תקנות בתי המשפט השבטיים
תקנות בתי המשפט השבטיים מתוך
תקנות בתי המשפט השבטיים, 1937
תקנות בית־דין
ע״ר 1937, תוס׳ 2, 699; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 17, 39; ק״ת תשט״ו, 123; ס״ח תשי״ט, 193; תשכ״ד, 80.
תקנות שהתקין זקן השופטים בהתיעצות עם מושל מחוז הנגב עפ״י סעיף 21 וסעיף 22 מפקודת בית המשפט.
מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”סגן־אינספקטור“ ייקרא מעתה ”סגן־מפקח“. לפי סעיף 10(א) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948 וסעיף 45(א) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, כל סמכות שהעניק החוק לזקן השופטים לגבי התקנת תקנות בית דין או אחרות, תהא נתונות מעתה לשר המשפטים. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית, ולפי חוק לתיקון פקודת המטבע, תשי״ט–1959, כל מקום בו נאמר סכום במילים או בפרוטות יראו כאילו נאמר בו סכום אגורות השווה לחלק העשירי של סכום הפרוטות או המילים. לפי חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964, כל מקום בו נאמר ”פקיד מחוז“ ייקרא ”קצין מחוז“.
השם הקצר והתחלת תוקף
תקנות אלו תקראנה ”תקנות בתי המשפט השבטיים, 1937“, ותקבלנה תוקף ביום הראשון בנובמבר, 1937.
מקום הישיבות [תיקון: תשכ״ד]
בתי המשפט השבטיים שנתכוננו בנפת באר־שבע ישבו לדין באותם מקומות בנפה כפי שיקבע מזמן לזמן ע״י קצין המחוז הממונה על הנפה.
העברת משפטים לבתי המשפט השבטיים [תיקון: תש״ח־3, תשכ״ד]
בית משפט שבטי רשאי לדון בכל משפט אזרחי או פלילי שהועבר אליו ע״י נשיא בית המשפט המחוזי או ע״י קצין המחוז ואולם לא יועברו משפטים לבית משפט שבטי –
(I)
כשצד אחד או שני הצדדים הם תושבים קבועים של העיר באר־שבע;
(II)
כשמאשימים את הנאשם בהריגת אדם או ברצח;
(III)
כשהמינימום של העונש הקבוע הוא למעלה מ־25 לירות או מאסר לתקופה העולה על שלשה חדשים.
ערעור נגד העברת משפט לבית משפט שבטי [תיקון: תש״ח]
שוטר שאינו למטה מדרגת סגן־מפקח [במקור: סגן־אינספקטור] או כל אדם המוצא את עצמו מקופח ע״י העברת משפט לבית משפט שבטי, רשאי לערער נגד העברת אותו משפט בפני בית המשפט המחוזי של באר־שבע ועד שיוחלט על אותו ערעור לא יתברר המשפט.
הגבלה בשיפוט במשפטים פליליים [תיקון: תש״ח־3]
לעולם אסור לבית משפט שבטי לחרוץ במשפט פלילי גזר דין של קנס העולה על 50 לירות או מאסר לתקופה של שלושה חדשים.
הגבלה בשיפוט במשפטים בקשר עם נכסי מקרקעים [תיקון: תשט״ו]
אסור לבית משפט שבטי להחליט בכל שאלה של בעלות נכסי מקרקעים, אלא רשאי הוא ליתן אותו צו שימצא לנכון בנידון חזקה בנכסי מקרקעים.
[תיקון: תש״ח־3, תשט״ו]
(בוטלה).
התחלת משפט [תיקון: תשכ״ד]
כל תביעה המתעוררת בנפת באר שבע, פרט לתביעה בגבולות שיפוטו של בית משפט מושלמי דתי ובית משפט שלום, תתחיל עם הגשת בקשה לקצין המחוז.
הביטוי ”תביעה המתעוררת בנפת באר־שבע“ פירושו כל תביעה שהנתבע גר בנפה או כשהנכס השנוי במחלוקת נמצא בנפה.
הפרוצידורה תהיה לפי מנהג המקום [תיקון: תשט״ו]
(1)
הפרוצדורה בבית משפט שבטי תהא נוהגת לפי מנהג המקום ובית המשפט או כל חבר מחבריו רשאי להעביר לקצין המחוז כל נקודה שתתעורר בקשר עם הפרוצידורה והוא יחליט עליה.
(2)
בכל משא ומתן בפני בית משפט שבטי, אם אחד הצדדים או אחד העדים מציע לתת עדות בשבועה או בהן צדק בצורה הנחשבת בין בני שבטו כמחייבת ואינה מתנגדת לצדק או ליושר, או אם הוא מקבל עליו התחייבות על פי שבועה או הן צדק של הצד השני במשפט או של עד במשפט, רשאי בית המשפט לצוות שאותה שבועה או אותו הן צדק יהיו נמסרים, ורשאי למלא את ידו של כל אדם ע״י צו בכתב להשביע באותה צורה ובאותו מקום שידרשו הצדדים.
העדות שניתנה בצורה זו תחשב הוכחה כנגד האדם שקבל עליו התחייבות.
רשאי הצד במשפט או העד לסרב להשבע או למסור הן צדק כפי שהוצע לו אך במקרה זה ירשום בית המשפט את סירובו בצירוף כל סבה שתנתן על ידו, ויסיק מתוך הסירוב כל מסקנה שהוא חושב לנכון.
(3)
בכל משפט פלילי רשאי בית המשפט השבטי, בהחליטו אם להטיל עונש על עבירה או בהחליטו על מהות העונש, להתחשב בכל פיצוי שניתן או הוסכם שינתן על ידי העבריין לצדדים הנפגעים.
(4)
אסור לעורך דין להופיע בשמו של כל צד בפני בית המשפט השבטי.
הופעתם של עדים [תיקון: תש״ח־3, תשכ״ד]
רשאי בית המשפט השבטי להטיל קנס שלא יעלה על 2 לירות על כל עד שלא הופיע בפני בית המשפט לאחר שהוזמן כהלכה ואשר אינו יכול ליתן סבה מספקת על העדרו. כמו כן רשאי בית המשפט השבטי במסיבות כיוצא באלה להוציא כתב הרשאה, שיהיה חתום ע״י קצין המחוז, כדי לכוף את העדים להופיע. כמו כן רשאי בית המשפט לדרוש מכל צד במשפט להגיש כל מסמך השייך למשפט הנידון.
בקורת [תיקון: תש״ח־3, תשי״ט, תשכ״ד]
רשאי בית המשפט השבטי בכל ענין שימצא לנחוץ לצוות בכתב על כל אדם או בני אדם לערוך כל חקירה שיצווה בית המשפט ואם יהא צורך בכך – לבקר ולבדוק כל קרקע שהיא נושא המחלוקת אם בנוגע לחזקה או לגבולות או בנוגע לכל דבר אחר ולמסור לבית המשפט על תוצאות אותה החקירה או הבדיקה, ורשאי הוא לצוות כי ישלמו לאיש או לאנשים מס שלא יעלה על מקסימום של 1 לירה לכל איש והוא רשאי כמו כן להרשות תשלום סכום שלא יעלה על 50 אגורות לכל פקיד העוסק בקשר עם החקירה או הבדיקה. מסים אלה ישלם אותו צד ובאותו אפן כפי שיצוה בית המשפט:
בתנאי שצו שניתן עפ״י תקנה זו לא יהא כחו יפה אלא אם כן יחתום עליו גם קצין המחוז.
אופן ההוצאה לפועל
הוצאתו לפועל של כל פסק דין מבית המשפט השבטי תעשה בהתאם להוראות חוק שופטי השלום או בהתאם להוראות כל חוק אחר שהוחק במקומו ע״י משרד ההוצאה לפועל של בית משפט השלום בבאר־שבע.
מסי בית המשפט
המסים שישולמו בכל משפט בבית משפט שבטי יהיו אותם המסים הקבועים בתוספת לתקנות אלו וייגבו כדרך שגובין אותם בבית משפט אזרחי.
פיטורין מתשלום מסי בית המשפט [תיקון: תשכ״ד]
אם טוען אדם שאין ביכלתו לשלם את מסי בית המשפט או חלק מהם בשעת הגשת תביעה או משפט יחקור קצין המחוז, משהוגשה אליו בקשה לצורך זה, בשאלת עניותו של המבקש, ואם נתברר לו שטענת העניות היא אמת, יאשר בתיק המשפט איזה חלק ממסי בית המשפט יש בכח המבקש לשלם, או כי לפי ראות עיניו אין בכחו של המבקש לשלם כל מסי בית משפט, או כי יש לדחות את תשלום מסי בית המשפט לאותו הזמן שיקבע קצין המחוז, ואז לא ישולמו כל מסי בית משפט או לא ישולם אלא חלק מהם או תשלום המסים ידחה, הכל לפי הענין.
פסקי־
כל פסקי דין, צווי שחרור, כתבי מסירה לדין וצווים שנתנו ע״י בית המשפט השבטי ישאו עליהם את חותמת בית המשפט השבטי ויהיו חתומים ע״י חברי בית המשפט השבטי וגם ע״י קצין המחוז.
ביטול
תקנות בית המשפט למחוז באר שבע שהותקנו ע״י הנהלת שטח הכיבוש בשנת 1918, ותקנות דיני השבטים מיום 5 בדצמבר, 1918 מבוטלות בזה.
תוספת
מסים שיש לשלם לבתי המשפט השבטיים
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ט]
אג׳ ל״י
בבירור משפט אזרחי –
(א)
כששווי נושא התביעה אינו עולה על 5 לירות 0.10
(ב)
כששווי התביעה עולה על 5 לירות 0.25
[תיקון: תש״ח־3, תשט״ו]
(נמחק)
[תיקון: תשכ״ד]
לא ישולם כל מס על כל ערעור שהוגש ע״י המשטרה נגד החלטת קצין המחוז להעביר משפטים לבית משפט שבטי.
התקנתי היום זה, ראשון בספטמבר, 1937.
- ה. ה. טרסטד
זקן השופטים.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.