תוספתא (גניזה)/פסחים
למידע על קטע הגניזה למסכת פסחים ראו בדף השיחה
מקרא
- מילה מסופקת בכתב היד. בתוך סוגריים מרובעים = [], עם סימן שאלה, משמאל ללוכסן אחד, הצעה אפשרית =[?/הצעה אפשרית] כמה כאלה, כמה הצעות אפשריות = [?/הצעה א/הצעה ב], התלבטות בין אות לכלום 0 מציין את הכלום =[?/אולי מילה/0] משמאל לשני לוכסנים, הצעה מסתברת =[?/הצעה א/הצעה ב//הצעה מסתברת]. אות לא ברורה =*
- הגהה. בתוך סוגריים עגולים עם סימן מינוס לפניה, מילה שברור שהיא מיותרת, כי הסופר החליף אותה במילה אחרת, לעיתים גם שם עליה גרשיים או קו מוחק =(-/מילה מיותרת). בתוך סוגריים עגולים כפולים, מילה ששונתה על ידי מגיה. ((מילה מיותרת לדעת המגיה)). משמאל ללוכסן, המילה המוצעת על ידי המגיה ((מילה מיותרת/מילה מוצעת)). מילה שאולי צריכה להמחק בתוך סוגריים עגולים עם סימן שאלה ומינוס (?-/מילה שאולי נמחקת)
- הוספה. בתוך סוגריים מרובעים עם סימן פלוס, הוספה על ידי מגיה (בין אם חיצוני ובין אם הסופר) מעל לשורה =[+/מילה נוספת]. הוספה בגיליון עם שני פלוסים =[++/מילה נוספת בגיליון].
- מילה בסוף שורה. בין סוגריים משולשים <מילה בסוף שורה>
- ליגטורה. בתוך סוגריים מסולסלים {אל}יעזר, ישר{אל}
פיסחא / אור ארבעה עשר בודקין את החמץ לאור
הנר אין בודקין לא לאור ((-/הנר/חמה)) ולא לאור לבנה אלא לאור הנר לפי שבדיקת
הנר יפה מרובה אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר והיה בעת ההיא אחפש
את ירוע' בנרות ואומר נר {אל}הים נשמת וג' בית שמי או' שתי שורות על פני
כל המרתף שורה החיצונה הרואה את הפתח והעליונה הרואה את הקורות
אבל שלמטה המנה ושלפנים המנה אין צריך לבדוק בית הלל אומ' שורה <>
החיצונה היא העליונה הָרְאה את הפתח ואת הקורות שלמטה המנה אבל
שלפנים המנה אין צריך לבדוק / חורי הבית העליונים והתחתונים היציע
והָדְּות גַג בָיִת ג(-/י)ג מגדל בית התבן בית הבקר בית העֵצִים בית האוצרות <>
אוצרות שליין אוצרות שלשמן אוצרות שלתבואה אין צריך לבדוק ר' שמ'
בן גמ' או' מיטה החוצצת את כל הבית והיו תחתיה עצים ואבנים בודק את צָד
החיצו(-נה/ן) ואין צריך לבדוק את צד הפנימי / יוצאין בשיָארא ומפרשין <>
בספינה לפני שלשים יום אין צריך לבדוק בתוך שלשים יום בודק ומשכים
והוליך לדרכו ר' יהוד' או' מש' רבן גמל' שתי חלות שלתודַה פסולות ומונחות
על גג הָאיסַטבאָ כל זמן שהן מונחות כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן
כל העם אוכלין תרומה נ[?/י/ו]טלו שתיהן שורפין אילו ואילו שורפין תרומה <>
טמיאה תלויה וטהורה באחד דב' ר' מא' וחכ' אומ' תלויה בפני עצמה טהורה
בפני עצמה וטמיאה בפני עצמה אמ' ר' שמ' לא נוחלק ר' {אל}יעזר ור' יהוע' על
הטהורה ועל הטמאה ששורפין זו בעצמה וזו בעצמה ועל מה נחלקו על
התלויה ועל הטמיאה שרבי {אל}יעזר אומ' תשרף זו בעצמה וזו בעצמה ור' <>
יהוע' אומ' שתיהן כאחת / אמ' ר' יוסי אין נדון זה דוְמָה לרא[?/[+/י]]ה בשר שניטמא
בִוַלד טימאה עים בשר שניטמא באב טימאה שניהם טמאין אילא שזֶה טמא
טימאה חמורה וזה טמא טימאה קלה ובֵֿין שמן שניפסל בטבול יום בנר
שניטמא טמא מת שניהם טמא(-/גם)[+/ים] אילא שזה טמא טימאה חמורה וזה
טמא טימאה קלה ואנ[?/ו/י] אומר ששורפין תרומה שניטמאת ביולד טימאה
עים תרומה שניטמאת באב הטימאה אף על פי שמוסיפין לה טימאה על
טומאתה תלויה טמיאה אומר אני שהתלויה טהורה אם נשרפת עים הטמאה
נמצאת זו מטמְאָתָֿה בית שמי אומ' אין שורפין בשר טהור עים בשר טמא
ובית הלל מתירין / בראשונה היו אומרין אין מוכרין חמץ לנכרי ואין נותנין
לו במתנה אילא כדי שיאכלנו עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא רבי
עקיבא ולימד שמוכרין ונותנין מתנה אף בשעת הביעור אמ' ר' יוסי אילו דב'
בית שמאי ו{אל}ו דב' בית הלל הכריע ר' עקיבה לסייע דב' בית הלל האוכל חמץ
אחר חצות וחמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דב' ר' יהו'
וחכמ' אומ' כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה האוכל כזית חמץ בפסח
חיב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועל לא הודעו אשם (-/חטא) תלוי /
האוכל תרומה חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן אמ' ר' יוחנן בן נורי נָמתַיִ
לו לר' עקיבא מפני מה האוכל תרומה חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן
מה נשתנית זו משאר ימות השנה בשאר ימות השנה אין משלם דמי עצים לכהן
אמר לי לא אם אמרת בשאר ימות השנה שאף על פי שאין להְ בה היתיר <א>
אכילה יש לה בה היתיר עצים תאמר בזו שאין לו בה לא היתיר אכילה ולא
היתיר עצים למה זו דומא לתרומת תות[+/י]ם ואבטיחים ומלפונות שניטמאת
שאין לה בה לא התיר אכילה ולא היתיר עצים במה דבר' אמור בתרומה
שהפרישה חמץ קודם לפסח שהיא תרומה אבל המפריש תרומה חמץ בפסח
אינה תרומה האוכל קודש חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש ואשם ודאי
במזיד פטור במה דבר' אמור' בקודש שהפרישו חמץ קודם לפסח שהוא קודש
אבל המקדיש קודש חמץ בפסח אינו קודש / אחד האוכל ואחד מְמַחָה ושותה
אכל חזר ואכל חזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה <>
אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין אם לאו אין מצטרפין שתה חזר ושתה
אם יש מתחלת שתייה ראשנה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית
מצטרפין אם לאו אין מצטרפין חמץ שלנכרי מותר אחר הפסח מיד רבן <>
שמע' בן גמל' ור' ישמע{אל} בר ר' יוחנן בן ברוק' אומ' אף הקדש' מותר אחר הפסח
מיד סל' פר' א'
חְמיֵצן שלכותים מימתי מותר אחר הפסח <>
שלבעלי בתים אחר שלוש שבתות שָלאָפיִיהָ שלנחתומים בכפרים עד שלשה
ימים בכרכין עד שלשה תנורין ר' שמע' בן {אל}עזר אומ' כשאמרו שלבעלי <>
בתים אחר שלש שבתות של אָפיִהָ אם היה בעל הבית או שמסיא את בנו ואפה
בשלושה תנורין זה אחר זה מותר ושאמרו שלנחתומים בכפרים עד שלשה
ימים אם נדחק ואפה בשלשה תנורין אפילו ביום אחד מותר ר' שמע' או אף
כשאמרו שלנחתומין בכרכין עד שלשה תנורין אסור עד שלשה ימים <ש>
שָמ[?/ִ/ְ]שָחַריִת היה בְודָה לו שאר כל אתו היום במה דבר אמור בזמן שלא עשו
פסחיהן עים ישר{אל} או שהקדימו יום אחד אבל אם עשו פסחיהן עים ישר{אל}
או שעיכבו אחר ישר{אל} יום אחד חמיצן מותר אחר הפסח מיד / מצה <ש>
שלכותים מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ר' {אל}עזר אוסר לפי שאין
פקיעין בדיקדוקי מצה ר' שמ' בן גמ' אומ' כל מצוה שהחזיקו בה כותיים הן <>
פקיעין בה הרבה מישר{אל} חמיצן שלעוברי עבירה מותר הפסח מיד מפני <>
שמחליפין את השאר / הָמַלוָי שלישר{אל} ופועלי גוים עושין בתוכו ומצאו
בו חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה המלוי שלגוים
ופועלי ישר{אל} עושין בתוכו ומצאו חמץ אחר הפסח מותר באכילה המלוי
שלגוים ופועלי ישר{אל} עושין בתוכו ומצאו חמץ אחר הפסח מותר באכילה
ואין צריך לומר בהנאה חנות שלישר{אל} ופועלי גוים עושין בתוכה ומצאו
בה חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה חנות שלגוים
ופועלי ישר{אל} עושין בתוכה ומצאו בה חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין
צריך לומר בהנאה נכרי שהילוה את ישר{אל} על חמיצו אמר לו אם לא <>
באתי קודם הפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך
לומר בהנאה ישר{אל} שהילוה את נכרי על חמצו אמר לו אם לא באתי קודם
לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה /
נכרי שבא לביתו שלישר{אל} וחמץ בידו אין זקוק לו לבערו הפקידו
אצלו חיב לבער יִיחָד לו בית בפני עצמו אין זקוק לו ישר{אל} וגוי שהי(-/ה)[+/ו]
באין בספינה וחמץ ביד ישר{אל} הרי זה מוכרו לנכרי א[?/ם/ה] נותנו במתנה וחוזר
ולוקח ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתננו לו במתנה גמורה רשאי [?/<ישר{אל}>/ישר{אל}]
ישר{אל} שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך
ואבוא ואקח ממך אחר הפסח משכיר ישר{אל} חמורו לנכרי להוליך עליה
חמץ ממקום למקום מצא חמץ בדרך אם רָבה חמץ מותר אם לאו אסור /
מעשה ברבן גמל' שהיה מהליך מעכו לכזיב מצא גלוסקין בדרך אמר
לעבדו טַבִי טול את הגלוסקין ראה גוי אחד אמר לו מְבַגַאָי טול גלוסקין
זו רץ אחריו ר' {אל}עאי אמר לו מה טיבך אמר לו מעיירות הללו שלבורגנין
אני אמר לו מה שמך אמר לו מָבַגאָי אמר לו מכירך רבן גמ' מימיו אמר
לו לאו מכן למדנו שָכַיוָן רבן גמ' ברוח הקדש ומדבריו למדנו שלושה דברים
למדנו שחמץ שלנכרי מותר אחר הפסח מיד ואין מעבירין על האוכלים <>
והולכין אחר רוב הולכי דרכים הגיע לכזיב בא אחד ושאל לו את נדרו אמר לזה
שעימו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמר לו הין אמר לו אם כין היט[?/ו/י][?/ו/י]ל
עמנו עד שנפוג את יינינו הלך עמהם עד שהגיעו לסולמה שלצור כיון שהגיעו
לסולמה שלצור ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו ודברים הרבי למדנו
באתו היום למדנו שהרביעית יין משכרת ודרך מַפִיגָה את היין ואין מורין
שתויי יין ואין מפירין נדרים לא רכובים ולא מהלכים ולא עומדים אילא
עטופין ויושבין / ר' יוחנן בן נורי אומ' אף הַקָרָמִית אדם יוצא בה ידי חובתו
בפסח יוצאין במעשר שני בירושלם אבל לא בבכורים מה הפריש בין מעשר
שיני לביכורים מעשר שני יש לו היתיר אכילה בגבולין בכורים אין להן
היתיר אכילה בגבולין יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח דב' ר' מאיר
ר' יוסי או' יוצאין ברקיק השרוי ואין יוצאין במבושל אף על פי שלא נימוח
יוצאין בסיפגנין הנעשין בָאוּר ואין יוצאין בסיפגנין הנעשין בחמה ואין <>
עושין סיפגנין בחמה בפסח יוצאין בסריקין בין מצויירין בין שאין מציירין
ואין עושין סריקין מצויירין בפסח אמ' ר' יהוד' שאל ביתוס בן זונין לחכמ'
מפנימה אין עושין סריקין מצוירין בפסח אמרו לו מפני שהאשה שו[?/ה/ח]א
עליהן ומחמצתן אמר להם אם כין יעשו בדפוס אמרו לו ויאמרו כל הסריקין
אסורין וסריקי ביתוס מו[+/ת]רין ר' יוסי אומ' עושין סריקין כמין רקיקין ואין
עושין סריקין כמין גלוסקאות / אין יוצאין לא בחליט ולא בהָמעיִסָה ולא
בסיפגנין ולא בדובשָנין ולא באסקריטין אבל ממלא כריסו מהן ובלבד
שיאכל כזית מצה באחרונה יוצאין במצה מתובלת בין שניתבלה באילפס
ובין שניתבלה בקדרה יוצאין בחררה במצה ישנה ובלבד שתיעשה מתחלה
לשום פסח ר' יהוד' בן פתיר' אומ' יוצאין בחזרת ובַחַ[+/וַ]רְוָלָ ר' ישמע{אל} בר ר' יוח'
בן ברוק אומ' כל שיש לו סָרף אין יוצאין בו ר' יהוד' אומ' כל שמָכַסיִף יוצאין
בו יוצאין בהן בין לחים בין כמֵשיִן ואין יוצאין בהן יבישין ר' מא' אומ' אף
יוצאין (-/ב) בהן יבישין ר' צדוק או' אף יוצאין בהן כבושין / החזרת והמצה
והפסח לילי יום טוב הראשון חובה ושאר ימים רשות ר' שמע' אומ' לאנשים
חובה לנשים רשות היליל הזקן היה כורכן שלושתן זה בזה ואוכלן מימתי
אוכלן משתחשך לא אכלן משתחשך אוכלן כל הלילה לא (-/ע) אכלן כל (-/הו)
הלילה לא יאכלם מעתה החזרת והמצה והפסח אין מעכבין זה את זה /
ס'ל פ'ר ב'
בצק שבסדקי עריבה (-/עו) עשאו לחיזוק אין חוצ[+/י]ץ
אם לאו הרי זה חוצץ אם יש כזית במקום אחד בין כך ובין כך הרי זה חוצץ
היה כחצי זית מכן וכחצי זית מכן וכמין חוט באמצע אם נוטלן שלושתן
כאחד הרי זה צריך לבער אם לאו אין צריך לבער עריבת עבְדָנִין שנתן <ל>
לתוכה קמח שלשה ימים קודם לפסח הרי זה צריך לבער אחרים אומ' כיון שנתן
לתוכה עורות אין צריך לבער הקילור אספלונית ורטייה שנתן לתוכה קמח
אין צריך לבער מַלו גמָא שנסרחה אין צריך לבער הָמסיֵת שנתן לתוכה
קמח הרי זה אסורה חלות בצק שעיפישו או שיבשו הרי {אל}ו אסורות חמץ
שירד לתוך הבור הריהו כמבוער ר' יוסי בר ר' יהוד' אומ' קמח קלי שירד <>
לתוכו דלף אין בו משום חימוץ השורה חיטין וסעורין במים וחימיצו הרי
{אל}ו אסורות ר' יוס' או' השורה סעורין במים ונתבקעו הרי אילו אסורות החומץ
בין כך ובין כך מותר מפני שהחומץ צְומַתָן / אין לשין את המצה ברותחין
מפני שהן חולטין ולא בפושרין מפני שמחמיצין אבל לשין אותה בצונין
אין לשין את המצה בשאר משקין אם לש אופה מיד ור' מאיר אוסר אבל
מקטפין אתה בכולם מיֵ תשמישיו שלנחתום שופכין אותם במקום האישבורן
ואין שופכין אותן במקום קַטְפַריֵס מפני שמתכנסות ובאות לידי חימוץ
האשה שכינסה מי שתשמישיו שלנחתום ללוש בהן למוצאי יום טוב הרי
{אל}ו אסורין ית[?/ו/י]ר על כין היו נשום נוהגות שאין לשות במוצאי יום טוב בחמין
שחמו ביום טוב / אמ' [+/לו] ר' {אל}יעזר לר' יהו' [++/יהוֹשֻעַ'] היאך אתה אומר שמפרישין חלה
בטימאה ביום טוב והכתוב אומר שבעת ימ' שאר לא ימ' בב' אמר לו הריהו
או' אך אשר יאכל לכל נפש וג' אמ' לו ר' {אל}יעזר דבר שקול מי מכריע אמ'
ר' יהוע' אני אכריע כשאני עושה בידי נמציתי עובר על לא תעשה והרי
הוא בידי כשאני מניחה כמות [+/שהי] נמציתי ע[+/ו]בר על לא תעשה ואינה בידי /
וחכמ' אומ' שלוש נשים עסיקות בבציק אחת לושא ואחת מקטפת ואחת
אופא לושא היא מקטפת ואחרת לושא תחתיה מקטפת היא אופא ואחרת
מקטפת תחתיה הואיל ושלושתן עסוקות בו כולן חוזרות חַלִילָא ואינו
בא לידי חימוץ כמה הוא שיעור העיסה ר' ישמע{אל} בר ר' יוח' בן ברוק או'
בחטין עד שלשת קבין ובסעורין עד ארבעת קבין שכל זמן שהאשה
עסיקה בו אינו בא לידי חימוץ ר' נתן אומ' מש' ר' {אל}יעזר חילוף הדברים /
ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני שבת ואופה
לו מצה מערב שבת תרומה טהורה וטמיאה מבערין אותן מלפני שבת
דב' ר' מא' וחכמ' אומ' תרומה טהורה וטמיאה מבערין אותן במוצאי
יום טוב ר' {אל}עזר בר ר' צדו' אומ' תרומה מלפני שבת שָאְכְלֶיהָ מועטין וחולין
בשבת שאוכליהן מרובין אמ' ר' {אל}עזר בר ר' צדוק פעם אחת היינו יושבין לפני
רבן גמ' בבית המדרש בלוד ובא זונין הממונה ואמר עת לבער חמץ הלכתי
אני ואבה לביתו שלר' גמ' וביערנו את החמץ / איזה הוא צופה הרואה ואינו
מפסיק מכן אתה אומר ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכל <>
סעודת אירוסין בבית חמיו ונזכר שיש לו חמץ בתוך הבית אם יש לו <>
ש[?/ח/ה]ות כדי שיחזור חוזר אם לאו אין חוזר [?/ר'] שמ' בן {אל}עזר אומ' [?/כ/פ]ל <הסו>
הסעודה שאינה לשום מצוה אין חביר רשאי לאכל המנו אם ע[?/י]בר ((-/הצופום/הצופים))
שורפו במקומו אם לאו חוזר ושורפו לפני בירה מעצי המערכה האוי לא
אמרו לחזור אילא להקל עליו עד כמה הן חוזרין בן פתירא אומ' כשתי ביצים
ולא מצינו לו חביר רצה לשורפו לפני בירה מעצי עצמו או על גגו מעצי
המערכה אין שומעין לו / מקום שנהגו להחזיר את הקידושין ((-/מ[?/חזי]רין/מחזירין))
מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין מקום שנהגו לעשות מעמד מושב
עושין מקום שנהגו לעשות מעמד מושב עושין מקום שנהגו שלא לעשות
אין עושין אין מעמד ומושב פחות משבעה פעמים מקום שנהגו לשאול
שלום אבילים בשבת שואלין מקום שנהגו שלא לשאול אין שואלין מקום
שנהגו להיות אבלים הולכין לפני מיטה הולכין לאחר מיטה הולכין מקום
שנהגו להדליק את הנר לילי יום הכפורים מדליק מקום שנהגו שלא להדליק
אין מדליקין ר' שמ' בן {אל}עזר או' מדליקין בפונדקאות בבית המים כשאמרו
מדליקין וכשאמרו אין מדליקין לא אמרו אילא מפני הרגיל דבר אחר /
מקום שנהגו לעשות מלאכה במחובר לקרקע עד חצות עושין מקום
שנהגו [+/שלא] לעשות אין עושין מימתאי ארבעה עשר אסור במלאכה ר' <>
{אל}יעזר בן יעק' אומ' מאור ארבעה עשר ר' יהוד' אומ' ((-/משתניץ/מִשֶתָנִיץ)) ((-/[?/ה]חמה/החמה)) אמ'
ר' {אל}יעזר בן יעק' היכן מצינו שמקצת היום אסור במלאכה ומקצתו מותר
אמ' לו ר' יהוד' הוא יוכיח לעצמו שמקצתו אסור בחמץ ומקצתו מותר
וחכמ' אומ' אף במקום שאמרו אין עושין מלאכה בערב פסחים עד חצות
שלוש אומניות עושין החייטין והספרין והכובסין החייטין שכין הדיוט
תופר כדרכו במועד הספרין שכין נזיר ומצרע ומי שעלתה לו מכה בראשו
מספרין במועד הכובסין שכין הבאין מחוף הים וממדינת הים מכבסין
במועד ר' יוסי בר ר' יהוד' אומ' אף הרצענין שכין עולי רגלים מתקנין <>
מנעליהן וסנדליהן במועד זבל שבאמצע מסלקין אתו לצדדין שברפת
ושבחצר מוציאין אתו לאישפה / ששה דברים עשו אנשי יריחו <ש>
שלשה כרצון חכמ' ושלשה שלא כרצון חכמ' אילו כרצון חכמ' ((-/מרכ[?/יבי]ן/מרכיבין))
דקלים בערב פסחים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין לפני העמר <>
כרצון חכמים גודשין לפני העמר ואוכלין נשרים בשבת ונותנין פיאה
לירק אמ' ר' יהוד' אם ברצון חכמ' ה[?/י/ו]ו עושין אם כין יהוא כל בני אדם עושין
כין אילא שלשה מיחו בידן ועל שלשה לא מיחו בידן אילו שלא מיחו בידן
מרכיבין דקלים בערב פסחים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין וגודשין <>
לפני העמר ולא מיחו בידן אילו שמיחו בידן מתירין גָוָוזִיוֹת שלהקדיש
ואוכלין נשרים בשבת ונותנין פיאה לירק כאיזצד כורכין את שמע <>
אומרין שמע ישראל וג' ולא היו מפסיקין ר' יהוד' אומ' מפסיקין אילא
שלא היו אומר ברוך שם וג' / כאיזצד נותנין פיאה לירק לא היו <יי>
נותנין אילא ללפת ולקפלוטות מפני של[?/פ/ס]יטתן נותן כאחד ר' יוסי או'
או לכרוב אמ' ר' יוסי מעשה בבנו שלבן נבו היין שנתן אביו פיאה
ללפת ובא ומצא עניים על פתח גינתו אמר להם בנו לא נחוש <ל>
לדברי חכמים השליכו (-/בָ/מ)ה שבידכם והשליכו מה שבידן ונתן להם
כפליים במעושר ולא שהיתה עינו צרה אילא שָחָש לדברי חכמ'
כאיזה צד אוכלין נשרים בשבת שהיו פותחין גינותיהן ופרדסותיהן
לעניים שהיו שני בצרות והיו עניי ישר{אל} נכנסין ואוכלין נשרים <>
מתחת תמרים בשבת כאיזיצד מתירין גוזיות שלהקדיש אמרו <>
להם חכמ' אי אתם מודים לנו שגידולי הקדש אסורין אמרו להם
אבותינו כשהקדישו לא (-/ת/ה)קדישו אילא קירות עצמן מפני שבעלי
אגרוף באין ונוטלין אותן בזרוע סל' פר' ג'
הביא אשמו ולא הביא גזילו לא יהא מְמָרֵי(-/ם/ס) בדמו עד שיבוא גזילו
אילא תעבר צורתו ויצא לבית השרפה הביא אשמו ולא הביא <מו>
מעולתו לא יהא ממרים בדמו עד שיביא מעילתו אלא תעבר צורתו
ויצא לבית השרפה מצרע שהביא חטאתו קודם לאשמו לא יהא
ממרי[?/ס/ם] בדמיה עד שיביא אשמו אילא תעבר צורתה ותצא לבית
השרפה כל הקדשים שהקדישן קודם תמיד שלשחר או שעיכבן <>
אחר תמיד שלבין הערבים הרי אילו פסולין אין לך קודם לתמיד
שלשחר אילא קטרת ואין לך מתעכיב אחר תמיד שלבין הע[+/ר]ביים
אילא קטרת פסח בערבי פסחים מחסרי כפרה כדי שיאכלו בפסחים
לערב ר' ישמע{אל} בר ר' יוחנן בן ברוק אומ' מחסרי כפרה מביא[+/י]ן <קו>
קרבנותיהן עים תמיד שלבין הערבים כדי שיאכלו בקדשים לערב <>
שחטו לשמו ומורקו שלא לשמו כשר מפני שהוא כשר בשחיטה /
כאיזצד שלא לאוכליו שחטו לחולה ולזקן שאין יכולין לאכל
כזית כאיזצד שלא למנויו שחטו לבני חבורה אחרת שחטו למולין
ולערלים ולטמאים ולטהורים כשר אבה שאול פוסל והדין נותן שיהא
פסול הואיל וזמן פוסל וערלה פוסלת מה זמן עשה בו מקצתו ככולו
אף ערלה נעשה בה מקצתה ככולה או כלך לדרך זו הואיל וטמאה