תורת העולה/חלק א/פרק ה

<< · תורת העולה · חלק א · פרק ה · >>

פרק חמישי

אחר שנרמז עולם השכלי בדרך שביארנו במידת ההיכל' (ואפשר שעל זה בא הרמז מה שנאמר ה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ), בא מיד אחר זה שאר העזרה שבא ההוראה על עולם הגלגלים, לרמוז שעל ידי מלאכיו מנהיג השם יתברך עולמו כמו שיתבאר. לכן בא מדת העזרה חוץ להיכל ואמרו

• שבין האולם למזבח כ"ב אמה
• ומזבח ל"ב אמה
• מקום דריסת רגלי הכהנים והוא הנקרא עזרת כהנים אחד עשר אמה
• ועזרת ישראל אחד עשר אמה.

ולמה שנודע כי הגלגלים נחלקים לשלשה חלקים. החלק האחד הוא הגלגל היומי המקיף בכל, שאין בו כוכב כלל. והשני הוא הגלגל השמיני שיש בו המזלות ושאר כוכבים הקבועים. השלישי הז' גלגלים שאין בכל אחד מהן רק כוכב אחד משבעה כוכבי הנבוכים. וכתב הרב המורה חלק א' פרק ע"ב שכלל מספר אלו הגלגלים המקיפים העולם הם י"ח ואי אפשר בשום פנים ובשום עניין שיהיו פחות מי"ח כדור וידוע שלתנועת כל גלגל ד' סבות שהן כדורותו ונפשו ושכלו וחשוקו כמו שכתב המורה ח"ב פ"ד ובין הכל הוא כ"ב דברים המשלימים הוייות הגלגלים ותנועותיהם שבזה הוא נכלל כלל צבא השמים -- ולכן בא מיד אחר ההיכל מדת כ"ב אמה פנויים להורות על עולם הגלגלים שהם כ"ב דברי' ותנועותיהם ומציאותן מעולם העליון. ולכן היו קרובים להיכל שמורה על הווית העולם העליון כמו שנתבאר.

ולהיות שאין דבר גופני תוך הגלגלים ואין רקות ביניהם כלל רק הם פוגעים זו בזו כמו שידוע בחכמת התכונה וכתבו הרב המורה ח"ב שהם אינן גופים וגשמיים כאלו אשר בארץ ולכן אין להם מקרים כקור וחום ושאר ענייני הגוף ולא השיגו החכמים מהם רק המרחק הגופי לבד -- לכן לא היה דבר גופני כלל תוך כ"ב אמות אלו רק היו פנויים מכל דבר להורות על המרחק הגשמי בלבד.

ולפי שזה הוא כלל הגלגלים באו אחר כך ג' מדות להורות על חלקיהן בדרך שנתבאר במדת ההיכל שבא תחילה הכלל ואחר כך הפרט. ולמה שידוע שכתב הרב חלק ראשון פרק ע"א שגלגל העליון הסובב בכל נקרא לב העולם וזה לשונו שם "והדמיון שדמינו כלל העולם כאיש אחד מבני אדם לא יתחלף בדבר רק בג' דברים כו' עד כי הלב מכל בעלי חיים שיש לו ל"ב באמצעיתו ובתוכו ושאר אברים מקיפין בו והעניין בכללו בהיפך הנכבד שבו מקיף בפחותו" עד כאן לשונו. ואמרו במסכת חגיגה "ערבות שם צדק וצדקה ומשפט וגנזי לחיים ושלום כו'" וערבות הוא הגלגל העליון כמו שביאר המורה בארוכה חלק ראשון פרק ע' -- ולכן נקרא הגלגל העליון לב העולם באשר הוא נותן החיות לעולם כאשר נותן הלב לגוף. על כן בא הרמז במזבח שהיה ל"ב אמות להורות על לב שאמרנו.

ואמרו עוד בחגיגה שבערבות הם גנזי ברכה ונשמות של צדיקים ואמרו שמיכאל שר הגדול עומד ומקריב נשמתן של צדיקים במזבח של מעלה -- על כן בא הרמז במזבח. ועוד יתבאר לקמן אם ירצה השם עניין המזבח לארכן ולרחבו ושראוי להיות נרמז במרחקו עניין הלב הנותן החיות לכל ועל ידי שהוא בא להתבונן בו עניין של מעלה על כן בא הרמז עניין רוחב העולם וישובו בחלק זה שהיה בו המזבח כמו שנתבאר לעיל פרק ב' ופרק ג' כי נתבאר בזה מעניין השם י"ת הממציא והמקיים העולם וזה ראוי להורות מצד מזבח כאשר יתבאר לעתיד מעניין המזבח.

ואחר זה היתה עזרת כהנים י"א אמות נגד גלגל המזלות. וידוע שהמזלות הם שנים עשר וכולן נכללין באחד עשר. ואלו הן: טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים. וטלה וגדי נכללין בלשון אחד בתורה כי שניהם נקראו 'גדי' סתם מלבד במקום שנאמר גדי עזים וכמו שפירש רש"י על לא "תבשל גדי בחלב אמו" דאף עגל וכבש בכלל וכן הוא בגמרא פרק כל הבשר (חולין קיג, ב) ומעתה לא נשארו רק י"א דברים שכנגדן היו אחד עשר אמות בעזרה.

ואל יהא ביאור זה נקלה בעיניך שבא הרמז באחד עשר אמות ולא בשנים עשר שלימות להורת על שנים עשר מזלות כדרך שכתבו כל החכמים שהן שני עשר מזלות ברקיע -- כי בא הרמז שהשמים להשם ושכל הממשלה של אלו המזלות הוא נתלה באחד עשר מדרגות שבאו בהיכל המורים על הווית העולם העליון ובתוכו השם המקיים הכל כאשר נתבאר, אך אם היה נשלם מניין המזלות הכופרים היו מוצאים מקום לומר שהכל נתלה במערכת המזלות, ועל כן בא הרמז באחד עשר אמות הרבה פעמים במקדש להורות על מה שאמרנו. ואף כי י"א הם אותיות החשובים שבכל אלף בית שלפי זה הושמו לראש שמות הקדוש ברוך הוא וע"כ בא הרמז תמיד בהם להיות זכרון השם יתברך שמו תמיד בין עינינו וכמו שנאמר שויתי להשם לנגדי תמיד.

ואלו אחד עשר אמות היו נקראים עזרת כהנים כי כהנים במקדש היו דוגמת מלאכי השם י"ת ברקיע וכמו שיתבאר חלק ב' פרק מ' אם ירצה השם ומקרא מלא נאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ולזה הוא נקרא מקום דריסת רגלי כהנים כי כמו שאחד עשר מזלות אלו הם נדרסים ונפעלים על ידי מלאכי מעלה כן היו אחד עשר אמות אלו דריסת רגלי הכהנים

ואחר כך באה עזרת ישראל אחד עשר אמה נגד ז' גלגלים הנשארים שבהן שבעה כוכבים הנבוכים שהם שצ"ם חנכ"ל. וידוע כי באלו שבעה גלגלים נתרבו ארבע דברים שאינם בגלגלים העליונים דהיינו מקום גובה רום הכוכב ושפל רום וראש התלי וזנבו המתחדש בגלגלים אלו על ידי גלגל יוצא מרכז שבהן הכוכב הולך ואלו הם אחד עשר דברים נגד אחד עשר אמות ולכן נקרא עזרת ישראל כי על ידי מהלך החמה והלבנה שהם מכלל כוכבים אלו מונים ישראל ימים ושנים וקובעים חדשים ומועדים כמו שאמרו רבותינו ז"ל שאמר הקדוש ברוך הוא ללבנה כשמעטה למנה בך ישראל כו' ועוד שאמרו אין לישראל ועל כן היו אלו אחד עשר אמות מקום מדרס רגלי ישראל להורות שמערכת של מעלה מוכנע לפניהם כשעושין רצונו של מקום יתברך שמו ולזה היו דורסין עליהן על דרך שנאמר ואתה על במותימו תדרוך ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ח"ב ד, ב) חיה אחת יש ברקיע וישראל שמה וכו'. על כן נקרא חלק זה עזרת ישראל.

ודע שאמרו במסכת מדות (פ"ב מ"ה ו) כי בעזרת ישראל היו הלוים עומדים בשיר על הדוכן להורות על מה שכתב המורה פ"ח חלק שני כי דעת חכמי ישראל ונביאיה הגלגלים משמיעים קולות נוראים בתענועו'(?צ"ל בתנועות) וסיעת פיטא"גורס תאמין יש להן קולות ערבים נערבים עם גדלן בהערך ניגוני מו"סיקו וכתב שם הנרבוני כי דוד המלך עליו השלום יחס נגד הגלגלים השבעה כוכבי לכת שבעה מיני כלי שיר. ואמר עליהן הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכינור כו'. וזהו השיר שהלוים אמרו בבית המקדש וכמו שאכתוב לקמן חלק שנים פרק שבעה ושלשים אם ירצה השם. ואל תתמה במה שהנחנו לאמת שהיה השיר נגד קולות הגלגלים והרב המורה כתב שם שאין האמות כן כי כבר נתבאר בעזרת השם יתברך בחיבור מחיר יין שנביאנו אמת ותורתינו אמת ושיש להן קולות נוראים אף כי אין זה בהסכמת הפילוסופיה האחרונה כמו שהארכתי בזה שם וכתבתי מדבר זה לעיל פרק שני והמקדש היה בנין ישראל וחכמיהם ונביאיהם ומלכם בראש' הוא דוד המלך ע"ה וכבר נתבאר שזה היה דעתו ולזה בא השיר כנגד ה אמרו במסכת מדות כל מעלות העזרה לא היו טרוטות רצה לומר עגולות לגמרי רק כחצי גורן עגולה כדמות הגלגלים שהם עגולים רק חצין נראים על הארץ והם כחצי גורן עגולה ובכל זה היה הרמז על השמים שמים להשם כדרך שביארנו.

וקודם שאצא מן העזרה אביא לך מדרש' מעול' בעניין המקדש אשר ממנו נלמד העניינים שביארנו אמרו במדרש (תנחומא פקודי א) י"י אהבתי מעון ביתך מקום משכן כבודך אמר רבי עקיבה מה טעם אהבתי מעון ביתך משום ששקול נגד משכן כבודך במשכן כתיב ויעש יריעות עזים ובמעשה בראשית כתיב ברא את השמים וכתיב (תהלים קד ב) נוטה שמים כיריעה ועוד הביא בזה דמיונות רבים ובמדרש חזית (שה"ש סוף פרק ג) אמר הקדוש ב"ה וראה ועשה אמר לפניו רבון של עולמים אלוה אני שאעשה כמותו א"ל כתבניתן רבי ברכיה בשם רבי אומר משל למלך שנגלה לבן ביתו בלבוש נאה של מרגליטין וא"ל עשה לי כמוהו א"ל אדוני המלך וכי יכול אני לעשותו אמר לו ראה ועשה כשם שאתה רואה למעלה כך עשה אותו למטה וכן הוא במדרש רבתי פרשת נשא ואמרו שפ אמר הקדוש ברוך הוא ברוך הוא למשה אם אתה עושה מה שלמעלה למטה אני מניח סנקליטין דיד וארד ואצמצם שכינתי למטה עד כאן לשון המדרש. והרי הוא מבואר שהלבוש האלהי שהוא יתברך מתראה בו לנביאיו הוא תמונת העולם במדריגתיו כלם והוא נצב עליהם רוכב ומנהיג וכבר האריכו הרב המורה זכרונו לברכה גם כן לדבר זה במה שכת' חלק ראשון פ' י"ט בשתוף שם מלאכים נאמר בעניין שלימות וחשיבות כמו שנאמר מלא כל הארץ כבודו עניינו כל הארץ תעיד על שלימותו כלומר תורה עליו וכן אמרו וכבוד ה' מלא את המשכן הוא עניין הארץ בכללו.

ולדעתי הוא טעם נכון למה שלמדו מלאכות האסורות בשבת ממלאכות המשכן להיות כי כל מלאכה שהיתה במשכן היתה רומזת על עניין מלאכה שהיתה בבריאת עולם ולכן ראוי לשבות מהן בשבת כי בו שבת מכל מלאכתו ובהיות כי מ"ט שערי בינה נבראו בעולם והם מדרגת הדברים שנבראו בששת ימי המעשה כמו שכתב הרמב"ן בהקדמתו לפירוש החומש שלו. ואם כן כשנסיר מהן העשרה מאמרות שמנו הפילוסופים שהן העצם ותשעה המקרים שהם כוללים כל הנברא ובודאי הם עשר מדרגות מתשעה וארבעים שערי בינה שנבראו וכבר כתב בעל העקידה פרשת בראשית שער ג' שאל זה כוונו חכמים זכרונם לברכה באמרם (אבות ה א) בעשרה מאמרות נברא העולם והאריך שם בזה אם כן ישארו לך שלשים ותשע מלאכי' שנבראו שכנגדן כוונו זכרונם לברכה שמנו ארבעים מלאכות חסר אחת לעניין שבת ואם במשכן אמרו כך כל שכן לבנין המקדש שהוא בית עולמים שראה למעלה ובנה למטה ולזה כוונו חכמים זכרונם לברכה (שבת עג א) במה שאמרו פרק שני דשבועות וריש עירובין (דף ב:) מקדש אקרי משכן משכן אקרי מקדש כמו שכתבנו לעיל ואמרו אין בונין המקדש ולא המשכן אלא ביום כי ביום עשות השם את השמים ואת הארץ ודע כי כתב החכם הנרבוני בפירש לפרק ס"ב חלק ראשון מספר המורה כי כל דבר הויותו יותר קצר הוא יותר עניין אלהי ע"כ שם בן ארבע הוא אצלינו בלוח קצר מורה על אמיתתו יתברך ושאר שמות מורים גם כן על השם יתברך שמו אבל לא בקיצור מופלג כשם המפורש שהוא שם בן ארבע אותיות עד כאן לשונו וכן אני אומר כי לפי מעלת משה רבינו עליו השלום היו הדברים רמוזים ונגלים בלוח קצר דהיינו בניין המשכן וכליו שהיו קצרים ומועטים בערך המקדש וכליו שעשה שלמה לפי שעל ידי קיצור מורה יותר עניין אלהי כן נראה והבן כי הוא נפלא ונראה שלזה הסוד נקרא המקדש בית עולמים ודי למשכיל בזו ההערה: