לדלג לתוכן

תוספתא נדרים פרק א הלכה ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הלכה קודמתתוספתאסדר נשיםתוספתא נדריםמשנה נדריםהלכה הבאה

תוספתא

[עריכה]
"כנדבת רשעים" – לא אמר כלום, שאין רשעים מתנדבין.
"כנדבת כשרים" – רבי יהודה אומר: נדר בנזיר,
שחסידים הראשונים1 היו מתנדבין נזירות,
שאין המקום (מפסיק) [מספיק] להביא שגגה על ידיהם;
היו מתנדבין נזירות, בשביל שיביא קרבן.


רבן שמעון (בן גמליאל)2 אומר:
["כנדבת כשרין"] – לא נדר בנזיר,
שחסידים הראשונים לא היו מתנדבין נזירות;
שאם ירצה להביא עולה – יביא, שלמים – יביא, תודה וארבעה מיני לחמיה – יביא.
לא היו מתנדבין נזירות, מפני שהן צריכין כפרה,
שנאמר (במדבר ו'): "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש".

שינויי נוסחאות

[עריכה]

הערה 1: הגהת הגר"א על פי הבבלי נדרים י א:

שחסידים הראשונים היו מתאווין להביא קרבן חטאת;
ולפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהן, מה היו עושין?
עומדין ומתנדבין נזירות למקום.

הערה 2: לא גרסינן "בן גמליאל", דרבי שמעון בר פלוגתיה דרבי יהודה הוא רבי שמעון בר יוחאי.

מקורות וציונים

[עריכה]