תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי)
תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי) מתוך
תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי), התשנ״ד–1994
ק״ת תשנ״ד, 702.
בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 18 ו־35 לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ״ב–1992 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסה, אנו מתקינים תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”שלוש השנים האחרונות“ – שלוש השנים הקלנדריות השלמות שנסתיימו לפני מועד עריכת חישוב כושר ההחזר;
”ספרים“ – דין וחשבון כספי ומאזן וכן כל חומר ששימש את רואה החשבון או את ברית הפיקוח של האגודה, הארגון החקלאי או התאגיד בהכנת דו״חות ומאזנים כאמור;
”לוח תקני“ – לוח נורמטיבי המפרט סוגי גידולים חקלאיים וענפי ייצור חקלאיים, שבו ייקבעו העודף המשקי התקני והפדיון התקני לכל סוג גידול וענף ייצור כאמור, כפי שיאושר מפעם לפעם בידי השרים;
”העודף המשקי“ – עודף ההכנסות על ההוצאות כפי שנקבעו בלוח התקני;
”יחידת תקן צריכה“ – הסכומים המפורטים להלן כשהם צמודים למדד חודש דצמבר 1992:
(1)
לחייב הזכאי למחיקת חובות לפי סעיף 21 לחוק (להלן – חייב הזכאי למחיקה) – סכום של 11,200 שקלים חדשים לשנה;
(2)
לחייב שאינו זכאי למחיקת חובות לפי סעיף 21 לחוק (להלן – חייב שאינו זכאי למחיקה) ותקופת פריסת חובו להסדר עולה על עשר שנים – סכום של עד 14,200 שקלים חדשים לשנה;
(3)
לחייב שאינו זכאי למחיקה ותקופת פריסת חובו להסדר אינה עולה על עשר שנים – סכום של עד 17,200 שקלים חדשים;
ואולם לחייב הזכאי למחיקה בישוב מישובי קו העימות – סכום של 13,500 שקלים חדשים לשנה;
”המדה למדד“ – תוספת לסכום הנובעת משיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – מדד) הידוע במועד החישוב לעומת המדד הידוע בסוף התקופה שאליה מתייחס הסכום המוצמד, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת;
”המינהלה“ – כמשמעותה בסעיף 6 לחוק.
חישוב כושר החזר שנתי של גורם חקלאי
(א)
כושר ההחזר של גורם חקלאי ייקבע בחישוב שנתי.
(ב)
חישוב כושר ההחזר השנתי של גורם חקלאי ייעשה לפי ההפרש שבין הכנסותיו השנתיות המחושבות לפי תקנות אלה לבין הוצאותיו השנתיות המחושבות לפיהן.
(ג)
הסדר מהיר של החוב
על אף האמור בתקנה 2(ב), יהיה גורם חקלאי זכאי להסדר מהיר של חובו להסדר, המשוערך לפי סעיף 17(ג) לחוק, ללא קביעת כושר החזר, אם הסכים מראש לקביעה בפסק המשקם של שלושה אלה:
(1)
כי חובותיו ייקבעו בידי המשקם;
(2)
כי אין הוא זכאי למחיקת חובות לפי סעיף 21 לחוק;
(3)
כי חובותיו להסדר המשוערכים כאמור, לרבות חובות שהוטלו עליו לפי סעיף 16 לחוק, ייפרעו לפי תנאיהם המקוריים או ייפרסו לתקופה של שלוש שנים, לפי בחירת הגורם החקלאי, ואולם בהסכמת הנושה של חוב מסוים ניתן יהיה לפרוס אותו חוב לתקופה של עד חמש שנים.
חישוב כושר החזר כולל של גורם חקלאי
(א)
לצורך חישוב התקופה לפריסת החוב להסדר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק, של גורם חקלאי, יחושב כושר ההחזר הכולל שלו לתקופה שלא תעלה על שבע עשרה שנים ושישה חודשים (להלן – תקופת חישוב כושר ההחזר), בדרך של היוון כושר ההחזר השנתי שנקבע לפי תקנות אלה בריבית בשיעור עלות הגיוס כמשמעותה בחוק בתוספת עמלה כאמור בסעיף 19(א) לחוק (להלן – ריבית עלות הגיוס).
(ב)
לשם חישוב כושר ההחזר הכולל כאמור בתקנת משנה (א) יובאו בחשבון שינויים בהכנסותיו ובהוצאותיו של הגורם החקלאי בתוך תקופת חישוב כושר ההחזר שלו, הצפויים מראש במועד החישוב, בענינים אלה:
(1)
יציאה לגימלאות;
(2)
תקבולי קיצבאות ילדים;
(3)
הגעת ילדיו הקטינים לגיל 21;
(4)
לוח סילוקין של הלוואות והסדרי פריסת חובות מס כאמור בתקנה 7(א)(7);
(5)
מטעים שיגיעו לניבה.
חישוב ההכנסות של גורם חקלאי שהוא יחיד
(א)
הכנסותיו של חבר באגודה חקלאית שהרשם סיווגה כ”מושב עובדים“ או כ”כפר שיתופי“ ושל חבר בתאגיד מהתאגידים המפורטים בחלק א׳ לתוספת השניה לחוק (להלן – חבר), יהיו כל אלה:
(1)
העודף המשקי של החבר מאמצעי הייצור וגורמי הייצור החקלאיים המשמשים אותו, לבדו או ביחד עם אחרים, לייצור הכנסה; שוכנע המשקם כי אמצעי ייצור או גורמי ייצור מסוימים אינם משמשים באופן קבוע לייצור הכנסה בידי החבר, יקבע את משקלם המופחת בחישוב כושר ההחזר השנתי;
(2)
חלקו היחסי של החבר בהכנסות מענף בעיבוד או בגידול משותף; הכנסות אלה יחושבו לפי יתרת הכנסות אותו ענף לאחר ניכוי הוצאות אותו ענף, הכל בהתאם לספרי האגודה לשנת 1993, בתוספת הפרשי הצמדה למדד מחירי תשומה בענף החקלאות – כללי, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד החקלאי), ובלבד שיתרת ההכנסות כאמור לא תפחת מהעודף המשקי לגבי אותו ענף; הוכח להנחת דעתו של המשקם כי רמת היבול של אותו ענף בשנת 1993 גבוהה מרמת היבול המקובלת, יהיה רשאי להפחית מיתרת ההכנסות כאמור עד העודף המשקי של אותו ענף;
(3)
חלקו היחסי של החבר בהכנסות אחרות של האגודה, בהתחשב בחלק ההכנסות האלה המיועד לפרעון חובות האגודה;
(4)
כל הכנסה חייבת כמשמעותה בפקודת מס הכנסה (להלן – הכנסה חייבת), של החבר ושל בן זוגו, ואם גם לבן־זוגו היתה הכנסה כאמור, לא יובא בחישוב ההכנסות לענין פסקה זו סכום השווה ל־40% משכר המינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 (להלן – שכר המינימום), הכל לפי הכנסתם השנתית בשלוש השנים האחרונות כפי שדווחה באישורים השנתיים לפקיד השומה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(5)
לא היתה לחבר הכנסה משכר עבודה במועד עריכת חישוב כושר ההחזר שלו, אך היתה לו הכנסה כאמור באחת או יותר משלוש השנים האחרונות וגילו אינו עולה על 45 שנים, תיזקף להכנסותיו הכנסה משכר עבודה בגובה שכר המינימום, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המשקם כי החבר אינו מסוגל לעבוד מסיבות בריאות;
(6)
גימלאות מהמוסד לביטוח לאומי לחבר ולבן זוגו, בהתאם לזכאות לפי חוק הביטוח הלאומי, התשכ״ח–1968 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
(7)
הכנסות בניכוי ההוצאות, לרבות הוצאות עבודה, מגורמי ייצור, אמצעי ייצור ונכסים אחרים שהועברו לבן משפחה של החבר באגודה, אחרי יום ח׳ בטבת התשמ״ה (1 בינואר 1985), ללא תמורה סבירה, אלא אם כן במועד ההעברה כאמור לא היה לחבר חוב כלשהו; לענין זה, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה, צאצא של כל אחד מהם, ובני זוגם;
(8)
החל בגיל פרישה ועד גיל 75 שנים – הכנסה שנתית של החבר ושל בן־זוגו בשל צבירה בקופת גמל לתגמולים, שתחושב לפי סכום היתרה בגיל פרישה כשהיא מחולקת במקדם ערך נוכחי; לענין זה –
”גיל פרישה“ – 65 שנים בגבר ו־60 שנים באישה;
”סכום היתרה בגיל פרישה“ – הנמוך מבין שני אלה:
(1)
הסכום שקבעו השרים לפי סעיף 20(ב)(2) לחוק, בתוספת ריבית שנתית ריאלית בשיעור עלות הגיוס עד גיל הפרישה (להלן – הסכום המוגן), ובניכוי 20%;
(2)
הסכומים העומדים לזכות החבר בקופות גמל לתגמולים במועד החישוב, בתוספת ריבית שנתית ריאלית על סכומים אלה בשיעור עלות הגיוס עד לגיל הפרישה, ובתוספת התשלום השנתי לקופת גמל לפי תקנה 7(א)(7) כשהוא מוכפל במקדם ערך עתידי, ולגבי חבר שעבר את גיל הפרישה – לפי הסכומים העומדים לזכותו במועד החישוב, בניכוי 20% מהסכום המוגן;
”מקדם ערך נוכחי“ – מקדם שיחושב לפי ריבית שנתית ריאלית בשיעור עלות הגיוס, בשל הפרש השנים שבין גיל הפרישה לבין גיל 80 שנה, ולגבי חבר שעבר את גיל הפרישה – לפי הפרש השנים שבין גיל החבר במועד החישוב לבין גיל 80 שנה;
”מקדם ערך עתידי“ – מקדם שיחושב לפי ריבית שנתית ריאלית בשיעור עלות הגיוס, בשל הפרש השנים שבין גיל הפרישה לבין גיל החבר במועד החישוב;
(9)
הכנסה אחרת של החבר ושל בן־זוגו מכל מקור אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (8); בדיקת ההכנסות תיעשה לפי דוחות שהגיש החבר למס הכנסה בשלוש השנים האחרונות, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, ואם לא הגיש דו״ח או שהיה פטור מהגשת דו״ח – על פי תצהיר שיגיש;
ואולם המשקם יהיה רשאי שלא להתחשב כלל או להתחשב באופן חלקי בלבד בהכנסה מסוימת שהיא חד־פעמית או בלתי קבועה, למעט הכנסות כאמור ששולמו לחבר מהממשלה או מחברת ביטוח בשל פעילות חקלאית של אותה שנה.
(ב)
הכנסותיו של חקלאי יחושבו כהכנסותיו של החבר כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים לפי הענין, ובלבד שהכנסותיו כחבר שחושבו לפי תקנת משנה (א) לא יובאו בחשבון בחישוב הכנסותיו כחקלאי.
(ג)
קבע המשקם כי יש לממש את רוב נכסיו החקלאיים של החבר או של החקלאי וגילו אינו עולה על 45 שנה – תיזקף להכנסתו הכנסה כדלקמן:
(1)
לא עבד כשכיר בשנה שלפני פסק המשקם – הכנסה בגובה שכר המינימום;
(2)
עבד כשכיר במשרה חלקית בשנה שלפני פסק המשקם – הכנסה נוספת בסכום המשלים את הכנסתו מעבודתו כאמור עד לגובה שכר המינימום.
חישוב ההכנסות של אגודה חקלאית, ארגון חקלאי ותאגיד חקלאי
(א)
הכנסותיה של אגודה חקלאית שהרשם סיווגה כ”מושב עובדים“ או כ”כפר שיתופי“, והכנסותיו של תאגיד מהמפורטים בתוספת השנייה לחוק, יהיו כל אלה:
(1)
יתרת ההכנסות בניכוי ההוצאות מייצור חקלאי של האגודה, לפי ספרי האגודה לשנת 1993, בתוספת הפרשי הצמדה למדד החקלאי, ובלבד שיתרת ההכנסות כאמור לא תפחת מהעודף המשקי לגבי כל גידול או ענף חקלאי; הוכח להנחת דעתו של המשקם כי רמת היבול של אותו גידול או ענף בשנת 1993 גבוהה מרמת היבול המקובלת, יהיה רשאי להפחית מיתרת ההכנסות כאמור עד העודף המשקי של אותו גידול או ענף;
(2)
הכנסות ממפעלים יצרניים וממפעלי שירותים של האגודה והכנסות אחרות שלא הובאו בחישוב כושר ההחזר של חבר האגודה לפי תקנה 5, הכל לפי ספרי האגודה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד; סבר המשקם כי ספרי האגודה אינם משקפים את הכנסותיה ממפעלים כאמור, רשאי הוא להורות למינהלה למנות רואה חשבון לצורך קביעת הכנסות האגודה כאמור, לרבות זקיפת רווח סביר, שלא על פי הספרים שלה;
ואולם המשקם יהיה רשאי שלא להתחשב כלל או להתחשב באופן חלקי בלבד בהכנסה מסוימת שהיא חד־פעמית או בלתי קבועה, למעט הכנסות כאמור ששולמו לאגודה מהממשלה או מחברת ביטוח בשל פעילות חקלאית של אותה שנה.
(ב)
הכנסותיה של אגודה חקלאית שהרשם סיווגה כ”מושב שיתופי“ או שהיא קיבוץ ייקבעו על פי ספרי האגודה לשלוש השנים האחרונות, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, ולגבי הכנסות מגידולים חקלאיים ומענפי ייצור חקלאיים – לפי יתרת ההכנסות בניכוי ההוצאות לפי ספרי האגודה לשנת 1993, בתוספת הפרשי הצמדה למדד החקלאי ובלבד שיתרת ההכנסות כאמור לא תפחת מ־90% של העודף המשקי לגבי כלל הגידולים והענפים החקלאיים; הוכח להנחת דעתו של המשקם כי רמת היבול של גידול או ענף מסוים בשנת 1993 גבוהה מרמת היבול המקובלת, יהיה רשאי להפחית מיתרת ההכנסות כאמור עד העודף המשקי של אותו ענף; להכנסות כאמור תיווסף הכנסה שנתית בשל צבירה בקופת גמל לתגמולים בתקנה 5(א)(8), בשינויים המחויבים, וכן תקבולים מהמוסד לביטוח לאומי שקיבלו חברי האגודה ואשר לא נרשמו בספריה; ואולם המשקם יהיה רשאי שלא להתחשב כלל או להתחשב באופן חלקי בלבד בהכנסה מסוימת שהיא חד־פעמית או בלתי קבועה, למעט הכנסות כאמור ששולמו לאגודה מהממשלה או מחברת ביטוח בשל פעילות חקלאית של אותה שנה.
(ג)
הכנסותיו של ארגון חקלאי יחושבו כהכנסותיה של אגודה חקלאית כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים לפי הענין.
חישוב ההוצאות של גורם חקלאי שהוא יחיד
(א)
הוצאותיו השנתיות המוכרות של חבר יהיו כל אלה:
(1)
הוצאות מחיה לפי יחידת תקן צריכה לחבר, יחידת תקן צריכה לבן־זוגו ומחצית יחידת תקן צריכה לכל אחד מילדיו שטרם מלאו להם 21 שנים, ואולם לגבי חבר שחויב בפסק דין בתשלום מזונות לילדיו, תוגדל מחצית יחידת תקן צבירה לכל ילד כאמור עד לסכום שבו חויב כאמור או עד לסכום יחידת תקן צריכה אחת, לפי הנמוך מביניהם; הוצאות המחיה של חייב ובן זוגו המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) כאשר גיל החבר הוא מתחת ל־30 שנה, יחושבו כאילו היו להם שני ילדים, אלא אם כן מספר ילדיהם עלה על שניים;
(2)
תשלומים למס הכנסה, שהיו משתלמים כדין על ההכנסה החייבת של החבר המחושבת לגבי הכנסותיו השנתיות לפי תקנות אלה, בהתחשב בכל נתוניו האישיים, לרבות ניכויים, זיכויים והפסדים לקיזוז;
(3)
דמי ביטוח לאומי שהיו משתלמים כדין על הכנסותיו השנתיות של החבר המחושבות לפי תקנות אלה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי;
(4)
תשלומים למינהל מקרקעי ישראל, לפי ממוצע חיובי החבר בפועל בשלוש השנים האחרונות, בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(5)
תשלומי ארנונה ומסים לאגודה, על פי 50% מחיובי החבר בשנת 1993, בתוספת הצמדה למדד;
(6)
הפרשות לחידוש ציוד –
(א)
לחייב הזכאי למחיקה – בשיעור של 4.25% מהכנסות חקלאיות של החבר המנויות בפסקאות (1), (4) ו־(9) של תקנה 5(א), ובשיעור של 3% מהכנסות כאמור של החבר שאינן הכנסות חקלאיות;
(ב)
לחייב שאינו זכאי למחיקה – 4.9% מהכנסות חקלאיות של החבר המנויות בפסקאות (1), (4) ו־(9) של תקנה 5(א), ובשיעור של 3% מהכנסות כאמור של החבר שאינן הכנסות חקלאיות;
והכל אם ההכנסות כאמור הן מהסוגים המזכים את החבר להפרשה לחידוש ציוד לפי דיני המס, ואולם המשקם יהיה רשאי להגדיל את סכום ההפרשות לחידוש ציוד עד לשיעור של 5% מהפדיון כאמור, לפי משך החיים הכלכלי של הציוד ורמת עתירות ההון;
(7)
תשלומים שוטפים בשל הלוואות אחרות שלפרעונן שועבד בית מגורים או נכס אחר המייצר הכנסה שהובא בחשבון לצורך חישוב כושר ההחזר של החבר, ובלבד שאין החבר זכאי בשלהן למחיקה או לפריסה לפי החוק, ותשלומים בשל פריסת חוב מס;
(8)
לגבי חברים שגילם מתחת ל־65 שנים בגבר ו־60 שנים באישה ועד הגיל האמור – תשלומים לקופת גמל לתגמולים או לקיצבה –
(א)
לחייב הזכאי למחיקה – בשיעור של 20% מהסכום המרבי המוכר לניכוי ולזיכוי לצרכי מס הכנסה;
(ב)
לחייב שאינו זכאי למחיקה – בשיעור של 50% מהסכום המרבי המוכר לניכוי ולזיכוי לצרכי מס הכנסה;
(9)
הוצאות מיוחדות קבועות, נטו, לסיעוד שאישר המשקם, בסכום שאינו עולה על שווי שלושה רבעים של יחידת תקן צריכה בשל כל יחיד נזקק.
(ב)
הוצאותיו של חקלאי יחושבו כהוצאותיו של החבר כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים לפי הענין, ובלבד שהוצאותיו כחבר שחושבו לפי תקנת משנה (א) לא יובאו בחשבון בחישוב הוצאותיו כחקלאי.
חישוב ההוצאות של אגודה חקלאית, ארגון חקלאי ותאגיד חקלאי
(א)
הוצאותיה המוכרות של אגודה חקלאית יהיו כל אלה:
(1)
הוצאות יצרניות ישירות, לרבות ריבית להון חוזר, אך למעט הפרשות, הוצאות הוניות, הוצאות בגין זקיפת שכר למי שזכאים ליחידת תקן צריכה באותה אגודה והוצאות אחרות מן הסוגים המפורטים בתקנת משנה זו, ולמעט הוצאות על הכנסה מייצור חקלאי שהובאה בחשבון לענין הכנסות האגודה כאמור בתקנה 6, הכל לפי המאזנים המבוקרים לשלוש השנים האחרונות, בתוספת הפרשי הצמדה למדד; המשקם יהיה רשאי שלא להתחשב בהוצאה מסוימת חד־פעמית;
(2)
תשלומים למס הכנסה, שהיו משתלמים כדין על פי חישוב ההכנסה החייבת של האגודה המתייחסת להכנסותיה השנתיות לפי תקנות אלה, בהתחשב בכל נתוניה האישיים, לרבות ניכויים, זיכויים והפסדים לקיזוז;
(3)
תשלומי ארנונה לרשות המקומית לפי הסכומים שחויבה בהם האגודה לשנת 1993;
(4)
הפרשות לחידוש ציוד, כאמור בתקנה 7(א)(6) כשהן מחושבות על כלל הכנסות האגודה מנכסים יצרניים שבבעלותה;
(5)
הוצאות יצרניות עקיפות בשיעור של עד 5% מההוצאות היצרניות הישירות, לפי הסכומים במאזנים המבוקרים של האגודה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, והוצאות בשיעור העולה על 5% אך לא יותר מ־8% – אם שוכנע המשקם כי הוצאות כאמור היו דרושות בייצור.
(ב)
הוצאותיה המוכרות של אגודה שיתופית שהרשם סיווגה כ”מושב שיתופי“ או שהיא קיבוץ, יכללו בנוסף להוצאות האמורות בתקנת משנה (א), גם –
(1)
הוצאות מחיה לפי הקבוע בתקנה 7(א)(1); מספר יחידות תקן הצריכה יהיה לפי ממוצע יחידות התקן שבספרי האגודה בשלוש השנים האחרונות;
(2)
תשלומים לביטוח לאומי, שהיו משתלמים כדין על פי חישוב ההכנסות השנתיות של האגודה לפי תקנות אלה;
(3)
תשלומים לקופת גמל לתגמולים או לקיצבה לפי הקבוע בתקנה 7(א)(8), לפי יחידות תקן הצריכה כאמור בפסקה (1), בניכוי יחידות תקן צריכה המתייחסות למי שהינו מתחת ל־21 שנים;
(4)
הוצאות מיוחדות קבועות נטו לסיעוד שאישר המשקם, בסכום שאינו עולה על שווי שלושה רבעים של יחידת תקן צריכה בשל כל יחיד נזקק;
(5)
תשלומים שוטפים בשל הלוואות אחרות שלפרעונן שועבד נכס המייצר הכנסה שהובא בחשבון לצורך חישוב כושר ההחזר של האגודה, עד סכום כושר ההחזר שחושב בשל אותו נכס;
ואולם לענין הפרשות לחידוש ציוד כאמור בתקנה 7(א)(6), ההוצאה להפרשות כאמור מהכנסות שאינן הכנסות חקלאיות תהיה בשיעור של 3% עד 4.5% בלבד, לפי משך החיים הכלכלי של הציוד ורמת עתירות ההון.
(ג)
הוצאותיו המוכרות של ארגון חקלאי ושל תאגיד חקלאי יחושבו כהוצאותיה של אגודה חקלאית כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים לפי הענין.
אימות כושר החזר
נמצא לפי כושר ההחזר הכולל שנקבע לחבר או לאגודה חקלאית לפי תקנות 5 עד 8, כי החבר או האגודה, לפי הענין, יהיו זכאים למחיקת חובות לפי סעיף 21 לחוק, תשמש קביעת כושר ההחזר כאמור כקביעה ראשונית בלבד, ולצורך קביעה סופית של כושר ההחזר יחויבו החבר או האגודה, לפי הענין, להגיש למשקם גם הצהרת הון ודו״ח על נכסים לא חקלאיים באופן ובתנאים שתקבע המינהלה, וכן תבצע המינהלה לגבי חבר או אגודה כאמור חקירה לאימות הנתונים ששימשו לחישוב כושר ההחזר שלהם.
התאמת הנתונים שבספרי האגודה
סבר המשקם כי ספרי האגודה אינם משקפים כראוי את מצב עסקיה או שאין לאגודה מאזנים מבוקרים לתקופה רלוונטית, רשאי הוא לבצע את ההתאמות הנדרשות בנתונים מתוך ספרי האגודה, או מכל מקור אחר – אם אין לאגודה ספרים, ולעדכן אותם לתקופה הרלוונטית, כפי שייראה לו דרוש לצורך קביעת כושר ההחזר שלה.
חובת שיתוף פעולה
(א)
לשם ביצוע תקנות אלה, חייב כל גורם חקלאי לשתף פעולה עם המשקם ונציגיו, עם המינהלה ועובדיה, ולמסור להם כל ידיעה או מסמך הדרושים להם לצורך קביעת כושר ההחזר שלו, ולהראות להם כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הדרושים לענין זה.
(ב)
המשקם רשאי, לפי מיטב שיפוטו, לקבוע את כושר ההחזר של גורם חקלאי שלא פעל בהתאם לאמור בתקנת משנה (א).
חישוב כושר החזר בנסיבות מיוחדות
בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, רשאי המשקם, לבקשת גורם חקלאי, להורות על חישוב הכנסותיו והוצאותיו של אותו גורם חקלאי בהתחשב בגורמים ובנתונים אחרים שלא פורטו בתקנות אלה והמגדילים את הכנסותיו או המקטינים את הוצאותיו, באופן שכתוצאה מהחישוב כאמור יגדל כושר ההחזר השנתי של הגורם החקלאי.
הוראת מעבר
חושב כושר ההחזר של אגודה שיתופית שהרשם סיווגה כ”מושב שיתופי“ או שהיא קיבוץ, בתקופה שמיום תחילת תקנות אלה ועד יום כ״ד באלול התשנ״ד (31 באוגוסט 1994) ולפני שהיו בידי האגודה ספרים לשנת 1993, ייקבעו ההכנסות וההוצאות מגידולים חקלאיים ומענפי ייצור חקלאיים לפי ההכנסות וההוצאות כאמור לשנת 1993 כפי שאושרו בידי רואה החשבון של האגודה או ברית הפיקוח, וההכנסות וההוצאות האחרות ייקבעו לפי ספרי האגודה לשלוש השנים שהאחרונה בהן היא שנת 1992.
י״ח באדר התשנ״ד (1 במרס 1994)
- יעקב צור
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.