תקנות המים (הענקות)
תקנות המים (הענקות) מתוך 
תקנות המים (הענקות), תש״ם–1980
ק״ת תש״ם, 1698, 2354; תשמ״א, 132, 228, 744, 1306; תשמ״ב, 176, 404, 556, 736, 862, 1134, 1418, 1644; תשמ״ג, 156, 368, 560, 735, 919, 1126, 1410, 1800; תשמ״ד, 10, 162, 302, 542, 622, 870, 994, 1260, 1620, 1802, 2172, 2444; תשמ״ה, 708, 1036, 1442, 1728; תשמ״ו, 948; תשמ״ז, 1102; תשמ״ח, 21; תשמ״ט, 801; תש״ן, 716, 969; תשנ״א, 31, 289, 845; תשנ״ב, 1044; תשנ״ג, 1164; תשנ״ד, 851.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 121 לחוק המים, תשי״ט–1959, ולאחר התייעצות במועצת המים, אני מתקין תקנות אלה:
ההוראות הנוגעות להיטל איזון ולקרן האיזון לפי סימן ג׳ לפרק הרביעי לחוק המים, תשי״ט–1959 בוטלו בתיקון מס׳ 11 לחוק.
הגדרות
בתקנות אלה:
”מפיק“ – אדם המפיק מים ממקור מים על פי רשיון הפקה, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, לרבות תאגיד צרכן;
”ספק“ – אדם המספק מים לאחר על פי רשיון הפקה בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר;
”צרכן“ – אדם, לרבות תאגיד צרכן הצורך מים על פי רשיון הפקה, שבו פורטו שמו וכמויות המים המוקצות לו לצריכתו העצמית, למעט מי שמפיק מים לצריכתו העצמית;
”תאגיד צרכן“ – תאגיד, לרבות רשות מקומית ואגודה שיתופית, לענין כמויות המים המיועדות לצריכתו העצמית וצריכתם של המשתמשים במים הנמנים עליו, לרבות חבר־בני־אדם, בין שהם מואגדים ובין שאינם מואגדים, המקבלים במשותף כמות מים מוקצית;
”משתמש במים“ – מי שנמנה על תאגיד צרכן ואינו רשום בנפרד ברשיון הפקה;
”מערכת הפקת מים“ – כל המיתקנים הדרושים להפקתם של מים עד לנקודת המעבר אצל מפיק;
”מערכת הספקת מים“ – מערכת הפקת מים וכן כל המיתקנים הדרושים להספקתם והובלתם של מים עד לנקודת המעבר אצל ספק;
”מערכת חלוקת מים“ – מערכת המיתקנים והמובילים הדרושים לחלוקת מים לשימושיו השונים של הצרכן, אשר תחילתה לאחר נקודת המעבר, ובמערכת משולבת – אף לפני נקודת המעבר;
”מערכת משולבת“ – מערכת אשר מיתקניה, לרבות המובילים, משמשים הן כמערכת הספקת מים והן כמערכת חלוקת מים;
”נקודת מעבר“ –
(1)
אצל מפיק, לגבי כמויות המים לצריכתו העצמית – בפי הבאר או מקור השאיבה, ובלבד שאם קיימים מיתקני אגירה לוויסות הספקת מים – לאחר מיתקני האגירה הדרושים לוויסות הספקת מים ליממה אחת; היו מיתקני אגירה כאמור ליותר מיממה אחת, יובא בחשבון החלק היחסי של מיתקנים אלה, המתייחס ליממה אחת בלבד;
(2)
אצל ספק – הנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן, ובלבד שכאשר הצרכן הוא עיריה או מועצה מקומית, יראו את נקודת המעבר בגבול תחום שיפוטה של אותה עיריה או מועצה מקומית;
(3)
המקום שעליו הורה נציב המים, אם שוכנע ששיטת ההפקה או ההספקה במקרה מסויים מצדיקה שינוי מיקומה של נקודת המעבר;
”נקודת מדידה“ –
(1)
אצל ספק [צ״ל: אצל מפיק]), לגבי כמויות המים לצריכתו העצמית – בנקודת המעבר;
(2)
אצל ספק – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, ובלבד שלא תהיה לאחר נקודת המעבר;
”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה ובין לצריכה, על פי רשיון הפקה, למעט תוספת גמישה לחקלאות, כמשמעותה בתקנות בדבר שימוש במים באזורי קיצוב;
”כמות המים המופקת“, לגבי מפיק לצריכתו העצמית – כמות המים המופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
”כמות המים המסופקת“, לגבי ספק – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
”הוצאות הספקה“ – ההוצאות להפעלה ולהנהלה, להחזקה ולשירותי הון של כל מערכת הספקת המים, לרבות אותו חלק של מערכת משולבת המשמש כמערכת הספקת מים;
”עלות מים“ – כלל הוצאות ההפקה או הוצאות ההספקה השנתיות, כשהן מחולקות בכמות המים המופקת או המסופקת באותה שנה, הכל בהתאם לענין;
”יחידת מים“ – מטר מעוקב של מים;
”מחיר מים“ – המחיר המשולם לספק מאת צרכן בעד כל יחידת מים של כמות המים המסופקת לו; נקבע מחיר מים בתעריף – המחיר הקבוע בתעריף;
”הענקה“ – כלל התשלום מקרן האיזון בעד כמות המים המוקצית, בהתאם להוראות תקנות אלה;
”שיעור הענקה“ – הענקה מחושבת ליחידת מים.
דרך החישוב של עלות המים
(א)
חישוב עלות מים, לענין תקנות אלה, בין עלות ההפקה ובין עלות ההספקה, ייעשה אך ורק בהתאם לתקנות בדבר חישוב עלות מים, המתפרסמות כדין מפעם לפעם ובכפוף להוראות תקנות אלה.
(ב)
עלויות מים שהתקנות בדבר חישוב עלות מים אינן חלות עליהן, יחושבו כפי שיורה נציב המים.
(ג)
בעת חישוב הוצאות הפקה או הוצאות הספקה, לענין חישוב עלות המים, לא יובאו בחשבון הוצאות מערכת חלוקת המים.
הענקות בהתאם למטרות המים
הענקה כמפורט בתקנות אלה תינתן בהתאם למטרות המים, כפי שצויינו ברשיון הפקה.
הפחתת סכומי הענקות [תיקון: תשנ״ג]
התברר בתום שנת כספים מסויימת כי הכנסות קרן האיזון מהיטלי איזון, מתשלום מיוחד ומסכומים שהועברו לה מתקציב המדינה, אם הועברו סכומים כאלה, אינם מספיקים לכיסוי סכומי ההענקות לפי תקנות אלה, יופחתו סכומי ההענקות לאותה שנת כספים, באופן יחסי, כך שסך כל סכומי ההענקות לא יעלו על סך כל הכנסות הקרן באותה שנה.
שיעור ההענקה על מים לייצור תעשייתי [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״א־3, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ב־4, תשמ״ב־5, תשמ״ב־6, תשמ״ב־7, תשמ״ב־8, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ג־3, תשמ״ג־4, תשמ״ג־5, תשמ״ג־6, תשמ״ג־7, תשמ״ג־8, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ד־3, תשמ״ד־4, תשמ״ד־5, תשמ״ד־6, תשמ״ד־7, תשמ״ד־8, תשמ״ד־9, תשמ״ד־10, תשמ״ד־11, תשמ״ד־12, תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ד]
(א)
מפיק או ספק של מים לייצור תעשייתי אשר עלות המים שלו עולה על 0.63 שקלים חדשים למ״ק, יהיה זכאי להענקה בשיעור ההפרש שבין עלות המים לבין 0.63 שקלים חדשים.
(ב)
החל ביום כ״ה באלול התשנ״ד (1 בספטמבר 1994), מפיק או ספק של מים לייצור תעשייתי, אשר עלות המים שלו עולה על 0.67 שקלים חדשים למ״ק, יהיה זכאי להענקה בשיעור ההפרש שבין עלות המים לבין 0.67 שקלים חדשים.
(ג)
0.63 שקלים חדשים כאמור בתקנת משנה (א) ו־0.67 שקלים חדשים כאמור בתקנת משנה (ב), ייקראו להלן ”גבול הענקה לייצור תעשייתי“.
שיעור הענקה על מים לחקלאות [תיקון: תשנ״ג]
על אף האמור בתקנה 4, יהיה שיעור ההענקה על מים לחקלאות (להלן – גבול ההענקה לחקלאות) ההפרש שבין עלות המים לבין 46.2 אגורות למ״ק.
שיעור ההענקה לצורכי בית, מלאכה, מסחר, שירותים ושירותים ציבוריים [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״א־3, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ב־4, תשמ״ב־5, תשמ״ב־6, תשמ״ב־7, תשמ״ב־8, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ג־3, תשמ״ג־4, תשמ״ג־5, תשמ״ג־6, תשמ״ג־7, תשמ״ג־8, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ד־3, תשמ״ד־4, תשמ״ד־5, תשמ״ד־6, תשמ״ד־7, תשמ״ד־8, תשמ״ד־9, תשמ״ד־10, תשמ״ד־11, תשמ״ד־12, תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ד]
מפיק או ספק של מים לצורכי בית, מלאכה, מסחר, שירותים ושירותים ציבוריים אשר עלות המים שלו עולה על 0.90 שקלים חדשים למ״ק, יהיה זכאי להענקה בשיעור ההפרש שבין עלות המים לבין 0.90 שקלים חדשים למ״ק (להלן – ”גבול ההענקה לצורכי בית“).
הענקה חלקית
(א)
היה מחיר המים שספק של מים לחקלאות, לייצור תעשייתי ולצרכי בית, מסחר, מלאכה, שירותים ושירותים ציבוריים גובה מצרכניו נמוך מגבול ההענקה לחקלאות, גבול ההענקה לייצור תעשייתי או גבולות ההענקה לצרכי בית, הכל בהתאם לענין, יהיה אותו ספק זכאי לשיעור הענקה אך ורק בגובה ההפרש שבין עלות המים שלו לבין גבול ההענקה כאמור.
(ב)
הענקה לספק תינתן, בכל מקרה, רק אם עלו הוצאות ההספקה על כל התמורה המתקבלת בפועל מצרכנים בעד כל המים שסיפק, ובכל מקרה לא תעלה ההענקה על ההפרש שבין הוצאות ההספקה ובין התמורה הכוללת כאמור; לענין ספק שמספק מים למטרות צריכה שונות, תובא בחשבון התמורה הכוללת מכלל מטרות הצריכה האמורות.
הצמדת עלויות המים לתעריפי החשמל לשאיבת מים [תיקון: תשמ״ז, תש״ן]
הוחלט כדין על שינוי תעריפי החשמל לשאיבת מים, רשאי שר החקלאות לאחר אישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים של הכנסת, לקבוע שבמקום עלויות המים הנקובות בתקנות אלה, יבואו עלויות שהן שונות בשיעור של 0.5% לכל 1% של שינוי בתעריפי החשמל לשאיבת מים לעומת תעריפי החשמל לשאיבת מים שהיו בתוקף לפני השינוי בתעריפי החשמל.
ניכוי הענקה מצרכן
(א)
ספק אשר קיבל הענקה מקרן האיזון על פי תקנות אלה, חייב לנכות ממחיר המים שהוא גובה מצרכניו סכום השווה להענקה העולה בחלקה של כל יחידת מים המסופקת לצרכן.
(ב)
ספק אשר גבה מצרכניו מחיר מים בהתאם לתעריף שנקבע כדין, אשר נקבע בהתחשב בהענקות, לא יהיה חייב לנכות ממחיר המים סכום נוסף בשל ההענקה כאמור.
(ג)
קיבל הספק הענקה בסכום גבוה או נמוך מזה שבא לידי ביטוי באמצעות התעריף, כאמור בתקנת משנה (ב), בשל כמות מים שהוא סיפק לצרכן, רשאים הספק והצרכן לקזז את התשלומים ביניהם בהתאם.
הענקה חדשה
(א)
מפיק או ספק, שהתחיל להפיק או לספק מים לאחר כ״ח באדר ב׳ תשל״ג (1 באפריל 1973), לא יהיה זכאי להענקה, אלא אם נציב המים אישר מראש את מטרת ההפקה או ההספקה כחיונית וכמצדיקה מתן הענקה, על סמך בקשה שהוגשה לו מאת המפיק או הספק, לפני תחילתה של אותה הפקה או הספקה.
(ב)
מפיק או ספק שלא קיבל בעבר הענקה ושינה את מערכת הפקת המים או מערכת הספקת המים לאחר כ״ח באדר ב׳ תשל״ג (1 באפריל 1973), יראוהו כאילו התחיל להפיק או לספק מים, כאמור בתקנת משנה (א).
אי־
(א)
הוראות תקנות אלה לא יחולו על מי שמפיק או מספק מים מותפלים, מי־שפכים מטוהרים, מי שטפונות או מים שהוגדרו ברשיון הפקה כמים מלוחים לענין מטרות המים השונות, על פי קביעת נציב המים.
(ב)
במקרים מיוחדים רשאי נציב המים להחיל תקנות אלה, כולן או מקצתן, על מים כאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי מטרת ההפקה או ההספקה של מים כאמור חיונית ומצדיקה מתן הענקה או אם ניתנה בעבר הענקה בעדם.
(ג)
במקרים בהם מצא נציב המים שיש הכרח לכלול מי שפכים מטוהרים בכמות המים המוקצית, רשאי הוא לקבוע, כי למרות האמור בתקנת משנה (א), יהיה המפיק או הספק זכאי להענקה בשיעור ההפרש שבין העלות של מי השפכים המטוהרים לבין 80 אחוזים מגבול ההענקה לחקלאות, או, במקרים מיוחדים ובתנאים מיוחדים שייקבעו ביד נציב המים – 70 אחוזים מגבול ההענקה לחקלאות.
ג׳ בסיון תש״ם (18 במאי 1980)
- אריאל שרון
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.