תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות) מתוך
תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984
ק״ת תשמ״ד, 1470, 2059; תשמ״ה, 130, 1062, 1228; תשמ״ז, 112; תשמ״ח, 97, 510; תשמ״ט, 148; תש״ן, 376; תשנ״ט, 372; תשס״ו, 320.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 345 ו־400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 [צ״ל: התשנ״ה–1995] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ח־2, תשנ״ט]
בתקנות אלה –
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”הצהרה“ – דין וחשבון שמסר מבוטח לפי תקנה 7 לתקנות הגביה;
”השנה השוטפת“ – כמשמעותה בסעיף 345 לחוק;
”שומה“ – השומה הסופית האחרונה לענין הפקודה של ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 345 לחוק, לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי הפקודה, למעט שומה לפי מיטב שפיטה שנערכה לפי סעיפים 145 או 145א לפקודה – לתקופה של 12 חדשים מיום עריכתה;
”שומה עצמית“ – כמשמעותה בסעיף 145(א) לפקודה של ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 345 לחוק, לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי הפקודה;
”תקנות הגביה“ – תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954;
”מקדמה רבעונית“ – מקדמת דמי ביטוח בעד כל רבעון;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חדשים רצופים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנת מס.
חישוב מקדמה [תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ז, תשמ״ח־2, תשנ״ט]
(א)
(1)
חישובה של הכנסה לשנה השוטפת, לצורך תשלום המקדמות, יהיה על בסיס שומה או שומה עצמית המתייחסת לשנת המס הסמוכה ביותר לשנה השוטפת, שנתקבלה לפני ה־1 בינואר של אותה שנה שוטפת, והוראות תקנה 7 יחולו על הכנסה שחושבה כאמור;
(2)
המוסד רשאי, על אף האמור בפסקה (1), לחשב את ההכנסה לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת על בסיס הכנסה שלפיה חושבו מחדש מקדמות, כאמור בתקנה 4 ובלבד ששומה או שומה עצמית שנתקבלה לגבי אותה שנת מס שלגביה חושבו מחדש המקדמות, תובא בחשבון, והוראות תקנה 7 יחולו גם על הכנסה שחושבה על פי פסקה זו.
(ב)
מתייחסת השומה או השומה העצמית האחרונה של מבוטח שאינו עובד לשנת מס שמלפני שלוש שנים ויותר הקודמות לשנה השוטפת, והמוסד הודיע לו בכתב על חובתו להגיש הצהרה, תחושב המקדמה הרבעונית לפי תקנת משנה (ג).
(ג)
נמסרה הצהרה, תחושב המקדמה הרבעונית הראשונה על בסיס ההכנסה שעליה הצהיר המבוטח; נמסרה הצהרה על ההכנסה בחודש ינואר של אותה שנה שוטפת, תחושב המקדמה הרבעונית הראשונה על בסיס ההכנסה שהוצהר עליה, כפול 3, ותקנות 7 עד 9 יחולו.
(ד)
נקבעה הכנסה על פי סעיפים 345(ה), 346, 347, 357, 358 ו־372 לחוק, תחושב המקדמה הרבעונית על בסיס ההכנסה שנקבעה, ואם ההכנסה נקבעה לשנת מס כלשהי הקודמת לשנה השוטפת, יחולו הוראות תקנות 6 עד 9.
חישוב מקדמה שתשלומה נדחה [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח־2, תשנ״ט]
דמי ביטוח שתשלומם נדחה לפי תקנה 2 לתקנות הגבייה יחושבו כדלקמן –
(א)
חל האמור בתקנה 2(ג)(2)(א) לתקנות הגבייה – יחושבו המקדמות בעד אותה שנת מס כאמור בתקנה 2 או מהכנסה שעליה הוצהר או כפי שקבע פקיד גבייה ראשי לפי סעיף 357 או 358 לחוק, לפי הגבוהה ביניהן.
(ב)
חל האמור בתקנה 2(ג)(2)(ב) לתקנות הגבייה – יחושבו המקדמות בעד אותה שנת מס כאילו הכנסתו היא כפי שהוצהר עליה או כפי שקבע פקיד גבייה ראשי לפי סעיף 357 או 358 לחוק לפי הגבוהה ביניהן, והוראות סעיף 345(ג) לחוק יחולו בשינויים המחוייבים.
תשלום מקדמה לפי מקסימום [תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ז, תשנ״ט]
לא המציא מבוטח למוסד העתק שומה כשנדרש לכך מאת המוסד, ישלם מקדמה רבעונית על בסיס ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח כפי שהיא בתחילתו של רבעון האמורה בלוח י״א לחוק לגבי אותו מבוטח.
תנאים לשינוי מקדמה [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה־3, תשמ״ח־2, תשס״ו]
(א)
המוסד רשאי, על פי בקשתו של מבוטח, לחשב מחדש את המקדמות הרבעוניות, אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
נתקבלה שומה או שומה עצמית לשנת המס שקדמה לשנה השוטפת;
(2)
הוגדלה או הוקטנה מקדמת מס הכנסה לפי הוראות סעיף 180 לפקודה בשיעור של 10% לפחות;
(3)
בתקופה של שלושה חדשים רצופים בשנה השוטפת חלה הגדלה או הקטנה במחזור העסקאות, בשיעור של 20% לפחות לעומת מחזור העסקאות באותם שלושת החדשים של השנה שקדמה לשנה השוטפת – לגבי מבוטח המשלם מקדמות מס הכנסה לפי מחזור העסקאות כאמור בסעיף 175(ב) לפקודה; לענין זה יקודם מחזור העסקאות של השנה הקודמת בשיעור הגידול שחל בממוצע המדדים שבתקופה של השנה השוטפת לעומת ממוצע המדדים שבתקופה של השנה הקודמת;
(4)
המוסד שוכנע כי הכנסתו של המבוטח גדלה או קטנה – 10% לפחות מהכנסתו ששימשה יסוד לחישוב המקדמה.
(ב)
(נמחקה).
מועדים לשינוי מקדמה [תיקון: תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ז, תשס״ו]
נתקיימו התנאים האמורים בתקנה 4(א), יחושבו המקדמות הרבעוניות מחדש לא יותר מפעם אחת בכל רבעון ובתנאי שהמבוטח הגיש את בקשתו לחישוב מחדש והוכיח את קיום הנסיבות המאפשרות שינוי המקדמה הרבעונית לפני תום אותה שנה שוטפת.
חישוב מחדש [תיקון: תשמ״ה־3]
(א)
נתקיימו התנאים האמורים בתקנה 4(א), תחושב מחדש הכנסתו השנתית של המבוטח בשנה השוטפת בהתחשב בשינוי שחל בה, והמקדמות הרבעוניות יחושבו על בסיס הכנסה זו.
(ב)
לענין תשלום המקדמות הרבעוניות שחושבו מחדש, כאמור בתקנת משנה (א), יראו כאילו המועד לתשלומן חל במועדי התשלום שהיו בתוקף לגבי אותה תקופה של השנה השוטפת.
תוספת אחוזים [תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ח־2]
השר יקבע בהודעה שתפורסם ברשומות, את האחוזים שבהם תקודם ההכנסה של שנות מס שקדמו לשנה השוטפת, לצורך תשלום המקדמות הרבעוניות בשנה השוטפת, בשים לב לשיעור התנודות שחלו בין ממוצע המדדים של אותן שנות המס הקודמות לשנה השוטפת לבין ממוצע המדדים הצפוי ברבעון הראשון של אותה שנה שוטפת.
שיעור המקדמה [תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״ט]
(א)
שיעור מקדמה רבעונית יהיה כאחוז דמי הביטוח שמשלם מבוטח שהוא עובד עצמאי או מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי הענין, מהכנסה כדלקמן:
(1)
ברבעון הראשון של כל שנת מס – מהכנסה שחושבה כאמור בתקנה 2(א)(1) או (2), וכשהיא מחולקת ב־4;
(2)
לגבי כל רבעון אחר – מהכנסה כאמור בפסקה (1), שהוגדלה או הוקטנה, לפי הענין, לגבי אותו רבעון, בשיעור השינוי שחל בשכר הממוצע בין תחילת אותו רבעון לבין תחילת הרבעון הראשון.
(ב)
מקדמה רבעונית המשתלמת מההכנסה המזערית לפי פרט 3 או 4 בלוח י״א לחוק, לפי הענין, תחושב לגבי כל אחד מהרבעונים שתחילתם ב־1 בינואר, 1 באפריל ו־1 ביולי של שנת מס, מההכנסה המזערית כשהיא מחושבת על בסיס השכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ולגבי הרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – על בסיס השכר הממוצע של החודש הראשון של אותו רבעון.
מועדי תשלום [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה־3, תשמ״ז]
(א)
מקדמה רבעונית שנקבעה על פי תקנות אלה למבוטח שאינו עובד, המשלם דמי ביטוח מהכנסה העולה על הכנסת המינימום לפי פרט 3 או לפי פרט 4 של לוח י״א לחוק, תחולק לשלוש מקדמות שוות, לכל אחד מהחדשים שברבעון שישולמו במועדים שבהם משתלמים דמי ביטוח לפי תקנה 2(א)(1) לתקנות הגביה.
(ב)
מקדמה רבעונית שנקבעה לפי תקנות אלה למבוטח שאינו עובד, המשלם דמי ביטוח מהכנסת המינימום ולפי פרט 3 של לוח י״א לחוק, תשולם במועדים בהם משתלמים דמי ביטוח לפי תקנה 2(א)(2) לתקנות הגביה בידי מבוטח כאמור.
(ג)
מקדמה רבעונית שנקבעה לפי תקנות אלה למבוטח שאינו עובד, המשלם דמי ביטוח מהכנסת המינימום לפי פרט 4 בלוח י״א לחוק, תשולם במועדים בהם משתלמים דמי ביטוח לפי תקנה 2(א)(2) לתקנות הגביה, בידי מבוטח כאמור.
תשלום הפרשים
(א)
נקבעה ההכנסה בעד שנה פלונית לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיפים 164 ו־167 לחוק, ישולמו ההפרשים בין דמי ביטוח שהמבוטח חייב בתשלומם לבין המקדמות ששילם בעד אותה שנה תוך שלושים ימים מיום שהמוסד שלח למבוטח את ההודעה על סכום ההפרשים שעליו לשלם.
(ב)
קיימים הפרשי דמי ביטוח לזכות המבוטח, יחזיר המוסד למבוטח את סכום ההפרשים.
הכנסה שתיחשב כהכנסה לפי שומה סופית [תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ז, תשמ״ח־2]
(א)
אירעה פגיעה בעבודה בשנת מס פלונית, תיחשב ההכנסה, לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות לפני הפגיעה, כהכנסה לפי שומה סופית, והוראות תקנות 4 ו־10 לא יחולו לגבי שנה זו; לענין זה, ”פגיעה בעבודה“ – פגיעה המזכה בדמי פגיעה לפי פרק ג׳ או ט׳2 לחוק לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקיצבת נכות, בקיצבת תלויים או במענק לנכה או לאלמנה לפי הפרקים האמורים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הפגיעה בעבודה אירעה בשני החדשים הראשונים של שנת מס פלונית, תיחשב כהכנסה לפי שומה סופית ההכנסה לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות בשנת המס שקדמה לפגיעה.
(ג)
תקנה זו תחול אם הפגיעה ארעה החל משנת הכספים 1985.
חישוב מחדש של גימלה [תיקון: תשמ״ה־3]
(א)
גימלה, למעט גימלה כאמור בתקנה 11, תחושב מחדש על פי ההכנסה שנקבעה בשומה עצמית לגבי אותה שנה שוטפת.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), חושבה מחדש מקדמה לפי תקנה 4, וההכנסה שעל פיה חושבה המקדמה משמשת יסוד לחישוב תגמולי מילואים שטרם שולמו, יחושבו מחדש תגמולי המילואים על פי ההכנסה האמורה.
ביטול
תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשל״ז–1977 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ח באדר ב׳ התשמ״ד (1 באפריל 1984).
י׳ בניסן התשמ״ד (12 באפריל 1984)
- אהרון אוזן
שר העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.