תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות) מתוך
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979
ק״ת תשל״ט, 526; תשמ״א, 112, 807; תשמ״ב, 1414; תשמ״ד, 1474; תשמ״ה, 1242; תשמ״ז, 113, 265; תשמ״ח, 511; תש״ן, 46; תשנ״ט, 1043.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8, 9, 10 ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח, תש״ן]
בתקנות אלה –
”ביטוח ברשות“ – ביטוח לפי תקנות אלה;
”עקרת בית“ – תושבת ישראל שהיא עקרת בית כמשמעותה בסעיף 8 לחוק;
”מבוטחת“ – מבוטחת לפי פרק ב׳ לחוק;
”אלמנה בת־קיצבה“ – אשה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, שלפי סעיפים 21 או 76(1) עד (5) לחוק מגיעה לה קיצבה, ואשר אילמלא הגיעה לה הקיצבה היתה מבוטחת על פי סעיף 7 לחוק;
”נכה“ – עקרת בית המקבלת קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק;
”שנה שוטפת“ – כמשמעותה בסעיף 164 לחוק;
”תקופה קובעת“ – פרקי הזמן שנקבעו בתקנות אלה להגשת הבקשה לביטוח ברשות;
”תקופת אכשרה“ – תקופת אכשרה המזכה לקיצבת זיקנה לפי סעיף 15(א) לחוק;
”תקנות המקדמות“ – תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984;
”מקסימום“ ו”מינימום“ – הכנסת מקסימום והכנסת מינימום המחושבות לפי לוח י״א לחוק, ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנת מס.
ביטוח עקרת בית [תיקון: תשמ״ב]
המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות עקרת בית, אם נתבקש על ידה בכתב לעשות כן (להלן – הבקשה), ובלבד שנתקיים בה אחד מאלה:
(1)
היא הגישה את הבקשה תוך שנה מיום נישואיה או מיום סיום שירותה בצבא הגנה לישראל או תוך שנתיים מיום היותה תושבת ישראל, וביום האמור טרם מלאו לה 48 שנים;
(2)
היא הגישה את הבקשה לפני שמלאו לה 19 שנה, אם ביום נישואיה טרם מלאו לה 18 שנה;
(3)
היא היתה מבוטחת בתקופה הקובעת לפי פסקאות (1) ו־(2) וחדלה להיות מבוטחת תוך תקופה זו או שהמשיכה להיות מבוטחת ברציפות לאחר תום התקופה האמורה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
(4)
(א)
היא היתה מבוטחת כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות שנים עשר מתוך שמונה עשר החדשים שקדמו ליום שבו חדלה להיות מבוטחת כאמור – אם חדלה להיות מבוטחת לפני שמלאו לה 48 שנים והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת כאמור;
(ב)
היא היתה מבוטחת כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות שנים עשר מתוך שמונה עשר החדשים שקדמו ליום שמלאו לה 48 שנים והמשיכה ברציפות להיות מבוטחת כאמור לאחר הגיעה לגיל זה – אם הגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת כאמור;
(5)
(א)
היא היתה מבוטחת לפחות שלוש שנים רצופות או חמש שנים בלתי רצופות מתוך שבע השנים שקדמו ליום שבו חדלה להיות מבוטחת – אם חדלה להיות מבוטחת לפני שמלאו לה 60 שנה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
(ב)
היא היתה מבוטחת לפחות שלוש שנים רצופות מתוך שבע השנים שקדמו ליום שמלאו לה 60 שנה והמשיכה ברציפות להיות מבוטחת לאחר הגיעה לגיל זה – אם הגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
(6)
היא חיה בנפרד מבעלה וחיתה בנפרד ממנו שנים עשר חדשים רצופים לפחות בתכוף ליום שבו הגישה את הבקשה.
ביטוח אלמנה בת־
המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות אלמנה בת־קיצבה, אם נתקיים בה אחד מאלה:
(1)
היא הגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שקיבלה את הודעת המוסד על אישור תביעתה לקיצבה בהתאם לסעיפים 21 או 76(1) עד (5) לחוק וביום שנתאלמנה לא מלאו לה 45 שנים;
(2)
היא היתה מבוטחת בתקופה הקובעת לפי פסקה (1) וחדלה להיות מבוטחת תוך תקופה זו או שהמשיכה להיות מבוטחת ברציפות לאחר תום התקופה האמורה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
(3)
נתקיים בה האמור בתקנה 2(4) או (5).
תקופת הביטוח [תיקון: תשמ״ב]
(א)
עקרת בית תבוטח לפי תקנה 2(1) עד (5) מהמועד האחרון שבו חדלה להיות מבוטחת לפי פרק ב׳ לחוק או מיום שמלאו לה 18 שנים, או מיום היותה לתושבת ישראל, מהתאריך המאוחר מביניהם שקדם ליום הגשת הבקשה.
(ב)
עקרת בית תבוטח לפי תקנה 2(6) מיום הגשת הבקשה, אולם אם היא הגישה את הבקשה תוך 5 שנים מהיום שבו נפרדה מבעלה תבוטח ביטוח ברשות למפרע כך שעד ליום שימלאו לה 60 שנה או עד ליום הגשת הבקשה, אם הגישה אותה אחרי שמלאו לה 60 שנה, תשלים תקופת אכשרה.
(ג)
אלמנה בת־קיצבה תבוטח לפי תקנה 3 –
(1)
מיום פטירת בעלה – אם היא מבוטחת ברשות לפי תקנה 3(1);
(2)
מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת – אם היא מבוטחת ברשות לפי תקנה 3(2) או (3).
ביטוח ברשות של נכה [תיקון: תשמ״ב, תש״ן]
(א)
נכה תהיה מבוטחת ביטוח ברשות, אם וכל עוד לא השלימה תקופת אכשרה.
(ב)
קיבלה אשה קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק 12 חדשים רצופים לפחות בתכוף לפני שמלאו לה 60 שנים ולא השלימה תקופת אכשרה, תבוטח, לפי בקשתה, ביטוח ברשות למפרע, בעד תקופה שבה היתה עקרת בית לפני שהחלה לקבל קיצבת נכות, כך שעד ליום שבו מלאו לה 60 שנים תשלים תקופת אכשרה.
(ג)
חדלה האשה להיות נכה, תמשיך להיות מבוטחת ביטוח ברשות, אם נתקיים בה אחד מאלה:
(1)
היא היתה לנכה בתקופה הקובעת;
(2)
היא היתה מבוטחת שלוש שנים רצופות או חמש שנים בלתי רצופות מתוך שבע השנים שקדמו ליום שבו חדלה להיות נכה.
המשך ביטוח ברשות
(א)
היתה אשה מבוטחת ביטוח ברשות ולאחר מכן הפכה למבוטחת מכח סעיף 7 לחוק וחדלה שוב להיות מבוטחת מכח סעיף זה, תמשיך להיות מבוטחת ביטוח ברשות, אלא אם הודיעה למוסד בכתב על אי רצונה לחזור ולהיות מבוטחת כאמור, תוך 6 חדשים מהיום שחדלה להיות מבוטחת מכח סעיף 7 לחוק.
(ב)
מבוטחת ביטוח ברשות כעקרת בית שנעשתה לאלמנה בת־קיצבה וכן מבוטחת ביטוח ברשות כאלמנה בת־קיצבה שנעשתה לעקרת בית, תמשיך להיות מבוטחת ביטוח ברשות.
חובת תשלום דמי ביטוח
מבוטחת ביטוח ברשות תשלם דמי ביטוח בעד התקופה שבה היא מבוטחת בהתאם לתקנות אלה.
פרטים על הכנסה
המבקשת להיות מבוטחת ביטוח ברשות, או מי שבוטחה ביטוח ברשות והיא חייבת בתשלום דמי ביטוח, תמסור פרטים על הכנסותיה או הכנסות בעלה, לפי הענין, שלפיהן עליה לשלם דמי ביטוח לפי תקנות אלה.
חישוב דמי הביטוח [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז]
(א)
(1)
עקרת בית מבוטחת ביטוח ברשות תשלם דמי ביטוח על בסיס מחצית הכנסת בעלה החייבת בתשלום דמי ביטוח ואם הכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח עלתה על המקסימום הקבוע לגביו בלוח י״א לחוק – על בסיס מחצית המקסימום.
(2)
בתקנת משנה זאת, ”הכנסת הבעל“ – הכנסת הבעל בשנה השוטפת, ואם הכנסת הבעל נקבעה על פי סעיף 166 לחוק – ההכנסה שנקבעה כאמור;
(3)
כל עוד לא נודעה או לא נקבעה הכנסת הבעל בעד השנה השוטפת, תשלם עקרת בית, שבעלה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו, דמי ביטוח על בסיס ההכנסה לפיה חייב הבעל בתשלום דמי ביטוח.
(4)
נקבעה הכנסה כאמור בפסקה (3) יחושבו מקדמות כאמור בתקנות המקדמות, והוראות התקנות האמורות למעט האמור בתקנה 4(א)(1) ו־(2), יחולו בשינויים המחוייבים לגבי עקרת בית שבעלה עובד, ואת האמור בתקנה 4(א)(3) לתקנות המקדמות יראו כאילו נאמר לגבי הכנסה מעבודה.
(ב)
היתה לעקרת בית הכנסה משלה בשנה השוטפת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, תשלם דמי ביטוח או מקדמות לפי הכנסתה או לפי תקנת משנה (א) – לפי הסכום הגדול יותר.
(ג)
עקרת בית שחיה בנפרד מבעלה ואלמנה בת־קיצבה ישלמו דמי ביטוח על בסיס הכנסתן מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה בשנה השוטפת.
(ד)
מקום שמחצית הכנסת הבעל של עקרת בית פחותה מהמינימום הקבוע בפרט 4 שבלוח י״א לחוק או שאין לו כלל הכנסה או שהכנסתה של עקרת הבית או של האלמנה בת־קיצבה פחותה מהמינימום האמור או שאין לה כלל הכנסה, ישולמו דמי הביטוח על בסיס המינימום האמור.
(ה)
(נמחקה).
(ו)
תקנת משנה (א) תחול גם אם בעלה של עקרת בית פטור מתשלום דמי ביטוח מכח סעיף 169 לחוק.
(ז)
מבוטחת שטרם הגישה דין וחשבון או אישורים כאמור בתקנה 11 ואין נתונים להפעלת תקנת משנה (א)(3), תשלם דמי ביטוח לפי מחצית המקסימום הקבוע בפרט 4 בלוח י״א לחוק.
שיעורי דמי הביטוח [תיקון: תשמ״ד]
מבוטח ביטוח ברשות ישלם דמי ביטוח בשיעור הקבוע לענף ביטוח זקנה ושאירים ולענף ביטוח נכות והוראות סעיף 160א לחוק לא יחולו לגביו. אולם מבוטחת ביטוח ברשות שהיא עקרת בית או שהיא אלמנה בת־קיצבה לא תשלם דמי ביטוח לענף ביטוח נכות.
מועדי תשלום [תיקון: תשמ״ה, תשמ״ז]
מועדי תשלום דמי ביטוח לגבי מי שמבוטח לפי תקנות אלה, יהיו מועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954 (להלן – תקנות הגביה), לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי המשלם דמי ביטוח מהכנסת המינימום האמורה בפרט 4 בלוח י״א לחוק, בשינויים המחוייבים.
הגשת דין וחשבון ומסמכים [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ח]
(א)
מבוטחת ביטוח ברשות תמסור עד ה־31 ביולי של כל שנת מס דין וחשבון, בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, על הכנסתה והכנסת בעלה, לפי הענין, בשנת המס שקדמה לשנה בה מוגש הדין וחשבון.
(ב)
(בוטלה).
(ג)
עקרת בית, שבעלה הוא עובד, תמציא תוך 6 חדשים מתום כל שנת מס אישורים מהמעבידים שאצלם עבד בעלה בשנת המס האמורה בדבר שכרו.
חיילים בשירות סדיר שלא לפי התחייבות לשירות קבע [תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ז־2, תשנ״ט]
(א)
חיילים המשרתים שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], שלא לפי התחייבות לשירות קבע, אינם מבוטחים.
(ב)
המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות חיילים שאינם מבוטחים כאמור בתקנת משנה (א), אם נתבקש לכך בכתב על ידי שר הבטחון.
(ג)
דמי הביטוח השנתיים בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) הם 1% מסכום המינימום האמור בפרט 3 שבלוח י״א לחוק וישולמו על ידי אוצר המדינה.
(ד)
החובה למסור הצהרה לפי תקנה 7 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי־ביטוח), תשי״ד–1954, לא תחול לגבי חיילים כאמור בתקנה זו.
(ה)
האמור בתקנה זו לא יחול על חיילים המשרתים בשירות סדיר, כאמור בתקנת משנה (א) –
(1)
כל עוד הם עובדים או עובדים עצמאיים, למעט חיילים בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כמשמעו בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
(2)
(בוטלה).
אנשים בשירות דיפלומטי של מדינה זרה [תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ח]
(א)
תושב ישראל, שאינו אזרח ישראלי והוא בשירות דיפלומטי של מדינה זרה או נהנה מחסינות דיפלומטית, אינו מבוטח.
(ב)
המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות אדם כאמור בתקנת משנה (א), לפי בקשתו בכתב, מהתאריך שבו התחיל לכהן בישראל בשירות דיפלומטי או ליהנות בה מחסינות דיפלומטית, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שנים עשר חדשים מהתאריך האמור.
(ג)
לענין תקנת משנה (א) אדם בשירות דיפלומטי של מדינה זרה או הנהנה מחסינות דיפלומטית – הוא מי שלגביו ניתן אישור על כך בידי שר החוץ או מי שהוא הסמיך לכך.
(ד)
בוטח אדם כאמור בתקנת משנה (ב) – ישולמו דמי הביטוח מהכנסתו בשנה השוטפת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, לפי דין וחשבון שיגיש המבוטח עד ה־31 ביולי בכל שנת מס בעד שנת המס שקדמה לשנה השוטפת.
תשלום דמי ביטוח – תנאי לביטוח ברשות [תיקון: תשמ״ב, תש״ן]
(א)
המבקש להיות מבוטח בביטוח ברשות חייב בתשלום כל דמי הביטוח המגיעים ממנו למוסד תוך 6 חדשים מיום משלוח הודעת התשלום של המוסד בדואר; תשלום דמי הביטוח במועד כאמור הוא תנאי לביטוחו; לענין זה לא יראו תוספת וקנס לפי סעיף 179 לחוק כדמי ביטוח.
(ב)
דמי ביטוח המגיעים לפי תקנות אלה בעד תקופות למפרע, למעט דמי ביטוח שבתשלומם חייבת אשה שבוטחה לפי תקנה 5, יראו אותם כאילו המועד לתשלומם חל במועד שבו היה על המבוטח לשלמם, והוראות סעיף 179 לחוק יחולו עליהם בשינויים המחוייבים.
(ג)
בוטחה אשה ביטוח ברשות לפי תקנה 5, יקוזזו דמי הביטוח המגיעים ממנה מדי חודש מקיצבת הזיקנה המשתלמת לה בשיעור של 50% מהקיצבה עד להשלמת הסכום המגיע.
הפסקת ביטוח עקב פיגור בתשלום
מבוטח ביטוח ברשות שפיגר בתשלום דמי ביטוח והחוב הוא בעד תקופה העולה על 24 חדשים, ייפסק ביטוחו בתום התקופה האמורה.
הפסקת ביטוח לפי בקשת המבוטח
המוסד רשאי להפסיק ביטוח ברשות של אדם, שביקש בכתב לעשות כן, אולם הפסקת הביטוח לא תחול אלא מתאריך סיום תקופת התשלום הקרובה שלאחר מועד הגשת הבקשה.
חידוש ביטוח ברשות
אדם שהופסק ביטוחו לפי תקנה 16 רשאי להודיע למוסד, תוך 12 חדשים מיום הפסקת הביטוח, על רצונו לחדשו והמוסד יחדש את ביטוחו החל במועד הפסקת הביטוח כאמור, ובלבד שהמבקש שילם כל חוב של דמי ביטוח או מקדמות, לרבות החוב בעד התקופה שבין הפסקת הביטוח ובין מועד הגשת הבקשה לחידושו.
שהיה בחו״ל בתקופה הקובעת
לא הוגשה בקשה לביטוח ברשות בתקופה הקובעת בגלל היות המבקש בחוץ־לארץ, רשאי המוסד לבטחו, אם נתקיימו בו שאר התנאים, לפיהם רשאי המוסד לבטחו אילו הוגשה הבקשה במועד, ונתקיימו בו כל אלה:
(1)
אם שהה בישראל תוך התקופה הקובעת, לא עלתה שהותו זו על 30 יום;
(2)
הגיש את הבקשה תוך שנים עשר חדשים מהיום שחזר לישראל;
(3)
הגיש את הבקשה תוך חמש שנים מהיום שבו מתחילה התקופה הקובעת.
תשלום במקום בקשה [תיקון: תשמ״ה]
אדם ששילם בתקופה הקובעת אחד מהסכומים המפורטים להלן, מבלי שהיה חייב סכום כזה למוסד, יראוהו כמי שהגיש בקשה:
(1)
סכום שעליו לשלם, אילו ביטח אותו המוסד ביטוח ברשות;
(2)
סכום השווה לדמי הביטוח או למקדמות בעד מחצית השנה האחרונה שקדמה למועד בו חדל להיות מבוטח;
אולם רשאי הוא תוך שנה מיום שהתחיל בתשלום כאמור להודיע למוסד שלא היה בכוונתו לבקש ביטוח ברשות, ומשהודיע כך, יחזיר לו המוסד את הסכום ששילם בתנאי שלא קיבל גימלה על יסוד אותו ביטוח והוראות סעיף 178 לחוק יחולו על הסכומים שיוחזרו.
ביטול
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשכ״ה–1965 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות מיום פרסום תקנות אלה ברשומות (להלן – יום הפרסום), פרט לתקנות 5, 5א, 6, 7, 8 ו־11(ד) אשר ישארו בתוקף עד יום ג׳ בניסן תשל״ט (31 במרס 1979).
תחילה
תחילתה של תקנה 9 ביום ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979).
הוראות מעבר [תיקון: תש״ן]
(א)
הוגשה בקשה לפני יום הפרסום, תיבדק הזכאות לביטוח ברשות ותקופת האכשרה הנרכשת על ידי ביטוח זה תחושב לפי התקנות הקודמות, בתנאי שדמי הביטוח שולמו תוך ששה חדשים מיום הפרסום או תוך שלושה חדשים מיום משלוח ההודעה בדואר על אישור הבקשה, מהמועד המאוחר מביניהם.
(ב)
מתקיימים התנאים לביטוח ברשות לפי תקנות אלה, תתחיל תקופת הביטוח ברשות במועד שייקבע בהתאם לאמור בתקנות 4, 5 או 13 אף אם מועד זה קדם ליום התחילה.
(ג)
לענין תקנה 5(א) יובאו בחשבון גם תקופות שבעדן שולמה לנכה קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק, ואם מתקיים האמור בתקנה 5(ב) – גם תקופות שבהן היתה עקרת בית לפני שהחלה לקבל קיצבת נכות, אף אם תקופות אלה קדמו ליום כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989).
ג׳ בטבת תשל״ט (2 בינואר 1979)
- ישראל כץ
שר העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.