תוספתא נדרים פרק ב הלכה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלכה קודמתתוספתאסדר נשיםתוספתא נדריםמשנה נדריםהלכה הבאה

תוספתא[עריכה]

אינו אומר 'כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים עובדי עבודה זרה', 'מגלי עריות', 'שופכי דמים'; לא נאמר אלא "הערלים" (שופטים יד ג). וכן מצינו שלא נתחתם נזר דינם של אומות העולם אלא על הערלים[1], שנאמר: 'כולם ערלים נופלים בחרב' (ראה יחזקאל לב כד).

רבי אומר: גדולה מילה, שכל מצוות שעשה אברהם אבינו, לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר (בראשית יז א): "התהלך לפני והיה תמים".

דבר אחר: גדולה מילה, שאלמלא היא – לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (ירמיהו לג כה): "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי".

שינויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ בכת"י: על הערלה

ראו גם:[עריכה]

נדרים פרק ג משנה יא