תוספתא (כתבי יד)/פסחים/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< תוספתא (כתבי יד)‏ | פסחים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פסחים פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< תוספתא (כתבי יד), מסכת פסחים, פרק א >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה מהדורת צוקרמנדל מהדורת וילנא מהדורת העתקה מכתבי יד



מקרא

  • מילה מסופקת בכתב היד. בתוך סוגריים מרובעים = [], עם סימן שאלה, משמאל ללוכסן אחד, הצעה אפשרית =[?/הצעה אפשרית] כמה כאלה, כמה הצעות אפשריות = [?/הצעה א/הצעה ב], התלבטות בין אות לכלום 0 מציין את הכלום =[?/אולי מילה/0] משמאל לשני לוכסנים, הצעה מסתברת =[?/הצעה א/הצעה ב//הצעה מסתברת]. אות לא ברורה =*
  • הגהה. בתוך סוגריים עגולים עם סימן מינוס לפניה, מילה שברור שהיא מיותרת, כי הסופר החליף אותה במילה אחרת, לעיתים גם שם עליה גרשיים או קו מוחק =(-/מילה מיותרת). בתוך סוגריים עגולים כפולים, מילה ששונתה על ידי מגיה. ((מילה מיותרת לדעת המגיה)). משמאל ללוכסן, המילה המוצעת על ידי המגיה ((מילה מיותרת/מילה מוצעת)). מילה שאולי צריכה להמחק בתוך סוגריים עגולים עם סימן שאלה ומינוס (?-/מילה שאולי נמחקת)
  • הוספה. בתוך סוגריים מרובעים עם סימן פלוס, הוספה על ידי מגיה (בין אם חיצוני ובין אם הסופר) מעל לשורה =[+/מילה נוספת]. הוספה בגיליון עם שני פלוסים =[++/מילה נוספת בגיליון].
  • מילה בסוף שורה. בין סוגריים משולשים <מילה בסוף שורה>
  • ליגטורה. בתוך סוגריים מסולסלים {אל}יעזר, ישר{אל}

ארפורט[עריכה]

מתוך: תוספתא (כתב יד ארפורט)/פסחים (עריכה)

אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה אלא לאור הנר לפי שאור הנר יפה לבדיקה ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומ נר {אל}הים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן '                        בית שמאי אומ שתי שורות על פני כל המרתף שורה החיצונה רואה את הפתח והעליונה רואה את הקורה אבל שלמטה הימנה ושלפנים הימנה אין צריך לבדוק חכמ אומ שורה החיצונה רואה את הפתח היא העליונה ואת הקורות שלמטה הימנה אבל של מטה הימנה אין צריך לבדוק         חורי הבית העליונים והתחתונים היציע והדות וגג הבית וגג המגדל ובית התבן ובית הבקר ובית העצים והאוצרות ואוצרות של יין ואוצרות של שמן ואוצרות תבואה אינו צריך לבדוק רבן שמע' בן גמל' אומ מיטה החוצצת את כל הבית והיו תחתיה עצים ואבנים בודק את החיצונה ואין צריך לבדוק את הפנימי                      היוצאין בשיירה והפורשין בספינה לפני שלשים יום אין צריך לבדוק בתוך שלשים יום בודק ומשכים והולך לדרכו דברי ר' יהודה או' משום רבן גמליאל שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גג האיצטבא כל זמן שמונחות כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן כל העם אוכלין תרומה ניטלו שתיהן אילו ואילו שורפין       שורפין תרומה טהורה וטמאה ותלויה כאחד דברי ר' מאיר וחכמ' אומ' טהורה בפני עצמה תלויה בפני עצמה וטמאה בפני עצמה אמ' ר' שמעון לא נחלקו ר' {אל}יע' ור' יהושע  על הט התלויה ועל הטהורה ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שר {אל}יעזר או' תישרף זו לעצמה וזו לעצמה ור' יהושע אומ' שתיהן כאחת                אמ ר' יוסי אין הנדון <דו> דומה לראיה בשר שניטמא באב הטומאה עם הבשר שניטמא בולד הטומאה שניהם טמאים אלא שזה טמא טומאה קלה וזה טמא טומאה חמורה שמן שנפסל בטבול יום בנר שניטמא בטמא מת שניהם טמאין אלא שזה טמא טומא' חמורה וזה טמא טומאה קלה ואני אומ ששורפין תרומה שניטמאת בוולד הטומאה עם תרומה שניטמאת באב הטומאה אף על פי שמוסיפין לה טומאה על טומאתה ותלויה וטמאה אומר אני שהתלויה טהורה ואם נשרפת עם הטמאה נמצאת זו מטמאתה בית שמאי אומ אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא ובית הלל מתירין '       בראשונה היו אומרין אין מוכרין חמץ לנכרי ואין נותנין לו במתנה אלא כדי <ש> שיאכלנו עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא ר' עקיבא ולימד שמוכרין ונותנין במתנה אף בשעת הביעור אמ ר' יוסי אילו דברי בית שמאי ובית הילל הכריע ר' עקיבא לסייע דברי בית הילל '    האוכל חמץ אחר חצות וחמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דברי ר' יהודה וחכמ אומ כל שאין בו כרת אין בו לא תעשה  האוכל כזית חמץ חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חייב חטאת ועל לא הודעו אשם תלוי '    האוכל תרומה חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן אמ ר' יוחנן בן נורי אמרתי לו לר' עקיבא מפני מה האוכל תרומה חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן מה נשתנה פסח משאר ימות השנה שבשאר ימות השנה משלם דמי עצים לכהן אמ לו לא אם אמרת בשאר ימות השנה ששמשלם שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר עצים תאמר בזו שאין לו בה היתר אכילה ולא היתר עצים למה זה דומה לתרומת תותים ואבטיחים ומלפפונות שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר עצים במה דברים אמורים בתרומה שהפרישה קודם לפסח לשום תרומה אבל הפריש חמץ [?/ב/מ]פסח תרומה חמץ בפסח אינה תרומה                האוכל קודש חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש ואשם תלוי במזיד פטור במה דברים אמורים בקודש שהקדישו קודש אבל אם הקדישו <ק> קודש חמץ בפסח אינו קודש                  אחד האוכל ואחד ממחה ושותה אכל חזר ואכל אם יש מתחילת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה ראשונה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין שתה חזר ושתה אם יש מתחילת שתייה ראשונה ועד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין כשם שאכילה בכזית כך שתייה בכזית ואכילה ושתייה אין מצטרפין רבן שמעון בן גמליאל ור' יוחנן בן ברוקה אמרו אף של הקדש מותר אחר הפסח מיד .

וינה[עריכה]

מתוך: תוספתא (כתב יד וינה)/פסחים (עריכה)

תוספתא (כתב יד וינה)/פסחים .

לונדון[עריכה]

מתוך: תוספתא (כתב יד לונדון)/פסחים (עריכה)

אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה אלא לאור הנר לפי שב[?/ה/די]קת הנר יפה ומרובה אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (צפניה א) בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ואו' (משלי כ) נר {אל}הים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן בית שמאי אומ' שתי שורות על פני כל המרתף שורה החיצונה הרואה את הפת' העליונה הרואה את הקורות אבל שלמטה הימנו ושלפנים הימנו אינו צריך לבדוק בית הלל או' שורה החיצונה היא העליונה הרואה את הפתח ואת הקורות אבל שלמטה הימנה ושלפנים הימנה אין צריך לבדוק "                חורי הבית העליונים והתחתוני' היציע והחדות גג ובית וגג מגדל בית התבן ובית הבקר בית העצים ובית האוצרות אוצרות שליין ושלשמן ושלתבואה אינו צריך לבדוק רבן שמעון בן גמלי{אל} אומ' מיטה החוצצת את כל הבית והיו תחתיה עצים ואבנים בודק את הצד החיצון ואינו צריך לבדוק את הצד הפנימי "   היוצאין בשיירה והמפרשים בספינה לפני שלשים יום בודק ומשכים והולך לדרכו ר' יהודה או' משום רבן גמליאל שתי חלות של תודה פסולות ומונחות על ג[?/ב/ג] האצטבה כל זמן שמונחת כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן כל העם אוכלין תרומה ניטלו שתיהן שורפין {אל}ו ו{אל}ו שורפין תרומה טמאה וטהורה ותלויה כאחת דברי ר' מאיר וחכמים או' טמאה בפני עצמה וטהורה בפני עצמה אמ"ר שמעון לא נחלקו ר' יהושע ור' {אל}יעזר על הטהורה ועל הטמאה ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה ועל מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שר' {אל}יעזר או' תשרף זו לבעצמה וזו לעצמה ר' יהושע אומ' שתיהן כאחת "            אמ"ר יוסי אין הנדון דומה לראיה אלא בשר שניטמא בולד הטומא' עם בשר] שניטמא בולד הטומאה שניהן טמאין אלא שזה טמא טומאה חמורה וזה טמא טומאה קלה וכן שמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת שניהן טמאין {אל}א שזה טמא טומאה חמורה וזה טמא טומאה קלה ואני או' ששורפין תרומה שנטמאת בולד הטומאה עם תרומה שניטמאת באב הטומאה אע"פ שמוסיפין לה טומאה ותלויה טמאה אומר אני שהתלויה טהורה אם נשרפת עם הטמאה נמצאת זו מטמאתה בית שמאי או' אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא ובית הלל מתירין "            בראשונה היו אומ' אין מוכרין את החמץ לנכרי ואין נותנין לו במתנה אלא כדי שיאכלנה עד שלא [?/ת/מ]גיע <ש'> שעת ביעור עד שבא רבי עקיבא ולימד שמוכרין ונותנין במתנה אף בשעת הביעור אמ"ר יוסי {אל}ו דברי בית שמאי ודברי בית הלל הכריע ר' עקיבא לסייע דברי בית הלל האוכל חמץ אחר חצות וחמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דברי ר' יהודה וחכמים או' כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה האוכל כזית חמץ בפסח חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועל לא הודע אשם תלוי "                 האוכל תרומה חמץ בפסח אינו משלם דמי עצים לכהן אמ"ר יוחנן בן נורי אמרתי לו לרבי מפני מה האוכל תרומה חמץ בפסח אינו משלם דמי עצים לכהן מה נשתנה זה משאר ימות השנה שבשאר ימות השנה משלם דמי עצים לכהן אמ' לי לא אם אמרת בשאר ימות השנה שאע"פ שאין לו בה התיר אכילה יש לו בה התיר עצים תאמר בזו שאין לו בה לא התר אכילה ולא התר עצים למה זה דומה לתרומת תותים אבטיחים מלפפונות שאין לו בה לא התר אכילה ולא התר עצים (-/למה זה דומה) בד"א בתרומה שהפרישה חמץ קודם לפסח שהיא תרומה אבל המפריש תרומה חמץ בפסח אינה תרומה האוכל קדש חמץ בפסח שוגג משלם קרן וחומש ואשם ודאי מזיד פטור בד"א בקדש שהקדישו חמץ קודם לפסח שהוא קדש אבל המקדיש קדש חמץ בפסח אינו קדש "      אחד האוכל ואחד ממחה ושותה אבל חזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין שתה וחזר ושתה אם יש מתחלת שתייה ראשונה ועד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין כשם שאכילה בכזית כך שתייה בכזית אכילה ושתייה אין מצטרפין אבל כזית אפי' חמשת מינין הרי {אל}ו מצטרפין אכל כחצי זית ונודע לו וחזר ואכל כחצי זית אחר אפי' הן מין אח[?/ר/ד] אינן מצטרפין חמץ של נכרי מותר אחר הפסח מיד רבן שמעון בן גמליאל או' אף של הקדש מותר אחר הפסח מיד" .

גניזה[עריכה]

(על קטע הגניזה למסכת פסחים ראו כאן)


מתוך: תוספתא (גניזה)/פסחים (עריכה)

פיסחא / אור ארבעה עשר בודקין את החמץ לאור
הנר אין בודקין לא לאור ((-/הנר/חמה)) ולא לאור לבנה אלא לאור הנר לפי שבדיקת
הנר יפה מרובה אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר והיה בעת ההיא אחפש
את ירוע' בנרות ואומר נר {אל}הים נשמת וג' בית שמי או' שתי שורות על פני
כל המרתף שורה החיצונה הרואה את הפתח והעליונה הרואה את הקורות
אבל שלמטה המנה ושלפנים המנה אין צריך לבדוק בית הלל אומ' שורה <>
החיצונה היא העליונה הָרְאה את הפתח ואת הקורות שלמטה המנה אבל
שלפנים המנה אין צריך לבדוק / חורי הבית העליונים והתחתונים היציע
והָדְּות גַג בָיִת ג(-/י)ג מגדל בית התבן בית הבקר בית העֵצִים בית האוצרות <>
אוצרות שליין אוצרות שלשמן אוצרות שלתבואה אין צריך לבדוק ר' שמ'
בן גמ' או' מיטה החוצצת את כל הבית והיו תחתיה עצים ואבנים בודק את צָד
החיצו(-נה/ן) ואין צריך לבדוק את צד הפנימי / יוצאין בשיָארא ומפרשין <>
בספינה לפני שלשים יום אין צריך לבדוק בתוך שלשים יום בודק ומשכים
והוליך לדרכו ר' יהוד' או' מש' רבן גמל' שתי חלות שלתודַה פסולות ומונחות
על גג הָאיסַטבאָ כל זמן שהן מונחות כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן
כל העם אוכלין תרומה נ[?/י/ו]טלו שתיהן שורפין אילו ואילו שורפין תרומה <>
טמיאה תלויה וטהורה באחד דב' ר' מא' וחכ' אומ' תלויה בפני עצמה טהורה
בפני עצמה וטמיאה בפני עצמה אמ' ר' שמ' לא נוחלק ר' {אל}יעזר ור' יהוע' על
הטהורה ועל הטמאה ששורפין זו בעצמה וזו בעצמה ועל מה נחלקו על
התלויה ועל הטמיאה שרבי {אל}יעזר אומ' תשרף זו בעצמה וזו בעצמה ור' <>
יהוע' אומ' שתיהן כאחת / אמ' ר' יוסי אין נדון זה דוְמָה לרא[?/[+/י]]ה בשר שניטמא
בִוַלד טימאה עים בשר שניטמא באב טימאה שניהם טמאין אילא שזֶה טמא
טימאה חמורה וזה טמא טימאה קלה ובֵֿין שמן שניפסל בטבול יום בנר
שניטמא טמא מת שניהם טמא(-/גם)[+/ים] אילא שזה טמא טימאה חמורה וזה
טמא טימאה קלה ואנ[?/ו/י] אומר ששורפין תרומה שניטמאת ביולד טימאה
עים תרומה שניטמאת באב הטימאה אף על פי שמוסיפין לה טימאה על
טומאתה תלויה טמיאה אומר אני שהתלויה טהורה אם נשרפת עים הטמאה
נמצאת זו מטמְאָתָֿה בית שמי אומ' אין שורפין בשר טהור עים בשר טמא
ובית הלל מתירין / בראשונה היו אומרין אין מוכרין חמץ לנכרי ואין נותנין
לו במתנה אילא כדי שיאכלנו עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא רבי
עקיבא ולימד שמוכרין ונותנין מתנה אף בשעת הביעור אמ' ר' יוסי אילו דב'
בית שמאי ו{אל}ו דב' בית הלל הכריע ר' עקיבה לסייע דב' בית הלל האוכל חמץ
אחר חצות וחמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דב' ר' יהו'
וחכמ' אומ' כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה האוכל כזית חמץ בפסח
חיב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועל לא הודעו אשם (-/חטא) תלוי /
האוכל תרומה חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן אמ' ר' יוחנן בן נורי נָמתַיִ
לו לר' עקיבא מפני מה האוכל תרומה חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן
מה נשתנית זו משאר ימות השנה בשאר ימות השנה אין משלם דמי עצים לכהן
אמר לי לא אם אמרת בשאר ימות השנה שאף על פי שאין להְ בה היתיר <א>
אכילה יש לה בה היתיר עצים תאמר בזו שאין לו בה לא היתיר אכילה ולא
היתיר עצים למה זו דומא לתרומת תות[+/י]ם ואבטיחים ומלפונות שניטמאת
שאין לה בה לא התיר אכילה ולא היתיר עצים במה דבר' אמור בתרומה
שהפרישה חמץ קודם לפסח שהיא תרומה אבל המפריש תרומה חמץ בפסח
אינה תרומה האוכל קודש חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש ואשם ודאי
במזיד פטור במה דבר' אמור' בקודש שהפרישו חמץ קודם לפסח שהוא קודש
אבל המקדיש קודש חמץ בפסח אינו קודש / אחד האוכל ואחד מְמַחָה ושותה
אכל חזר ואכל חזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה <>
אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין אם לאו אין מצטרפין שתה חזר ושתה
אם יש מתחלת שתייה ראשנה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית
מצטרפין אם לאו אין מצטרפין חמץ שלנכרי מותר אחר הפסח מיד רבן <>
שמע' בן גמל' ור' ישמע{אל} בר ר' יוחנן בן ברוק' אומ' אף הקדש' מותר אחר הפסח
מיד סל' פר' א'

.

דפוס ראשון[עריכה]

מתוך: תוספתא (דפוס ראשון)/פסחים (עריכה)

תוספתא (דפוס ראשון)/פסחים .