תוספתא נדרים פרק ב הלכה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלכה קודמתתוספתאסדר נשיםתוספתא נדריםמשנה נדריםהלכה הבאה

תוספתא[עריכה]

הנודר מישראל, אסור [1]בגרים. מן הגרים, מותר בישראל.
הנודר מישראל, אסור בכהנים ובלוים. מכהנים ולוים, מותר בישראל.
הנודר מן הכהנים, מותר בלוים. מן הלוים, מותר בכהנים.
מאוכלי השום, רבי יהודה אוסר אף בכותים.
שישראל נהנין לו[2], לוקח ביתר ומוכר בפחות[3]. רבי יוסי אומר: אין שומעין לו.

שינויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ כת"י ערפורט: אף
  2. ^ כת"י ערפורט: שאין ישראל נהנין לי
  3. ^ כת"י ערפורט: לוקח בפחות ומוכר בַיוקֶר

ראו גם:[עריכה]

רמב"ם הלכות נדרים פרק ט' הלכה כ"ג; משנה נדרים פרק ג משנה י-יא; בבלי נדרים לא א.