תניא מנוקד/חלק א/פרק כב
פרק כב
[עריכה]רַק שֶׁהַתּוֹרָה דִּבְּרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְנִקְרָא בַּתּוֹרָה דִּבּוּרוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׁם דִּבּוּר מַמָּשׁ, כְּדִבּוּרוֹ שֶׁל אָדָם. לְפִי שֶׁבֶּאֱמֶת כָּךְ הוּא דֶּרֶךְ יְרִידַת וְהַמְשָׁכַת הַחִיּוּת לַתַּחְתּוֹנִים בְּצִמְצוּמִים רַבִּים וַעֲצוּמִים, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, לְהִבָּרְאוֹת מֵהֶם בְּרוּאִים רַבִּים, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים.
וְכָל כָּךְ גָּבְרוּ וְעָצְמוּ הַצִּמְצוּמִים וְהֶסְתֵּר פָּנִים הָעֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְהַוּוֹת וּלְהִבָּרְאוֹת גַּם דְּבָרִים טְמֵאִים וּקְלִפּוֹת וְסִטְרָא אַחֲרָא, וּלְקַבֵּל חִיּוּתָם וְקִיּוּמָם מִדְּבַר ה' וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרַךְ בְּהֶסְתֵּר פָּנִים וִירִידַת הַמַּדְרֵגוֹת. וְלָכֵן נִקְרָאִים "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"1, מִפְּנֵי שֶׁיְּנִיקָתָם וְחִיּוּתָם אֵינָהּ מִבְּחִינַת פָּנִים, אֶלָּא מִבְּחִינַת אֲחוֹרַיִם דִּקְדֻשָּׁה.
וּפֵרוּשׁ אֲחוֹרַיִם, כְּאָדָם הַנּוֹתֵן דָּבָר לְשֹוֹנְאוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁמַּשְׁלִיכוֹ לוֹ כִּלְאַחַר כְּתֵפוֹ, כִּי מַחֲזִיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ מִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתוֹ. כָּךְ לְמַעְלָה, בְּחִינַת פָּנִים הוּא פְּנִימִית הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְחֶפְצוֹ הָאֲמִתִּי, אֲשֶׁר חָפֵץ ה' לְהַשְׁפִּיעַ חִיּוּת לְכָל הַקָּרוֹב אֵלָיו מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַטֻּמְאָה הִיא תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא, וְאֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ לָהּ חִיּוּת מִפְּנִימִית הָרָצוֹן וְחֶפְצוֹ הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר חָפֵץ בָּהּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם כְּמַאן דְּשָׁדֵי בָּתַר כִּתְפּוֹי לְשֹוֹנְאוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, רַק כְּדֵי לְהַעֲנִישׁ אֶת הָרְשָׁעִים, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים דְּאַכְפְּיָן לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְזֶה נִקְרָא בְּחִינַת אֲחוֹרַיִם דְּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא.
וְהִנֵּה רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת פָּנִים הִיא מְקוֹר הַחַיִּים הַמְּחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת. וּלְפִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹרֶה כְּלָל עַל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְגַם בְּחִינַת אֲחוֹרַיִם שֶׁל רָצוֹן הָעֶלְיוֹן אֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּתוֹכָהּ מַמָּשׁ אֶלָּא מַקִּיף עָלֶיהָ מִלְּמַעְלָה, לְכָךְ הִיא מְקוֹם הַמִּיתָה וְהַטֻּמְאָה, ה' יִשְׁמְרֶנּוּ. כִּי מְעַט מִזְעָר אוֹר וְחִיּוּת שֶׁיּוֹנֶקֶת וּמְקַבֶּלֶת לְתוֹכָהּ מִבְּחִינַת אֲחוֹרַיִם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה הוּא בִּבְחִינַת גָּלוּת מַמָּשׁ בְּתוֹכָהּ, בְּסוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל. וְלָכֵן נִקְרָא בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וּכְפִירָה בְּאַחְדּוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי מֵאַחַר שֶׁאוֹר וְחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת גָּלוּת בְּתוֹכָהּ, אֵינָהּ בְּטֵלָה כְּלָל לְגַבֵּי קְדֻשַּׁת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַדְּרַבָּה מַגְבִּיהַּ עַצְמָהּ כַּנֶּשֶׁר לוֹמַר: "אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד"2, וּכְמַאֲמַר "יְאוֹר לִי3 וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי4".
וְלָכֵן אָמְרוּ רַזַ"ל5 שֶׁגַּסּוּת הָרוּחַ שְׁקוּלָה כַּעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר וְשֹׁרֶשׁ עֲבוֹדָה זָרָה הוּא מַה שֶׁנֶּחְשָׁב לְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, נִפְרָד מִקְּדֻשָּׁתוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְלֹא כְּפִירָה בַּה' לְגַמְרֵי, כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא6 דְּקָרוּ לֵהּ "אֱלָהָא דֵּאלָהַיָּא"; אֶלָּא שֶׁגַּם הֵם מַחְשִׁיבִים עַצְמָם לְיֵשׁ וְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּבָזֶה מַפְרִידִים אֶת עַצְמָם מִקְּדֻשָּׁתוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּטֵלִים לוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי אֵין קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל מַה שֶׁבָּטֵל לוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְלָכֵן נִקְרָאִים "טַוְּרֵי דְּפֵרוּדָא" בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ7. וַהֲרֵי זוֹ כְּפִירָה בְּאַחְדּוּתוֹ הָאֲמִתִּית, דְּכֹלָּא קַמֵּהּ כְּלֹא חָשִׁיב, וּבָטֵל בֶּאֱמֶת לוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִרְצוֹנוֹ הַמְּחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּמְהַוֶּה אוֹתָם מֵאַיִן לְיֵשׁ תָּמִיד.