תולדות תנאים ואמוראים/ח/רב חנניה אחי רבה בר נחמני
רב חנניה (או חנינא–חנניא) אחי רבה בר נחמני[עריכה]
לדעת היוחסין וכן כתב מהר"שא בסנהדרין יד. שרב חנינא ורב הושעיא היו אחי רבה וזה שאמרו כתובות קיא: שלחו אחיו דרבה לרבה שיבא ללמוד לא"י ויש לו שם רב ומנו ר' יוחנן. ולא מצאתי שום מקור לזה אך ע"פ השערה אמרתי מה שמצינו בירושלמי פאה פ"ח ה"ח. ר' יעקב בר אידי ור' יצחק בר נחמן הוון פרנסין והוו יהבון לר' חמא אבוה דר' אושעיא חד דינא. וכולם תמהו ע"זהלא ר"י בר אידי ור' יצחק ב"נ היו תלמידי דר' יוחנן בדור ג' ור' חמא אבוה דר' אושעיא הוה בדור רבי? ורחוק מאוד לומר שגם אבי ר' אושעיא השני היה שמו ר' חמא, לכן נראה שצ"ל ר' נחמני אבוה דר' אושעיא, והוא שאבי רבה בר נחמני עלה לא"י עם שני בניו רב חנניה ורב אושעיא, ורבה נשאר בבבל והוא היה באמת בדור השלישי. וכן ידוע שרבה היה כהן מבית עלי כר"ה יח. וגם הם היו מבית עלי כמפורש סנהדרין יד. ר' חנינא ור' הושעיא הוה קא משתקיד ר' יוחנן למיסמכינהו לא הוה מסתייעא מלתא, הוה קמצטער (ר"י) טובא אמרו לו לא נצטער מר דאנן מבית עלי קאתינן.
וקיבל מר' יוחנן כדמצינו יבמות נח:, מנחות עט:, כריתות כז. שלח רב חנינא משמיה דר' יוחנן, ובמנחות לד: רב חנינא משמיה דר"י, ובדק"ס ר"ה יג. אות ח' מביא באריכות שבכולם צ"ל רב חנניא. ובסנהדרין קח. א"ר חנינא משל דר' יוחנן וכו', וברכות ח. אר"י לעת מצא זה קבורה א"ר חנינא מאי קרא, ובסוכה פ"א ה"א־ג: ר' חנניה ר' יודה בן פזי בשם ר' יוחנן.
והמה לא נהנו מכבוד התורה אך כמפורש פסחים קיג: רב חנניא ורב אושעיא הוו אושכפי בא"י והוו יתבי בשוקא דזונות ועבדי להו מסאני ועיילי להו, אינהו מסתכלי בהו ואינהו לא מדלן עינייהו לאיסתכולי בהו, והזונות כשרצו שיאמינו להן היו נשבעין בחיי רבנן קדישי דבארעא דישראל.
וסנהדרין סה: רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה, ומכות יט: יתיב רב חנינא ורב הושעיא איפתחא דירושלים וקא מיבעיא להו – תנא להו ההוא סבא וכו', ובעירובין מג. בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מי' – אמר רב הושעיא ת"ש.
וכן קיבל מר' אלעזר כבכורות ה: א"ר חנינא שאלתי את ר"א, ג"פ, ובכתובות סח. אמר היינו דאמר ר' אלעזר.
וכן אמר בשם ר' שמואל בר יצחק כתנחומא נח־כ. ובשבת ספ"י ר' חנניה בשם ר"ש בר יצחק, ובשם ר' יניי כתובות פ"א ה"י.
בשם ר' מיישא ברכות פ"א ה"ה.
ור' אמי ור' אסי ור' אילא ור"ז היו חביריו כשבת פד:, כתובות מה:, ב"ק סה: שנחלקו ר' חנינא ור' אילא ואמרו ז"לז רחמנא ניצלן מדעתא דידך, ומו"ק כה. כשהובא ר"ה לטבריא ר' אמי ור' אסי נפוק ר' אילא ור' חנינא לא נפוק ובכורות מט: יתיב ר' אמי ור' אסי ור' חנינא, ובקידושין פ"ג ה"כ א"ל ר' הילא לר' חנינא למה את מתרס קביל ק' חגי הלא חגי אינש סבורא הוא (כן צ"ל שם), ועם ר' זירא כר"ה יג. אר"ז הא מלתא הוה בידן ואתא ר' חנינא שדא ביה נרגא. וכן חולק עם ר"ז כשבועות פ"ח ה"א.
האומרים בשמו מצינו ר' אחא כתנחומא בראשית־יח, לך־ד, חקת־כה.
רב המנונא ספרא שאל לר' חנינא – שאל לר' ירמיה ב"ב פ"ו ה"ב.
ר' יהודה בר' סימון בשמו תנחומא נח־כ.
ונראה בבירור שרב חנינא זה הוא הנקרא בירושלמי ע"פ רוב ר' חנניה או חיננא חברון דרבנן, וכדמצינו שחבריו היו ר' הושעיא (אחיו) ור' זעירא ור' בון בר כהנא כתרומות פ"ח ה"ג, שבת רפ"ג.
ונזכר בשם ר' חנניה חברון דרבנן ברכות פ"א ה"א, מעשרות פ"ה ה"ב, ספ"ה, שבת פ"ג ה"א, עירובין פ"ג ה"ה, יומא פ"א ה"ב, פ"ז ה"ג, מגילה פ"א ה"ח, מו"ק פ"ב ה"ג, פ"ג סה"א, נדה פ"ג ה"ב.
ונקרא בשם זה יען שלא נסמך והיה אך חבר וכדמצינו בר' שמעון בר אבא שלא נסמך כסנהדרין יד. ואמר לר' אלעי ורי"בז דאתון חכימאי ואנא "חבר" בקידושין לג:.
ובכמה מקומות חסר תיבת חברון דרבנן אך נוכל להכיר כמעט תמיד אם הוא ר' חנינא (בר חמא) או חברון דרבנן או ר' חנינא דציפורין האחרון.
ובסה"ד בערך ר' חנניה ערבב כל השלשה ביחד וז"ל ר' חנניה בשם ר' יהודה וכונתו בשם ר' יהודה בר' אלעאי כי כן מביא בערכו ואח"כ מביא ר' חנניה קומי ר' מנא בשם ר' יודן ירושלמי תמיד נשחט הוריות פ"ב, ובאמת שם הכונה לר"ח דציפורי שהיה כתלמיד חבר לר' מנא. וכן יאמר ר' חנניה ור' בון בר כהנא ור"ז בשם חזקיה קידושין פ"א ה"ה, ולא נמצא שם אך ר' יונה ר' חנניה תרתיה בשם חזקיה. וכן מביא ר' חנינא מסתמך בי ר' חייאה בר אבא דציפורין וראה שהעם רצין לשמוע דרשת ר"י ושמח הוריות פ"ג ה"ז. ובמחילה מכבודו שלא ראה כי שם קאי על ר' חנינא בא חמא שהיה רבו דר"י. וכן יאמר ור' יהודה בן פזי בש"ר יוחנן סוכה פ"א ה"א, שם ר' חנניה חברון דרבנן. וכן מביא ור' יהושע בר זידל וכונתו לתרומות פ"ח ה"ג ולא ראה כי שם ר' חנינא בא חמא כמבואר בערכו, ומביא שאמר בשם ר' פנחס, הוא ר' חנניה דציפורי האחרון. ומה שמביא שאמר בשם ר' שמואל בר יצחק הוא ר"ח חברון דרבנן, וכן צ"ל ברפ"ב דערלה ושם חסר תיבת בר יצחק, וכן מביא ערך ר' חנניה, ותני קמיה רבא אדא בר אבימי הוא ר"ח חברון דרבנן.
האמורים בשם ר' חנניה חברון דרבנן מצינו ר' חגיי נדה פ"ג ה"ב,
ר' יונה שאלו כמו"ק פ"ג ה"ה, אמר בשמו חלה פ"ד ה"ד.
ר' יעקב בר אחא אמר אתפלגין ר"ח חברון דרבנן ורבנן כתובות פ"יא ה"ה.
ר' ירמיה בשמו עירובין פ"ג ה"ה. ובכתובות פ"א ה"י ר' ירמיה ור' חמא בר עוקבא בשם ר' חנינא.
ומצינו שר' שמואל היה חתנו כמפורש ב"ר ספ"יד וספ"לב, אבל שמואל סבא הנזכר ברכות סב: ור' שמואל בר נדב ערכין טז: נראה שהיה חתנו דר' חנינא בר חמא.
ומצינו שר' הילא נפטר קודם ר"ח חברו ןדרבנן כקידושין פ"ג ה"ב. ונזכר פטירתו מו"ק פ"א ה"ו כשמת ר"ח חברון דרבנן עבדו לו ארון בשוקא אף שנפטר בחול המועד. ובסה"ד מביא הירושלמי בערך ר"ח בר חמא וסבר שהוא ר"ח חברון דרבנן.