תקנות המים (תשלום מענקים לצרכנים מסויימים)
תקנות המים (תשלום מענקים לצרכנים מסויימים) מתוך
תקנות המים (תשלום מענקים לצרכנים מסויימים), תשל״ג–1973
תקנות לתשלום מענקים לצרכנים מסויימים
ק״ת תשל״ג, 777; תשל״ו, 511.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 123ג לחוק המים, תשי״ט–1959, ולאחר התייעצות במועצת המים, אני מתקין תקנות אלה:
ההוראות הנוגעות להיטל איזון, לקרן האיזון ולמענקים לפי סימן ג׳ לפרק הרביעי לחוק המים, תשי״ט–1959 בוטלו בתיקון מס׳ 11 לחוק.
הגדרות [תיקון: תשל״ו]
בתקנות אלה –
”ספק“ – אדם המספק מים לאחר על פי רשיון הפקה, בין שהפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר;
”צרכן“ – אדם, לרבות תאגיד צרכן, המקבל מים על פי רשיון הפקה, שבו פורטו שמו וכמויות המים המוקצות לו לצריכתו העצמית, למעט מי שמפיק מים לצריכתו העצמית;
”צרכן מסויים“ – צרכן אשר לו שייכת מערכת מיתקנים להספקתם והובלתם של מים מנקודת המעבר ועד תחילתה של מערכת חלוקת מים, אך למעט עיריה או מועצה מקומית;
”תאגיד צרכן“ – תאגיד, לרבות רשות מקומית ואגודה שיתופית, לענין כמויות המים המיועדות לצריכתו העצמית וצריכתם של המשתמשים במים הנמנים עליו, לרבות חבר בני אדם, בין שהם מואגדים ובין שאינם מואגדים, המקבלים במשותף כמות מים מוקצית;
”משתמש במים“ – מי שנמנה על תאגיד צרכן ואינו רשום בנפרד ברשיון הפקה;
”מערכת הספקת מים“ – כל המיתקנים הדרושים להפקתם של מים, להספקתם ולהובלתם עד לנקודת המעבר;
”מערכת חלוקת המים“ – מערכת המיתקנים והמובילים הדרושים לחלוקת מים לשימושיו השונים של הצרכן ואשר תחילתה לאחר נקודת המעבר;
”מערכת הספקת מים לצרכן מסויים“ – מערכת המיתקנים והמובילים השייכת לצרכן מסויים, ובלבד שתחילתה לאחר נקודת המעבר וסופה בתחילתה של מערכת חלוקת המים, ואשר נציב המים הכיר בה כחיונית להבטחת הספקת מים סדירה בתנאי הספקה סבירים, ובלבד שמערכת זו מספקת לפחות 25% מכמות המים המוקצית ברשיון הפקה לאותו צרכן מסוים;
”מערכת משולבת“ – מערכת אשר מיתקניה, לרבות המובילים, משמשים הן כמערכת הספקת מים והן כמערכת חלוקת מים;
”נקודת מעבר“ –
(1)
אצל ספק – הנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן, ובלבד שכאשר הצרכן הוא עיריה או מועצה מקומית, יראו את נקודת המעבר בגבול תחום שיפוטה של אותה עיריה או מועצה מקומית;
(2)
המקום שעליו הורה נציב המים אם שוכנע ששיטת ההפקה או ההספקה במקרה מסויים מצדיקה שינוי מיקומה של נקודת המעבר;
”נקודת מדידה“ – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, ובלבד שלא תהיה לאחר נקודת המעבר;
”כמות מים מסופקת“ – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
”הוצאות הספקה“ – ההוצאות להפעלה ולהנהלה, להחזקה ולשירותי הון של כל מערכת הספקת המים, לרבות אותו חלק של מערכת משולבת המשמש כמערכת הספקת מים;
”הוצאות הספקה של צרכן מסויים“ – הוצאות ההספקה של מערכת הספקת המים לצרכן מסויים;
”עלות המים“ – כלל הוצאות ההפקה או הוצאות ההספקה השנתיות כשהן מחולקות בכמות המים המופקת או המסופקת באותה שנה, הכל בהתאם לענין;
”מחיר מים“ – המחיר המשולם לספק מאת הצרכן בעד כל יחידת מים של כמות המים המסופקת לו;
”עלות מים לצרכן מסויים“ – מחיר המים, למעט היטל איזון, בתוספת הוצאות ההספקה של הצרכן המסויים;
”יחידת מים“ – מטר מעוקב של מים;
”היטל איזון“ ו”הענקה“ – כמשמעותם בסימן ב׳ של הפרק הרביעי לחוק.
חישוב עלות המים
חישוב עלות המים ייעשה בדרך הקבועה בתקנות בדבר היטל איזון ובתקנות בדבר הענקה מקרן האיזון, ובלבד שלא יובאו בחשבון הוצאות מערכת חלוקת המים.
מענק ותוספת מענק לצרכן שספקו חוייב בהיטל
(א)
לפי כמויות המים שסופקו לו, זכאי הצרכן המסויים שספקו חוייב בהיטל –
(1)
למענק בשיעור ההפרש שבין ההיטל ששולם למעשה על ידי הספק לבין ההיטל שהספק היה חייב בתשלומו, לו חושבו הוצאות ההספקה של הספק והצרכן המסויים כיחידה אחת;
(2)
לתוספת מענק בשיעור ההענקה המגיעה על פי תקנות ההענקה מקרן האיזון, למים בעלות מקבילה לעלות המים לצרכן המסויים, הכל בהתאם למטרות המים, כפי שהן מפורטות ברשיון ההפקה (להלן – תוספת מענק);
(3)
עלה מחיר המים על עלות המים של הספק, לא יובא ההפרש בחשבון בשעה שתחושב תוספת המענק.
(ב)
לא חוייב הספק בהיטל ולא קיבל הענקה, יהיה הצרכן המסויים זכאי לתוספת מענק בלבד.
(ג)
הוראות תקנה זו אינן גורעות מחובתו של הצרכן המסויים לתשלום ההיטל לספק בעד כמויות המים המסופקות לו, אם חוייב הספק בהיטל.
מענק לצרכן שספקו קיבל הענקה
(א)
צרכן מסויים, שספק המים שלו קיבל הענקה, יהיה זכאי למענק בשיעור ההענקה המגיעה על פי תקנות ההענקה מקרן האיזון למים בעלות מקבילה לעלות המים לצרכן המסויים, הכל בהתאם למטרות המים כפי שהן מפורטות ברשיון הפקה.
(ב)
הוראות תקנה זו אינן גורעות מחובתו של הספק לנכות לצרכן המסויים ממחיר המים שהוא משלם, את החלק היחסי של ההענקה שקיבל כאמור.
(ג)
עלה מחיר המים על עלות המים של הספק, בניכוי החלק היחסי של ההענקה כאמור, לא יובא ההפרש בחשבון בשעה שיחושב המענק על פי תקנה זו.
מערכת חדשה להספקת מים לצרכן מסויים
מי שמקים מערכת הספקת מים לצרכן מסויים לאחר תחילתן של תקנות אלה, לא יהיה זכאי למענק או לתוספת מענק, אלא אם אושרה מראש הקמת המערכת האמורה על־ידי נציב המים כחיונית וכמצדיקה מתן מענק או תוספת מענק, על סמך בקשה שהוגשה לו על־ידי הצרכן המסויים, לפני הקמתה של המערכת האמורה.
אי תחולה
(א)
הוראות תקנות אלה לא יחולו על מי שמספק או צורך מים מותפלים, מי שפכים מטוהרים, מי שטפונות או מים שהוגדרו ברשיון הפקה כמים מלוחים לענין מטרות המים השונות, על פי קביעת נציב המים.
(ב)
במקרים מיוחדים רשאי נציב המים להחיל תקנות אלה, כולן או מקצתן, על מים כאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי מטרת ההספקה או הצריכה של מים כאמור חיונית ומצדיקה מתן מענק או תוספת מענק או אם ניתנו בעבר מענק או תוספת מענק בעדם.
תחילת תוקף
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ח באדר ב׳ תשל״ג (1 באפריל 1973).
ביטול
כללי המים (תשלום מענקים לצרכנים מסויימים), תשכ״ט–1969 – בטלים.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המים (תשלום מענקים לצרכנים מסויימים), תשל״ג–1973“.
ט״ז בשבט תשל״ג (19 בינואר 1973)
- חיים גבתי
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.