חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993


ק״ת תשנ״ג, 349; תשנ״ו, 806.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, אני מתקין תקנות אלה:


לפי סעיף 325(ג) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, יעמדו בתוקפן ויראו כאילו הותקנו לפי החוק האמור.


הגדרות
בתקנות אלה –
”גוף בקרה“ – כל אחד מאלה:
(1)
האגף לאיכות והסמכה במכון התקנים הישראלי;
(2)
המכון לבקרת איכות והדרכה לתעשיית המזון;
(3)
גוף אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה;
”דו״ח תברואי“ – תיאור של מצב התברואה במפעל שהכין גוף בקרה, לפי טופס שקבע המנהל;
”היתר“ – היתר לסמן מזון בסמל;
”המנהל“ – מנהל שירות המזון במשרד הבריאות;
”הסמל“ – סמל בצורה המופיעה בתוספת הראשונה, המורה שהמזון המסומן בו מיוצר בתנאי ייצור נאותים;
”נוהל הבטחת איכות“ – קובץ הדרישות להבטחת איכות במפעל מסויים;
”שיווק“ – העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה;
”תנאי ייצור נאותים“ (Good Manufacturing Practice) – ייצור מזון כאשר קיימים כל אלה:
(1)
נוהל הבטחת איכות ובקרה על יישומו;
(2)
תנאי תברואה נאותים;
(3)
תכנית לקידום בטיחות המזון לרבות ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points).
שימוש בסמל
לא יסמן אדם תווית של מזון בסמל או בסימון הדומה לו, אלא אם כן הוא בעל היתר לגבי המפעל שבו הוא מייצר את המזון והייצור במפעל מתנהל בהתאם לנוהל הבטחת איכות ולתנאי ההיתר.
הגשת בקשה
(א)
בקשה למתן היתר למפעל, או לחידושו, תוגש למנהל לפי טופס שבתוספת השניה.
(ב)
לבקשה למתן היתר וחידושו יצורפו:
(1)
העתק של רשיון העסק של המפעל לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
(2)
(3)
אישור מאת גוף בקרה בדבר קיום תנאי ייצור נאותים לרבות יישום נוהל הבטחת איכות והדו״ח התברואי;
(4)
תכנית לקידום תנאי ייצור נאותים במפעל, בהתאם להנחיות המנהל, עם לוח זמנים לביצוע;
(5)
רשימת מוצרי המזון המיוצרים במפעל.
מתן היתר
(א)
לא יתן המנהל היתר אלא אם כן –
(1)
הייצור במפעל מתנהל בתנאים נאותים להנחת דעתו של המנהל;
(2)
קיים הסדר לביקורת שוטפת בידי גוף בקרה;
(3)
קיים פיקוח תברואי שוטף במפעל, באמצעות גוף הבקרה.
(ב)
המנהל רשאי לסרב לתת היתר אם נוכח כי במוצר מזון המיוצר במפעל אין מתקיימות דרישות כל חיקוק.
(ג)
סבור המנהל כי אין לתת היתר למפעל, יודיע על כך בכתב למבקש ורשאי המבקש להגיש את טענותיו למנהל, לצורך עיון חוזר.
תוקף היתר
תוקפו של היתר יהיה לשנתיים מיום נתינתו.
העברת היתר
(א)
לא יעביר אדם היתר לאחר.
(ב)
ניתן היתר לתאגיד וחל שינוי בבעלות בתאגיד או בשליטה בו, יודיע בעל ההיתר על כך, בכתב, למנהל תוך שלושים ימים מיום השינוי.
פרסום מתן היתר
המנהל יפרסם מתן היתר או ביטולו ברשומות.
ביטול היתר [תיקון: תשנ״ו]
(א)
המנהל רשאי לבטל היתר אם נוכח כי הייצור במפעל אינו מתנהל בהתאם לתקנות אלה או כי במצרך מזון המיוצר במפעל או לגביו אין מתקיימות דרישות כל חיקוק.
(ב)
סבר המנהל כי קיימת סיבה לבטל היתר, יודיע על כך בכתב לבעל ההיתר, ורשאי בעל ההיתר, תוך שלושים ימים מיום ההודעה, להגיש את טענותיו למנהל, לצורך עיון חוזר.
(ג)
אם בעל היתר לשעבר פרסם הודעה בדבר קבלת ההיתר, הוא יפרסם הודעה על ביטולו של ההיתר, תוך שבוע מיום ביטולו, באותם עתונים שבהם פרסם את קבלתו, באותו עמוד ובאותו גודל של הודעה ואותיות.
(ד)
בעל היתר שפג תוקפו או שבוטל יסיר, לפי דרישת המנהל, את סימון הסמל מתוויות מזון שבמלאי שברשותו, ורשאי המנהל בהודעת הביטול לקבוע את הזמן שבו ניתן להמשיך לשווק את המזון המסומן בסמל.
תחילה
(א)
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), תהיה תחילתה של פסקה (3), בהגדרת ”תנאי ייצור נאותים“, שבתקנה 1 – שנתיים מיום פרסום תקנות אלה.

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

Gmp symbol israel.png

תוספת שניה

(תקנה 3)

(הטופס הושמט)


כ׳ בטבת התשנ״ג (13 בינואר 1993)
  • משה משיח
    המנהל הכללי של משרד הבריאות
  • נתאשר.
    חיים רמון
    שר הבריאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.