תולדות תנאים ואמוראים/ר/רבה בר שמואל
רבה (או רבא) בר שמואל, ובירושלמי ר' אבא בר שמואל[עריכה]
הוא היה בזמן רב חסדא ורב ששת מן התנאים השונין, והיה בקי גדול בברייתות כב"ק צח: שאשכחיה רב חסדא א"ל תנית מידי באיסורי הנאה א"ל אין תנינא – א"ל אי משכחת להו לא תימא להו.
ואמר בשם רב חסדא כחולין קב..
וכן עירובין יא: אשכחיה רב ששת א"ל תני מר מידי בצורת הפתח.
ושם לט: תני מר מידי בקדושות א"ל תנינא – א"ל אי משכחת להו לא תימא להו ולא מידי.
ושבועות מה: א"ל רב ששת תני מר מידי בשכיר א"ל אין תנינא.
וכן מקשה הגמרא כמה פעמים והתני רבה בר שמואל כעירובין צז., ר"ה ה. ב., יומא פד., מו"ק יא., יבמות יב:, ושם קכב. אמר רבה ב"ש תני בש"א.
ובסוכה נה. מיתיב דתני רבא בר שמואל.
וכן ברכות כט. מתקיף על דברי ר"נ אמר שמואל מי לא תנן.
והנה אף שמצינו רבה ב"ש אמר רב כיומא לו: בל"ס לא היה תלמידו, ומה שאמר ברכות מ. (כ"פ) רבה בר שמואל משום ר' חייא נראה יותר גרסת דק"ס ר' חייא בר אבא וכדמצינו זבחים קה. בעא מיניה ר' אבא בר שמואל מר"ח בר אבא, וקבל ממנו כשהיה בא לבבל כפעם בפעם.
והיה בקי בלשון ארמית כמו"ק י. שאמרו מאי מכליב רבה בש"א כלבתא, וב"ק ק. מאי כלבות ארב"ש כפרי דודי.
וכן נזכר שבת יב: אמר אבל מסדר הוא פרשיותיו.
ויבמות סג: דרש הפסוק והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם זו חטוט שכבי.
וגיטין מה: אמר, בגר שחזר לסורו.
ובירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ט דמר ר' בא בר שמואל שבועה שנתן פלוני וכו'.
ונשאר השם הזה גם בבבלי כב"ב טו: א"ר אבא בר שמואל איוב וותרן בממונו היה (ובדק"ס הגרסא רבה).
ובעירובין יג. א"ר אבא אמר שמואל ג' שנים נחלקו ב"ש וב"ה, גרסת דק"ס א"ר אבא בר שמואל, וכן הוא הגרסא במנורת המאור נ"ג כלל ו' ח"א פ"א.
אבל אין זה רבא בריבי שמואל חבירו דר"פ כברכות כב: שאי אפשר לומר על גדול הדור שהיה בזמן רב ששת וקראו מר יהיה חבירו דר"פ? וכן מה שכתב בסה"ד שר"פ בר אבא קראו מר לא נמצא בשום מקום.
וביוחסין כתב שהוא בן שמואל הכהן, ולא מצאתי שום מקור לזה.