חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות הטיס (מנחתים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות הטיס (מנחתים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975

תקנות בדבר מנחתים


ק״ת תשל״ה, 1996; תש״ם, 1397; תשמ״ד, 1233; תשמ״ו, 1329; תשנ״ב, 584; תשנ״ד, 1082; תשע״ד, 1758.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו־30 לחוק הטיס, 1927, לאחר התיעצות עם שר הבטחון ובידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011.


תוכן עניינים

פרק א׳: כללי

הגדרות [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד]
בתקנות אלה:
”אוירון זעיר“ – אוירון זעיר או אוירון הדרכה זעיר כמשמעותם בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981;
”אורך בסיסי“ – אורך מסלול המנחת הדרוש לנחיתה ולהמראה של כלי טיס מסויים כפי שנקבע בספר עזר לטיסה בטמפרטורה של 15 מעלות צלסיוס, בלחץ של 1013.25 מיליבר בגובה פני הים ב־0% שיפוע וללא רוח;
”אורך של הליקופטר“ – ארכו כפי שנמדד מקצה זנבו ועד למשיק דיסקוס הרוטור מול חרטומו;
”אורך מעשי“ – האורך הבסיסי המתוקן המביא בחשבון נתונים מקומיים של גובה, טמפרטורה, לחות, שיפוע ואופי משטח המסלול המשפיעים על ביצועי כלי הטיס;
”הליקופטר“ – כלי טיס שתמיכתו באוויר תלויה בעיקר בעילוי הנוצר על ידי כנף או כנפיים מסתובבות;
”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך;
לפי סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.
”השר“ – (נמחקה);
”טייס ראשי“ – אדם הרשום כטייס ראשי ברשיון הפעלה שניתן בהתאם לסעיף 2(א) לחוק רישוי שירותי התעופה, תשכ״ג–1963;
”כלי טיס“ – כלי או מיתקן הנתמך על ידי תגובות האוויר, למעט תגובות כנגד פני הקרקע או המים;
”מטוס“ – כלי טיס הנישא באויר בעזרת כנפיים קבועות לרבות דאון;
”מכשול“ – עצם כלשהו החודר מישור כמפורט בתקנות אלה;
”מנחת“ – שטח יבשתי או ימי שאיננו שדה תעופה והמשמש או המיועד לשמש לנחיתה ולהמראה של כלי טיס;
”מנחת זעיר“ – מנחת המיועד לשמש לנחיתה ולהמראה של אוירון זעיר;
”מנחת חד־כיווני“ – מנחת חקלאי שבו הנחיתה וההמראה מתבצעות בכיוונים נוגדים בלבד;
”מנחת חקלאי“ – מנחת לכלי טיס שאושרו כדין לביצוע טיסות חקלאיות;
”מנחת חקלאי עונתי“ – מנחת חקלאי המופעל במשך עונה חקלאית אחת או חלק ממנה;
”מנחת רגיל“ – כל מנחת שאיננו מנחת חקלאי;
”מנחת מיוחד“ – (נמחקה);
”מסלול המנחת“ – החלק ברצועת המנחת המשמש לנחיתה, להמראה ולהסעה של כלי טיס;
”מפעיל מנחת“ – בעל רשיון מנחת לרבות אדם שאישר המנהל לפי תקנה 3(3);
”מפקח“ – מי שמונה להיות מפקח לפי סעיף 10ג(א) לחוק הטיס, 1927;
”משטח חניה“ – חלקת קרקע הנמצאת מחוץ למסלול המנחת והמשמשת לחניית כלי טיס;
”משטח נחיתה“ – שטח בעל מידות מוגדרות המשמש לנחיתה, להמראה ולחניה של הליקופטרים;
”ספר מנחתים“ – נספח לספר עזר מבצעי של בעל רשיון הפעלה שניתן לפי חוק רישוי שירותי התעופה, תשכ״ג–1963, בו מפורטים כל המנחתים החקלאיים המופעלים בידי בעל רשיון מנחת שניתן לפי תקנות אלה;
”רצועת המנחת“ – חלקת קרקע מלבנית המכילה את מסלול המנחת באמצעה, את שולי המנחת ואת שולי הבטחון לאורך שני צדיו הארוכים של מסלול המנחת;
”רשיון מנחת“ – רשיון להפעלת מנחת שניתן לפי תקנה 2;
”שולי הבטחון“ – שאריות השטח שבין שולי המנחת לבין צלעות רצועת המנחת;
”שולי המנחת“ – פסים צרים משני צדי מסלול המנחת המתאימים לשמש גם להסעת כלי טיס.

פרק ב׳: רשיון מנחת

מתן רשיון למנחת [תיקון: תשנ״ב]
המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת רשיון למנחת, לסרב לתיתו, לקבוע בו תנאים, להתלותו או לבטלו.
איסור הפעלת מנחת ללא רשיון [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב]
לא יפעיל אדם מנחת אלא אם ניתן לגביו רשיון מנחת מאת המנהל, לפי התנאים הנקובים בו ובהתאם להוראות תקנות אלה.
איסור שימוש ברשיון שבוטל [תיקון: תשנ״ב]
לא ישתמש אדם ברשיון שהותלה או בוטל בידי המנהל.
תקפו של רשיון [תיקון: תשנ״ב]
תקפו של רשיון למנחת הוא לתקופה שקבע המנהל ובלבד שבעל הרשיון עמד בשאר תנאי הרשיון.
תנאים למתן רשיון ולחידושו [תיקון: תשנ״ב]
לא יינתן רשיון מנחת ולא יחודש אלא אם –
(1)
המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי המנחת עונה על דרישות פרק ג׳;
(2)
קיימת דרך גישה המאפשרת תנועת כלי רכב המקשרת את המנחת לעורק תנועה;
(3)
עומד לרשות המבקש אדם שהמנהל אישר לגביו בכתב כי מילא אחר כל אלה:
(א)
עבר קורס אימונים שהמנהל אישר להפעלת מנחת, לרבות קורס בנושא ציוד כיבוי אש והצלה, עזרה ראשונה, קשר וסימוני מנחת; או שהינו בעל הכשרה תעופתית מתאימה אחרת;
(ב)
קיבל, להנחת דעתו של המנהל, הדרכה בעל־פה וחומר מעודכן בכתב בדבר ניהול מנחת והפעלתו;
(4)
המבקש המציא תעודת ביטוח בת־תוקף לתקופה של לפחות שנה אחת מיום הגשת הבקשה לרשיון מנחת, ובמנחת עונתי – לתקופה של לפחות עונה חקלאית אחת, המבטחת אותו, להנחת דעתו של המנהל, כנגד כל תביעה או נזק שייגרם לכל אדם עקב הפעלת המנחת או השימוש בו.
סמכות המנהל למתן פטור [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ד]
על אף האמור בתקנה 3 רשאי המנהל, במקרים מיוחדים שיירשמו, לפטור מבקש רשיון מינחת מחובת מילוי התנאים למתן רשיון המנחת, כולם או מקצתם, ולקבוע תנאים ברשיון כפי שבנסיבות הענין יראה לנכון.
[תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ו, תשע״ד]
(בוטלה).
בקשת רשיון [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב]
(א)
בקשה לרשיון מנחת או לחידושו תוגש למנהל.
(ב)
לבקשה יש לצרף את תרשים המנחת, נתוני המנחת והצהרת המבקש כי קיבל את הסכמת בעל המקרקעין שבהם מצוי או מתוכנן המנחת ואת הסכמת המחזיק בהם להקמת המנחת ולהפעלתו.
(ג)
נתוני המנחת יכללו כל אלה:
(1)
שם המנחת, שם בעל המקרקעין ושם המחזיק בהם;
(2)
טיפוס כלי הטיס שיפקדו את המנחת, ומגבלות השימוש בהם במנחת;
(3)
אתר גיאוגרפי מוכר בקרבת המנחת, ומרחקו וכיוונו מהמנחת;
(4)
גובה המנחת מעל פני הים, ברגלים;
(5)
אורך מסלול המנחת במטרים וסימונו;
(6)
רוחב מסלול המנחת במטרים;
(7)
תיאור פני המנחת (כגון אספלט, דשא, עפר וכורכר);
(8)
מידות שולי המנחת, שולי הבטחון או משטח הנחיתה, במטרים;
(9)
כיוון המנחת עד לדיוק של 5 מעלות;
(10)
מכשולים קבועים בסביבות המנחת עד לרדיוס של 1 ק״מ ממרכזו, לרבות עצים, קווי חשמל ומבנים תוך ציון גבהם;
(11)
דרכי גישה של כלי רכב למנחת;
(12)
רחבות מילוי ואספקת מים;
(13)
דרכי גישה אווירית למנחת וממנו ונהלי טיסה בסביבתו.
(ד)
על אף האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) רשאי המנהל לפטור מבקש רשיון מנחת חקלאי עונתי מחובת מילוי התנאים המפורטים בהן, כולם או מקצתם.
תרשים המנחת
(א)
תרשים המנחת יוכן על גבי מפה בקנה־מידה 1:20,000 ואליו יצורף שרטוט המנחת בקנה־מידה 1:2,000.
(ב)
בתרשים ובשרטוט של המנחת יסומנו כיוון הצפון האמיתי ונקודת הציון הגיאוגרפית של מרכז המנחת, ובמנחת רגיל יסומן גם חתך אורך סכמטי של מסלול המנחת עם ציון שיפועי הקרקע.
חובת הודעה על שינויים
מגיש הבקשה יעדכן את תרשים המנחת ויודיע למנהל על כל שינוי מיד לאחר שחל.
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטלה).
סמכויות מפקח
(א)
בעל רשיון מנחת יציג את רשיונו למפקח לפי דרישתו.
(ב)
מפקח רשאי, בכל עת סבירה, לבקר במנחת ולבדוק את כלי הטיס, את הציוד ואת המיתקנים שבו, את דרכי הביקורת עליהם, וכן לבדוק אם נתקיימו לגבי המנחת הוראות תקנות אלה.
איסור העברת רשיון
רשיון מנחת אינו ניתן להעברה.

פרק ג׳: מבנה מנחת וסימונו

סימן א׳: מבנה מנחת

פני הקרקע במנחת
פני הקרקע במנחת יהיו חלקים, ישרים, הדוקים וללא מכשול.
שיפוע פני הקרקע במנחת
(א)
לגבי מטוס –
(1)
שיפוע הקרקע לאורך קצותיו של מנחת לא יעלה על 3%; השיפוע יהיה הדרגתי ולא יעלה במנחת קעור על 0.8% לכל שלושים מטר; במנחת קמור יהיה השיפוע כאמור, אך קו הראיה בין כל שתי נקודות בגובה שני מטר מעל פני המנחת לאורך ציר המנחת ובמרחק שלא יקטן מחצי אורך המנחת, יהיה רצוף ולא מופרע;
(2)
שיפוע הקרקע לרוחב מסלול המנחת ושוליו לא יעלה על 3%;
(3)
שיפוע הקרקע לרוחב רצועת המנחת לא יעלה על 4%.
(ב)
לגבי הליקופטר, שיפוע הקרקע לאורך ולרוחב של משטח הנחיתה לא יעלה על 5%.
אורך מסלול המנחת [תיקון: תשמ״ד, תשנ״ב]
(א)
אורך מסלול מנחת יעלה לפחות במחצית על האורך המעשי לגבי המטוס בעל הביצועים הנחותים ביותר שיופעל באותו מנחת, אולם לא יפחת בשום מקרה מ־400 מטר.
(ב)
אורך מסלול מנחת חקלאי עונתי יהיה לפחות כפליים האורך המעשי לגבי המטוס בעל הביצועים הנחותים ביותר שיופעל באותו מנחת.
(ג)
אורך מסלול מנחת זעיר לא יפחת מ־200 מטרים.
אורך שולי המנחת ושולי הבטחון
אורך שולי המנחת ושולי הבטחון יהיה באורך מסלול המנחת.
רוחב מסלול מנחת רגיל [תיקון: תשמ״ד, תשנ״ב]
(א)
רוחב מסלול מנחת רגיל יהיה פי חמישה מהרוחב שבין גלגליו הראשיים של המטוס הגדול ביותר מבין המטוסים שינחתו או שימריאו באותו מנחת.
(ב)
רוחב מסלול מנחת זעיר לא יפחת משבעה מטרים.
רוחב מסלול מנחת חקלאי
רוחב מסלול מנחת חקלאי לא יפחת מעשרה מטרים.
רוחב שולי המנחת ושולי הבטחון
(א)
רוחב שולי המנחת לא יפחת משני מטרים מכל צד של מסלול המנחת.
(ב)
רוחב שולי הבטחון לא יפחת מעשרה מטרים מכל צד של שולי המנחת.
מידות משטח נחיתה
אורך כל צלע של ריבוע במשטח נחיתה יהיה לפחות כפליים אורך ההליקופטר.
מישורים ללא מכשולים
מישורי גישה, נסיקה, מעבר והליכה סביב למנחת יהיו נקיים ממכשולים.
מישורי גישה, נסיקה ומעבר במנחת
(א)
מישורי גישה ונסיקה במנחת ישתרעו מקצות רצועת המנחת למרחק של לפחות אלף מטר בכיוון ההמראה והנחיתה; רוחב המישורים בקצות רצועת המנחת יהיה כרוחב הרצועה ושיפועיהם יהיו בשיעור של 5% ביחס של 1 ל־20, והם יתרוממו לגובה של לפחות 50 מטר מעל לגובה המנחת.
(ב)
מישורי מעבר במנחת רגיל יהיו בשיפוע של 25%, ביחס של 1 ל־4, וישתרעו משולי רצועת המנחת, בגובה פני המנחת ומשולי הגישה והנסיקה עד לגובה של 50 מטר.
מגבלות מכשולים במנחת חד־כיווני
(א)
במנחת חד־כיווני יהיו מישורי הגישה והנסיקה במישור אחד מכיוון ההמראה והנחיתה.
(ב)
במנחת חד־כיווני יהיה מישור חסימה בקצהו הבלתי שמיש להמראה ולנחיתה של המנחת; מישור החסימה ישתרע אנכית בין מישורי המעבר, מקצה רצועת המנחת החסום ועד לפגישתו עם מישור ההליכה סביב; גובהו לא יעלה על החלק השלושים של אורך רצועת המנחת.
(ג)
במנחת חד־כיווני יהיה מישור ההליכה סביב בשיפוע של 5%, ביחס של 1 ל־20, ובאורך של לפחות אלף מטר, שתחילתו איננה מעבר לשליש הראשון של מסלול המנחת מכיוון הנחיתה.
שיפועי מישורי הגישה והמעבר במשטח נחיתה
במשטח נחיתה יהיו מישורי הגישה בשיפוע של 12.5%, ביחס של 1 ל־8, וישתרעו מקצה אורך משטח הנחיתה בגובה פניו עד למרחק של 400 מטר ועד לגובה של 50 מטר. רוחב מישור הגישה בקצהו הרחוק ממשטח הנחיתה יהיה 200 מטר ועוד פעם וחצי אורך ההליקופטר. מישורי המעבר יהיו בשיפוע של 50%, ביחס של 1 ל־2, וישתרעו מכל שאר צדי משטח הנחיתה לגובה של 50 מטר.

סימן ב׳: סימון מנחת

סימון מנחת
(א)
פינותיו של מסלול מנחת רגיל וצדיו יסומנו בפסים לבנים ברוחב מזערי של 30 ס״מ (להלן בסימן זה – רוחב מזערי) ובאורך מזערי של 1.2 מטר (להלן בסימן זה – אורך מזערי); המרחק בין פס לפס יהיה בין 30 ל־40 מטר.
(ב)
ארכו של מסלול מנחת רגיל יחולק לשלושה חלקים וכל חלק יסומן בפס לבן ברוחב מזערי לרוחב מסלול המנחת, כשהסימון כאמור נמשך בתוך שולי המנחת באורך של שני מטרים לפחות לכל צד.
(ג)
מנחת חקלאי יסומן להנחת דעתו של השר.
סימון משטח נחיתה
(א)
פינותיו של משטח נחיתה יסומנו בפסים לבנים באורך וברוחב מזעריים בצורת האות ”ר“.
(ב)
צלעותיו של משטח נחיתה שארכו או רחבו מעל עשרים מטר יסומנו באמצעיהן בפסים לבנים באורך וברוחב מזעריים.
מנחת או משטח נחיתה בלתי שמישים
(א)
מנחת רגיל בלתי שמיש למטוסים יסומן בשני קווים מצטלבים, באורך וברוחב מזעריים, בכל אחד מקצות מסלול המנחת וכן בשליש מסלול המנחת ובשני שלישיו כשמרכזם בחצי רוחב המסלול, או ליד הקצה שאינו חסום בלבד במנחת חד־כיווני.
(ב)
משטח נחיתה בלתי שמיש יסומן באמצעו בשני קווים לבנים מצטלבים באורך וברוחב מזעריים.
חומר סימון מנחת
מנחת רגיל יסומן בחומר נראה לעין ושאינו ניתן למחיקה.

פרק ד׳: הפעלת מנחת

תנאים להפעלת מנחת
(א)
לא יופעל מנחת אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1)
בעת הפעלת המנחת מצוי בו ציוד כיבוי אש, הצלה ועזרה ראשונה כמפורט בתוספת:
(2)
בעת ההמראה והנחיתה במנחת מצוי בו אדם שקיבל את אישור המנהל כאמור בתקנה 3(3);
(3)
במנחת קיים בעת ההמראה והנחיתה קשר קווי או אלחוטי תקין בינו לבין מיתקן פיקוח של תנועה אווירית; ובמנחת חקלאי – קיים קשר כאמור בינו לבין מיתקן קשר המצוי מחוץ למנחת;
(4)
קיים לגבי המנחת ביטוח בר תוקף כאמור בתקנה 3(4).
(ב)
הוראות פסקאות (1) ו־(2) לתקנת משנה (א) לא יחולו על נחיתה חד־פעמית במנחת חקלאי לצורך בדיקתו.
(ג)
נבצר מבעל רשיון מנחת חקלאי לקיים קשר קווי או אלחוטי תקין כאמור בתקנת משנה (א)(3), יקיים קשר קרקע אלחוטי או קשר קווי באמצעות מיתקן הקרוב ביותר למקום המנחת החקלאי ומקומו יצויין בספר המנחתים.
אחריות מפעיל המנחת
(א)
מפעיל המנחת יהיה אחראי לכל אלה:
(1)
הבטחת כשירותו של המנחת ומתן כל מידע הקשור בהפעלתו;
(2)
קיום הוראות בטיחות כלי הטיס על הקרקע;
(3)
במנחת רגיל – רישום המראות ונחיתות כלי טיס;
(4)
במנחת חקלאי – השמדת כל שאריות החמרים הרעילים והשארת שטח המנחת נקי מחמרים אלה עם הפסקת פעילות המנחת.
(ב)
מפעיל מנחת ימסור לכל אדם המעוניין להשתמש במנחת מידע בדבר שמישות המנחת ובטיחותו.
(ג)
מפעיל המנחת ידווח למנהל, לפי דרישתו, על כל אלה:
(1)
כשירות המנחת;
(2)
בטיחות כלי הטיס הפועלים בו;
(3)
במנחת רגיל – רישום המראות ונחיתות.
אחריות מפעיל כלי טיס
(א)
לא יטיס אדם כלי טיס למנחת אם בהתאם למידע שקיבל ממפעיל המנחת, המנחת אינו מתאים לנחיתה בטוחה.
(ב)
לא ינחת אדם בכלי טיס במנחת ולא ימריא ממנו אלא אם מפעיל המנחת אישר לו כי המנחת כשיר, להמראה או לנחיתה, הכל לפי הענין.
(ג)
מפעיל כלי טיס המצוי על פני הקרקע חייב למלא אחר הוראות מפעיל המנחת בכל הנוגע לשמירת הבטיחות והסדר במנחת.
אחריות הטייס
הוראות מפעיל מנחת לטייס המטיס כלי טיס, כל עוד לא מצוי כלי הטיס על הקרקע, מהוות מידע בלבד ואינן גורעות מאחריותו הבלעדית של אותו טייס להפעלתו של כלי הטיס.
גביית תשלומים במנחת ורישומם
(א)
בעל רשיון יגיש למנהל את שיעורי התשלומים שבדעתו לגבות מהמשתמשים באותו מנחת.
(ב)
לא יגבה מפעיל מנחת בעד השימוש במנחת אלא תשלומים שאישר השר לגבי אותו מנחת.
(ג)
מפעיל מנחת ינהל רישום מדוייק ומעודכן של התשלומים שנגבו מהמשתמשים במנחת תוך ציון השירותים שבעדם נגבו.
בדיקת כשירות המנחת
לא יאשר מפעיל מנחת את כשירות המנחת לנחיתה או להמראה של כלי טיס אלא לאחר שעשה כל אלה:
(1)
בדק את טיב מסלול המנחת;
(2)
הרחיק אבנים או כל חפץ זר אחר העלול להפריע לפעולתו התקינה של כלי טיס במנחת;
(3)
הרחיק מכשולים העלולים לסכן בטיחות כלי הטיס;
(4)
פינה בני אדם ובעלי חיים והרחיקם מתחום המנחת;
(5)
וידא כי שק הרוח שמיש, תקין ומסתובב חפשית;
(6)
וידא כי ציוד כיבוי האש, הצלה והעזרה הראשונה, הציוד המבצעי והרכב לנשיאתם תקינים ומוכנים להפעלה מיידית;
(7)
ביצע כל פעולה אחרת הדרושה להפעלה בטוחה של המנחת.
הפעלת מנחת בלילה
(א)
לא יופעל מנחת רגיל בשעות הלילה אלא בהיתר מראש ובכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)
לא יופעל מנחת חקלאי בשעות הלילה אלא בהיתר מראש ובכתב מאת הטייס הראשי של מפעיל המנחת, ובהתאם לתנאי ההיתר.
הימצאות מפעיל המנחת במנחת רגיל
לא יופעל מנחת רגיל אלא אם מפעילו נמצא במנחת לפחות חצי שעה לפני המועד שנקבע לנחיתה וחצי שעה לאחר המראת כלי הטיס.
כוננות ליד ציוד כיבוי אש
(א)
בשעת נחיתה במנחת או המראה ממנו, יימצא מפעיל המנחת בכוננות ליד ציוד כיבוי האש וההצלה בקירבת מסלול המנחת, בצורה אשר לא תסכן את בטיחות הטיסה.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על נחיתה חד־פעמית במנחת חקלאי לצורך בדיקתו.
כלי טיס לאחר נחיתה
עם השלמת נחיתתו של כלי טיס במנחת יוודא מפעיל המנחת ביצוע המשימות הבאות:
(1)
פינוי כלי הטיס שנחת למטרת חנייה מיד לאחר נחיתתו;
(2)
עגינת כלי הטייס שנחת כאמור בפיסקה (1);
(3)
מסירת נהלי שמירת כלי הטיס למפעיל כלי הטיס מיד לאחר הנחיתה.
רישום תנועות מטוסים במנחת רגיל
מפעיל מנחת רגיל ינהל רישום תנועות כלי טיס במנחת וידווח על כך למנהל אחת לחודש וכן ידווח לפי דרישת המנהל, כדלהלן:
(1)
תאריך ושעה של נחיתת כלי הטיס או המראתו;
(2)
טיפוס כלי הטיס, מספר רישומו והבעלות בו;
(3)
זמן החנייה של כלי הטיס במנחת;
(4)
שם האדם שהטיס את כלי הטיס ומספר הנוסעים;
(5)
כל מידע אחר שידרוש המנהל.
הגשת דו״ח שמישות
(א)
בעל רשיון מנחת רגיל יגיש מדי חודש למנהל דו״ח שמישות המנחת לפי הטופס שקבע.
(ב)
מפעיל המנחת ידווח למנהל על כל נחיתת אונס, תקרית או תאונה שאירעו בתחומי המנחת, מיד לאחר אירועם.

פרק ה׳: הוראות שונות

[תיקון: תשנ״ד]
(בוטלה).
עונשין [תיקון: תש״ם]
העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 שקלים או שניהם כאחד.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא כתום שלושה חדשים מיום פרסומן.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הטיס (מנחתים), תשל״ה–1975“.

התוספת

(תקנה 27(א))

ציוד כיבוי אש
גודל כלי הטיסצוות כבאים, ציוד וחמרי כיבוי־אש
קיבולת נפשות מירבית בכלי טיסקיבולת דלק מירבית בכלי טיסצוות כבאים מזעריציוד רכב כיבוי אש וחמריםציוד רכב כיבוי־אש וחמרים – תחליף
1
(מטוס חקלאי)
עד 450 ליטר (חמרי ריסוס עד 1200 ק״ג)1(א) 1 בקבוק אבקה יבשה 12 ק״ג
(ב) 1 בקבוק CO2‏ 10 ק״ג
תחליף ל־CO2
1 בקבוק אבקה יבשה 12 ק״ג או 1 בקבוק מים קלים 10 ליטר (A.F.F.F.‎)
עד 4עד 600 ליטר2(א) 2 מטפים B.C.F.‎‏ 5¹₂ ק״ג כל אחד
(ב) 2 מטפים אבקה יבשה 12 ק״ג כל אחד
(ג) 2 מטפים מים קלים 10 ליטר כל אחד (A.F.F.F.‎)
תחליף ל־A.F.F.F.‎
2 מטפי CO2‎ 9 ק״ג כל אחד
עד 10עד 1500 ליטר2(א) מכשיר כיבוי 50 ליטר A.F.F.F.‎
(ב) מכשיר אבקה יבשה 50 ק״ג
(ג) 2 מטפים B.C.F.‎‏ 5¹₂ ק״ג
תחליף ל־A.F.F.F.‎
קצף 350 ליטר לחץ מוכן
תחליף ל־B.C.F.‎
2 מטפי CO2‏ 9 ק״ג כל אחד
עד 20עד 6000 ליטר3(1) מכונית כיבוי אש 4×4 קצף סטנדרטי
(2) תכולת המכונית:
א. 3000 ליטר מים
ב. 300 ליטר קצף פרוטאין
ג. תיק הצלה כולל ציוד כמפורט בפרסומי מינהל התעופה האזרחית
ד. ציוד סטנדרטי למכונית כיבוי אש סטנדרטית כמפורט בפרסומי מינהל התעופה האזרחית
ה. אבקה יבשה 24 ק״ג במטפים
ו. פחמן דו חמצני 10 ק״ג במטפה
תחליף לקצף פרוטאין
מים קלים 180 ליטר
תחליף למים וקצף
מכונית כיבוי אש אבקה יבשה 4×4, 1000 ק״ג
אבקה יבשה כולל מערכת הפעלה
תחליף לאבקה יבשה ופחמן דו־חמצני
B.C.F.‎‏ 44 ק״ג
ציוד הצלה –
קיבולת נפשות מירבית בכלי הטיסציוד הצלה
עד 10
1.
גרזן פריצה מיוחד לפריצת מתכת.
2.
שני זוגות כפפות אזבסט.
3.
מוט וו פריצה.
4.
מוט לום באורך של 90 ס״מ.
5.
סכין הצלה לחיתוך ריתמות.
6.
חבל 18 ס״מ באורך של לפחות 2.5 מטר, השזור בטבעת פתוחה עם עוגן מתכת.
ציוד עזרה ראשונה
קיבולת נפשות מירבית בכלי טיסציוד עזרה ראשונה
עד 41. ארגז עזרה ראשונה שיכיל את כל אלה –: (א) תרופות
(1)
10 Tab. Assialgan
(2)
10 Tab. Atropin c. Pap
(3)
2 Amp. Atropin
(4)
2 Syrette M.O. 003
(5)
בקבוק
1 Terracortil
(ב)
חמרי חבישה
(1)
5 אגדים
(2)
צמר גפן – 1000 ג׳
(3)
ליגנין – 200 יחידות
(4)
גזה – 4 יחידות
(5)
משולשים
(6)
תחבושות אישיות סטריליות
(7)
2 תחבושות אישיות בינוניות
(ג)
ציוד רפואי
(1)
2 מדי רשת בינוניים
(2)
2 מזרקות סטרילים
(3)
מספריים
(4)
פנצט
(5)
10 סיכות בטחון
(6)
אלונקה
(7)
סדינים
(8)
שתי שמיכות
(9)
מגבת
(ד)
מי שתיה טריים
(ה)
כלי רכב היכול לשמש כנושא אלונקה לפינוי מיידי של נפגעים
מ־4 עד 102. תרופות: (א) כדורים
10 Tabl. Antamin
10 Tabl. Ahiston
10 Tabl. APC
10 Tabl. Assialgan
10 Tabl. Atropin c. Papaverin
10 Caps. Benadryl
10 Caps. Librium 10-Valium 5
10 Tabl. Travamin
(ב)
אמפולות
5 Amp. Adrenalin
5 Amp. Atropin
5 Amp. Coffein
5 Amp. Optalgin 50% cc.
5 Amp. M.O. 0.02
(ג)
משחות
2 Ung. Tevacyclin 3% tube
(ד)
נוזלים
200 C.C. Alcohol 70%
200 C.C. Benzin
200 C.C. Hydr. Peroxid
2 O.P. Terra Cortril Spray
20 T-ra Valerian
(ה)
חמרי חבישה
10 אגדים 5″
10 אגדים 7″
7″ Tenzoplast Rou 2
5″ Salviplast Rou 2
300 גרם צמר גפן
1000 גרם ליגנין
10 יחידות Gase
5 יחידות משולשים
10 תחבושות אישיות סטריליות
3 תחבושות בינוניות סטריליות.


כ״ג בניסן תשל״ה (4 באפריל 1975)
  • גד יעקבי
    שר התחבורה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.