תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954

תקנות בדבר תשלום דמי ביטוח וגבייתם


ק״ת תשי״ד, 649; תשט״ו, 716; תשט״ז, 548; תשי״ח, 70, 1054; תש״ך, 390, 1396; תשכ״א, 6; תשכ״ב, 1246; תשכ״ו, 116, 568; תשכ״ז, 470; תשכ״ח, 2007; תשכ״ט, 151, 1739; תש״ל, 1603; תשל״ב, 1032; תשל״ג, 833, 1564; תשל״ד, 847, 847, 952, 1353; תשל״ה, 1740, 2410; תשל״ו, 1252, 1671; תשל״ז, 266, 1281, 1681; תשל״ח, 850; תשל״ט, 985, 986; תש״ם, 214, 730, 1272, 2108; תשמ״א, 252, 810, 1055; תשמ״ב, 315, 823; תשמ״ג, 362, 362, 1035, 1894; תשמ״ד, 600, 1465, 1664, 2195; תשמ״ה, 514, 1231, 1234; תשמ״ו, 202, 272, 1104; תשמ״ז, 111, 409, 409, 1254; תשמ״ח, 510, 873; תשמ״ט, 696, 1340; תש״ן, 38; תשנ״א, 722; תשנ״ה, 1204; תשנ״ז, 698; תשנ״ט, 370; תש״ס, 446; תשס״א, 1071; תשס״ג, 852; תשס״ה, 402; תש״ע, 937.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 336, 344, 353, 355, 360 ו־400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, אני מתקינה תקנות אלה:


הגדרות [תיקון: תש״ך, תשל״ב, תשמ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ט]
בתקנות אלה –
”הפקודה“ – פקודת מס־הכנסה, 1947;
”אגודה“ – אגודה שיתופית, למעט קיבוץ;
”קיבוץ“ – כמשמעותו בסעיף 19א לפקודה, לרבות מושב שיתופי;
”חבר“ – מבוטח העובד במפעל האגודה או הקיבוץ והוא חבר באגודה או בקיבוץ;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
”שירות התעסוקה“ – כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959;
”שנה שוטפת“ – כמשמעותה בסעיף 345 לחוק.
[תיקון: תש״ך, תש״ל]
(בוטלה).
תקופת תשלום לעובד במשק בית [תיקון: תשכ״ו, תשמ״ז־4, תש״ע]
תקופת תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק־בית היא שלושה חדשים.
מועדי תשלום בידי מבוטח שאינו עובד [תיקון: תשט״ו, תשכ״ה, תשכ״ז, תש״ל, תשל״ד, תשל״ה־2, תשל״ו, תשל״ז, תשל״ז־2, תשל״ח, תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ג־3, תשמ״ד־2, תשמ״ה־2, תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״א, תשנ״ה, תשנ״ט, תשס״ה]
(א)
(1)
מועדי תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד הם:
(א)
15 בחודש של כל אחד מהחדשים פברואר עד דצמבר של כל שנה שוטפת – בעד החודש שקדם למועד התשלום;
(ב)
15 בחודש ינואר של כל שנה שוטפת – בעד חודש דצמבר של שנת המס שקדמה לאותה שנה שוטפת;
(2)
מועד תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י״א לחוק, הוא ב־15 לחודש הראשון שבכל רבעון – בעד הרבעון שקדם לרבעון האמור; ואולם לגבי הרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר, מועד תשלום דמי הביטוח בידי מבוטח כאמור, יהיה ב־25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריו.
(3)
מועד תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה בפרט 4 בלוח י״א לחוק, הוא ב־15 לחודש הראשון שבכל רבעון – בעד הרבעון שקדם לרבעון האמור; ואולם לגבי הרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר, מועד תשלום דמי הביטוח בידי מבוטח כאמור, יהיה ב־25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריו.
(4)
א.
על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), מועד התשלום בידי מבוטח שעבר מסוג של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יהיה ב־15 בחודש שלאחר החודש האחרון בו שהה בסוג של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.
ב.
האמור בפסקה (א) יחול בשינויים המחוייבים גם על מבוטח שהכנסותיו בתקופת התשלום עלו על הכנסת המינימום האמורה בפרטים 3 ו־4 בלוח י״א לחוק, לפי הענין.
(ב)
(בוטלה).
(ג)
(1)
המוסד רשאי לדחות מועדי תשלום דמי ביטוח למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, אם ההכנסה שעל פיה חושבו המקדמות לרבעון הראשון שהוא חייב בתשלומן לגבי אותה שנה שוטפת לא עלתה על סכום השווה להכנסה המזערית שנקבעה לגבי אותו רבעון בפרט 3 שבלוח י״א לחוק.
(2)
התברר כי בשנת מס פלונית עלתה הכנסתו של המבוטח, כאמור בסעיף 345 לחוק, על ההכנסה המזערית לאותה שנת מס לפי פרט 3 שבלוח י״א לחוק יחולו הוראות אלה:
(א)
נוצרו מקורות ההכנסה לגבי אותה שנת מס פלונית לפני ה־31 בינואר של אותה שנת מס – יראו כאילו המועד לתשלומם של דמי הביטוח לא נדחה וכאילו חל במועדי התשלום של תקופות התשלום שבאותה שנת מס.
(ב)
נוצרו מקורות ההכנסה לגבי אותה שנת מס פלונית לאחר ה־31 בינואר של אותה שנת מס – המועד לתשלומם של דמי ביטוח אלה יהיה בתום ששה חדשים מתום שנת המס שאליה מתייחסת ההכנסה.
מועדי תשלום בעד עובד במשק בית [תיקון: תשכ״ו, תשמ״ז־4, תש״ע]
מועדי תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק בית הם כלהלן:
(1)
20 באפריל – בעד החודשים ינואר עד מרס של אותה שנה;
(2)
20 ביולי – בעד החודשים אפריל עד יוני של אותה שנה;
(3)
20 באוקטובר – בעד החודשים יולי עד ספטמבר של אותה שנה;
(4)
20 בינואר – בעד החודשים אוקטובר עד דצמבר של השנה הקודמת.
[תיקון: תשס״ג, תשס״ה]
(פקעה).
דרכי תשלום [תיקון: תש״ך, תשכ״ז, תש״ל, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ז]
(א)
דמי ביטוח ישולמו באמצעות בנק הדואר, או כל בנק אחר שאישר לכך המוסד, זולת אם הודיע המוסד לחייב בתשלום לשלם את דמי הביטוח בדרך אחרת.
(ב)
מעביד המעסיק בישראל עובד שמקום מושבו באזור או בשטחי עזה יריחו, כהגדרתם בסעיף 378 לחוק, שאינו תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף האמור, ישלם את דמי הביטוח, למעט בעד עובדים במשק בית, באמצעות מדור התשלומים שליד שירות התעסוקה.
[תיקון: תשכ״ז]
(בוטלה).
הערכת הכנסתו של חבר אגודה [תיקון: תשט״ז, תש״ך, תשכ״ז, תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשנ״ט]
לענין סעיפים 337, 338, 340, 341, 343 לחוק ולוח י׳ יראו כהכנסתו של חבר אגודה את הכנסתו –
(1)
לחודש שקדם לחודש בו חל מועד התשלום כשהיא מהמקורות המפורטים בסעיף 5(1)(ב) לפקודה;
(2)
לשנה השוטפת בה חל מועד התשלום כשהיא מהמקורות המפורטים בסעיף 5(1)(א), (ד) ו־(ח) לפקודה.
חישוב דמי ביטוח בעד חבר אגודה [תיקון: תש״ך, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשנ״ט]
(א)
דמי הביטוח בעד חבר אגודה, לגבי הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 5(1)(א), (ד) ו־(ח) לפקודה, יחושבו לפי התשלומים ששולמו לו ממקורות אלה מאת האגודה תוך שנת המס כאמור בתקנה 5.
(ב)
כל עוד לא נקבעה ההכנסה לענין תקנה 5 לפי שומה סופית ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984 (להלן – תקנות המקדמות).
(ג)
הוראות סעיפים 345 ו־362 לחוק והתקנות לפיהם יחולו על חבר אגודה בשינויים המחוייבים לפי הענין.
הערכת הכנסתו של חבר קיבוץ [תיקון: תש״ך, תשכ״ב, תשכ״ח, תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ו־2, תשל״ז־2, תשל״ז־3, תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־2, תש״ם־4, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה־2, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״ט, תשס״א]
(א)
לענין סימן ב׳ לפרק ט״ו לחוק תהיה הכנסתו של חבר קיבוץ צירופם של רכיבים אלה:
(1)
שוויה של אספקת המחיה ושווין של שאר הנאות שנתן הקיבוץ מכוח החברות לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם לנקודות זיכוי על פי סעיף 37 לפקודה או לנקודות קיצבה על פי סעיף 40 לפקודה בשנה השוטפת, מחולק במספר כלל חברי הקיבוץ בגמר אותה שנה (להלן – ההכנסה הנקיה);
(2)
סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180 לחוק, והכנסת העבודה היתה בסכום ההכנסה הנקיה בתוספת סכום הניכוי כאמור;
(3)
סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה השוטפת לפי דיני מס הכנסה מהכנסת העבודה שלו, והכנסת העבודה היתה בסכום המתקבל לפי פסקאות (1) ו־(2) בתוספת סכום הניכוי לפי פסקה זו.
(ב)
(1)
שוויה של אספקת המחיה, כאמור בתקנת משנה (א)(1), יהיה בסכום שנקבע באותו חלק מהשומה שנערכה לגבי הקיבוץ לשנה השוטפת (להלן – השומה), המתייחס להכנסה לפי סעיף 56 לפקודה;
(2)
כל עוד לא נערכה שומה, תחושב הכנסתו של חבר קיבוץ לפי כללי החישוב האמורים בתקנת משנה (א), בשינויים אלה:
אספקת המחיה תהיה בסכום המחושב לפי סעיף 56 לפקודה, כפי שהוא רשום במאזן האחרון של הקיבוץ, מחולק במספר כלל חברי הקיבוץ בגמר השנה שלגביה נערך המאזן; שווין של שאר הנאות ויתר הסכומים לפי תקנת המשנה האמורה יחושבו לשנה שלגביה נערך המאזן;
בתקנה זו, ”מאזן“ – מאזן שאושר עד ל־15 בינואר של השנה השוטפת בידי ברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע״מ (להלן – ברית הפיקוח), או בידי ”בחן“ ברית הפיקוח של אגודות שיתופיות בישראל, אגודה מרכזית בע״מ (להלן – בחן), או בידי רואה חשבון ובלבד שנערך בדרך עריכת המאזן בידי ברית הפיקוח או בחן;
(3)
לא התייחס המאזן לשנה השוטפת, תוגדל או תוקטן ההכנסה שחושבה לפי פסקה (2), לגבי התקופה שבין 1 באפריל של השנה שלגביה נערך המאזן לבין 1 באפריל של השנה השוטפת, בשיעור השינוי שחל בשכר הממוצע כמשמעותו בחוק;
(4)
הכנסתו של חבר קיבוץ שחושבה לפי פסקאות (2) ו־(3), תוגדל או תוקטן במהלך השנה השוטפת, לפי הענין כדלקמן:
(א)
ב־1 באפריל – בשיעור השווה למחצית משיעור השינוי שחל בשכר הממוצע בין ה־1 באפריל האמור לבין ה־1 במרס שקדם לו;
(ב)
ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר וב־1 בינואר שבשנה השוטפת (להלן – מועד העדכון) – בשיעור השינוי שחל בשכר הממוצע בין מועד העדכון ובין מועד העדכון שקדם לו.
(ג)
(1)
שולמו דמי הביטוח לשנה פלונית בהתאם לתקנת משנה (ב)(2) עד (4) ולאחר מכן נערכה שומה, ישולמו או יוחזרו ההפרשים בין דמי הביטוח שהיה על הקיבוץ לשלם לפי תקנה זו, כשהם מחושבים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב)(1) לבין דמי הביטוח ששילם הקיבוץ, ולענין זה יחולו הוראות סעיפים 345(ג) ו־(ד) ו־362 לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(2)
נערכה שומה לקיבוץ לפי תקופת שומה מיוחדת בהתאם לסעיף 7 לפקודה, ובתוך אותה תקופת שומה חלה תחילתה של השנה השוטפת, יראו את השומה האמורה כאילו היא השומה לשנה השוטפת, ולצורך האמור בתקנה זו תוגדל או תוקטן ההכנסה שחושבה לפי שומה כאמור בשיעור השינוי שחל בממוצע החדשי של השכר הממוצע למשרת שכיר, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – ממוצע השכר) בשנה השוטפת, לעומת ממוצע השכר בתקופת השומה המיוחדת.
(ד)
(בוטלה).
שיעור דמי ביטוח של חבר קיבוץ [תיקון: תש״ך]
(א)
דמי הביטוח המשתלמים בעד חבר קיבוץ הם מכפלת דמי הביטוח היומיים במספר הימים בשנת התשלום שבהם היה חבר הקיבוץ.
(ב)
דמי ביטוח יומיים יחושבו לפי החלק ה־360 מהכנסתו של החבר כאמור בתקנה 5ב.
[תיקון: תשכ״א, תשנ״ט]
(בוטלה).
חבר אגודה שיתופית שהכנסתו פחותה מהמינימום [תיקון: תש״ך, תשנ״ט]
חבר אגודה שיתופית שהכנסתו המחושבת לפי התקנות 5, ו־5ב פחותה מהסכום הנקוב בסעיף 348(ב) לחוק, כפי ששונה בתקנות על פי סעיף 348(ג) לחוק, ישלמו בעדו דמי ביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום האמור.
דין וחשבון מבוטח שאינו עובד [תיקון: תשי״ח, תש״ך־2, תשכ״ט־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה־2, תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח]
(א)
מבוטח שאינו עובד ולא נערכה לגביו שומה ולא נתקבלה שומה עצמית כמשמעותן בתקנות המקדמות, לשנת הכספים 1948/49 או לאחריה, ימסור ב־31 ביולי שבכל שנת כספים דין־וחשבון, בטופס שאפשר להשיגו בכל סניפי המוסד, ויצהיר בו על הכנסתו בשנת הכספים שקדמה לשנה בה מוגשת ההצהרה;
(ב)
במקום הצהרה כאמור בתקנת משנה (א) יקבל המוסד הצהרה על ההכנסה הצפויה באותה שנה שוטפת או בחלק ממנה, ובלבד שהודיע כי ניתן למסור הצהרה כאמור עד ה־31 ביולי של אותה שנה שוטפת.
(ג)
הוגש דין וחשבון לאחר המועד הנקוב בתקנות משנה (א) או (ב), לא יראוהו כדין וחשבון לענין תקנה זו אלא אם הוגש באיחור בהסכמת המוסד או אם האיחור בהגשת הדין וחשבון הוא תוצאה מגורם שלא היה תלוי ברצונו של המבוטח.
דין וחשבון מעביד על שכר עובדיו [תיקון: תש״ך־2, תשכ״ו, תשכ״ז, תשל״ז־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ס, תשס״ג]
(א)
כל מעביד יגיש במועד תשלום דמי הביטוח בעד עובדיו דין וחשבון, לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון; היה העובד מבוטח לפי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל״ב–1972, יוגש הדין וחשבון לפי טופס שניתן להשיגו בסניפי המוסד.
(ב)
כל מעביד יגיש למוסד יחד עם הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א), דין וחשבון על כל אחד מעובדיו היומיים בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד.
(ג)
(1)
כל מעביד יגיש למוסד לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, או תוך שבועיים מהיום שחדל להעסיק עובדים, דין וחשבון בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, או על גבי טופס 0126 האמור בתקנה 13 לתקנות מס הכנסה, מילווה חסכון ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מילווה חסכון ומס מעסיקים), תשל״ה–1975, לגבי העובדים שהעסיק בשנת המס, ובו יפרט מצבם המשפחתי, מענם הפרטי, המשכורת ששולמה להם, דמי הביטוח ששילם עבורם לפי הפרטים המופיעים בדינים וחשבונות האמורים בתקנת משנה (א).
(2)
מעביד יגיש למוסד, לפי דרישתו, יחד עם טופס 0126 את כרטיס העובד של כל עובד שסיכם לכל פרטיו; מעביד העורך את חישובי המשכורת ואת הניכויים באמצעות מיכון, רשאי להגיש למוסד את הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א) כפי שיקבע המוסד.
(ד)
המוסד רשאי להתיר בכתב למעביד פלוני לסטות מהוראות שבתקנת משנה (א) והנאמר בהיתר יבוא במקום הקבוע בתקנת משנה (א).
[תיקון: תש״ך־2, תשמ״ד־2]
(בוטלה).
[תיקון: תשי״ח, תשי״ח־2, תשכ״ו]
(בוטלה).
דחיית מועד [תיקון: תשכ״ב]
חייב אדם לשלם דמי ביטוח או להגיש דין־וחשבון במועד שנקבע בחוק או בתקנות לפיו, ומועד זה חל ביום שנקבע בחיקוק כיום מנוחה או כיום שבתון או ב־1 במאי, יידחה המועד ליום הבא אחריו.
הסכם תשלומים [תיקון: תשכ״ו]
הסכם תשלומים ייערך בטופס שבתוספת.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954“.
[תיקון: תשל״ט־2]

תוספת ראשונה

(תקנה 5ב)

[תיקון: תש״ם־4, תשמ״א־3, תשמ״ג, תשמ״ג־4, תשמ״ד־3, תשמ״ה־3]

לוח א׳

שנת המאזןשיעור הגידול
התש״ם20,530.29%
התשמ״א7,987.77%
התשמ״ב3,804.56%
התשמ״ג1,527.03%
התשמ״ד400.87%
[תיקון: תש״ם־4, תשמ״א, תשמ״א־3, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ד־3, תשמ״ה, תשמ״ה־3]

לוח ב׳

מועד העדכוןשיעור השינוי
1.4.855.0%
[תיקון: תשכ״ו, תשל״ט־2, תשמ״ד־2]

תוספת שניה

(תקנה 9ג)

[תיקון: תשמ״ה־2]

חלק א׳: טופס הסכם תשלומים לגבי מעביד

חלק ב׳: טופס הסכם תשלומים לגבי מבוטח חבר אגודה שיתופית חקלאית

חלק ג׳: טופס הסכם תשלום לגבי מבוטח שאינו עובד


כ״ו באדר ב׳ תשי״ד (31 במרס 1954)
  • גולדה מאירסון
    שרת העבודה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.