תוספתא נדרים פרק א הלכה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הלכה קודמתתוספתאסדר נשיםתוספתא נדריםמשנה נדריםהלכה הבאה

תוספתא[עריכה]

האומר "איני נודר" – הרי זה מותר.
"כבר הייתי נודר" – הרי זה אסור.
"קרבן אם טועמו אני" – מותר.
"לא קרבן ולא טועמו אני1" – אסור.

שינויי נוסחאות[עריכה]

הערה 1: נוסח כת"י ערפורט: "אינו קרבן אם טועמו אתה" – הרי זה אסור. ונראה דנגרר אחר לשון הלכה ה.

ביאורים[עריכה]

  • קרבן אם טועמו אני מותר - ד"אם" משמע דלאחר שיטעם, יהיה הנשאר קרבן, אבל מה שיטעם לא יהיה קרבן, ולפיכך מותר לטעום.
  • לא קרבן ולא טועמו אני אסור - דמשמע מה שלא אטעם לא יהיה קרבן, הא מה שאטעם ממנו יהיה קרבן.