תוספתא נדרים פרק ב הלכה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלכה קודמתתוספתאסדר נשיםתוספתא נדריםמשנה נדריםהלכה הבאה

תוספתא[עריכה]

הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו, טלית זו קרבן עד שתשרף, פרה זו קרבן עד שתשחט: כיוון שנקצצו וכיוון שנשרפה וכיוון שנשחטה, יוצא[1] לחולין.

שינויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ כת"י וינה: יצאו

ראו גם:[עריכה]

משנה: נדרים פרק ג משנה ה

בבלי: נדרים כח א