תוספות יום טוב על קנים א

תוספות יום טוב · על קנים · א · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א

משנה קינים, הקדמה

כשהשלים לדבר בקרבנות הבהמות ובכל הנלוה אליהם ותבנית הבית שמקריבין בו אותן הקרבנות סידר אחריו מס' קנים ואין ענין במסכתא זו אלא לדבר בתערובי העופות כשיתערבו קרבנות העופות אלו עם אלו והניח זה הענין באחרונה מפני שאינו מוכרח לפי שאפשר שיתערבו ושלא יתערבו ועוד שהדבור עליו מעט מזער. הרמב"ם:

חטאת העוף נעשית למטה. פי' הר"ב למטה מחוט הסיקרא. שאין במזבח כי אם שני מקומות. תוס'. ועמ"ש ברפ"ג דמדות [ד"ה והחוט]. ומ"ש הר"ב. דכתיב והזה וגו' ימצה אל יסוד המזבח קיר שהשירים שלו מתמצין כו' וכן לשונו במ"ד פ"ו דזבחים ועמ"ש שם [ד"ה היה]. משמא דגמרא:

וחטאת בהמה למעלה. כדתנן במשנה ג' פ"ה דזבחים:

עולת העוף נעשית למעלה. כתב הר"ב דכתיב ומלק והקטיר ונמצה וכו'. עמ"ש עוד משמא דגמרא בפ"ו דזבחים מ"ה [ד"ה עלה]. והמפרש יהיב סימנא על חטאת ועולת עוף ע"ע ט"ט. כלומר בעולה יש עי"ן. וכן בלמעלה. ובחטאת יש טי"ת וכן בלמטה. וממילא ידעינן לבהמות דהא איפכא נינהו:

ועולת בהמה למטה. כדתנן מ"ד פ"ה דזבחים:

אם שינה בזה ובזה פסול. כתב הר"ב האי דפסל אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה דוקא בהזאה. ועיין פ"ז דזבחים מ"א. ומסיים המפרש ובמצוי פלוגתא במעילה פרק חטאת העוף [דף ח'] דאיכא למ"ד דלא מעכב ע"כ. ובפ"ז דזבחים מ"ג פירשתי בשם התוספת כמ"ד דלא מעכב:

סדר קנים. קן קרוי ב' תורים או שני בני יונה. פרידה קרויה יונה אחת או תור אחד. המפרש:

קנים. בחיר"ק תחת הקו"ף כי קן מפעלי הכפל ובצירי כמו חץ שברבוי חצים בחיר"ק. וקן צפור שבפתח מפני הסמיכות:

החובה אחד חטאת ואחד עולה. כתב הר"ב ואע"ג דאיכא קנין של גר דהן חובה ושתיהן עולות. כמ"ש ברפ"ב דכריתות [ד"ה עד]. ומ"ש הר"ב לא חייש כו'. משום דלא שכיחי כולי האי. כ"כ הרמב"ם. ובנא"י כתוב עוד וגם כן שאינו מפורש בתורה. ע"כ. וכתב [עוד] הרמב"ם. ומה שאמרנו שהחובה אחד עולה ואחד חטאת הרי הוא כפי עיקר החיוב הראשון. ואם כבר הקריב מקצת קרבנותיו עד שיהיה האיש הזה דרך משל יש עליו עשרים עולות ועשר חטאות כולן חובה. או בהפך. ולפיכך אמר במסכת זו מנין חטאות שבחובה ומנין עולות שבחובה ולא אמר חצי החובה. ע"כ:

איזהו נדר האומר הרי עלי עולה. עיין מ"ש בזה במ"ו פ"ק דמגילה:

ואיזהו נדבה האומר הרי זו עולה. עמ"ש בזה במ"ה פ"ה דערכין [ד"ה דמי]:

מה בין נדרים לנדבות אלא כו'. עמ"ש בזה בספ"ק דב"ק:

משנה ב

ימותו כולם. דבכל אחד איכא לספוקי שמא עולה ופסולה למטה או שמא חטאת ופסולה למעלה. רש"י. ומ"ש ולא בטלי ברובא כו' עיין בריש פ"ח דזבחים:

חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה. ועיין בפ"ג מ"ה:

בין שהחובה מרובה והנדבה ממועטת כו'. כתב הר"ב וקרינן לעולות מפורשות נדבה וכו' ונדבה דנקט ולא נקט חטאת מועטת בחובה עולה מועטת בחובה. משום דקתני בסיפא אבל [חובה] שנתערבה זו בזו להכי נקט ברישא נדבה המפרש:

משנה ג

אחת לזו ואחת לזו. נתן דוגמות לכל המסכתא [בקרבנות] הנשים לפי שהם יותר חייבות בקנים מפני שחייבות מהם כמו שחייבין האנשים. ומוסף על האנשים. יולדות. וג"כ שהזיבות מצוי הרבה מאד בנשים יותר ממה שהוא מצוי באנשים כמו שהוא מפורסם ונגלה לעין. הרמב"ם:

מחצה כשר. אע"ג דאפשר שמקריב משל שתי נשים הרי יכול להקריב לשם מי שהוא ואנן לא קיימין אלא בפרידות גופייהו כמה כשרים וכמה פסולים מצד עצמן. ועיין בסוף פרקין וכל זה בכהן נמלך. כדתנן ברפ"ג ע"ש:

משנה ד

רבי יוסי אומר שתי נשים שלקחו כו'. כתב הר"ב לאו משום דסבר ר"י יש ברירה ונימא דכשהקריב הכהן קן אחד לשם [אחת] מהן כו' בגמ' דבכל מערבין דף ל"ז בעי לאוכוחי מהכא דר"י ס"ל יש ברירה. ופירש"י. כדכתב הר"ב דכיון דעלתה ההקרבה לכל אחת לשמה ש"מ דיש ברירה. דאלת"ה הא קי"ל בפסחים [דף נ"ט] וזבחים [דף ג] דקרבן הקרב בשנוי הבעלים אינו עולה לבעלים. ע"כ. והקשו התוס' דהא מוכח בריש זבחים [וכ"כ שם הר"ב בהדיא] דסתמא לשמה קאי. א"כ בלא ברירה אפשר להקריב לו בסתם. ולכן פירשו דהכי בעי לאוכוחי דס"ל יש ברירה דאי אין ברירה איכא למימר כל קן רחל הקריב למעלה וכל קן לאה הקריב למטה והקריב עולה למטה וחטאת למעלה. ומשני כשהתנו הנשים בשעת לקיחה זה יהיה שלי וזה יהיה שלך. וכן בנתנו דמי קניהן לכהן בעירוב ונתנם למוכר ופירש בשעת לקיחה קן זה לזו וקן זה לזו ונמצא שלא נתערבו הקנין אלא המעות. מהו דתימא דנגזור התנו אטו לא התנו דכיון שנותנים הדמים בעירוב יקחו ג"כ הקנין בעירוב ואז א"א בלא ברירה קמ"ל דלא גזרינן וקמ"ל נמי כדרב חסדא דאמר רב חסדא אין הקנים מתפרשות איזה עולה ואיזה חטאת אלא אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן [דכתיב (ויקרא י"ב) ולקח וגו' אחד לעולה ואחד לחטאת וכתיב (שם ט"ו) ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עולה. פ"ד דיומא דף מ"א]. ומדנקט שתי נשים ולא נקט באשה אחת משמע דאתא לאשמעי' דלא גזרינן התנו אטו לא התנו ואי לא אתא לאשמעינן נמי כדרב חסדא לא ה"ל למימר ולמתני לאיזה שירצה יקריב עולה ולאיזה שירצה יקריב חטאת. דלא היה צריך להזכיר עולה וחטאת אלא יקריב של לאה ללאה ושל רחל לרחל. ע"כ.

משנה קנים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב