תניא מנוקד/חלק א/פרק כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק כא[עריכה]

וְהִנֵּה מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם. שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁמְּדַבֵּר דִּבּוּר, הֲרֵי הֲבֵל הַדִּבּוּר שֶׁבְּפִיו הוּא מֻרְגָּשׁ וְנִרְאֶה דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מֻבְדָּל מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁהֵן עֶשֶׂר בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ עַצְמָהּ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין דִּבּוּרוֹ מֻבְדָּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֵין דָּבָר חוּץ מִמֶּנּוּ וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ, וְלָכֵן אֵין דִּבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדִבּוּרֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם [כְּמוֹ שֶׁאֵין מַחֲשַׁבְתּוֹ כְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ, כְּדִכְתִיב1: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם", וּכְתִיב2: "כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם" וגו'], וְלֹא נִקְרָא דִּבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשֵׁם דִּבּוּר, רַק עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁדִּבּוּר הַתַּחְתּוֹן שֶׁבָּאָדָם הוּא מְגַלֶּה לַשּׁוֹמְעִים מַה שֶׁהָיָה צָפוּן וְנֶעֱלָם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כָּךְ לְמַעְלָה בְּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, יְצִיאַת הָאוֹר וְהַחִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי לִבְרֹא עוֹלָמוֹת וּלְהַחֲיוֹתָם נִקְרָא בְּשֵׁם דִּבּוּר, וְהֵן הֵן עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרָא הָעוֹלָם3, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַתּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁהִשִּׂיגוּ הַנְּבִיאִים בְּמַרְאֵה נְבוּאָתָם. וַהֲרֵי דִבּוּרוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ כִּבְיָכוֹל מְיֻחָדוֹת עִמּוֹ בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, דֶּרֶךְ מָשָׁל כְּמוֹ דִּבּוּרוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל אָדָם בְּעוֹדָן בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, אוֹ בַּתְּשׁוּקָה וְחֶמְדָּה שֶׁבְּלִבּוֹ, קֹדֶם שֶׁעָלְתָה מֵהַלֵּב לַמֹּחַ לְהַרְהֵר בָּהּ בִּבְחִינַת אוֹתִיּוֹת, שֶׁאָז הָיוּ אוֹתִיּוֹת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַדִּבּוּר הַזֶּה, הַנִּמְשָׁכוֹת מֵחֶמְדָּה וּתְשׁוּקָה זוֹ, בְּכֹחַ בַּלֵּב, וּמְיֻחָדוֹת שָׁם בְּתַכְלִית הַיִּחוּד בְּשָׁרְשָׁן, שֶׁהֵן הַחָכְמָה וְשֵׂכֶל שֶׁבַּמֹּחַ וְחֶמְדָּה וּתְשׁוּקָה שֶׁבַּלֵּב.
וְכָכָה מַמָּשׁ, דֶּרֶךְ מָשָׁל, מְיֻחָדוֹת דִּבּוּרוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתַכְלִית הַיִּחוּד בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, גַּם אַחַר שֶׁיָּצָא דִּבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ אֶל הַפֹּעַל בִּבְרִיאוֹת הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מְיֻחָד עִמּוֹ קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת. וְאֵין שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אֶל הַבְּרוּאִים, הַמְּקַבְּלִים חִיּוּתָם מִבְּחִינַת דִּבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת יְצִיאָתוֹ כְּבָר אֶל הַפֹּעַל בִּבְרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם לְהַחֲיוֹתָם עַל יְדֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מֵעִלָּה לְעָלוּל וִירִידַת הַמַּדְרֵגוֹת בְּצִמְצוּמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁיּוּכְלוּ הַבְּרוּאִים לְקַבֵּל חִיּוּתָם וְהִתְהַוּוּתָם מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת. וְכָל הַצִּמְצוּמִים הֵם בְּחִינַת הֶסְתֵּר פָּנִים, לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים הָאוֹר וְהַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִדִּבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה בִּבְחִינַת גִּלּוּי רַב שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַתַּחְתּוֹנִים לְקַבֵּל. וְלָכֵן גַּם כֵּן נִדְמֶה לָהֶם אוֹר וְחִיּוּת הַדִּבּוּר שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם כְּאִלּוּ הוּא דָּבָר מֻבְדָּל מִמַּהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁנִּמְשַׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ דִּבּוּר שֶׁל אָדָם מִנַּפְשׁוֹ.
אַךְ לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין שׁוּם צִמְצוּם וְהֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם מַסְתִּיר וּמַעְלִים לְפָנָיו, וְכַחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה, כְּדִכְתִיב4: "גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ" וגו', מִשּׁוּם שֶׁאֵין הַצִּמְצוּמִים וְהַלְּבוּשִׁים דָּבָר נִפְרָד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּהָדֵן קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ5, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב6: "כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים", וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְלָכֵן קַמֵּהּ כֹּלָּא כְּלֹא חָשִׁיב מַמָּשׁ.

מראי מקומות[עריכה]