תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת המשקם)
תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת המשקם) מתוך
תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת המשקם), התשנ״ח–1998
ק״ת תשנ״ח, 426; תשנ״ט, 568.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 20(א) ו־35(ב) לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ״ב–1992 (להלן – החוק) ובתוקף סמכותי לפי סעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”זוכה“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שניתן לזכותו פסק משקם;
(2)
כמשמעותו בחוק ההוצאה לפועל;
”המינהלה“ – המינהלה שהוקמה לפי סעיף 6 לחוק;
”חוק ההוצאה לפועל“ – חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
”תקנות חלוקת התמורות“ – תקנות שיותקנו לפי סעיף 24(ב) לחוק.
תוקף פסק משקם
ניתן פסק משקם, בין חלקי ובין מלא, הקובע כי על גורם חקלאי לשלם לזוכה או לזוכים שנקבעו בפסק, סכום כסף שנקבע כאמור, ולא הוגשה במועד בקשה לביטולו של פסק המשקם לפי סעיף 28 לחוק, או הוגשה בקשה כאמור ונדחתה, יראו אותו לענין מימוש נכסים לפי תקנות אלה כאילו היה פסק דין של בית משפט.
עיקול
(א)
בפסק משקם המסדיר את חובותיו של גורם חקלאי, רשאי המשקם להטיל עיקול על נכסיו של החייב, לרבות נכסים הנמצאים בידי צד שלישי, לשם מימושם, וכן רשאי הוא לקבוע כי עיקול שהוטל לפי סעיף 13(ג) לחוק הוא עיקול שנועד למימוש הנכסים בהתאם לפסק, והכל בכפוף להוראות החוק ולהוראות סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל; על עיקול לפי תקנה זו יחולו הוראות פרקים ב׳ עד ד׳ לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים, ובמקום ”ראש ההוצאה לפועל“ יראו כאילו נאמר ”המשקם“.
(ב)
לצורך ביצוע העיקולים שהוטלו לפי תקנת משנה (א), תפעל המינהלה כלשכת הוצאה לפועל וביצוע העיקול ייעשה בידי מי שיקבע המשקם בפסק, ובלבד שאותו אדם הוא בעל תפקיד כמשמעותו בסעיף 5(ג) לחוק ההוצאה לפועל שאושר לפי סעיף 5א לחוק האמור; היה המעוקל מיטלטלין יהיו נתונות לאותו אדם לשם כך, הסמכויות שיש למוציא לפועל לפי סעיף 21(א) לחוק ההוצאה לפועל; החסנת הנכס המעוקל ומכירתו ייעשו כאילו עוקל הנכס לפי חוק ההוצאה לפועל, בדרך שבה מאוחסנים ונמכרים מיטלטלין לפי חוק ההוצאה לפועל, ובידי מי שהורשה לעשות כן לפי אותו חוק; היה המעוקל מקרקעין או זכות במקרקעין, ינהגו במעוקל כפי שיורה המשקם, ולצורך זה יהיו נתונות לו הסמכויות שיש לראש ההוצאה לפועל לפי סעיפים 34(א) ו־(ג), 36 ו־37 לחוק ההוצאה לפועל.
(ג)
כספי המכירה יופקדו בחשבון מיוחד שתנהל המינהלה אצל תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן – קופת המינהלה), ובכפוף להוראות תקנה 10, הם יחולקו בהתאם לקבוע בתקנות חלוקת התמורות.
(ד)
המינהלה תמציא את כל ההודעות שיש להמציא לענין עיקול ומכירה של נכסים לפי חוק ההוצאה לפועל והתקנות שהותקנו לפיו, לרבות הודעות למחזיק בנכס שעוקל, ואם מתנהל רישום על פי דין, לגבי נכס מסוים – לרשות שבה מתנהל הרישום; לענין זה יהיו בידי המשקם הסמכויות הנתונות לפי חוק ההוצאה לפועל בידי ראש ההוצאה לפועל; על המחזיק בנכס שעוקל יחולו הוראות חוק ההוצאה לפועל והתקנות שהותקנו על פיו בשינויים המחויבים.
(ה)
המינהלה תנהל ותשמור במשרדיה את כל המסמכים הנוגעים לפעולות העיקול ומימוש הנכסים לפי תקנות אלה.
(ו)
על משלוח הודעות לפי תקנת משנה (ד), על שמירת המסמכים לפי תקנת משנה (ה) ועל העיון בהם, יחולו ההוראות החלות לענין זה על לשכת ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.
מינוי כונס נכסים למימוש נכס [תיקון: תשנ״ט]
(א)
קבע משקם כי יש לממש נכסים של חייב, לפי סעיף 20 או סעיף 23 לחוק, רשאי הוא להורות כי מימוש נכסים מסוימים של החייב, כפי שיקבע, יבוצע בידי כונס נכסים שימונה לפי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל; החלטת המשקם המפרטת את פרטי הנכסים ושמו של מי שהוא ממליץ למנותו כונס נכסים, תועבר ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.
(ב)
ראש ההוצאה לפועל ימנה, תוך 30 ימים מיום קבלת החלטת המשקם, כונס נכסים לפי חוק ההוצאה לפועל, ורשאי הוא לענין סעיף 54(ב) לחוק האמור, להורות כי המשקם יתן הוראות לכונס.
(ג)
מונה כונס נכסים לפי תקנה זו, יחולו הוראות פרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.
מימוש בדרך של ניהול הנכס
(א)
הוכח להנחת דעתו של המשקם כי עודף ההכנסות על ההוצאות מניהולו של נכס בידי החייב במשך תקופה שיקבע המשקם יגיע לפחות לסכום שוויו של הנכס במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא, לאחר ששקל את עמדת הנושים העלולים להיפגע, להורות כי הנכס ינוהל בידי החייב, בדרך שיורה המשקם, ובלבד שהחייב יפרע תשלום עתי קבוע על חשבון החוב לפרעון, לקופת המנהלה או למי שיורה המשקם, בהתאם לשווי הנכס ותקופת ניהולו.
(ב)
להבטחת פרעונם של התשלומים העתיים שעל החייב לשלמם כאמור בתקנת משנה (א), יורה המשקם כי נכס כאמור ימושכן לזכות הנושים, או – אם ביקש זאת החייב – רשאי הוא להורות על הפקדת ערובה אחרת להנחת דעתו, והכל בשים לב לשוויו של הנכס.
(ג)
המשקם רשאי להורות כי נכס כאמור יבוטח בידי החייב בתנאים שיקבע המשקם, וזכויות החייב על פי פוליסת הביטוח ימושכנו לטובת הנושים.
(ד)
ראה המשקם כי החייב לא קיים הוראות לפי תקנות משנה (א), (ב) או (ג) או לא עמד בפרעון תשלומים שנקבעו לו, רשאי הוא, בכל עת, להורות כי הנכס ימומש כאמור בתקנה 4, וכן כי תמומש הערובה שניתנה לפי תקנת משנה (ב) וזאת מבלי לגרוע מזכויות אחרות של הנושים לפי כל דין.
מכירה בידי חייב
המשקם רשאי לקבוע כי מימוש נכס של חייב לשם פרעון חובותיו ייעשה בדרך של מכירה בידי החייב עצמו, ובלבד שהמשקם יקבע מראש את תנאי המכירה ואת המחיר שבו יימכר הנכס; כספי המכירה יופקדו על־ידי הקונה בקופת המינהלה או יועברו למי שהורה המשקם.
עיכוב הליכי מימוש
הובא לידיעת המשקם, כי הוגשה לבית משפט בקשה בענין הנוגע לבעלות החייב על נכס מקרקעין או מיטלטלין, רשאי הוא להורות על עיכוב מימוש הנכס שלגביו הוגשה בקשה כאמור, וכן רשאי הוא להורות על עיכוב הליכי מימוש אם הוחל בהם, עד למתן פסק דין בבקשה.
מימוש זכות במקרקעי ישראל
זכות במקרקעי ישראל, כמשמעותם בסעיף 1 לחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, תמומש בכפוף להסכמת מינהל מקרקעי ישראל, ואם החוכר או השוכר של המקרקעין הוא הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית – בכפוף להסכמת כל אחד מהם, אם הדבר נדרש מכוח הסכם או זכות אחרת בדין.
מימוש באמצעות לשכת הוצאה לפועל
(א)
הטיל המשקם עיקול על נכס של החייב שעיקל מקודם בית משפט או ראש ההוצאה לפועל לשם גביית חוב שהחוק אינו חל עליו, ייעשה מימוש אותו נכס באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ויראו נכס זה כנכס שהוטלו עליו מספר עיקולים לפי חוק ההוצאה לפועל.
(ב)
סדר השימוש בכספים
(א)
כספים שנתקבלו בלשכת הוצאה לפועל עקב מימוש נכס בשל עיקול שהוטל לפי תקנה 9, ישמשו תחילה לתשלום לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, כולל האגרות ששילמו הזוכים וההוצאות שהוציאו לצורך המימוש לשכת ההוצאה לפועל או המנהלה, לפי הענין; יתרת הכספים תחולק לפי קביעת ראש ההוצאה לפועל, באופן יחסי בין הזוכים, ויראו את פסק המשקם, לענין חלוקת הכספים, כאילו ניתן לגבי זוכה אחד, והיתרה – אם נותרה – תשולם לחייב כאמור בסעיף 77 לחוק ההוצאה לפועל.
(ב)
כספים שהתקבלו בשל פסק משקם, יחולקו בידי המשקם, בהתאם לתקנות חלוקת התמורות.
אגרות והוצאות בהליכי הוצאה לפועל
(א)
הורה המשקם, לפי האמור בתקנה 9, על עיקול נכס שעיקלה לשכת ההוצאה לפועל, רשאי הוא להורות מי מהזוכים יפעל לצורך זה בלשכת ההוצאה לפועל (להלן – הזוכה הפעיל), וכן יורה על אופן החלוקה בין הנושים של האגרות וההוצאות בשל המימוש; הכספים שהתקבלו בלשכת ההוצאה לפועל בשל פסק המשקם, יועברו לקופת המנהלה ויחול עליהם האמור בתקנה 10.
(ב)
לגבי כל פעולה בהוצאה לפועל ישלם הזוכה הפעיל אגרה, שכר והוצאות כמפורט לגבי אותה פעולה בתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ״ח–1968.
תחולת דינים
על החלטות המשקם או ראש ההוצאה לפועל, וכן על פעולות של מי שנקבע כבעל תפקיד או כונס נכסים, הכל לפי תקנות אלה, יחולו הוראות סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.
תחולה
(א)
כל עוד לא הותקנו כללים למימוש נכסים חקלאיים לפי סעיף 23 לחוק, לא יחולו הוראות תקנות אלה על מימוש הנכסים המפורטים בתקנת משנה (ב).
(ב)
ואלה הנכסים:
(1)
מקרקעין שעל פי תכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ייעודם חקלאי, והם מוחזקים בידי גורם חקלאי בבעלות או בחכירה או ברשיון לשימוש חקלאי, כל עוד לא שונה ייעודם על פי דין;
(2)
מקרקעין המשמשים להפקת הכנסה מחקלאות שהובאה בחשבון בחישוב כושר ההחזר של הגורם החקלאי בהתאם לקבוע בתקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי), התשנ״ד–1994, כל עוד הם משמשים להפקת הכנסה כאמור;
(3)
מיטלטלין בני פחת המצויים בבעלות של גורם חקלאי, או המשמשים אותו בהפקת הכנסה מחקלאות שהובאה בחשבון בחישוב כושר ההחזר האמור של אותו גורם חקלאי.
(ג)
כל עוד לא הותקנו כללים למימוש נכסים חקלאיים לפי סעיף 23 לחוק, והמשקם קבע כי לגורם החקלאי אין כושר החזר לפרוע את כל חובותיו להסדר, ובין נכסיו של אותו גורם חקלאי היה נכס מקרקעין מהמנויים בתקנת משנה (ב)(1) או (2) –
(1)
יטיל המשקם עיקול על המקרקעין האמורים;
(2)
לא יתן המשקם פסק המסדיר את כל חובותיו של אותו גורם חקלאי, אלא בהסכמת נושיו שסכום חובותיו כלפיהם מהווה 75% מכלל חובותיו; ואולם אם היה הגורם החקלאי חבר באגודה חקלאית כמשמעותה בפסקה (1) להגדרתה בחוק, יהיה המשקם רשאי ליתן פסק המסדיר את כל חובותיו והעיקול כאמור בפסקה (1) יישאר בתוקפו עד להסדרת חובות האגודה החקלאית שבה הוא חבר.
מתן תוקף
כונס נכסים שמינה משקם לפני תחילתן של תקנות אלה, יראוהו כמי שמונה לפיהן.
ט״ו בשבט התשנ״ח (11 בפברואר 1998)
- צחי הנגבי
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.