תפארת ישראל על נדה ז
משנה נידה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
<< · תפארת ישראל · על נדה · ז · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
יכין[עריכה]
משנה א[עריכה]
אבל הזוב והניע: ריר היוצא ע"י שיעול. וי"א ליחת החוטם:
והשרץ: כל זמן ששדרתו קיימת והעצמות מחוברות בה נקרא לח:
כפושרין מעת לעת: אם חוזרים תז"ז להיות לחים, טמאים:
ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור: מלטמא בכזית. אבל מטמא כרקב. במלא תרווד:
משנה ב[עריכה]
השרץ שנמצא במבוי: וספק נגע בו. דהו"ל ס"ט ברה"י:
או עד שעת כבוד: שאז בסתמא בדקוהו. ולא היה עדיין וכ"ה גם בשעת כבוס:
מטמא למפרע: כל טהרות שנגעה האשה:
ר' שמעון אומר היבש מטמא למפרע: דמדהואיבשאפשר דמיד אחר כיבוד נפל:
והלח אינו מטמא אלא עד שעה שהוא יכול לחזור ולהיות לח: ולא משעה שא"א שיהיה לח עדיין. ודוקא שרץ, דאי"ל דנפל מזמן מרובה. והשתא נפלו עליו מים ונתלחלח. דא"כ אמרטוטי אמרוט. אבל כתם אפי' נמצא לח. מטמא למפרע. דדלמא מזמן מרובה הוא והשתא נתלחלח:
משנה ג[עריכה]
טהורין: דאי"ל שהן מישראל. שהרי מצניעים כתמיהן. ועכו"ם אף שהן כזבים מד"ס. אכתמיהן לא גזר:
וטועין: ר"ל מדיש שם גרי אמת שחזרו לטעותן. ואלו לא צניעי בכתמיהן:
הבאין מבין העכו"ם: נ"ל דר"ל כתמים לחים שנמצאו במדורות הגוים. דביבשים אפי' ודאי מאשה נדה. טהור אפי' לב"ה. כפ"ד מ"ג:
טהורין: דלא גזרו אכתמיהן:
מבין ישראל ומבין הכותים: ר"ל כתמיהן הנמצאים בגלוי בעיר שישראל וכותים דרין בתוכה. אבל לא נכרים:
ר"מ מטמא: דס"ל כותים לא מצנעי כתמים. ומדגרי אמת הן להכי טמא:
מפני שלא נחשדו על כתמיהן: לזרק בגלוי, ותלינן בדם בהמה:
משנה ד[עריכה]
כל הכתמים הנמצאים בכ"מ: בערי ישראל דמצנעי כתמיהן:
ובסביבות בית הטומאות: שמשתמשין שם בנדותן:
מפני שהם קוברין שם את הנפלים: לפי שעה. ושמא לא פנוהו אח"כ:
לא היו קוברין: לנפלים כלל. דבדיניהם א"צ קבורה:
משנה ה[עריכה]
נאמנים: כותים:
לומר קברנו שם את הנפלים: נ"ל דקמ"ל דשורפין תרומה על פיהן:
או לא קברנו: אף דלא חיישו אלפני עור לא תתן מכשול. י"ל דמיירי בראינו כהן כותי עומד שם ואוכל תרומה. דגם כהנים נתערבו ביניהן:
אם בכרה: שבכרה כבר ואין זה ולד בכור. והוא שגזזו לולד או עבד בו בפנינו:
אם לא בכרה: נ"ל דקמ"ל דנאמן לחייב לישראל ליתן לכהן לכשתלד מדאיכא נמי חזקה דמעיקרא:
נאמנים על ציון קברות: לציין הקברות. דאף דמד"ס הוא. כיון דרמיזא בקרא זהירי בי':
ואין נאמנין לא על הסככות: אילן המיסך על הארץ. וידוע קבר תחת אחד מענפיו אינו נאמן הכותי. תחת איזה מהן נקבר:
ולא על הפרעות: ר"ל וכ"כ באבנים היוצאות מהגדר. וידוע קבר תחת א' מהן:
ולא על הבית הפרס: שדה שיש בו קבר והתחיל לחרוש מהקבר ק' אמה למזרח או למערב או לשאר צד, כל עפר ההוא מטמא במגע ומשא, שמא נתגלגל עצם כשעורה לשם. ואינו נאמן כותי שלא נחרש:
זה הכלל: לאתויי תחומין ויי"נ דג"כ א"נ: