חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו) מתוך ספר החוקים הפתוח

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960

צו בדבר הסחר במזון, ייצורו והחסנתו


ק״ת תשכ״א, 590, 2042; תשכ״ג, 1095; תשכ״ה, 497; תשכ״ו, 462; תשכ״ז, 1049; תשכ״ח, 966, 1711; תשכ״ט, 1830; תשל״ו, 1862; תשל״ז, 646; תשל״ח, 1088; תשמ״ג, 1814; תשמ״ה, 1539; תשמ״ז, 1204; תשמ״ט, 1470; תשע״ב, 956; תשע״ה, 1104.


הגדרות [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ו, תשכ״ח, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תשל״ח, תשמ״ט, תשע״ב, תשע״ה]
בצו זה –
”המנהל“ –
(א)
מעובדי משרד המסחר והתעשיה המנויים בזה:
(1)
מנהל חטיבת כימיה ומזון;
(2)
הממונה על יחידת המחירים והשיווק;
(3)
מנהל מחלקת תעשיית מזון או סגנו;
(4)
מנהל מחלקת השירותים המסחריים או סגנו;
(5)
מנהל מחוז ירושלים או סגנו;
(6)
מנהל מחוז תל־אביב או סגנו;
(7)
מנהל מחוז חיפה או סגנו;
(8)
מנהל הלשכה המחוזית באר שע;
(9)
מנהל הסחר הממשלתי;
(ב)
מעובדי משרד החקלאות המנויים בזה:
(1)
סגן מנהל כללי לייצור;
(2)
ראש ענף שיווק תוצרת חקלאות;
(ג)
מעובדי משרד הבריאות המנויים בזה:
(1)
מנהל שירות המזון;
(2)
רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, ירושלים;
(3)
רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, תל־אביב;
(4)
רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, חיפה;
(5)
רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הצפון;
(6)
רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז המרכז;
(7)
רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הדרום;
(8)
רופא אזורי, לשכת בריאות אזורית, אשקלון, ואם לא מונה רופא כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות, אשקלון;
”מצרך“ – אחד המצרכים המפורטים בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש״ח–1948, או כל מזון שלא פורט באותה התוספת;
”יצרן“ – אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של מצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת, או העוסק באריזתו או במזיגתו;
”יצואן“ – מי שמייצא מצרך מחוץ לארץ;
”יבואן“ – מי שמייבא מצרך מחוץ לארץ;
”סיטונאי“ – מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לקמעונאי;
”קמעונאי“ – מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לצרכן;
”סוחר“ – יבואן, יצואן, סיטונאי, קמעונאי או סוכן;
”מחסנאי“ – מי שמקבל להחסנה מצרך מאת יצרן או סוחר;
”מחסן“ – מקום בו מחסנאי מחזיק מצרך של אחר בהחסנה, לרבות בית קירור;
”בית קירור“ – מקום המשמש להחסנת מצרך לשם איסומו בקור;
”מחסן עזר“ – מקום בו יצרן או סוחר מחסין מצרכים לצרכי עסקו, שאינו עומד מבחינת המרחק בקשר ישיר עם מקום עסקו העיקרי;
”רשיון“ – רשיון שניתן לפי צו זה;
”היתר“ – היתר שניתן לפי צו זה.
הגבלת הייצור והסחר [תיקון: תשכ״א]
(א)
לא יעסוק אדם כיצרן, כסיטונאי, כמחסנאי או כסוכן, אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
(ב)
בתחום עירית ירושלים לא יעסוק אדם במכירת קרח בקמעונות אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
הגבלת ההחסנה
(א)
לא ימסור יצרן או סוחר מצרך להחסנה במחסן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאים למסור מצרכים להחסנה במחסן, ללא היתר –
(1)
בעל רשיון לפי סעיף 2, המחסין מצרך במקום הנקוב באותו רשיון;
(2)
המוסר מצרך להחסנה בבית קירור, כשהמצרך עלול להתקלקל;
(3)
יבואן המעביר מצרך שיובא על ידיו מבית המכס להחסנה במחסן.
שלט ומען
(א)
יצרן או סוחר חייב להציג על יד הכניסה לכל מקום המשמש לצרכי עסקו שלט שיציין את שמו הנכון והמלא.
(ב)
אם מקום עסקו אינו פתוח בשעות שבין 9 לבין 12 ובין 16 לבין 18, או אם הוא משתמש במקום כמחסן עזר, יוסיף על השלט את המען של מקום העסק שהוא פתוח בשעות כאמור, ואם אינו קיים או אם אינו פתוח – את מענו הפרטי המדוייק.
(ג)
השלט יהיה עשוי מחומר מוצק, לפחות 15 על 10 סנטימטר והכתב עליו יהיה בצבע שמן, באותיות עבריות ברורות ונוחות לקריאה.
(ד)
יצרן או סוחר, המשתמש במחסני עזר או המוסר מצרכים להחסנה במחסנים, יציג במקום עסקו במקום הנראה לעין רשימת המענים של מחסני העזר או של המחסנים.
מכירת מצרכים [תיקון: תשכ״ז, תשמ״ג]
(א)
לא ימכור יצרן או סוחר מצרך, אשר כמותו, מידתו, משקלו, נפחו, איכותו, סוגו, מינו או תארו הם שונים מזה שהוא מתיימר למכור.
(ב)
קמעונאי חייב להחזיק בחנותו את מכונת השקילה, המשמשת לו לשקילת מצרך הנמכר על ידיו לפי משקל, במקום ובאופן המאפשרים לקונה לראות על נקלה וללא הפרעה את פעולת השקילה ואת תוצאותיה.
(ג)
הוראות סעיף קטן (א) המתייחסות לכמות המצרך, משקלו ונפחו, לא יחולו על מוצרי מזון שחל עליהם תקן ישראלי ת״י 1059 – שבט תש״ם (ינואר 1980) סבולת המשקל וסבולת הנפח של מוצרי מזון ארוזים מראש.
העלמה והשמדה
לא יעלים אדם מצרך ולא ישמידנו.
הצגת מחירים על ידי סיטונאי
סיטונאי יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין, לוח בו ירשום כל מצרך שהוא מציע, מציג או מחזיק למכירה והמחיר שהוא דורש בעדו.
בקשה למתן רשיון או היתר
(א)
בקשה לרשיון או היתר, או לחידוש רשיון שפקע, תוגש למנהל במשרדו במחוז בו נמצא העסק עבורו נתבקש הרשיון או ההיתר, בהתאם להוראות המנהל.
(ב)
אדם אשר לפי צו זה חייב לקבל יותר מרשיון או היתר אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מהם.
(ג)
הבקשה תוגש בטופס שייקבע על ידי המנהל והמבקש חייב לענות על כל פרט באותו טופס תשובה מלאה ונכונה.
(ד)
המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים אשר הם, לדעתו, דרושים לו בקשר לבקשה האמורה.
מתן היתר וביטולו
מתן היתר, או סירוב לתתו, קביעת תנאי נתינתו, התלייתו וביטולו, מסורים לשיקול דעתו של המנהל.
אגרות [תיקון: תשכ״א, תשמ״ה]
(א)
בעד כל רשיון שניתן לפי סעיף 2(א) תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת, טור א׳.
(ב)
בעד חידוש רשיון שניתן לפי סעיף 2(א) תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת
(1)
בטור א׳ – אם הבקשה לחידוש הרשיון הוגשה תוך 30 ימים מיום שפקע;
(2)
בטור ב׳ – אם הבקשה האמורה הוגשה אחרי תום המועד הנקוב בפסקה (1).
(ג)
ניתן רשיון לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, תשולם בעדו מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.
(ד)
בעד מתן רשיון במקום רשיון שאבד, תשולם מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.
חידוש הרשיון
הוגשה בקשה לחידוש רשיון ושולמה האגרה לפי סעיף 10, רשאי המבקש להמשיך בעסקו כאמור ברשיון עד להחלטת המנהל בבקשה האמורה.
העברת רשיון או היתר
לא יעביר אדם רשיון או היתר ולא יקנה לזולתו זכות בהם, ולא ירשה לזולתו לעסוק או להשתתף בעסק בשבילו ניתן הרשיון או ההיתר, ולא יקנה אדם ולא ירכוש כל זכות שהיא ברשיון או בהיתר או בעסק בשבילו ניתן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
תחולה
הוראות צו זה אינן חלות על חקלאי, לרבות בעד מדגרה, לגבי תוצרת משקו.
שמירת דינים אחרים
צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.
ביטול
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשי״ח–1958 – בטל.
תחילה
תחילתו של צו זה היא ביום י״ג בטבת תשכ״א (1 בינואר 1961).
השם
לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960“.
[תיקון: תשל״ז, תשמ״ה, תשמ״ז]

תוספת

(סעיף 10)

 טור א׳טור ב׳
בשקלים חדשים
1.
סיטונאי, סוכן או מחסנאי
8096
2.
טחנת קמח
100120
3.
יצרן או עוסק שלא פורט בתוספת זו והמעסיק עובדים –
 
עד 10
6072
מ־11 עד 50
8096
למעלה מ־50
100120
(א)
סכום האגרה ישתנה ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב)
בסעיף זה –
”מדד“ – המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתו של צו זה [צ״ל: של צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו) (תיקון מס׳ 2), התשמ״ז–1987] – המדד שפורסם בחודש מרס 1987.
(ג)
סכום שהשתנה כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.


א׳ בטבת תשכ״א (20 בדצמבר 1960)
  • פנחס ספיר
    שר המסחר והתעשיה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.