תוספתא (כתבי יד)/פסחים/ב
מקרא
- מילה מסופקת בכתב היד. בתוך סוגריים מרובעים = [], עם סימן שאלה, משמאל ללוכסן אחד, הצעה אפשרית =[?/הצעה אפשרית] כמה כאלה, כמה הצעות אפשריות = [?/הצעה א/הצעה ב], התלבטות בין אות לכלום 0 מציין את הכלום =[?/אולי מילה/0] משמאל לשני לוכסנים, הצעה מסתברת =[?/הצעה א/הצעה ב//הצעה מסתברת]. אות לא ברורה =*
- הגהה. בתוך סוגריים עגולים עם סימן מינוס לפניה, מילה שברור שהיא מיותרת, כי הסופר החליף אותה במילה אחרת, לעיתים גם שם עליה גרשיים או קו מוחק =(-/מילה מיותרת). בתוך סוגריים עגולים כפולים, מילה ששונתה על ידי מגיה. ((מילה מיותרת לדעת המגיה)). משמאל ללוכסן, המילה המוצעת על ידי המגיה ((מילה מיותרת/מילה מוצעת)). מילה שאולי צריכה להמחק בתוך סוגריים עגולים עם סימן שאלה ומינוס (?-/מילה שאולי נמחקת)
- הוספה. בתוך סוגריים מרובעים עם סימן פלוס, הוספה על ידי מגיה (בין אם חיצוני ובין אם הסופר) מעל לשורה =[+/מילה נוספת]. הוספה בגיליון עם שני פלוסים =[++/מילה נוספת בגיליון].
- מילה בסוף שורה. בין סוגריים משולשים <מילה בסוף שורה>
- ליגטורה. בתוך סוגריים מסולסלים {אל}יעזר, ישר{אל}
ארפורט
[עריכה]מתוך: תוספתא (כתב יד ארפורט)/פסחים (עריכה)
חמיצן של גוים מאימתי מותר אחר הפסח של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפיה ושל נחתומין בכפרים עד שלשה ימים בכרכין עד שלשה תנורין ר' שמעון בן אלע' אומ כשאמרו של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפיה אם היה בעל הבית משיא את בנו ואפה שלשה תנורים ביום אחד מותר וכשאמרו של נחתומין בכפרים עד שלשה ימים אם נדחק ואפה שלשה תנורין זה אחר זה מותר ר' שמעון בן {אל}ע' אומ אף כשאמרו של נחתומין בכרכין עד שלשה תנורין אסורין עד שלשה ימים שמשחרית היה בודה לו שאר כל אותו היום במה דבר' אמור' בזמן שלא עשה פסחו עם ישר{אל} או שהקדימו יום אחד אבל אם עשה פסחו עם ישר{אל} או שעי[?/כ/ר] בו יום אחד חמיצו מותר אחר הפסח מיידמצה של כותים מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ור' אלעזר אוסר לפי שאינן בדיקדוקי מצה כישר' ' רבן שמע' בן גמלי{אל} אומ כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישר' חמיצן של עוברי עבירות מותר מותר אחר הפסח מייד מפני שמחליפין את השאור ' המלאי של ישר{אל} ופועלי גוים עושין בתוכו ומצא בו חמץ אחר הפסח אסור בא בהנאה ואין צריך לומר באכילה ' המלאי של ישראל ופועלי גוים עושין בתוכו ומצא בו חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה ' המלאי של גוים ופועלֵי ישר' עושין בתוכו ומצא בו חַמֵץ אַחַר הַפֵסַח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה ' חנות של גוים ישראל ופועלי גוים עושין בתוכו ומצא בה חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה ' חנות של גוים ופועלי ישר' עושין בתוכה (-/א[?/*]) ומצא בה חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה ' נכרי שהילוה את ישר' על חמיצו ואמ לו אם לא באתי קודם לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה ישר{אל} שהילוה את הנכרי על חמיצו ואמ' לו אם לא באתי קודם לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה ' נכרי שבא לביתו של ישר' והיה בידו חמץ אין זקוק לו לבערו הפקידו אצלו זקוק לבערו ייחד לו בית בפני עצמו אינו זקוק לבערו ישר' וגוי שהיו באין בספינה והיה חמץ ביד ישראל הרי זה מוכרו לנוכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח הימנו אחר הפסח ובלבד שיתננו לו במתנה גמורה רשאי ישראל שיאמר לו עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך לו (-/[?/בו]) ואבוא ואקח ממך אחר הפסח ' משכיר ישר{אל} בהמתו לגוי להוליך עליה חמץ ואפילו ממקום למקום ' המוצא חמץ בדרך אם רבה חמץ מותר ואם לאו אסור מעשה ברבן גמלי{אל} ור' אילעאי שהיו מהלכין מעכו לכזיב וראה גלוסק[?/ין/א] אחד אמ לטבי עבדו טול גלוסק[?/ין/א] זה ראה גוי אחד ואמ לו מבגאי טול גלוסקין זה רץ אחריו ר' אילעאי אמ' לו מה טיבך אמ לו מעיירות של בורגנין אני ומה שמך אמ לו מבגאי שמני אמ לו מכירך רבן גמלי{אל} מימיו א' לו לאו מיכן למדנו שכיון רבן גמליאל ברוח הקודש ומדברי למדנו שלשה דברים שחמץ של נכרי מותר אחר הפסח מיד ואין מעבירין על האוכלין והולכין אחר רוב עוברי דרכים ' הגיע לכזיב ובא אֶחַד ושאל לו את נדרו אמ' לאחד שעימו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמ' לו הן אמ לו אם כן יטייל אחרינו עד שתפוג יינינו טייל עמו עד שהגיעו לסולמה של צור ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו והרבה דברים למדנו באותו היום למדנו שרביעית יין <מש'> משכרת והדרך מפיגה את היין ואין מורין שתויי יין ואין מפירין נדרים לא מהלכין ולא רוכבין ולא עומדין אלא עטופין ויושבין ' ר' יוחנן בן נורי אומ אף הקרמית אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח יוצאין בהן ובהדראה שלהן בכזית ' יוצאין במעשר שיני בירושלים אבל לא בביכורים ומה הפרש בין מעשר שיני לביכורים אלא שמעשר שיני יש לו היתר אכילה בגבולין ' יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח יוצאין בסופגנין הנעשין באור ואין יוצאין בסופגנין הנעשין בחמה בפסח ואין יוצאין בסריקין בין מצויירין בין שאינן מצויירין אין עושין סריקין המצויירין בפסח אמ ר' יהודה שאל בייתוס בן זונון לחכמ מפני מה אין עושין סריקין המצויירין בפסח אמרו לו מפני שהאשה שוהה עליהן ומחמצתן אמרו לו אם כן ייעשו בדפוס אמרו לו יאמרו כל הסריקין אסורין וסריקי ביתוס מותרין ר' יוסי אומ עושין סריקין כמין רקיקין ואין עושין קלוסקאות אין יוצאין לא בחלוט ולא במעיסה ולא בסופגנין ולא בדובשנין ולא באוסקריטין אבל ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה יוצאין <ב'> בחררה ובמצה ישנה ובלבד שעשאה מתחילה לשם פסח ' יוצאין במצה המתובלת בין שתיבלה באילפס בין שתיבלה בקדירה ר' יהודה בן בתירא אומ אף יוצאין בחזרת הגל ובחוורוור ר' ישמע' בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומ כל שיש לו שרף יוצאין בו יוצאים בהן בין לחין ובין כמושין ואין יוצאין בהן יבישין ר' אלעזר בר' צדוק אומ אף יוצאין בהן כבושין ' החזרת והמצה והפסח לילי יום טוב הראשון חובה ושאר כל הימים רשות ר' שמעון אומ לאנשים חובה לנשים רשות הילל הזקן כורכן זה בזה ואוכלן אימתי אוכלן משתחשך לא אכלן משתחשך אוכלן כל הלילה לא יאכלם מעתה החזרת והמצה והפסח אין מעכבין זה את זה .
וינה
[עריכה]מתוך: תוספתא (כתב יד וינה)/פסחים (עריכה)
חמץ של כותיים מאימתי מותר אחר הפסח של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפייה ושל נחתומין בכפרים עד שלשה ימים ובכרכין <> עד שלשה תנורין ר' שמעון בן לעזר או' כשאמרו של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפייה אם היה בעל הבית או שמסיא את בנו ואפה בשלשה תנורין זה אחר זה מותר ושאמרו של נחתומין בכפרים עד שלשה ימים אם נדחק ואפה בשלשה (-/וה) תנורין זה אחר זה אפי' ביום אחד מותר ר' שמעון אומ' אף כשאמרו של נחתומין <ב> בכרכים עד שלשה תנורים עד שלשה ימים שמשחרית היה בודה לו שאר כל אותו היום במי דברים אמורים בזמן שלא עשו את פסחיהן עם ישר{אל} או שהקדימו יום <א> אחד אבל אם עשו פסחיהן עם ישר{אל} או שעכבו אחר ישר{אל} יום אחד חמצן מותר אחר הפסח מיד ' מצה של כותים מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ור' לעזר אוסר לפי שאין פקיעין בדקדוקי מצה רבן שמעון בן גמלי{אל} או' כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישר{אל} חמיצן של עוברי עבירה מותר אחר הפסח מיד מפני שמחליפין את השאר ' המליי של ישר{אל} ופועלי גוים עושין לתוכו ומצאו בו חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומ' באכילה המליי של גוים ופיעלי ישר{אל} עושין לתוכו ומצאו בו חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומ' בהנאה ' חנות של ישר{אל} ופועלי גוים עושין לתוכה ומצאו בה אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומ' בהנייה ' נכרי שהלוה את ישר{אל} על חמיצו אמ' לו אם לא באתי עד הפסח הרי הוא מכור לך מותר באכילה ואין צריך לומ' בהנאה ישר{אל} שהלוה את נכרי על חמיצו ואמ' לו אם לא באתי קודם לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומ' באכילה ' נכרי שבא לביתו של ישר{אל} וחמץ בידו אין זקוק לו לבערו הפקידו אצלו חייב לבער ייחד לו בית בפני עצמו אין זקוק לו ישר{אל} וגוי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישר{אל} הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה רשיי ישר{אל} שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואביא ואקח ממך אחר ה[?/ֶ/0}פסח משכיר ישר{אל} חמורו לנכרי להוליך עליו חמץ ממקום למקום מצא חמץ בדרך ************* חמץ מותר ואם לאו אסור ' מעשה ברבן גמלי{אל} שהיה מהלך מעכו לכזיב מצא גלוסקין אחד בדרך אמ' לעבדו טבי טול את הגלוסקין ראה גוי אחר אמ' לו מבגאי טול גלוסקין זה רץ אחריו ר' לעיי <א> אמ' לו מה טובך אמ' לו מעיירות הללו של [?/ב/נ]ורגנין אני אמ' לו מה שמך אמ' לו מבגאי אמ' לו מבגאי אמ' לו מכירך רבן גמלי{אל} מימיו אמ' לו לאו מיכן למדנו שכיון רבן גמלי{אל} ברוח הקדש ומדבריולמדנו שלשה דברים למדנו שחמץ של נכרי אחר הפסח מות' מיד ואין מעבירין על האוכלין והולכין אחר רוב הולכי דרכים הגיע לכזיב בא אחד ושאל לו את נדרו אמ' לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמ' לו הן אמ' לו אם כן הטיל עמנו עד שנפוג יינינו והלך עמהן עד שהגיעו לסולמה של צור כיון שהגיעו לסולמה של צור ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו ודברים הרבה למדנו באותו היום למדנו שרביעית יין משכרת והדרך מפיגה את היין ואין מורין שתויי יין ואין מפירין נדרים לא רכובין ולא מהלכין ולא עומדין {אל}א עטופין ויושבין ' ר' יוחנן בן נו[?/ר/ה]י אומ' אף הקרמית אדם יוצא בה ידי חובתו יוצאין במעשר שני בירושלם אבל לא בבכורים מה הפריש בין מעשר שיני לבכורים <> מעשר שני יש לו היתר אכילה בגבולין בכורין אין להן היתר אכילה בגבולין יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל א'ע'פ' שלא נמוח יוצאין בספגנין הנעשין באור ואין יוצאין בספגנין הנעשין בחמה ואין עושין ספגנין בחמה בפסח יוצאין בסריקין בין מצויירין ובין אין מצויירין ואין עושין סריקין מצויירין בפסח אמ' ר' יהודה שאל ביתוס בן זונן לחכמים מפני מה אין עושין סריקין מצויירין אמרו לו מפני שהאשה שוהא עליהן ומחמצתן אמ' להן אם כן ייעשו בדפוס אמרו לו יאמרו כל הסריקין אסורי' סריקי ביתוס מותרין ר' יוסה או' עושין סריקין כמין רקיקין ואין עושין סריקין כמין גלוסקאות אין יוצאין בחליט ולא ב[?/ח/ה]מעיסה ולא בספגנין ולא בכרשנין ולא באסקריט[?/י/ו]ן אבל ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונ[?/ה/ח] יוצאין במצה מתובלת בין שנתבלה באלפס בין שנתבלה בקדירה יוצאין בחררה ובמצה ישנ[?/ה/רד] ובלבד שעשאה מתחלה לשום פסח ר' יהודה בן בתירה אומ' יוצאין בחזרת ובחרול ר' ישמע{אל} בי ר' יוחנן בן ברוקה או' כל שיש סרף אין יוצאין בו ר' יהודה או' כל שמכסיף יוצאין בו יוצאין בהן בין לחין בין (-/יבשין) כמושין ואין יוצאין בהן יבישין <> ר' מאיר או' אף יוצאין בהן יבישין ר' צדוק או' אף יוצאין בהן כבושין ' החזרת והמצה והפסח לילי יום טוב הראשון חובה ושאר ימים רשות ר' שמעון או' לאנשים חובה לנשים רשות הלל הזקן היה כורכן שלשתן זה בזה ואוכלן א' מאימתי אוכלן משתחשך לא אכלן משתחשך אוכלן כל הלילה לא אכלן כל הלילה לא יאכלם מעתה החזרת והמצה והפסח אינן מעכבין זה את זה " .
לונדון
[עריכה]מתוך: תוספתא (כתב יד לונדון)/פסחים (עריכה)
חמיצן של כותיים מאימתי מותר אחר הפסח של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפייה ושל נחתומין בכפרים עד שלשה ימים בכרכין עד שלשה תנורים ר' שמעון בן {אל}עזר או' אף כשאמרו של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפייה אם היה בעל הבית משיא את בנו ואפה שלשה תנורין זה אחר זה מותר וכשאמרו של נחתומין בכפרים עד שלשה ימים (-/ו)אם נדחק ואפה בשלשה תנורים ביום אחד מותר ר' שמעון או' אף כשאמרו של נחתומין בכרכים עד שלשה תנורים אסור עד שלשה ימים שמשחרית היה בודה לו שאר כל אותו היום בד"א בזמן שלא עשו פסחיה[?/ם/0] עם ישר{אל} או שעכבו אחר ישר{אל} יום אחד חמצן מותר אחר הפסח מיד ' מצה של כותיים מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ור' {אל}עזר אוסר שאין בקיאין בדקדוקי <מ'> מצה רבן שמעון בן גמלי{אל} כל מצוה שהחזיקו בה כותיים הן בקיאין בה הרבה מישראל חמיצן של עוברי עבירה מותר אחר הפסח מיד מפני שמחליפין את השאור ' המלוי של ישר{אל} ופועלי גוים עושין בתוכו ומצאו בו חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומ' באכילה המלוי של גוים ופועלי ישר{אל} עושין בתוכו ומצאו בו חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה חנות של ישר{אל} ופועלי גוים עושין בתוכה ומצאו בה חמץ אחר הפסח ואין צריך לומ' באכילה חנות של גוים ופועלי ישר{אל} עושין בתוכה ומצאו בה חמץ אחר <ה'> הפסח מותר באכילה ואין צריך לומ' בהנאה ' נכרי שהלוה את ישר{אל} על חמצו אמ' לו אם לא באתי קודם לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לו' בהנאה ישר{אל} שהלוה את הנכרי על חמצו ואמ' לו אם לא באתי קודם לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה ' נכרי שבא לביתו של ישר{אל} וחמץ בידו אינו זקוק לבערו הפקידו לו חייב לבערו ייחד לו בית בפני עצמו אינו זקוק לו ישר{אל} וגוי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישר{אל} הרי הוא מוכרו לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה רשאי ישר{אל} שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואבוא ואקח ממך אלחר הפסח משכיר ישר{אל} חמורו לנכרי להוליך עליה חמץ ממקום למקום מצא חמץ בדרך רבה חמץ מותר ואם לאו אסור ' מעשה ברבן גמלי{אל} שהיה מהלך מעכו לכזיב ומצא בה קלוסקין בדרך אמ' לעבדו טבי טול קלוסקין ראה גוי אחד [+/אמ'] לו מבגיי טול את הקלוסקין זה רץ אחריו ר' {אל}עאי מה טיבך אמ' לו מעיירות הללו של בורגנין [+/אני] אמ' לו מה שמך אמ' לו מבגיי טול את הקלוסקין הזה רץ אחריו ר' {אל}עאי מה טיבך אמ' לו מעיירות הללו של בורגנין אני אמ' לו מה שמך אמ' לו מבגיי אמ' לו מכירך מימיו רבן גמלי{אל} אמ' לו לאו מיכן למדנו שכיון רבן גמלי{אל} ברוח הקדש ומדבריו למדנו שלשה דברים למדנו שחמץ נכרי מותר אחר הפסח מיד ואין מעבירין על האוכלין והולכין אחר הרוב הולכי דרכים הגיע לכזיב ובא אחד ושאל לו את נדרו אמ' לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין באיטלקי אמ' לו הן אמ' לו אם כן יטייל עמנו עד שיפוג יינינו הלך עמהן עד שהגיעו לסולמה של צור כיון שהגיעו לסולמה של צור ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו ודברים הרבה למדנו באותו היום למדנו שרביעית יין משכרת והדרך מפיגה את היין ואין מורין שתויי יין ואין מתירין נדרים לא רוכבים ולא מהלכין ולא עומדים {אל}א עטופי[+/ם] ויושבין ' ר' יוחנן בן נורי או' אף הקירמית אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח יוצאין בהן ובחררה שלהן בכזית יוצאין במעש' שני בירוש' אבל לא בביכורי' מה הפרש בין מעשר שני לבכורים שמעש' שני יש לו התר אכילה בגבולין וביכורי' אין להן היתר אכילה בגבולין ' יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח יוצאין בספגנין הנעשין באור [++/ואין יוצאין בספגנין הנעשין בחמה אין עושין ספגנין בפסח בחמה יוצאין בסריקין בין מצויירין ובין שאינן מצויירין אין עושין סריקין מצויירין בפסח אמ"ר יהודה שאל ביתוס (-/לחכמים מפני מה אין עושין סריקין מצויירין בפסח)] לחכמים מפני מה אין עושין סריקין מצויירין בפסח אמרו לו מפני שהאשה שוהה עליהן ומחמצתן אמ' להם אם כן יעשו בטפוס אמרו לו אם כן יאמרו כל הסריקין אסורין סריקי ביתוס <מו'> מותרין ר' יוסי או' עושין סריקין כמין רקיקין ואין עושין סריקין כמין גלוסקאות " אין יוצאין בחלוט ולא במעוסה ולא בספגנין ולא בדבשנין ולא באסקריטין אבל ממלא כרסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה יוצאין במצה מתובלת בין שתיבלה בלפס בין שתיבלה בקדרה יוצאין בחררה ובמצה ישנה ובלבד שתיעשה מתחלה לשם פסח ר' יהוד' בן בתירא או' יוצאין בחזרת '[1] הגיל ובחרדל ר' ישמע{אל} בנו [?/של] ר' יוחנן בן ברוקה או' כל שיש לו שרף יוצאין בו ר' יהודה אומ' כל שמכסיף יוצאין בו יוצאין בהן בין לחין ובין יבשין ואין יוצאין בהן יבישין ר' מאיר אומ' אף יוצאין בהן יבישין ר' {אל}עזר בר' צדוק או' אף יוצאין בהן כבושין ' חזרת והמצה והפסח לילי יום טוב הראשון חובה ושאר הימים רשות ר' שמעון אומ' לאנשים חובה לנשים רשות הלל הזקן היה כורכן שלשתן זה בזה ואוכלן מאימתי אוכלן משתחשך לא אכלן משתחשך אוכלן כל הלילה לא אכלן כל הלילה לא יאכלם מעתה החזרת[?/א/(-/א)] והמצה והפסח אינן מעכבין זה את זה " .
גניזה
[עריכה](על קטע הגניזה למסכת פסחים ראו כאן)
מתוך: תוספתא (גניזה)/פסחים (עריכה)
חְמיֵצן שלכותים מימתי מותר אחר הפסח <>
שלבעלי בתים אחר שלוש שבתות שָלאָפיִיהָ שלנחתומים בכפרים עד שלשה
ימים בכרכין עד שלשה תנורין ר' שמע' בן {אל}עזר אומ' כשאמרו שלבעלי <>
בתים אחר שלש שבתות של אָפיִהָ אם היה בעל הבית או שמסיא את בנו ואפה
בשלושה תנורין זה אחר זה מותר ושאמרו שלנחתומים בכפרים עד שלשה
ימים אם נדחק ואפה בשלשה תנורין אפילו ביום אחד מותר ר' שמע' או אף
כשאמרו שלנחתומין בכרכין עד שלשה תנורין אסור עד שלשה ימים <ש>
שָמ[?/ִ/ְ]שָחַריִת היה בְודָה לו שאר כל אתו היום במה דבר אמור בזמן שלא עשו
פסחיהן עים ישר{אל} או שהקדימו יום אחד אבל אם עשו פסחיהן עים ישר{אל}
או שעיכבו אחר ישר{אל} יום אחד חמיצן מותר אחר הפסח מיד / מצה <ש>
שלכותים מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ר' {אל}עזר אוסר לפי שאין
פקיעין בדיקדוקי מצה ר' שמ' בן גמ' אומ' כל מצוה שהחזיקו בה כותיים הן <>
פקיעין בה הרבה מישר{אל} חמיצן שלעוברי עבירה מותר הפסח מיד מפני <>
שמחליפין את השאר / הָמַלוָי שלישר{אל} ופועלי גוים עושין בתוכו ומצאו
בו חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה המלוי שלגוים
ופועלי ישר{אל} עושין בתוכו ומצאו חמץ אחר הפסח מותר באכילה המלוי
שלגוים ופועלי ישר{אל} עושין בתוכו ומצאו חמץ אחר הפסח מותר באכילה
ואין צריך לומר בהנאה חנות שלישר{אל} ופועלי גוים עושין בתוכה ומצאו
בה חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה חנות שלגוים
ופועלי ישר{אל} עושין בתוכה ומצאו בה חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין
צריך לומר בהנאה נכרי שהילוה את ישר{אל} על חמיצו אמר לו אם לא <>
באתי קודם הפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך
לומר בהנאה ישר{אל} שהילוה את נכרי על חמצו אמר לו אם לא באתי קודם
לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה /
נכרי שבא לביתו שלישר{אל} וחמץ בידו אין זקוק לו לבערו הפקידו
אצלו חיב לבער יִיחָד לו בית בפני עצמו אין זקוק לו ישר{אל} וגוי שהי(-/ה)[+/ו]
באין בספינה וחמץ ביד ישר{אל} הרי זה מוכרו לנכרי א[?/ם/ה] נותנו במתנה וחוזר
ולוקח ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתננו לו במתנה גמורה רשאי [?/<ישר{אל}>/ישר{אל}]
ישר{אל} שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך
ואבוא ואקח ממך אחר הפסח משכיר ישר{אל} חמורו לנכרי להוליך עליה
חמץ ממקום למקום מצא חמץ בדרך אם רָבה חמץ מותר אם לאו אסור /
מעשה ברבן גמל' שהיה מהליך מעכו לכזיב מצא גלוסקין בדרך אמר
לעבדו טַבִי טול את הגלוסקין ראה גוי אחד אמר לו מְבַגַאָי טול גלוסקין
זו רץ אחריו ר' {אל}עאי אמר לו מה טיבך אמר לו מעיירות הללו שלבורגנין
אני אמר לו מה שמך אמר לו מָבַגאָי אמר לו מכירך רבן גמ' מימיו אמר
לו לאו מכן למדנו שָכַיוָן רבן גמ' ברוח הקדש ומדבריו למדנו שלושה דברים
למדנו שחמץ שלנכרי מותר אחר הפסח מיד ואין מעבירין על האוכלים <>
והולכין אחר רוב הולכי דרכים הגיע לכזיב בא אחד ושאל לו את נדרו אמר לזה
שעימו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמר לו הין אמר לו אם כין היט[?/ו/י][?/ו/י]ל
עמנו עד שנפוג את יינינו הלך עמהם עד שהגיעו לסולמה שלצור כיון שהגיעו
לסולמה שלצור ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו ודברים הרבי למדנו
באתו היום למדנו שהרביעית יין משכרת ודרך מַפִיגָה את היין ואין מורין
שתויי יין ואין מפירין נדרים לא רכובים ולא מהלכים ולא עומדים אילא
עטופין ויושבין / ר' יוחנן בן נורי אומ' אף הַקָרָמִית אדם יוצא בה ידי חובתו
בפסח יוצאין במעשר שני בירושלם אבל לא בבכורים מה הפריש בין מעשר
שיני לביכורים מעשר שני יש לו היתיר אכילה בגבולין בכורים אין להן
היתיר אכילה בגבולין יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח דב' ר' מאיר
ר' יוסי או' יוצאין ברקיק השרוי ואין יוצאין במבושל אף על פי שלא נימוח
יוצאין בסיפגנין הנעשין בָאוּר ואין יוצאין בסיפגנין הנעשין בחמה ואין <>
עושין סיפגנין בחמה בפסח יוצאין בסריקין בין מצויירין בין שאין מציירין
ואין עושין סריקין מצויירין בפסח אמ' ר' יהוד' שאל ביתוס בן זונין לחכמ'
מפנימה אין עושין סריקין מצוירין בפסח אמרו לו מפני שהאשה שו[?/ה/ח]א
עליהן ומחמצתן אמר להם אם כין יעשו בדפוס אמרו לו ויאמרו כל הסריקין
אסורין וסריקי ביתוס מו[+/ת]רין ר' יוסי אומ' עושין סריקין כמין רקיקין ואין
עושין סריקין כמין גלוסקאות / אין יוצאין לא בחליט ולא בהָמעיִסָה ולא
בסיפגנין ולא בדובשָנין ולא באסקריטין אבל ממלא כריסו מהן ובלבד
שיאכל כזית מצה באחרונה יוצאין במצה מתובלת בין שניתבלה באילפס
ובין שניתבלה בקדרה יוצאין בחררה במצה ישנה ובלבד שתיעשה מתחלה
לשום פסח ר' יהוד' בן פתיר' אומ' יוצאין בחזרת ובַחַ[+/וַ]רְוָלָ ר' ישמע{אל} בר ר' יוח'
בן ברוק אומ' כל שיש לו סָרף אין יוצאין בו ר' יהוד' אומ' כל שמָכַסיִף יוצאין
בו יוצאין בהן בין לחים בין כמֵשיִן ואין יוצאין בהן יבישין ר' מא' אומ' אף
יוצאין (-/ב) בהן יבישין ר' צדוק או' אף יוצאין בהן כבושין / החזרת והמצה
והפסח לילי יום טוב הראשון חובה ושאר ימים רשות ר' שמע' אומ' לאנשים
חובה לנשים רשות היליל הזקן היה כורכן שלושתן זה בזה ואוכלן מימתי
אוכלן משתחשך לא אכלן משתחשך אוכלן כל הלילה לא (-/ע) אכלן כל (-/הו)
הלילה לא יאכלם מעתה החזרת והמצה והפסח אין מעכבין זה את זה /
ס'ל פ'ר ב'
.
דפוס ראשון
[עריכה]מתוך: תוספתא (דפוס ראשון)/פסחים (עריכה)
- ^ בכתב היד יש כאן הפסקה וגרש שלכאורה רומזים על תחילת הלכה חדשה, אבל זה לא כל כך הגיוני שתהיה כאן התחלת הלכה, כי זה אמצע משפט