חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות בתי המשפט (אגרות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007


ק״ת תשס״ז, 720; תשס״ט, 1240; תשע״א, 1107; תשע״ב, 620, 772; תשע״ד, 756; תשע״ז, 1174, 1718; תשע״ח, 1748.

עדכון סכומים: תשס״ח, 302; תשס״ט, 346; תש״ע, 413; תשע״א, 449; תשע״ב, 615; תשע״ג, 400; תשע״ד, 492; תשע״ה, 452, 704; תשע״ו, 638; תשע״ז, 488; תשע״ח, 778.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 83 ו־109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – החוק), סעיף 160(ב)(2) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 (להלן – חוק הגנת הדייר), סעיף 13(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000 (להלן – חוק בתי משפט לענינים מינהליים), סעיף 206 לחוק החברות, התשנ״ט–1999 (להלן – חוק החברות) וסעיף 58 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


1.
הגדרות [תיקון: תשע״ח]
בתקנות אלה –
”בית משפט“ – לרבות בית דין לשכירות לפי חוק הגנת הדייר, ולרבות שופט או רשם של בית משפט, כשאין הענין מחייב אחרת;
”גישור“ – כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק;
”דיון“ – שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט שמיעת ראיות או שמיעת טענות כאמור במסגרת ישיבת קדם משפט;
”חוק תובענות ייצוגיות“ – חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006;
”ישיבת קדם משפט“ – ישיבה של קדם משפט כמשמעותו בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי או ישיבה מקדמית כמשמעותה בתקנה 214יא לתקנות סדר הדין האזרחי, ולמעט ישיבת תזכורת;
”לשכת סיוע משפטי“ – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי) לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”פשרה“ – לרבות פסיקה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק ולפי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 (להלן – חוק הפיצויים);
”תביעה לפיצויים בשל נזק גוף“ – לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לפי חוק הפיצויים;
”תביעה נגזרת“ – כהגדרתה בחוק החברות;
”תובענה“ או ”הליך“ – תביעות, לרבות תביעות שכנגד והודעות לצד שלישי, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך על פי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסיקה של בית משפט;
”תובענה ייצוגית“ – כהגדרתה בחוק תובענות ייצוגיות;
”תקנות סדר הדין האזרחי“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.
2.
חובת תשלום אגרה
(א)
המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין.
(ב)
כלל הליך כמה סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה.
(ג)
לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
(ד)
הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ה)
(ו)
נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך.
(ז)
דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
(ח)
בעד הפעולות המפורטות בתוספת תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים.
3.
הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף [תיקון: תשע״ב־2]
בענינים כמפורט להלן תשולם אגרה לפי פרט 3, 5 או 10 בתוספת, לפי הענין:
(1)
צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור;
(2)
תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה ממתן חשבונות;
(3)
פירוק שותפות;
(4)
פירוק חברה;
(5)
הכרזת פשיטת רגל;
(6)
ביטול פסק בוררות, לרבות בקשה לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ״ח–1968, וכל בקשה שבמסגרתה מתנגד בעל דין לפסק הבוררות מהטעם שהוא אינו פסק בוררות;
(7)
אכיפת פסק חוץ;
(8)
תביעה בגין נטילת זכויות במקרקעין או שלילת הנאה מזכויות במקרקעין, על פי סמכות לפי דין, או תביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין, והכל למעט תביעה בנזיקין בגין אלה;
(9)
תביעה בענין פסיקת דמי שכירות בדירה או בבית עסק לפי חוק הגנת הדייר;
(10)
הנהלת נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978 (להלן – חוק האפוטרופוס הכללי);
(11)
מתן הוראות בקשר לניהול נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי;
(12)
שינוי החלטה של פקיד מסדר או ביטולה;
(13)
הליך בענין הקדש;
(14)
קובלנה פרטית;
(15)
בקשה לסעד בדרך של טען ביניים.
אגרה בתביעה לפיצוי עונשי בשל פעולת טרור או מעשה איבה [תיקון: תשע״ב־2]
בתביעה בשל פעולת טרור או מעשה איבה לפיצוי לדוגמה בסכום שאינו עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים לכל תובע, תשולם אגרה לפי פרט 3 או 10 שבתוספת, לפי העניין; עלה סכום התביעה כאמור על עשרים מיליון שקלים חדשים לכל תובע, תשולם האגרה לפי תקנה 6, בעד כל סכום הנתבע העולה על עשרים מיליון שקלים חדשים.
4.
אגרה בענין הליך שהחל בלשכת ההוצאה לפועל [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ד]
הוגשה בלשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, ישלם המבקש את סכום האגרה שהיה חייב בה לפי התוספת בשל תובענה על פי השטר או על פי כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע, לפי הענין, בניכוי הסכום ששולם בלשכת ההוצאה לפועל עם הגשת הבקשה, במקרים אלה:
(1)
הוגשה התנגדות לביצוע שטר לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע שטר, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת;
(2)
הוגשה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת;
(3)
התביעה שצורפה לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, הועברה לבית המשפט לפי סעיף 81א1(ו) לחוק ההוצאה לפועל והמבקש הודיע על רצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט.
5.
אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ד]
(א)
בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף תשולם אגרה לפי פרטים 2 או 9 בתוספת, לפי הענין, ואולם בתביעת נזקי גוף הנגררת להרשעה בפלילים כמשמעותה בסעיף 77 לחוק, למעט כאמור בתקנה 5א, תשולם האגרה לפי פרט 2 בתוספת.
(ב)
אגרה כאמור בתקנת משנה (א) תשולם כמפורט להלן:
(1)
עם הבאת הליך לבית משפט, לרבות הליך שהסעד המבוקש בו הוא פסיקת תשלום תכוף לפי חוק הפיצויים, ישלם התובע סכום כנקוב בפרטים 34 או 35 בתוספת, לפי הענין; הוגשה בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום והוגשה לאחר מכן תביעה בשל אותה תאונה לבית המשפט המחוזי, יודיע על כך התובע לבית המשפט וישלים את האגרה לסכום הנקוב בפרט 35 שבתוספת;
(2)
בעל דין יהיה פטור מתשלום יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), בהתקיים אחד מאלה ולפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בהליך:
(א)
ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;
(ב)
ההליך הסתיים בפשרה;
(ג)
הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;
(ד)
הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור;
(3)
בוטל, נמחק או נדחה ההליך לפני שהחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין פסקה (2), ישלם התובע שליש מסכום האגרה החלה כאמור בתקנת משנה (א), בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(4)
הסתיים ההליך באחת מהדרכים המפורטות בפסקה (2)(ב) עד (ד) לפני שהחל הדיון בו ולא חלה בענין פסקה (2), ישלם הנתבע שליש מסכום האגרה החלה, בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה, וישפה את התובע על סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(5)
הסתיים ההליך בפסק דין לחובת הנתבע או באחת מהדרכים המפורטות בפסקה (2)(ב) עד (ד), שלא כאמור בפסקה (4) ישלם הנתבע את האגרה החלה, בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה על היתרה וישפה את התובע על סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(6)
על אף האמור בפסקאות (4) ו־(5), הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעה בבוררות, ולא חלה בענין פסקה (2), רשאי בית המשפט להורות כי לא תשולם יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), ובלבד שלא יוחזר סכום האגרה ששולם כאמור בפסקה (1);
(7)
נדחה ההליך או נמחק בפסק דין, ישלם התובע את האגרה החלה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה למדד.
(ג)
התנהל ההליך בבית משפט מחוזי, וסכום הפיצוי שנפסק או שבעלי הדין התפשרו עליו נמוך משישים אחוזים מתחום סמכות בית משפט השלום ביום הבאת ההליך, ישלם הנתבע, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(4) או (5), את האגרה כשיעורה בבית משפט שלום, והתובע ישלים את האגרה החלה בבית המשפט המחוזי.
אגרה בתביעה בשל עבירות מין [תיקון: תשע״ד]
בתביעה הנגררת להרשעה בפלילים בעבירות מין לפי סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין או בתביעה שהגיש הנפגע נגד מי שביצע מעשה המהווה עבירת מין בשל עבירות מין שנעברו כלפיו לפי סימן ה׳ האמור או בתביעה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998, תשולם אגרה לפי פרט 2א או 9א שבתוספת, לפי העניין.
6.
אגרה בתביעה לסכום קצוב [תיקון: תשס״ט]
(א)
בתביעה כאמור בפרטים 1, 8 או 22 לתוספת, תשולם אגרה בשני שיעורים:
(1)
המחצית הראשונה – בעת הבאת ההליך;
(2)
המחצית השניה – עד עשרים ימים לפני התאריך שנקבע לדיון לראשונה בהליך; המחצית השניה תשולם בתוספת הפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הבאת ההליך עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום מחציתה השניה של האגרה.
(ב)
הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרט 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17:
(1)
ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;
(2)
ההליך הסתיים בפשרה;
(3)
הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;
(4)
הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור.
(ג)
בעל דין יהיה פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), אם –
(1)
ניתן בהליך פסק דין בהעדר הגנה או שההליך הובא בסדר דין מקוצר ולא ניתנה בו רשות להתגונן;
(2)
ההליך בוטל, נמחק, נדחה או נסתיים בפשרה או באופן אחר, לפני שהוחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין תקנת משנה (ב).
(ד)
הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעה בבוררות, ולא חלה בעניין תקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט להורות כי ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרטים 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ותוחזר יתרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17.
אגרה בבקשה בכתב [תיקון: תשע״ז־2]
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018):
(א)
בבקשה בכתב בהליך אזרחי תשולם אגרה לפי פרט 36 בתוספת; בפתח הבקשה יציין המבקש אם הבקשה חייבת באגרה או פטורה מאגרה כאמור בתקנות אלה.
(ב)
על אף האמור בתקנות אלה, אגרה ששולמה לפי תקנת משנה (א) לא תוחזר.
7.
אגרה בבקשה לסעד זמני לפני הגשת תובענה
בעל דין המבקש סעד זמני או צו לפני הגשת תובענה לפי הוראות פרק כ״ח בתקנות סדר הדין האזרחי, ישלם במועד הגשת הבקשה את האגרה בעד התובענה, בהתאם לסכום התובענה ולמהותה.
אגרה בתובענה ייצוגית [תיקון: תשע״ח]
(א)
בתובענה ייצוגית שאינה נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשולם אגרה לפי פרט 4א או 11א בתוספת, לפי העניין, בשני שיעורים, כמפורט להלן:
(1)
עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ישלם המבקש את הסכום הנקוב בפרט 4ב או 11ב בתוספת, לפי העניין (להלן – חלקה הראשון של האגרה);
(2)
ניתן פסק דין הדוחה את התובענה, ישלם המבקש את יתרת סכום האגרה (להלן – חלקה השני של האגרה);
(3)
ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה או פסק דין המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; על אף האמור, רשאי בית המשפט לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(4)
ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט –
(א)
להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(ב)
לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)
בתובענה ייצוגית נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות תשולם אגרה לפי פרט 22א, ויחולו ההוראות שלהלן:
(1)
ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה, או המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשפה הרשות את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(2)
ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט להורות כי הרשות תשפה את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(3)
במקרים שבהם הודיעה רשות כי היא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור, בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, ינוכה מן האגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום הנקוב בפרט 33 בתוספת, כערכו במועד התשלום, ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, כאמור בתקנה 17.
(ג)
סכום האגרה כאמור בתקנה זו, יחול גם על הגשת הודעה לצד שלישי וישולם במלואו, בלא חלוקה לשני שיעורים, עם הגשת ההודעה.
(ד)
בתקנה זו –
”מבקש“ – מי שהגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לרבות תובע מייצג, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות;
(ה)
בפתח הבקשה לאישור התובענה הייצוגית יציין המבקש אם הוא פטור או חייב באגרה לפי תקנות אלה, ואם פטור יציין את מספר התקנה שמכוחה הוא פטור.
8.
אגרה בתביעה נגזרת
(א)
בתביעה נגזרת לסכום קצוב תשולם אגרה לפי פרט 1 או 8 בתוספת, לפי הענין, כמפורט להלן:
(1)
עם הבאת ההליך, ישלם התובע את הסכום הנקוב בפרט 4 או 11 בתוספת, לפי הענין;
(2)
עם אישור התביעה כנגזרת, תשלים החברה, שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, את יתרת סכום האגרה, ויחולו הוראות תקנה 6, בשינויים המחויבים.
(ב)
בתביעה נגזרת שאינה לסכום קצוב ישלם התובע, עם הבאת ההליך, מחצית מסכום האגרה כקבוע בתוספת בעד ההליך, ולאחר שאישר בית המשפט את התביעה הנגזרת, תשיב החברה לתובע את האגרה ששילם ותשלם את יתרת סכום האגרה.
9.
אגרה בעתירת אסיר או עציר
(א)
אגרה בעד עתירת אסיר או עציר תשולם לפי פרט 18 או 23 בתוספת, לפי הענין, ותיגבה על ידי שירות בתי הסוהר.
(ב)
בקשה של אסיר או עציר לפטור מתשלום אגרה לפי תקנה 14 תידון בעת שמיעת העתירה.
(ג)
שירות בתי הסוהר יעביר מדי חודש, באמצעות החשב הכללי, את כל הסכומים שגבה לזכות בתי המשפט על פי תקנת משנה (א).
השלמת אגרה לאחר תיקון תובענה
(א)
התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הגדלת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב, ישלים מגיש התובענה את סכום האגרה הנדרש לתובענה המתוקנת לפי פרטים 1, 8 או 22 לתוספת, לפי הענין, בתוך עשרה ימים מהמועד שהותר התיקון.
(ב)
סכום האגרה יתוקן על פי ההפרש שבין סכום התביעה המתוקן לבין סכום התביעה המקורי, בתוספת הפרשי הצמדה על ההפרש כאמור; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המקורי עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המתוקן.
(ג)
התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו גבוה יותר, או של המרת עתירה מינהלית בתובענה מינהלית, תשולם תוספת אגרה להשלמת סכום האגרה בעד הסעד המתוקן או בעד תובענה מינהלית, לפי הענין, בתוך עשרה ימים מהמועד שהותר התיקון, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים.
(ד)
התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
הצמדה למדד
(א)
הסכומים הנקובים בתוספת יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם, אם השתנה, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
(ב)
סכום מעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל יעוגל כלפי מעלה.
(ג)
מנהל בתי המשפט יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנה זו.
הפרשי הצמדה
בעל דין שלא שילם אגרה במועד לפי תקנות אלה, ישלמה בתוספת הפרשי הצמדה; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום שלפי תקנות אלה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל.
דין אגרה שלא שולמה כדין חוב פסוק
אגרה שלא שולמה, דינה כחוב פסוק במשפט אזרחי לטובת המדינה, והיא תיגבה מהחייב בתשלומה מתוך כספים שהופקדו בקופת בית משפט אם הופקדו, או על ידי לשכת הוצאה לפועל על סמך צו של בית משפט.
פטור מתשלומה של אגרה [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(א1)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): נתבע הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי, יגיש עם כתב בי־דין הראשון בקשה לפטור מאגרה בצירוף המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א).
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל דין החייב בתשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה לפי תקנה 5, ובתביעה נגזרת רשאית החברה שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לא יאוחר מחמישה עשר ימים ממועד אישור התביעה כתביעה נגזרת.
(ג)
הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד; (הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): ואולם לעניין בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי בית המשפט לא יידרש לשאלה האם הבקשה בכתב מגלה עילה.
(ד)
ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1)
החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2)
הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;
(3)
הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980 (הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): (להלן – פקודת פשיטת הרגל).
(ה)
קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג).
(ו)
לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט.
(ז)
דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ח)
פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
(ט)
ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.
(י)
ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.
החזר אגרה בבית המשפט העליון, בבית משפט לענינים מינהליים, ובערעור [תיקון: תשס״ט]
בהתקיים אחד מהענינים המפורטים בתקנה 6(ב) בהליך כאמור בפרט 16, 20, 21, 24 או 27 בתוספת, יורה בית המשפט על ניכוי הסכום הנקוב בפרט 33 בתוספת כערכו במועד התשלום מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום ועל החזרת יתרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, כאמור בתקנה 17.
החזר אגרה לאסיר או עציר שנסתיים הדיון בעתירתו
נסתיים הדיון בעתירת אסיר או עציר לפי סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 (להלן – חוק שחרור ממאסר) או לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר), או בבקשת רשות ערעור לפי סעיף 62ג לפקודה האמורה, לפי בקשת מגיש הבקשה או המערער, לפי הענין, ולפני יום שמיעת הבקשה או הערעור לגופם במעמד הצדדים, רשאי בית משפט לצוות על החזרת האגרה.
הפרשי הצמדה בהחזר אגרה
החזר אגרה לפי תקנות אלה ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום האגרה עד למדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר האגרה.
פטור מאגרה בערעור
(א)
בערעור על פסק דין שניתן נגד יותר מאדם אחד יחד ולחוד תשולם האגרה פעם אחת בלבד, בידי הראשון מבין מגישי הערעור שאינו פטור מתשלום אגרה.
(ב)
בערעור על כל פסק דין נוסף שניתן בתובענה לאחר החזרת הדיון בנושא הערעור מאת בית משפט שלערעור אל הערכאה הראשונה עקב ערעור קודם של אותו מערער, אין המערער חייב בתשלום אגרה, ובלבד ששולמה אגרה בערעור הקודם ולא הוחזרה, אלא אם כן המערער אינו חייב באגרה בשל הערעור הקודם או שהוא פטור ממנו.
בעלי דין פטורים מאגרה [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ח]
(א)
אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
(1)
המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
(2)
המוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
(3)
האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי;
(4)
עובד סוציאלי של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;
(5)
האפוטרופוס לנכסי נפקדים כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, התש״י–1950 או האפוטרופוס לנכסי גרמנים כמשמעותו בחוק נכסי גרמנים, התש״י–1950, אם הגיש יחד עם הבאת הליך הצהרה כי ברכושו של אדם שהוא מנהל או המוקנה לו, ואשר לגביו הובא או נדרש ההליך, אין כספים לתשלום האגרה;
(6)
בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו, של אדם שנפטר בנסיבות כמפורט להלן, בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות של אותו נפטר, לעיזבונו של הנפטר או למתן צו ירושה בקשר אליו, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
(א)
נפטר עקב פעולות מלחמה אחרי ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 (להלן – חוק נפגעי איבה), זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
(ב)
נפטר בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 (להלן – חוק החזרה לעבודה), או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 (להלן – חוק שירות המילואים), או חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
(6א)
בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו של אדם שנפגע כמפורט להלן, בקשר לכל הליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
(א)
נפגע עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק נפגעי איבה, זולת אם הנפגע כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
(ב)
נפגע בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החזרה לעבודה, או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים;
(7)
בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו;
(8)
בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, בענינים ובהיקף שנקבעו בה;
(9)
(נמחקה).
(ב)
אלה פטורים מחובת תשלום אגרה לפי תקנה 7א:
(1)
ארגון, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות, שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית והרשום במרשם רשם העמותות או רשם ההקדשות;
(2)
המועצה הישראלית לצרכנות, כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס״ח–2008;
(3)
שוכר דירה ציבורית התובע חברה לדיור ציבורי; לעניין זה, ”דירה ציבורית“ ו”חברה לדיור ציבורי“ – כהגדרתם בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998.
ענינים הפטורים מאגרה [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח]
פרט אם יש על כך הוראה מפורשת בתקנות אלה, (הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): ועל אף האמור בתקנה 6א, לא תשולם אגרה בעד הענינים שלהלן:
(1)
בקשה בעל־פה לפני בית משפט שאיננה פתיחת הליך;
(2)
בקשה לסעד ביניים, או הבאת הליך ביניים, עם הבאת ההליך או דרישתו או לאחר מכן ולפני מתן פסק הדין או אף לאחר נתינתו, והכל באותו הליך באותה ערכאה, לרבות בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין;
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בהליך שאינו אזרחי או הליך המפורט בתקנה זו, למעט הליך לפי פסקאות (26) עד (29), בעד בקשה לסעד ביניים, או הבאת הליך ביניים, עם הבאת ההליך או דרישתו או לאחר מכן ולפני מתן פסק הדין או אף לאחר נתינתו, והכל באותו הליך באותה ערכאה;
(3)
בקשה להצטרף להליך תלוי ועומד בבית המשפט כנתבע או כמשיב;
(4)
בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה;
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה להשבת אגרה, להחזר עירבון, ערובה ופיקדון, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה;
(5)
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור;
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): (נמחקה);
(6)
בקשה לביטול פסק דין, צו או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, בקשה לביטול צו למחיקתה של תובענה שניתן בהעדר צד שהוזמן, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאו למבקש פסק הדין, ההחלטה או צו המחיקה;
(6א)
בקשה לעיון מחדש בהחלטת נשיא בית משפט השלום לפי סעיף 49 לחוק;
(7)
הליך לשחרור מי שאסור או שעצור וכן הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;
(8)
בקשה או ענין במשפט פלילי, וכן ערעור פלילי ובקשה לדיון נוסף בענין פלילי, למעט פתיחת הליך של קובלנה פרטית וערעור על פסק דין בקובלנה פרטית שמגיש הקובל;
(9)
(10)
(11)
(12)
ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957;
(13)
ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954;
(14)
ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
(15)
בקשה לניהול רכושם של נעדרים או שבויים עקב פעולות מלחמה או איבה, וכן בקשה למתן הוראות בענינים האמורים וערעור על החלטה בהם;
(16)
ערעור ובקשת רשות לערער על פסק דין שניתן בערעורים לפי פסקאות (9) עד (14);
(17)
בקשת חייב לפשיטת רגל או בקשת חברה לפירוקה לפי החלטתה;
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשת חייב לפשיטת רגל או בקשת חברה לפירוקה לפי החלטתה, ובקשות במסגרת ההליכים האלה:
(א)
הליך ביניים לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 (להלן – פקודת החברות), או לפי פקודת פשיטת הרגל, במסגרת הליך פירוק או פשיטת רגל שהגיש החייב, המפרק ובכלל זה מפרק זמני שמונה לפי סימן ו׳ לפרק י״ב לפקודת החברות, מנהל מיוחד לפי סימן ז׳ לפרק י״ב לפקודת החברות או לפי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל, או נאמן שמונה לפי סעיף 45 לפקודת פשיטת הרגל;
(ב)
הליך ביניים לפי הפרק השלישי בחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ״ט–1999, שהגיש בעל תפקיד כמשמעותו בחוק האמור;
(18)
ערעור על החלטת בית דין למשמעת;
(19)
כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי־דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה;
(20)
בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתובענה או להסדר גישור או לאישור פסק בוררות;
(21)
עתירה מינהלית של יחיד בענין דיור ציבורי לפי פרט 13 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים;
(22)
(23)
בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית משפט החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם;
(24)
ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961;
(25)
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי או בית משפט לענינים מינהליים בעתירת אסיר או עציר, לאחר קבלת רשות ערעור;
(26)
ערעור על החלטת ביניים של בית משפט שלום, לאחר קבלת רשות ערעור מבית משפט מחוזי;
(27)
ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל לאחר קבלת רשות ערעור;
(28)
ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות לאחר קבלת רשות ערעור;
(29)
ערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי לאחר קבלת רשות ערעור;
(30)
(30א)
(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 5.7.2017): בקשה לקבלת פסק דין הצהרתי שישמש תעודה ציבורית בהתאם לסעיף 19ג(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לצורך שינוי הרישום בפרט הלאום לארמי;
(31)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה או בפרוטוקול;
(31)
(ספרור שגוי במקור): תובענה ייצוגית לפי פרטים 6, 7 ו־9 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות;
(32)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה להחלפת ייצוג לפי תקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(33)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה לתחליף המצאה לפי תקנה 499 לתקנות סדר הדין האזרחי או בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנות 500 ו־501 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(34)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה לגילוי מסמכים לפי תקנות 112 ו־113 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(35)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשת רשות להתגונן בתביעה לפי סדר דין מקוצר;
(36)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה למחיקת כותרת בתביעה לפי סדר דין מקוצר;
(37)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה למחיקת הליך המוגשת על ידי מגישו;
(38)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה לאיחוד תיקים;
(39)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה למחיקה מחוסר מעש;
(40)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה למתן פסק דין;
(41)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה;
(42)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה לפי תקנות 215ה(ה) ו־421 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(43)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה להוספת אסמכתה;
(44)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה של בעל דין ששופט צד להליך לפי סעיף 24 לחוק;
(45)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשות בעניין פומביות הדיון לפי סעיפים 68 ו־70 לחוק;
(46)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה להחזרת מוצג;
(47)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה לשחזור תיק;
(48)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה לשינוי מועדי דיון ומועדי הגשת כתבי בי־דין בשל קיומו של אחד או יותר מאלה:
(א)
דיון מקביל;
(ב)
אבל;
(ג)
חופשת לידה;
(ד)
סיבות רפואיות שרופא אישר אותן והאישור צורף לבקשה;
(ה)
שירות מילואים וצורף לבקשה אישור המעיד על כך;
(49)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): כל בקשה המוגשת בבית משפט לתביעות קטנות;
(50)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה לעדכון פרטי התקשרות, לרבות מען.
ביטול
בטלות –
(1)
תקנות בית משפט (אגרות), התשמ״ח–1987;
(2)
תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (אגרות), התשס״א–2000.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), ואולם תחילתה של תקנה 15, בכל הנוגע לעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק אשר הסתיימו לאחר יום א׳ בשבט התשס״ה (11 בינואר 2005) – תהיה ביום ב׳ בשבט התשס״ה (12 בינואר 2005).
הוראת מעבר
על אף האמור בתקנה 21
(1)
על הליכים שהסתיימו לפני יום התחילה יחולו התקנות האמורות בתקנה 21(1) ו־(2) (שתיהן להלן – התקנות המתבטלות);
(2)
על הליכים תלויים ועומדים ביום התחילה יחולו תקנות אלה, ואולם יראו את האגרה שחלה במועד הבאת ההליך לפי התקנות המתבטלות כאגרה החלה; בהליכים כאמור לא תוחזר אגרה שסכומה הופחת לפי תקנות אלה, ולא יחול פטור או החזר בהתאם לתקנות אלה, למעט אם עילת הפטור או ההחזר קמה לאחר יום התחילה.
[תיקון: [הודעות]]

תוספת (תקנה 2)

אגרה בשקלים חדשים

בית משפט שלום
1.
תביעה לסכום כסף קצוב — 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא פחות מ־625 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 749 ש״ח)
2.
תביעה לפי תקנה 5 — 5,641 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 6,761 ש״ח)
[תיקון: תשע״ד]
תביעה לפי תקנה 5א — 500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2018, 495 ש״ח)
3.
תביעה לפי תקנה 3 — 541 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 649 ש״ח)
4.
תביעה אחרת — 1,408 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 1,688 ש״ח)
[תיקון: תשע״ח]
תובענה ייצוגית — 8,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2018)
[תיקון: תשע״ח]
חלקה הראשון של האגרה בתובענה ייצוגית לפי תקנה 7א(א)(1) — 3,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2018)
5.
תביעה בבית דין לשכירות לפי תקנה 3 — 200 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 239 ש״ח)
[תיקון: תשע״ב־2]
בקשת רשות ערעור (להלן – בר״ע) וערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל — 400 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2018, 411 ש״ח)
6.
[תיקון: תשע״ב־2]
ערעור או ערר למעט בערעור כאמור בפרט 6א — 541 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 649 ש״ח)
7.
[תיקון: תשע״ז־2]
בקשה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה — 205 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 245 ש״ח)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018):
בקשה שהיא אחת מאלה:
(1)
(2)
(3)
אישור הסכם פינוי לפי סעיף 12 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 — 245 שקלים חדשים
בית משפט מחוזי
8.
תביעה לסכום כסף קצוב — 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו־1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 20,000,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 23,971,596 ש״ח)
9.
תביעה לפי תקנה 5 — 35,254 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 42,255 ש״ח)
[תיקון: תשע״ד]
תביעה לפי תקנה 5א — 900 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2018, 890 ש״ח)
תביעה לפי תקנה 3 — 954 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 1,144 ש״ח)
תביעה אחרת — 2,633 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 3,155 ש״ח)
[תיקון: תשע״ח]
תובענה ייצוגית — 16,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2018)
[תיקון: תשע״ח]
 : חלקה הראשון של האגרה בתובענה ייצוגית לפי תקנה 7א(א)(1) — 5,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2018)
[תיקון: תשע״ב־2]
בר״ע על החלטת ביניים של בית משפט שלום — 412 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 493 ש״ח)
בר״ע על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות — 412 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 493 ש״ח)
[תיקון: תשע״ב־2]
(נמחק)
[תיקון: תשע״ב־2]
(נמחק)
ערעור על פסק דין של בית משפט שלום — 1,158 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2017, 1,388 ש״ח)
[תיקון: תשע״ב]
ערעור על החלטת נשיא בית משפט השלום שהוגש לפי סעיף 49(ב)(3) לחוק — 50 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2018, 51 ש״ח) בעד כל תובענה שבשל העברתה לבית משפט אחר מוגש ערעור
ערעור אחר או ערר — 747 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 895 ש״ח)
עתירת אסיר או עציר לפי פקודת בתי הסוהר או לפי חוק שחרור על־תנאי ממאסר — 63 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 76 ש״ח)
[תיקון: תשע״ז־2]
בקשה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה — 410 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 491 ש״ח)
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018):
בקשה שהיא אחת מאלה:
(1)
(2)
(3)
אישור הסכם פינוי לפי סעיף 12 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 — 490 שקלים חדשים
בית משפט לענינים מינהליים
[תיקון: תשע״א]
עתירה מינהלית, למעט בעתירה כאמור בפרט 20א — 1,629 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 1,953 ש״ח)
[תיקון: תשע״א]
עתירה מינהלית, כאמור בפרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שעניינה פיטורין או שחרור של שוטר או סוהר מן החיל או מן השירות, לפי העניין, למעט עתירה שעניינה פיטורין או שחרור של שוטר או סוהר מן החיל בשל כל אחד מאלה:
(א)
התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות משוטר או סוהר בדרגתו או במעמדו;
(ב)
הרשעה בבית משפט בביצוע עבירה פלילית — סכום האגרה לפי פרט 6
ערעור מינהלי — 1,158 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 1,388 ש״ח)
תובענה מינהלית — 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו־1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 20,000,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 23,971,596 ש״ח)
[תיקון: תשע״ח]
תובענה ייצוגית נגד רשות — 1,794 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2018)
עתירת אסיר — 63 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 76 ש״ח)
בית המשפט העליון
עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק — 1,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 1,798 ש״ח)
בר״ע על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי או בר״ע על החלטה בעתירת אסיר או עציר — 412 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 493 ש״ח)
בר״ע על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור או עתירה לדיון נוסף — 831 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 996 ש״ח)
ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי — 2,476 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 2,968 ש״ח)
ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור (לאחר קבלת רשות) או דיון נוסף (לאחר קבלת העתירה לדיון נוסף) — יש להשלים את סכום הבר״ע לסכום בעבור ערעור
ערעור על החלטת רשם של בית המשפט העליון — 831 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 996 ש״ח)
[תיקון: תשע״ב]
ערעור על החלטת מנהל בתי המשפט שהוגש לפי סעיף 78א(ג)(3) לחוק — 70 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2018, 72 ש״ח) בעד כל תובענה שבשל העברתה לבית משפט אחר מוגש ערעור
ערעור אחר או ערר — 1,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 1,798 ש״ח)
ערעור על החלטה בענין פסלות שופט — 831 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 996 ש״ח)
כללי
עשיית תצהיר — 40 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 48 ש״ח)
סכום לניכוי מהחזר לפי תקנה 15 — 412 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 493 ש״ח)
סכום לניכוי בבית משפט שלום — 587 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 705 ש״ח)
סכום לניכוי בבית משפט מחוזי — 1,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2007; בשנת 2018, 1,199 ש״ח)
[תיקון: תשע״ז־2]
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 3.3.2018): בקשה בכתב בהליך אזרחי — 35 שקלים חדשים


ט׳ בניסן התשס״ז (28 במרס 2007)
  • דניאל פרידמן
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.