת הרבנות הראשית שתתכונן באופן המפורש בזה תמלא תפקיד של פקוח כללי על לשכות הרבנות ועל רבני הקהלות.
(2)
במועצת הרבנות הראשית יהיו שני רבנים ראשיים: האחד ספרדי והאחד אשכנזי, וששה חברים – שלושה ספרדים ושלושה אשכנזים.
(3)
הרכבתה של המועצה תוכל להשתנות עפ״י אספה מיוחדת שתקרא בהתאם לתקנה 9(2):
בתנאי שלא יביאו כל שינוי ביחס המספרי של הרבנים הראשיים ושל חברי מועצת הרבנות שבין הספרדים והאשכנזים.
הרכבן של לשכת הרבנות
(1)
באותן הקהלות שתחליט עליהן מועצת הרבנות הראשית תוקם לשכת רבנות או ימונה רב.
(2)
מספר החברים בכל לשכת רבנות ייקבע ע״י ועד הקהלה:
בתנאי שבכל מקום שבו קיימת עדה ספרדית תהיה לעדה הנ״ל ביאת כח בלשכת הרבנות, ביחס למספר חברי העדה.
סמכותן המשפטית של לשכות הרבנות [תיקון: תש״ח]
(1)
כל לשכת רבנות תשמש בית דין רבני ממדרגה ראשונה באותם המקומות שיקבעו ע״י מועצת הרבנות הראשית, ותהיה לה אותה הסמכות המסורה לבתי הדין של כנסת ישראל בישראל עפ״י כל דבר מלך במועצתו או עפ״י כל פקודה או עפ״י כל חוק אחר של ממשלת ישראל. ורק לה לבד תהיה הסמכות לרשום הקדשות נכסים לצרכי צדקה שנעשו ע״י חברי כנסת ישראל עפ״י דיני ישראל.
(2)
כל בית דין כזה יהיה כחו יפה, בהמלכו בדעת ועד הקהלה, ובהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר באופן חוקי, למנות אפוטרופסים על נכסי יתומים קטנים ונכסי אנשים נעדרים מן הארץ שהם חברים לקהלה.
סמכויות ערעור למועצת הרבנות
מועצת הרבנות הראשית תשמש בית דין לערעורים בענינים המסורים לסמכותם של בתי הדין הרבניים. בית דין זה יתקין פעם בפעם תקנות בית דין בנידון בירור ערעורים.
האופי המיצג של מועצת הרבנות הראשית ולשכות הרבנות [תיקון: תש״ח]
מועצת הרבנות הראשית תהא ביאת־הכח הדתית המוכרת של כנסת ישראל כלפי ממשלת ישראל; ורב הקהלה או לשכת הרבנות המקומית יחשבו לביאת הכח הדתית המוכרת של הקהלה כלפי שלטון המחוז.
תקנות לבחירת מועצת הרבנות וכו׳ [תיקון: 1938, תש״ח]
(1)
לאחר שתקנות אלו תקבלנה תוקף, על מועצת הרבנות הראשית והועד הלאומי שישמשו באותה שעה, להתקין תקנות הקובעות את שטת הבחירות או המנויים של מועצת הרבנות הראשית, לשכות הרבנות ורבני הקהלות.
פורסמו תקנות הקובעות את שיטת הבחירות או המנויים של מועצת הרבנות הראשית, לשכות הרבנות ורבני הקהלות (ע״ר 1936, תוס׳ 2, 198).
(2)
אם בתוך ששה חדשים לתקנות אלו לא יבואו מועצת הרבנות הראשית והועד הלאומי לידי הסכם יובאו השאלות הנידונות ביניהם לפני מועצה שתתכונן מיושב ראש שיתמנה מטעם הסוכנות היהודית, משני חברים שיתמנו מטעם הועד הלאומי שהאחד מהם יהיה ספרדי, ומשני חברים שיתמנו מטעם מועצת הרבנות הראשית שאחד מהם יהיה ספרדי. החלטת הרוב במועצה תהא מכרעת.
(3)
התקנות שתותקנה כאמור תקבענה גם הוראות בדבר כנוס אספה מיוחדת לבחירת מועצת רבנות, שתהא לה הסמכות לשנות את הרכבה של מועצת הרבנות הראשית, בהתחשב עם הוראות תקנה 4 מתקנות אלה.
(4)
התקנות תוגשנה לאישור לפני אספת הנבחרים, אשר תוכל לעשות בהן את התיקונים שתמצא לנכון, ואחרי שתאושרנה ע״י האספה, תוגשנה ע״י הועד הלאומי לפני שר הדתות ותקבלנה תוקף בהודיעו שהוא מאשרן.
(5)
מועצת הרבנות הראשית ולשכות הרבנות ורבני הקהלות יבחרו או יתמנו לפי התקנות בתוך ששה חדשים למן היום שבו נתאשרו התקנות לחלוטין.
(6)
למרות כל האמור בתקנה זו, תהא לשכת הרבנות של ירושלים מורכבת מאותם חברי מועצת הרבנות שיתמנו לצורך זה מטעם מועצת הרבנות.
סמכויות אחרות של מועצת הרבנות ולשכות הרבנות [תיקון: 1934]
מועצת הרבנות הראשית ולשכות הרבנות רשאיות –
(א)
לסדר צואות על־פי דיני ישראל;
(ב)
לפקח על הקדשות צדקה יהודים שרוב מנהליהם או נאמניהם מבקשים פקוח כזה או מסכימים לו, ולתכלית זו הרשות בידן למנות ועדות שחבריהן כלם או מקצתם יהיו אנשים שאינם רבנים;
(ג)
למנות אותם הפקידים שיהיו נחוצים לשם מילויים הנכון של תפקידי מועצת הרבנות הראשית ולשכותיה, ולפטרם:
בתנאי שאין למנות כל פקיד אלא אם כן נכללה משכורתו בתקציב הנזכר בתקנה 11 של התקנות האלה;
(ד)
לישב עפ״י הוראות פקודת הבוררות הנוהגת מזמן לזמן כל סכסוכים בין יהודים מקום שנכתב שטר בוררין על ידי שני הצדדים.
תקציבה של מועצת הרבנות
(1)
תקציבה של מועצת הרבנות הראשית יקבע ע״י הועד הלאומי ומועצת הרבנות יחדיו. אם לא יבואו אלה לידי הסכם, תבואנה השאלות שיש עליהן סכסוך לפני מועצה שתהא מורכבת באופן שנקבע בתקנה 9(1).
(2)
מחובתו של הועד הלאומי לדאוג להספקת הוצאות מועצת הרבנות הראשית בהתאם לתקציב.
(3)
המסים שיתקבלו על ידי מועצת הרבנות הראשית במלאה את תפקידה המשפטי ישולמו לועד הלאומי, והוא יזקוף את המסים האלה בחשבון מיוחד יחד עם אותם הסכומים שישולמו על ידי הקהלות לצורך הוצאות מועצת הרבנות הראשית מתוך מסי השחיטה שיוטלו על פי תקנה 26.
(4)
הסכום שיזקף בחשבון מיוחד ישמש לכסוי תקציב מועצת הרבנות הראשית. אם כתום שנת הכספים תשאר יתרה לזכות החשבון המיוחד תועבר מחצית היתרה לחשבון השנה הבאה ובמחצית הנותרת יוכל הועד הלאומי להשתמש לצרכיו הכלליים. אם כתום השנה יש גרעון בחשבון המיוחד תהא אספת הנבחרים רשאית להטיל מס מיוחד לצורך כסוי הגרעון.
חלק ג. – אספת הנבחרים והועד הלאוּמי
בחירת אספת הנבחרים [תיקון: 1937, תש״ח]
(1)
אספת הנבחרים תשמש ביאת־כח לכנסת ישראל וחבריה יבחרו לתקופת ארבע שנים.
(2)
בתוך ששה חדשים לתקנות אלו ינסח הועד הלאומי ויגיש לשר הדתות לשם אישור תקנות המגדירות את הרכבה של אספת הנבחרים ואת שטת הבחירות לאספת נבחרים זו. התקנות תקבלנה תוקף החל מהיום שבו אישרן שר הדתות, והאספה תבחר בתוך ששה חדשים מהיום הנ״ל.
תפקידי אספת הנבחרים [תיקון: 1934]
(1)
(א)
מדי שנה בשנה תבחר האספה מבין חבריה ועד לאומי ותוכל לקבל החלטות שעל פיהן יתנהג הועד הלאומי:
ואולם עד לבחירות חדשות יוסיף הועד הלאומי לשמש במשרתו למרות שעבר זמנו;
(ב)
הועד הלאומי ימנה מבין חבריו ועד פועל שיהא מורכב מאותו מספר חברים של הועד הלאומי שהועד הלאומי ימצא לראוי לקבוע. בהתחשב עם הודאית פסקא (ג) מתקנה זו ישמש הועד הפועל בכהונתו למשך אותה תקופה שתקבע ע״י הועד הלאומי, והועד הלאומי יוכל למנות כל חבר מבין חבריו לכל משרה שתתפנה בועד הפועל וכל חבר מהועד הלאומי שנתמנה למשרה שנתפנתה בועד הפועל ישמש במשרתו זו למשך שארית התקופה שנקבעה בשביל הועד הפועל שהוא נתמנה להיות חבר בו. הועד הפועל ינהל את פעולותיו בשם הועד הלאומי ייוצג אותו בין בתורת גוף או ע״י אחד או אחדים מחבריו שיחליט הועד הלאומי למנות מטרה מסויימת.
הועד הפועל –
(א)
יתן תוקף להחלטות הועד הלאומי.
(ב)
יהיה אחראי בפני הועד הלאומי.
(ג)
שום ועד פועל לא ישאר במשרתו לאחר שהועד הלאומי שמינה אותו יחדל לשמש במשרתו.
(2)
לאחר שתבחן אספת הנבחרים את הערכת ההוצאות וההכנסות שתוגש על־ידי הועד הלאומי, תאשר לועד הלאומי תקציב שנתי שיספיק להוצאות הנחוצות לשם מלוי תפקידיו, ובכללן כל ההוצאות הכרוכות בבחירות לאספת הנבחרים ובכנוסה של אספה זו, ולשאר הוצאות, אם תהיינה כאלו, שיהיה בהן צורך לשם כסוי תקציבה של מועצת הרבנות הראשית, במקרה שיהיה גרעון בחשבון המיוחד לפי תקנה 11.
(3)
אספת הנבחרים יהיה כחה יפה לדרוש מאת קהלה או למלא את ידה להטיל על חבריה מס או מסים לכל אחת מן המטרות הבאות:
(א)
חנוך;
(ב)
עזר לעניים;
(ג)
טפול בחולים;
(ד)
פרנסת יתומים;
(ה)
תרומות להוצאות –
(א)
לשכות הרבנות ורבני הקהלה;
(ב)
הועד הלאומי;
(ג)
הקהלה וועד הקהלה,
בהתאם לתקציביהם; וכמו כן תוכל להרשות הטלת מסים באמצעות הקהלה בשביל –
(א)
השחיטה;
(ב)
רשיונות לאפית מצות או מכירתן:
(ג)
מתן תעודות או קיומן בהתאם לחוק.
(4)
אספת הנבחרים תקבע את שיטת הגביות ואת הסכום המכסימלי של כל מס או תשלום שיש להטילו על פי תקנות אלו בצו שיוגש מדי שנה בשנה לשר הדתות לשם אישור, וצו זה יקבל תוקף בהודיע שר הדתות שהוא מאשרו.
(5)
אם לא קבעה אספת הנבחרים את עצם הסכום של כל מס או תשלום, יהיו המס אן התשלום טעונים מדי שנה בשנה אישורו של הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] שבמחוזו נמצא אזורה של הקהלה:
בתנאי שהממונה על המחוז [במקור: שמושל המחוז] לא יאשר כל מס או תשלום העולים על המכסימום הקבוע.
(6)
התקציב שנתקבל על ידי אספת הנבחרים יוגש לשר הדתות לשם אישור והוא לא יקבל תוקף עד אישורו; ותקציבה של כל קהלה יוגש לאישור לממונה על המחוז [במקור: למושל המחוז] והוא לא יקבל תוקף עד אישורו.
(7)
החשבונות השנתיים של הועד הלאומי והקהלות יוכנו על פי טופסים שיקבעו על ידי שר הדתות. החשבונות יבוקרו על ידי רואי חשבונות שיאושרו מטעם שר הדתות. העתקה מהרצאת רואי החשבונות על מצב חשבונות הועד הלאומי תשלח לשר הדתות, והעתקה מהרצאת רואי החשבונות על מצב החשבונות של קהלה תשלח לממונה על המחוז [במקור: למושל המחוז].
תפקידי הועד הלאומי [תיקון: תש״ח]
הועד הלאומי ישמש במשרתו שנה אחת, ואלה יהיו תפקידיו:
(א)
הוא ינהל את עניני כנסת ישראל בהתאם להחלטות האספה;
(ב)
בתקופה שבין מושב למושב יוציא לפועל את כל החלטות האספה בענינים הנמצאים בגבול סמכותו של הועד הלאומי;
(ג)
הוא ישמש כבא כח כנסת ישראל בארץ ביחסיה לממשלה והוא יהיה אחראי להנהלת אותם הענינים והפעולות שהממשלה תמסרם לידיו;
(ד)
הוא ישגיח על עניני הכספים וההנהלה של אותם הקדשות הצדקה של כנסת ישראל שאינם הקדשות צדקה בגדר פקודת ההקדשות לצרכי צדקה שמרבית מנהליהן נאמניהם מקבלים או מבקשים השגחה כזאת, בין שההקדשות הללו נעשו בפני מוסד רבני מאז התפרסם דבר המלך במועצתו על ארץ ישראל, 1922, בין שנעשו בפני בית־דין מושלמי דתי קודם שנתפרסם דבר המלך הנ״ל ובין שנעשו מחוץ לישראל בכל עת שהיא ובאיזה אופן שהוא;
(ה)
כחו יהיה יפה לרכוש בשם כנסת ישראל בעלות על מטלטלים ונכסי מקרקעים מכל המינים, להתקשר בחוזים, לחתום על שטרות, להופיע בדין כתובע ונתבע ולהופיע במשפטי בוררות בשמו הוא;
(ו)
הוא ישגיח על הנהלת נכסי כנסת ישראל ומוסדותיה המתנהלים על־ידי הקהלות ויוכל לתת הוראות לקהלות או לועדיהן בכל הענינים הנכללים בתפקידיהם;
(ז)
הוא יוכל לנהל קרנות שנמסרו לו על־ידי הקהלות, יחידים ומוסדות;
(ח)
הוא יוכל לנהל ספרי הנולדים, ספרי נשואין וספרי הנפטרים של היהודים, נוסף על ספרי הממשלה;
(ט)
הון יגיש דין וחשבון שנתי לשר הדתות על פעולותיה של כנסת ישראל.
כינוס אספת הנבחרים ובחירתה [תיקון: תש״ח]
(1)
הועד הלאומי יכנס את אספת הנבחרים בכל פעם שיהיה צורך בכך ולא פחות מאחת לשנים עשר חודש.
(2)
לא יאוחר משלושה חדשים לפני תום זמנה של האספה עליו לקבוע את מועד הבחירות לאספת נבחרים חדשה.
(3)
הבחירות צריכות להגמר בתוך חמשה עשר יום אחרי תום זמן יפוי כחה של האספה:
ואולם שר הדתות יוכל על פי בקשת הועד הלאומי לאשר הארכת המועד לגמר הבחירות אם נתברר לו שסבות יוצאות מן הכלל מצריכות הארכה כזאת.
שטת ההצבעה באספה [תיקון: תש״ח]
שיטת ההצבעה באספה וההוראות בנוגע למנין חוקי תקבענה בתקנות שתתאשרנה ע״י האספה בישיבתה הראשונה. התקנות תוגשנה לשר הדתות לאישור והן תקבלנה תוקף משעה ששר הדתות יודיע שהוא מאשרן: האספה תוכל לשנות את התקנות כפעם בפעם בתנאי שתקבל אשור כיוצא בזה.
פנקס היהודים הבוגרים [תיקון: 1937, תש״ח]
(1)
לאחר שתקנות אלו תקבלנה תוקף, ומאז ואילך לא יאוחר משלשה חדשים לפני תום מועד כהונתה של אספת הנבחרים, יערוך ויפרסם הועד הלאומי פנקס של היהודים הבוגרים שישבו בישראל לא פחות משלשה חדשים, בתנאי שלא יכללו בו שמותיהם של אותם היהודים אשר קודם לאותו תאריך הגישו לועד הלאומי הודעות למחוק את שמותיהם מן הפנקס, כפי שנקבע בתקנת־משנה (3) של תקנה זו.
החלקים המתאימים של הפנקס יפורסמו בכל עיר וכפר שבהם יושב אדם רשום אחד או יותר מאחד. פרסום זה ייעשה בצורת הדבקת החלקים הללו על פתחי בתי כנסיות או על פתחי בנין יהודי צבורי אחר, לפי שיקבע הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז], או באיזה אפן אחר כפי שיאשר הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז].
(2)
כל הרוצה ששמו יוסף בפנקס ימסור הודעה לועד הלאומי, אם בעצמו או ע״י מורשה שיפה את כחו בכתב לכך, בתוך חדש ימים מיום פרסום חלקיו המתאימים של הפנקס או בתוך חדש אייר של כל שנה, ומשיתברר לועד הלאומי שמוסר ההודעה הוא יהודי בוגר וכי ישב בארץ לא פחות משלשה חדשים, יוסיף את שמו לפנקס בהתאם לכך.
כל מי שנדחתה בקשתו יוכל לערער בפני מועצה שתהא מורכבת מיו״ר ושני חברים שיתמנו ע״י הסוכנות היהודית.
(3)
כל הרוצה ששמו יימחק מן הפנקס ימסור הודעה לועד הלאומי, אם בעצמו או ע״י מורשה שיפה את כחו בכתב לכך, בתוך חדש ימים מיום פרסום חלקיו המתאימים של הפנקס או בתוך חדש אייר של כל שנה, והועד הלאומי יאשר את קבלת ההודעה וימחוק לפי זה את שמו מן הפנקס. אותו אדם יוכל לשלוח העתקה מהודעה כזאת למשרדו של הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז].
הוספות לפנקס [תיקון: 1937, תש״ח]
(1)
בתוך שלשה חדשים מיום שבו נתפרסם כל חלק מן הפנקס כפי שנקבע בתקנת־משנה (1) מתקנה 17, ובזמן שלא יאוחר מבסוף חודש סיון של כל שנה ושנה, יהא על הועד הלאומי –
(א)
לגמור את תיקון הפנקס; וכן
(ב)
לפרסם בו במקום, באפן שנקבע בתקנת־משנה (1) מתקנה 17, רשימות האנשים ששמותיהם נוספו לפנקס או נמחקו מתוכו.
(2)
כל אדם ששמו נכלל בפנקס המתוקן או ברשימת הנוספים המתפרסמת בהתאם לתקנת־משנה (1)(ב) מתקנה זו, רואין אותו כחבר לכנסת ישראל:
בתנאי שאם בכל זאת יבוא אדם ויטען ששמו נכלל בפנקס שלא כדין, יוכל להגיש ערעור לפני הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז]; ומשיתברר לממונה על המחוז [במקור: למושל המחוז] כי אותו אדם מסר הודעה כהלכה בהתאם לתקנת־משנה (3) של תקנה 17 מתקנות אלה, יתן צו ובו ידרוש מאת הועד הלאומי למחוק את השם מן הפנקס; ומשניתן צו כזה רואין את השם כמחוק מן הפנקס ורואין את האדם ששמו נמחק מן הפנקס כאילו לא היה חבר בכנסת ישראל במשך התקופה שבה היה שמו נכלל בפנקס שלא כדין, כאמור לעיל.
(3)
כל אדם שהוא חבר בכנסת ישראל והוא דורש ששמו ימחק מן הפנקס כפי שנקבע בתקנת־משנה (3) של תקנה 17 מתקנות אלה, לא יהיה פטור על ידי כך מאחריותו לשלם כל מס או תשלום המגיעים ממנו בתור חבר לכנסת ישראל בעת המחק שמו. מן היום שבו נמחק שמו מן הפנקס יחדל ליהנות מכל זכות מן הזכויות אשר לחברי כנסת ישראל ולא יהא זכאי ליהנות מכל שרות מן השרותים הצבוריים שכנםת ישראל או כל קהילה תוכלנה לתת.
חלק ד. – קהילות
הרכבה של הקהלה
(1)
בכל מקום שבו יושבים לא פחות משלשים חברים לכנסת ישראל בארץ תתכונן קהלה.
(2)
בכל מקום שבו יושבים פחות משלשים חברים לכנסת ישראל יסתדרו חברים אלה לקהלה אם אישר הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] את סידורה של קהלה כזאת על יסוד בקשה מאת הועד הלאומי.
(3)
אם לא פנה הועד הלאומי בבקשה לכונן קהלה במקום שבו יושבים פחות משלושים חברים לכנסת ישראל, או, אם לא אישר הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] את הבקשה שהוגשה על־ידי הועד הלאומי, הרי על חברי כנסת ישראל באותו מקום, על־יסוד צו מאת הועד הלאומי, אם נתאשר על־ידי הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] –
(א)
להצטרף לקהלה הקרובה ביותר; או
(ב)
להתאחד עם חברי כנסת ישראל היושבים במקום אחר או במקומות אחרים כדי להסתדר לקהלה שמספר חבריה אינו פחות משלושים.
ספוק צרכי הדת או צרכי התרבות של חלק מן הקהלה
בכל עיר או כפר לא תהיה יותר מקהלה אחת. אפס כי כל חלק מקהלה כזאת הכולל לא פחות משלושים בוגרים יוכל לתבוע ספוק צרכיו הדתיים והתרבותיים על־פי עיקריו הוא. והקהלה או ועד הקהלה, כפי שיחייב הענין, בסדרם ובנהלם שרותים צבוריים בעלי אופי דתי ותרבותי יתחשבו כיאות עם צרכיו של חלק כזה, ועל הקהלה או הועד שלה לחלק אותו חלק מהכנסות הקהלה המוקדש לצרכי דת ותרבות בין הקהלה ובין כל חלק כזה מהכנסת באופן יחסי למספר חבריהם.
עקירת דירה אינה פוגעת באחריות לשלם מסים
כל חבר מחברי כנסת ישראל העוקר את דירתו וחדל על ידי כך להיות חבר לקהלה לא יהא פטור מהאחריות לכל המסים או התשלומים המגיעים ממנו בעת צאתו מקהלה זאת.
הרכב הועד [תיקון: 1934, 1937-2, 1938, 1943, תש״ח]
(1)
הקהלה תבחר ועד באופן המפורש בתקנות אלו;
ואולם בכל עיריה יהודית שנתכוננה בה מועצת עיריה עפ״י פקודת העיריות, 1934, או בכל כפר יהודי או רובע או אזור יהודי שנתכוננה בהם מועצה מקומית עפ״י פקודת המועצות המקומיות, הרי האנשים שנבחרו כחברי העיריה או כחברי המועצה המקומית, כפי שיחייב הענין, הם שיהוו את ועד הקהלה, חוץ אם יצוה הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] לערוך בחירות מיוחדות על יסוד בקשה מצד חברים המהוים לא פחות משליש חברי הקהלה.
(2)
מועד כהונתו של ועד קהילה שנבחר או הוקם באפן שנקבע בתקנת־משנה (1) מתקנה זאת יהא ארבע שנים.
(3)
שום דבר האמור בתקנה זאת לא יפגע בזכויותיו של כל תושב מתושבי עיריה, כפר או רובע או אזור, שאינו חבר בקהילה, בתור משלם מסים, ולא יטיל עליו שום אחריות לשלם מס או תשלום שהקהילה מטילה אותם.
האספה השנתית של הקהלה [תיקון: 1937]
(1)
בהתחשב עם הוראות סעיף קטן (2) וכשמספר חברי הקהלה אינו עולה על מאתים, תקרא מדי שנה בשנה אספה כללית של החברים לשם המטרות הבאות:
(א)
לאשר את התקציב השנתי;
(ב)
לבחור מתוכם אחת בכל ארבע שנים את הועד שדובר עליו בתקנה הקודמת וכל ועד אחר או מועצה אחרת שיהיו דרושים להנהלת עניני הצבור;
(ג)
למנות, אם תמצא האספה לנכון, בית־דין לבוררות שאליו יוכלו חברי הקהלה לפנות לשם ישוב סכסוכים אזרחיים בהתאם להוראות פקודת הבוררות הנוהגת מזמן לזמן;
(ד)
לשמוע ולבחון את משאלותיהם של כל ועד כזה או מועצה כזאת.
(2)
כשמספר חברי הקהלה עולה על מאתים ובמקרים אחרים כשהועד הלאומי פונה בבקשה אל הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] והלה מאשרה, יבחר הועד באופן שיקבע בתקנות שיתקין הועד הלאומי. והועד ישמש בכל התפקידים של אספה כללית של חברי הקהלה, לבד מבחירות ועד שדובר עליו בתקנה הקודמת.
תפקידי הועד
(1)
ועד הקהלה:
(א)
יוציא לפועל את הוראותיו של הועד הלאומי ואת החלטות האספה הכללית של הקהלה בענינים הנכנסים בגבול סמכותם;
(ב)
ישמש ביאת כח מוכרת כלפי שלטון המחוז בענינים הנכנסים בגבול סמכותה של הקהלה;
(ג)
יוציא לפועל כל צווי אדמיניסטרטיבי שינתן על־ידי הממשלה לקהלה או לועד שלה;
(ד)
ימנה ויפטר כל פקיד מפקידי הקהלה לבד מפקידי לשכת הרבנות;
(ה)
ישגיח על הנהלת כל הנכסים או המוסדות של הקהלה.
(2)
הועד יהיה רשאי לרכוש בשם הקהלה בעלות על מטלטלין ומקרקעים מכל המינים, להתקשר בחוזים, לחתום על שטרות, להופיע בדין כתובע וכנתבע ולהופיע במשפטי בוררות.
תקציב לשכת הרבנות או הרב
(1)
תקציבה של לשכת הרבנות המקומית או של רב הקהלה, הכל לפי הענין, יוחלט על־ידי לשכת הרבנות או הרב עם ועד הקהלה יחדו. חובתו של ועד־הקהלה תהיה להספיק את הכספים הנחוצים להוצאותיה של לשכת הרבנות או של הרב בהתאם לתקציב.
(2)
מסי בית דין שיתקבלו על־ידי בתי־הדין הרבניים ממדרגה ראשונה יכנסו לקופת ועד הקהלה וזה יזקפם לחשבון מיוחד יחד עם אותן התרומות לחשבון ההוצאות של לשכת הרבנות או של הרב שועד הקהלה יהיה חייב לתרמן, בהתאם לשלש התקנות הבאות, מתוך מסים שיוטלו על השחיטה, הקבורה, ועל אפית מצות או מכירתן.
(3)
הסכומים שיזקפו לחשבון המיוחד ישמשו לכסוי תקציבה של לשכת הרבנות או רב הקהלה. אם כתום שנת הכספים תהיה יתרה לזכות החשבון המיוחד, תועבר מחצית היתרה הזאת לחשבון השנה הבאה ובמחצית השניה תוכל הקהלה להשתמש לצרכיה הכללים. אם כתום השנה יהיה גרעון בחשבון המיוחד יהיה הועד רשאי להטיל מס מיוחד לצורך כסוי הגרעון, אם יפו את כחו על פי תקנה 13 להטיל מס לשם לשכת־הרבנות.
הפיקוח על עניני השחיטה
(1)
בכל קהלה תתכונן מועצה שתשגיח על עניני השחיטה וכל השייך לה.
(2)
הרכבתה של המועצה תקבע על־פי תקנות שתותקנה על־ידי הועד־הלאומי ומועצת הרבנות הראשית יחדיו:
בתנאי שבכל מקום שבו ישנה עדה ספרדית שחבריה הנם חברים רשומים של כנסת ישראל, תנתן לעדה כזאת ביאת כח בהתאם למספר חבריה. אם לא יבואו הועד הלאומי ומועצת הרבנות לידי הסכם יובא הדבר בפני המועצה המורכבת באופן שנקבע בתקנה 9(1).
(3)
התקנות תבטחנה לכל עדה מורכבת מאנשים שאינם רשומים כחברי כנסת ישראל ביאת־כח במועצה באופן יחסי למספר חבריה, אם הם רוצים שתהיה להם ביאת־כח כזאת.
(4)
כל עדה כזאת תוכל למנות שוחטים שישחטו על־פי מנהגיה המיוחדים לה בעד קצבי העדה ותחת השגחתם של משגיחים מטעם העדה.
(5)
המועצה תוכל, אם תמצא לנכון, למנות מנהל שיקבל משכורת שתקבע על־ידי המועצה.
(6)
המועצה תמלא תפקידיה באמצעות שתי ועדות –
(א)
ועדה דתית (לעניני השחיטה גופה);
(ב)
ועדה לעניני הנהלה (אדמיניסטרטיבית).
(7)
תפקידיה של הועדה הדתית יהיו, בהתחשב עם הוראות הסעיפים הקטנים (1) עד (4) –
(א)
למנות ולפטר אנשים המשמשים בתפקידים דתיים בשחיטה ולחלק ביניהם את העבודה;
(ב)
להתקין תקנות לספוק הדרישות הדתיות בבית המטבחים ובאטליזים.
(8)
תפקידיה של הועדה לעניני הנהלה יהיו –
(א)
לקבוע את משכורותיהם של כל פקידי המועצה;
(ב)
למנות פקידים חילוניים ולחלק ביניהם את העבודה;
(ג)
לדאוג לגביית המסים המוטלים על הבשר;
(ד)
ליתן רשיונות לקצבים למכירת בשר בהמות שנשחטו על־פי דיני ישראל.
(9)
ההכנסות המתקבלות ממסי השחיטה תשמשנה קודם כל לתשלום משכורות הפקידים המטפלים בשחיטה, לבד מהשוחטים והמפקחים. בהתחשב עם תנאי זה תחולק יתרת המסים בין המועצה המקומית ובין כל עדה מורכבת מאנשים שאינם חברים לקהלה, אלא שיש לה ביאת־כח במועצה באופן יחסי למספר חבריה הבוגרים. תשלום משכורות השוחטים והמפקחים של הקהלה יהיו חוב ראשון על החלק שיופרש לקהלה. כל יתרה עודפת תופרש על־פי מכסה כזאת שיורה הועד הלאומי, על־פי החלטת אספת הנבחרים, ובהתחשב עם הוראות התקנות האלה, לצורך כלכלת מועצת הרבנות הראשית ולשכת הרבנות או רב הקהלה.
(10)
על המועצה למלא בעניני דת אחרי כל תקנות שתותקנה או הוראות שתנתנה על ידי מועצת הרבנות הראשית מבלי שתפגע על ידי כך סמכותן של העדות שדובר עליהן בסעיפים הקטנים (2) עד (4) להשתמש באופן בלתי מוגבל בזכויות הנתונות להן.
(11)
שום דבר הנאמר בסעיף זה לא יגרע מזכויותיה של כל עדה המורכבת מאנשים שאינם רשומים כחברי כנסת ישראל לסדר שחיטה דתית באופן בלתי תלוי במועצה:
בתנאי שתמיד תטיל כל עדה כזאת מסים על בשר בהמות שנשחטו על ידי שוחטיה באותו השעור שנקבע על ידי המועצה.
[תיקון: תש״ח, תשי״ח]
(בוטלה).
מצות
(1)
בהתחשב עם אישורה של הקהלה באספה הכללית יהא מותר לועד הקהלה לסדר יחד עם לשכת הרבנות או הרב דמתא מתן רשיונות לאופי מצות או למוכרי מצות שהנם חברי כנסת ישראל ולהטיל מסים על רשיונות אלה לפי הוראות תקנה 13.
(2)
ההכנסות הנקיות שתתקבלנה ממסים אלה אחרי נכוי כל ההוצאות שהוצאו במתן הרשיון תשמשנה לכסוי הוצאות לשכת הרבנות או רב הקהלה באופן הנקבע בתקנה 25.
(3)
על ועד הקהלה כשיבוא להשתמש בסמכות המסורה לו על פי תקנות אלו, למלא, בעניני דת, אחרי כל התקנות או ההוראות של מועצת הרבנות הראשית, ובעניני הנהלה עליו למלא אחרי כל התקנות או ההוראות שיתקין או שיוציא הועד הלאומי.
פרט לאגודות קיימות
שום דבר הנאמר בתקנות אלה לא יפגע –
(א)
במצבה המשפטי ובסמכויותיה של כל עדה שחבריה הנם חברי כנסת ישראל, ואשר לפני תאריך תקנות אלה, היתה רשומה כאגודה או אשר היתה באופן אחר אישיות משפטית; או
(ב)
בנכסי כל הקדש צדקה שנעשה לטובת עדה כזאת.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.