”מוסד“ – מוסד רפואי, בין מוסד אשפוזי ובין לשהיית יום בלבד, לטיפול במשתמשים בסמים, כמשמעותו בסעיף 35(ה) לפקודה, לרבות מחלקה בבית חולים כמשמעותה בפקודה;

”מוסד אשפוזי“ – מוסד לאשפוז מטופלים הכולל שהיית לילה;

”מטופל“ – אדם המקבל או האמור לקבל טיפול במוסד;

”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך;

”מעבדה מוכרת“ – לרבות מעבדה שהכיר בה המנהל לעריכת בדיקות שתן לפי תקנות אלה;

”פרטי זיהוי“ – שם פרטי, שם משפחה, שם האב, מספר תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת, אזרחות ותושבות וכן המען הקבוע;

”סם“ – סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973;

”פסיכולוג“ – אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977;

”רופא“ – מורשה לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976;

”הרופא האחראי“ – הרופא האחראי כמשמעותו בתקנה 28;

”רשומות“ – כמשמעותן בסעיף 29 לפקודה.

פרק ב׳: בקשה לרישום מוסדות

2.

פנקס המוסדות

(א)

המנהל ינהל פנקס לרישום מוסדות (להלן – פנקס המוסדות).

(ב)

פנקס המוסד יכלול פרטי רישום אלה:

(1)

המספר הסידורי של הרישום;

(2)

שם המוסד ומענו, מקורות התקציב להפעלתו ופרטי הזיהוי של בעליו;

(3)

תיאור המבנה הפיזי של המוסד וחצריו;

(4)

פרטים אישיים של הרופא האחראי על המוסד והענף הרפואי שהוא תחום התעסקותו;

(5)

פירוט הצוות המקצועי של המוסד וכישוריו;

(6)

פירוט אוכלוסיית המטופלים במוסד לפי גיל, מין, מאפיינים אבחנתיים והמספר המרבי של מקבלי טיפול במוסד;

(7)

סוג הטיפול שיינתן במוסד ותיאורו;

(8)

תקופת תוקף הרישום של המוסד לרבות תקופת חידוש רישום, בציון מועד סיומה;

(9)

כל פרט אחר שקבע המנהל לענין מסוים או למוסד מסוים;

(10)

שינויים שנרשמו בפרטים (1) עד (9) בתקופת רישומו של המוסד.

3.

חובת רישום

לא יפתח אדם, לא יחזיק ולא ינהל מוסד אלא אם כן נרשם בידי המנהל בפנקס המוסדות.

פרק ג׳: בקשת רשיון, מתן רשיון וחידושו

4.

בקשה לרישום מוסד

המבקש לפתוח מוסד יגיש בקשה על כך בשלושה עותקים, לפי טופס 1 שבתוספת (להלן – טופס הבקשה) לועדה שהוקמה לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח (להלן – הועדה).

5.

בדיקת הבקשה ודרישת פרטים נוספים

קבעה הועדה את סיווג המוסד שנתבקש רשיון לגביו כמוסד לטיפול רפואי והעבירה את הבקשה לשר הבריאות לפי סעיף 3(א)(2) לחוק הפיקוח, יבדוק אותה המנהל ורשאי הוא לדרוש מן המבקש פרטים נוספים על אלה שבטופס הבקשה.

6.

רשיון למוסד

(א)

נרשם מוסד בפנקס המוסדות, יינתן למבקש רשיון לפי טופס 2 שבתוספת, המאשר, כי המוסד רשום בפנקס המוסדות; הרשיון יוצג במוסד במקום בולט לעין; הותנה הרשיון בתנאים – יפורטו התנאים במכתב שעמו נשלח הרשיון.

(ב)

החליט המנהל שלא לתת רשיון, יודיע על כך למנהל המוסד, בהודעה מנומקת, לפי טופס 3 בתוספת; ההודעה תימסר בדואר רשום לפי מען המוסד.

7.

תוקף רשיון ורשיון זמני

(א)

תוקפו של רשיון לשלוש שנים מיום נתינתו.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל ליתן רשיון זמני, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה אחת, ורשאי הוא להאריך את תקופת הרשיון הזמני לשתי תקופות נוספות שלא תעלינה על ששה חודשים כל אחת.

8.

חידוש רשיון

המנהל רשאי לחדש את תוקפו של רשיון לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.

9.

בקשה לחידוש רשיון

(א)

בקשה לחידוש רשיון תוגש לפי טופס 1 שבתוספת בדרך הקבועה בתקנה 4, לא יאוחר מששה חודשים לפני תום תוקפו של הרישום.

(ב)

המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שירשום ובתנאים שיקבע, להתיר הגשת בקשה לחידוש רשיון לאחר המועד הקבוע בתקנת משנה (א), ובלבד שלא יהיה מאוחר משלושה חודשים לפני תום תוקפו של הרשיון; התיר כך המנהל, יהיה המועד להחלטת המנהל לפי תקנת משנה (ד) שלושים ימים בלבד ומועד ההשגה לפי תקנת משנה (ה) יהיה עשרה ימים בלבד.

(ג)

המנהל רשאי שלא לחדש רשיון למוסד שהבקשה לחידושו הועברה מן הועדה לשר הבריאות, אם ראה שחדלו להתקיים בו התנאים, כולם או מקצתם, שפורטו בפרק ד׳ או מנימוקים אחרים שירשום.

(ד)

החליט המנהל שלא לחדש את רשיונו של מוסד, יודיע על כך למנהל המוסד, בהודעה מנומקת, לפי טופס 3 בתוספת, לא יאוחר משלושה חודשים לפני תום תוקפו של הרישום, בדרך האמורה בתקנה 6(ב); ולפי מען המוסד הרשום בפנקס המוסדות.

(ה)

מנהל המוסד רשאי להשיג בפני שר הבריאות על החלטתו של המנהל שלא לחדש את רשיון המוסד, תוך ששים ימים מיום שקיבל על כך הודעה לפי תקנת משנה (ג); השגה כאמור תהיה בכתב ומנומקת; המנהל רשאי להזמין את מנהל המוסד להשמיע טענות בעל פה או לתת פרטים נוספים כפי שיראה לנכון; החלטת שר הבריאות בהשגה תהיה סופית ותינתן לפני תום תוקפו של הרשיון.

פרק ד׳: קיום תנאי מבנה וציוד, סידורי תברואה וכיבוי אש במוסד

10.

מבנה

(א)

המוסד יהיה בנוי מחומרים יציבים ובלתי חדירים לרטיבות; הוא יהיה אטום בפני חדירת חרקים ומכרסמים; הקירות החיצוניים והגג יהיו אטומים במידה מספקת בפני חום וקור.

(ב)

רצפות המבנה יהיו עשויות מחומר קשה וחלק הניתן לשטיפה.

(ג)

הפתחים החיצוניים יהיו ניתנים לסגירה; החלונות בחדרי המגורים, חדר האוכל והמטבח יפנו החוצה ושטחם לא יפחת משמינית שטח הרצפה של אותו חדר או ממטר רבוע, לפי הגדול מביניהם.

(ד)

מבנה המוסד יוחזק במצב נקי.

(ה)

במוסד תותקן תאורה מתאימה, לרבות תאורת לילה, בכל אחד מהחדרים והפרוזדורים שבו.

11.

גובה חדרי מגורים ותנאים בחדר שינה

(א)

במוסד יהיו גובה חדרי המגורים, חדר האוכל והמטבח לא פחות מ־2.80 מטרים.

(ב)

בחדרי המגורים המיועדים לשינה של מספר מטופלים יוקצה שטח של לא פחות מארבעה מטרים רבועים לכל מטופל; בחישוב השטח לא יובאו בחשבון ארונות קיר; שטחו של חדר שינה ליחיד לא יפחת משמונה מטרים רבועים; בחדר תהיה תאורה מתאימה, לרבות מנורת קריאה ליד כל מיטה.

(ג)

לא ישוכנו בחדר שינה אחד יותר מארבעה מטופלים.

(ד)

בכל חדר שינה יימצא מיתקן להחסנת חפציו האישיים של כל מטופל וכן כיסאות כמספר השוכנים בחדר לפחות, ושולחן המיועד לשימושם; כן יהיו לכל מטופל מיטה נפרדת וכלי מיטה שיכללו: מזרן, כרית, סדין, ציפוי לשמיכה ולכרית, כיסוי למיטה ושמיכות צמר לפי הצורך.

(ה)

בכל מוסד יהיו חדרים להתכנסויות של המטופלים במספר ובגודל שיתאים למספר המטופלים במוסד.

12.

חדר אוכל

(א)

בחדר אוכל יוקצה שטח של 1.5 מטר לפחות לכל סועד; השולחנות יהיו מצופים חומר הניתן לשטיפה ויהיו מיועדים לששה סועדים לכל היותר; לכל סועד יהיה מקום ישיבה נפרד.

(ב)

בקרבת חדר האוכל יימצאו כיורים לרחיצת ידיים וחדרי נוחיות ולידם מיתקן עם מגבת לניגוב ידיים.

13.

מטבח

(א)

שטח המטבח במוסד יהיה כמפורט להלן:

במוסד המאכסן מטופלים שמספרם	שטח המטבח במ״ר
15 עד 25	14
26 עד 50	25
51 עד 100	40

(ב)

קירות המטבח יהיו מצופים עד לגובה 1.5 מטר בחומר המאפשר שטיפתם; במטבח יותקנו כיורים וברזים לאספקת מים חמים וקרים.

14.

ציוד המטבח

(א)

כלי האוכל יהיו במספר ובגודל הנדרש לפי מספר המטופלים במוסד, והם יהיו עשויים בהתאם לתקן הישראלי שקבע להם מכון התקנים הישראלי, ככל שקבע.

(ב)

במטבח או בסמוך לו יוקצה מקום לשטיפת כלים, תהיה יחידת קירור למזון בגודל מתאים ליכולת תפוסתו של המוסד ומקום סגור ומאוורר להחסנת מצרכי מזון שאינם דורשים קירור.

(ג)

אשפת המטבח תאוחסן במכלים בעלי מכסה תקין העשויים מחומר קשיח ובתוך המכל שקית פוליאתילן בגודל מתאים למכל; האשפה תפונה מהמטבח, אחת ליום לפחות, אל מכלי אשפה מכוסים אחרים, המותקנים במרחק של עד עשרה מטרים מהמטבח; משטח מכלי האשפה יהיה נקי בכל עת.

15.

לבוש ונקיון של העובדים במטבח

לא יעסוק אדם במוסד בהכנת אוכל אלא אם כן –

(1)

הוא לבוש בגדים בהירים, נקיים ושלמים וסינר;

(2)

תספורתו קצרה או שערותיו אסופות, והוא חובש כיסוי ראש בהיר;

(3)

ידיו וציפורניו נקיות;

(4)

אינו עונד עדיים, למעט טבעת נישואין, על אצבעותיו ועל זרועותיו;

(5)

מקפיד על נקיון גופו.

16.

בריאות עובד

לא יעבוד אדם במטבח של מוסד אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא חולה במחלת שחפת פתוחה, במחלת עור העלולה לגרום זיהום מצרכי מזון, או במחלה מידבקת אחרת העלולה לעבור לאדם אחר באמצעות מזון, או שהוא נושא טפילי מחלה כזו;

(2)

על פניו, צווארו, זרועותיו או ידיו חבורות, חטטים או פצעים פתוחים או מוגלתיים;

(3)

הוא מסרב לעבור בדיקה רפואית, לרבות בדיקת רנטגן, שהמנהל דרש.

17.

מים

(א)

המים במוסד יהיו באיכות מי שתיה; במטבח ובחדרי השירותים יהיו ברזים למים קרים וחמים.

(ב)

מכלי אספקת המים יהיו מוגנים בפני חדירת מזיקים ומזהמים לתוכם; צינורות ואבזרים שדרכם עוברים מי שתיה או המכילים מי שתיה לא יהיו עשויים מחומר המכיל עופרת או מחומר רעיל אחר.

18.

סילוק שפכים

הצנרת לסילוק השפכים במוסד –

(1)

תהיה שלמה ותקינה ללא נזילה או דליפה;

(2)

תמנע אפשרות חדירת שפכים אל צינורות מי השתיה;

(3)

תהיה מאווררת באמצעות צינורות אוורור.

19.

חדרי שירותים

(א)

בכל מוסד יהיו חדרי שירותים הכוללים בתי שימוש נפרדים לגברים ונשים, במספר הדרוש לפי מספר המטופלים והעובדים במוסד ומבקריהם.

(ב)

במוסד יהיו מקלחות נפרדות לגברים ונשים במספר הדרוש לפי מספר המטופלים והעובדים במוסד.

(ג)

חדרי השירותים יהיו מחוברים למוסד, הגישה אליהם תהיה נוחה ותישמר בהם רמת נקיון נאותה.

(ד)

הציוד והקבועות הסניטריות יהיו תקינים, שלמים ונאותים.

(ה)

קירות חדרי השירותים יהיו מצופים עד לגובה 1.5 מטר בחומר המאפשר שטיפתם; הותקן כיור מחוץ לחדר שירות, יהיו אריחי חרסינה שיכסו שטח של 75 × 75 ס״מ סביב לו.

20.

בתי השימוש

בבתי השימוש –

(1)

יימצא תמיד נייר מתאים;

(2)

יהיה מכל עם מכסה ומדרס רגל;

(3)

האסלה תהיה מצוידת במכשיר הדחה שמתקיימות בו דרישות התקן הישראלי;

(4)

תימנע אפשרות של זרימה חוזרת של שפכים אל תוך הבנין;

(5)

יותקן מפריד שומן בהתאם להוראות המנהל.

21.

חדר טיפולים

(א)

במוסד יהיה חדר טיפולים ששטחו 12 מ״ר לפחות ובו יימצא הציוד כמפורט להלן:

(1)

לפי הנוהל שיקבע המנהל לכל מוסד: ציוד רפואי, ערכת תרופות, ערכה לבדיקות מעבדה, ציוד עזרה ראשונה;

(2)

כרטסת מעקב למטופלים;

(3)

ארון עם מנעול לתיקים רפואיים;

(4)

מקרר וארון לתרופות ולתכשירים;

(5)

שולחן כתיבה, כסאות וספה לבדיקה;

(6)

מיתקן למיזוג אוויר (חימום וקירור);

(7)

ברז מים, כיור.

22.

חדרי חולים

(א)

במוסד אשפוזי ייקבעו חדרים שישמשו, בשעת הצורך, כחדרי חולים במספר של אחד לפחות לכל שלושים מטופלים; על חדרים כאמור יחולו הוראות סעיף 11(ב) עד (ד).

(ב)

לחדר חולים יהיו צמודים כיור רחצה, בית שימוש ומקלחת לשימוש המאושפזים בהם בלבד.

פרק ה׳: תנאי קבלה למוסד

23.

ועדת אבחון

(א)

בכל מוסד תהיה ועדת אבחון מקצועית מורכבת משלושה חברים לפחות שהם:

(1)

רופא מומחה או רופא עם הכשרה בטיפול במכורים לסמים שאישר המנהל, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

פסיכולוג קליני או פסיכולוג שיקומי;

(3)

עובד סוציאלי.

(ב)

ועדת האבחון תתעד את דיוניה והחלטותיה בתיקו הרפואי של המטופל; החלטותיה של הועדה ייקבעו לפי דעת היושב ראש.

24.

קבלה לטיפול

(א)

קבלתו של מטופל למוסד תיקבע בידי ועדת אבחון, לאחר ראיון עמו, ולאחר שרשמה את ממצאי האנמנזה והבדיקה הרפואית שלו, לרבות בדיקות דם ושתן או כל בדיקה אחרת שנערכה לפי הוראות המנהל, ולאחר שועדת האבחון שוכנעה שהוא מתאים למסגרת הטיפולית של המוסד.

(ב)

ועדת האבחון תרשום, בנוסף לפרטים האמורים בתקנת משנה (א), את הגורם שהפנה למוסד את המטופל לטיפול.

(ג)

החלטת ועדת האבחון תומצא בדואר רשום למבקש להתקבל לטיפול, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הבקשה.

(ד)

התקבל מטופל למוסד, ייחתם חוזה טיפול בינו ובין המוסד, שבו יפורטו תנאי הטיפול ונהליו כולל מטרות הטיפול וזכויות וחובות המטופל.

25.

הפסקת טיפול

(א)

התקבל מטופל למוסד והפר את הוראות הטיפול כפי שפורטו בחוזה הטיפול, רשאי המוסד להפסיק את הטיפול בו, ובלבד שההחלטה על הפסקת טיפולו תהיה של הרופא האחראי, עובד סוציאלי, פסיכולוג, או קרימינולוג קליני (להלן – הצוות הטיפולי).

(ב)

החליט הצוות הטיפולי להפסיק את הטיפול במטופל מסוים, תמסור לו, מיד, הודעה על כך בעל פה ותפרט את נימוקי ההחלטה.

(ג)

הוחלט על הפסקת הטיפול במטופל במוסד, יפסיק המוסד את הטיפול בו תוך פרק זמן סביר, שיאפשר למטופל לעשות סידורים המתחייבים מהפסקת הטיפול, ושלא יעלה על שלושים ימים מהיום שהודע למטופל על החלטת ועדת האבחון.

פרק ו׳: תנאים כלליים להפעלתו של מוסד

26.

תנאי טיפול

(א)

למטרות פיקוח ובקרה יהיו בכל מוסד מסמכים הכוללים סיכום מפורט של הטיפול הניתן בו, מטרות הטיפול, תנאי קבלה, תיאור שיטת הטיפול במוסד (להלן שיטת הטיפול), נוהל למקרה חירום רפואי, אמות מידה לבחינה של הצלחת הטיפול ולסיומו, נהלי הפסקת טיפול ונוהל מעקב והפניה לשיקום בתום הטיפול; תיאור שיטת הטיפול יכלול פירוט הטיפול הפסיכוסוציאלי והטיפול התרופתי, אם ניתן.

(ב)

לא תופעל שיטת טיפול במוסד אלא באישור המנהל.

(ג)

החליט הרופא האחראי להפעיל שיטת טיפול חדשה לא ייעשה כן אלא לאחר קבלת אישור של שיטת הטיפול כאמור בתקנת משנה (ב).

(ד)

בכל מוסד ייעשו סידורים לאספקת תרופות למטופלים באמצעות רוקח מורשה.

27.

תקן עובדים

(א)

תקן עובדים ייקבע לפי הנחיות המנהל, על פי סוג המוסד ומספר המטופלים בו, ובלבד שהצוות הטיפולי בכל מוסד יכלול לפחות את המנויים בתקנה 25(א).

(ב)

בכל מוסד חייב להתקיים ביקור רופא פעם ביום לפחות ובכל עת חייב להימצא רופא בכוננות 24 שעות ביממה.

פרק ו׳: ניהול המוסד ודיווח

מספור פרק שגוי במקור.

28.

ניהול המוסד

(א)

בכל מוסד יהיה מנהל רפואי שהוא רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973, או רופא עם הכשרה בטיפול במשתמשים בסמים, שהמנהל אישר (להלן – הרופא האחראי).

(ב)

הרופא האחראי ינהל רשומות במתכונת שיורה המנהל ויגיש דו״ח תקופתי על פעולות המוסד ועל המטופלים בו בהתאם לדרישת המנהל.

(ג)

הרופא האחראי ידאג לשמירת החסיון של החומר הרפואי במוסד בדרך שיורה המנהל ולהנחת דעתו.

(ד)

נבצר מן הרופא האחראי למלא תפקידו במוסד, ימנה לו מנהל המוסד ממלא מקום זמני שהוא רופא; בממלא מקום כאמור לתקופה העולה על שלושים ימים יתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לענין הכישורים ואישור המנהל.

29.

דאגה למטופלים

(א)

במוסד יסופקו למטופלים השוכנים בו –

(1)

טיפול רפואי כדי להביא לגמילה מסמים ולהפחתת נזקי הסמים;

(2)

מזון בהרכב, תדירות וטיב לפי הוראות המנהל.

(ב)

במוסד ידאגו לרווחתם של המטופלים בו, לרבות לנקיונם הגופני, טיפולם הרפואי, לפי הצורך, ויצירת קשר מתאים עם משפחותיהם.

30.

סדר יום של המטופלים וחופשות

(א)

במוסד ייקבע סדר יום לימי חול, לימי המנוחה השבועיים ולחגים, שיבטיח זמנים סבירים לשינה, לאכילה, לטיפול, לעבודה ולפעולות נופש ותרבות, הכל לפי יכולתם וכושרם של המטופלים.

(ב)

מוסד יהיה פתוח למטופלים בו; במוסד אשפוזי ייקבעו חופשות בבית בהתאם לשיטת הטיפול הנהוגה במוסד.

31.

חובת דיווח

על הרופא האחראי במוסד לדווח למנהל על תאונות, מקרים חריגים או כל מקרה מוות של מטופלים.

פרק ז׳: הפיקוח על המוסד

32.

סמכות פיקוח

(א)

בכל עת סבירה רשאי המנהל או מי מטעמו (להלן – המבקר), להיכנס למוסד כדי לבדוק רשומות, מלאי תרופות וסמים, שיטת טיפול וכל נושא אחר הקשור עם תנאי הפעלתו של מוסד (להלן – ביקורת) ורשאי הוא לדרוש הצגתם של מסמכים ורשומות של המוסד.

(ב)

את תכיפות הביקורת וסוגה יקבע המנהל.

(ג)

בתום הביקורת יערוך המבקר דו״ח ביקורת שיכלול את ממצאיו ואת הערכתו את המוסד, ויגישו למנהל; העתק הדו״ח יישלח לרופא האחראי בדואר רשום, והרופא האחראי ידאג ליישום ההערות בו.

33.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן.

תוספת

טופס 1: בקשה לרשיון / לחידוש רשיון* למוסד רפואי לטיפול במשתמשים בסמים (תקנה 4)

טופס 2: רשיון מוסד רפואי לטיפול במשתמשים בסמים (תקנה 6(א))

טופס 3: הודעה בדבר סירוב לתת רשיון לניהול מוסד רפואי לטיפול במשתמשים בסמים או לחדשו (תקנות 6(ב) ו־9(ד))

י׳ בניסן התשנ״ד (22 במרס 1994)

יצחק רבין
שר הבריאות

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.