לדלג לתוכן

תוספתא/שביעית/ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שביעית פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי

<< תוספתא, מסכת שביעית, פרק ה >>



הלכה א

[עריכה]

פירות שביעית שיצאו לחוצה לארץ מבערן במקומן דברי רבי ר"ש בן אלעזר אומר מביאן לארץ ומוכרן בארץ שנאמר (ויקרא כה) בארצך תהיה כל תבואתה לאכול.

הלכה ב

[עריכה]

אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ אמר רבן שמעון בן גמליאל אני ראיתי את שמעון בן כהנא שהיה שותה יין של תרומה בעכו ואמר זה בידי מקלקליא וגזרו עליו שישתהו בספינה.

הלכה ג

[עריכה]

עלה תמכה והרחבינה עלי ורד ועלי מלת יש להן שביעית ולדמיהן שביעית ויש להן ביעור ולדמיהן ביעור עיקר המלפפים עיקר ורד ועיקר מלת אין להן שביעית ולא לדמיהן שביעית אין להם ביעור ולא לדמיהן ביעור ר' מאיר אומר דמיהן מתבערין בראש השנה אמרו לו להם אין ביעור ק"ו לדמיהן אמר להם מחמיר אני בדמים יותר מן העיקר שמן של שביעית מדליקין בו מכרו ולקח בו שמן אחר אין מדליקין בו.

הלכה ד

[עריכה]

הלשישות והלביצין [והירענה] והבורית והאוהל יש להן שביעית ולדמיהן שביעית יש להן ביעור ולדמיהן ביעור עיקר חרוב ועיקר [האבה] ועלי האוג והפרחבילה [והאורז] אין להם ביעור ולא לדמיהן ביעור. דין [ובצר וזרע סטין נזרעין במוצאי שביעית מפני שהוא מלאכתן].

הלכה ה

[עריכה]

הצבעין והפטמין לוקחין מורסן מ"מ ואין נמנעין אין מוכרין אותה מחרוזות מחרוזות אבל מוכרין אותן איברין איברין ע"ג מטות.

הלכה ו

[עריכה]

לא יהא מביא כלבים [צופדין] וחולדות הסנאין וחתולין וקיפוד למכרן לנכרי [ולשכב] עליהן אבל מורייס וגבינת בית אונייקי והפת והשמן שהן מותר למוכרן לנכרי [ולשכב] עליהן.

הלכה ז

[עריכה]

לא יהא לוקט ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו ר"ש בן אלעזר אומר אף ישכור פועלים ויכניס לתוך ביתו.

הלכה ח

[עריכה]

לקח הבכור למשתה בנו או לרגל ולא צריך לו מותר למוכרו רבי אומר אומר אני שלא ימכור אלא בדמיו לולבי האלה והבטנה והאטדים והאדל ר"מ אומר [ללולבין עם העלים] אין ביעור וחכ"א לעלים עם הלולבין] יש ביעור ר' שמעון אומר ללולבין אין ביעור אבל לעלים יש ביעור מפני שנשרו מאביהן וכולן שנכנסו מערב שביעית לשביעית או שיצאו משביעית למוצאי שביעית נידונין כאילן חוץ מן האדל שנידון כירק העיד יהודה בן ישעיה הבשם לפני ר' עקיבה משום ר' טרפון שיש לקטף שביעית עלי זיתים ועלי קנים ועלי חרובין אין להן ביעור לפי שאין כלין.

הלכה ט

[עריכה]

הוורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הוורד והשמן מותר ישן בחדש חייב בביעור החרובין חדשין שכבשן ביין ישן [ילקט את החרובין והיין מותר] ישנין בחדש חייבין בביעור.

הלכה י

[עריכה]

רבי אליעזר אומר חבילי איזוב והפיאה והקורנית שהכניסן לעצים אין מסיקין בהן למאכל בהמה מסיקין בהן ר' שמעון אומר אף קלחין של בית השלחין שיבשו אסורין בהנאה.

הלכה יא

[עריכה]

חציר וירקות שדה שלקטן להטין בהן אין רשאי להטין בהן למאכל בהמה רשאי להטין בהן עידית שלקטה למאכל בהמה הרי זה צריך לבער נתנה תחת הכר הרי היא כמבוערת תבן של שביעית אין נותנין אותו לתוך הכר ולא לתוך הטיט אם נתנוהו אחרים הרי הוא כמבוער.

הלכה יב

[עריכה]

תנור שהסיקו בתבן ובקש של שביעית יוצן מוכרין אוכלי אדם ואוכלי בהמה ליקח בהן אוכל אדם ואין מוכרין אוכלי בהמה ליקח בהן אוכלי בהמה ואצ"ל אוכלי אדם ליקח בהן אוכלי בהמה.

הלכה יג

[עריכה]

פירות שביעית אין מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולעופות אם הלכה בהמה מאליה לתחת תאנה ואוכלת בתאנים לתוך חרוב ואוכלת בחרובין אין מחייבין אותה להחזירה משום שנאמר (ויקרא כה) בארצך תהיה כל תבואתה לאכול.

הלכה יד

[עריכה]

מאכילין את אכסניא פירות שביעית ואין מאכילין לא את הנכרי ולא את השכיר פירות שביעית ואם היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע או שקצצו מזונותיו עליו מאכילין אותו פירות שביעית.

הלכה טו

[עריכה]

אין ב"ד פוסקין לאשה פירות שביעית אבל ניזונית היא משל בעלה ספיחין של שביעית אין תולשין אותן ביד אבל חורש כדרכו ובהמה רועה כדרכה.