משנה קנים א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק א · משנה ד | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד משם אחד, לידה ולידה, זיבה וזיבה, משם אחד.

משני שמות, לידה וזיבה.

כיצד שתי נשים, על זו לידה ועל זו לידה, על זו זיבה ועל זו זיבה, משם אחד.

משני שמות, על זו לידה ועל זו זיבה.

רבי יוסי אומר, שתי נשים שלקחו קניהן בערוב, או שנתנו דמי קניהן לכהן, לאיזו שירצה כהן יקריב חטאת, ולאיזו שירצה כהן יקריב עולה, בין משם אחד, בין משני שמות.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כיצד משם אחד לידה ולידה זיבה וזיבה משם אחד משני שמות לידה וזיבה כיצד משתי נשים על זו לידה ועל זו לידה על זו זיבה ועל זו זיבה משם אחד משני שמות על זו לידה ועל זו זיבה רבי יוסי אומר שתי נשים שלקחו קיניהן בעירוב או שנתנו דמי קיניהן לכוהן לאיזו שירצה הכוהן יקריב חטאת ולאיזו שירצה יקריב עולה בין משם אחד בין משני שמות.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

כיצד משם אחד לידה ולידה זיבה וזיבה משם כו': נתן דוגמות לכל המסכת חוץ‏[1] מקרבנות הנשים לפי שהם יותר חייבות בקנים מפני שחייבות מהם כמו שחייבין האנשים ומוסף על האנשים יולדת. וגם כן שהזיבות מצוי הרבה מאד בנשים יותר ממה שהוא מצוי באנשים כמו שהוא מפורסם ונגלה לעין. והלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

רבי יוסי אומר כו' - לאו משום דסבר רבי יוסי יש ברירה ונימא דכשהקריב הכהן קן אחד לשם אחת מהן הוברר הדבר למפרע דמתחילה בשעת לקיחת הקן היה קן זה שלה י, אלא מפרש בגמרא בפרק בכל מערבין [דף ל"ו] דר' יוסי מיירי בשהתנו בשעת לקיחה שיוכל הכהן לעשות קן שירצה לשם איזו אשה שירצה. והלכה כר' יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

רבי יוסי אומר שתי נשים שלקחו כו'. כתב הר"ב לאו משום דסבר ר"י יש ברירה ונימא דכשהקריב הכהן קן אחד לשם [אחת] מהן כו' בגמ' דבכל מערבין דף ל"ז בעי לאוכוחי מהכא דר"י ס"ל יש ברירה. ופירש"י. כדכתב הר"ב דכיון דעלתה ההקרבה לכל אחת לשמה ש"מ דיש ברירה. דאלת"ה הא קי"ל בפסחים [דף נ"ט] וזבחים [דף ג] דקרבן הקרב בשנוי הבעלים אינו עולה לבעלים. ע"כ. והקשו התוס' דהא מוכח בריש זבחים [וכ"כ שם הר"ב בהדיא] דסתמא לשמה קאי. א"כ בלא ברירה אפשר להקריב לו בסתם. ולכן פירשו דהכי בעי לאוכוחי דס"ל יש ברירה דאי אין ברירה איכא למימר כל קן רחל הקריב למעלה וכל קן לאה הקריב למטה והקריב עולה למטה וחטאת למעלה. ומשני כשהתנו הנשים בשעת לקיחה זה יהיה שלי וזה יהיה שלך. וכן בנתנו דמי קניהן לכהן בעירוב ונתנם למוכר ופירש בשעת לקיחה קן זה לזו וקן זה לזו ונמצא שלא נתערבו הקנין אלא המעות. מהו דתימא דנגזור התנו אטו לא התנו דכיון שנותנים הדמים בעירוב יקחו ג"כ הקנין בעירוב ואז א"א בלא ברירה קמ"ל דלא גזרינן וקמ"ל נמי כדרב חסדא דאמר רב חסדא אין הקנים מתפרשות איזה עולה ואיזה חטאת אלא אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן [דכתיב (ויקרא י"ב) ולקח וגו' אחד לעולה ואחד לחטאת וכתיב (שם ט"ו) ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עולה. פ"ד דיומא דף מ"א]. ומדנקט שתי נשים ולא נקט באשה אחת משמע דאתא לאשמעי' דלא גזרינן התנו אטו לא התנו ואי לא אתא לאשמעינן נמי כדרב חסדא לא ה"ל למימר ולמתני לאיזה שירצה יקריב עולה ולאיזה שירצה יקריב חטאת. דלא היה צריך להזכיר עולה וחטאת אלא יקריב של לאה ללאה ושל רחל לרחל. ע"כ.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(י) (על הברטנורא) דאי אין ברירה, איכא למימר כל קן רחל הקריב למעלה, וכל קן לאה הקריב למטה, והקריב עולה למטה וחטאת למעלה כו', וקמ"ל כדרב חסדא דאמר אין הקינים מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן, דכתיב ולקח וגו' אחד לעולה ואחד לחטאת, וכתיב ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עולה. ועתוי"ט:


פירושים נוספים

  1. ^ לא מובן לי. ואולי צריך למחוק "חוץ". או אולי הכוונה "חוץ" כמו רק ור"ל בכל המסכת יש רק דוגמאות מקרבנות נשים - ויקיעורך