ירושלמי מועד קטן ב ג
<< | ירושלמי · מסכת מועד קטן · פרק ב · הלכה ג | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ג משנה[עריכה]
מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד וכולן אם כיוונו את מלאכתן במועד יאבדו
הלכה ג גמרא[עריכה]
ודלא כרבי יודה דרבי יודה אמר יושב ושומר רבי יעקב בר אחא בשם רבנן פרקמטיא אבדה שרי מטלטלתא במועדא ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא הדא שיירתא שרי מיזבון מינה במועדא הוה ידע דשיירתא מיעול ומיזלא עיבידתיה א"ר מנא אין ידע דלא מיזבן והוא פחת מן אגרא יזבין ואי לא לא יזבין א"ר יוסי בר בון אגרא וקרנא קרן הוא אין ידע דלא מזבין והוא פחת מן קרנא יזבן ואי לא לא יזבן ר' יונה ור' יוסה הורון בהדין לסוטה שרי מזבנתיה במועדא לצורך המועד ר' יצחק בי ר' לעזר מפקד לר' הושעיה בי ר' שמי דהוה פרוש אין את ידע דאת מזבן ואילפא מורכא לך ואת אתי משתי גבן זבין ואי לא לא תזבין ר' יונה בוצריה הוה ליה ספרין שאל לר' הונא מהו מזבנתין במועדא א"ל מחדי את מועדא שתי את קינדיטון ר"ח חברין דרבנין אמר פרגמטיא נגבית מנכסי יתומים קטנים הוון בעי מימר בשיש עדים הא אם אין עדים יודעים לא רבנן דקסרין בשם רבי לא לכן צריכא בשיש עדים יודעין הא אם אין עדים יודעין נעשית כפקדון כך אנו אומרים פקדון לא יגבה מניכסי יתומין קטנים מה בינו למלוה מלוה ניתנה להוצאה וזה לא ניתן להוצאה א"ר בא בר ממל אילו היה לי מי שיומנה עמי היתרתי בשר בכור להישקל בליטרא והיתרתי שיהו עושין מלאכה בחולו של מועד כלום אסרו בשר בכור להישקל בליטרא לא כדי שיהו מוכרין אותו בזול והן מערימין עליו ומוכרין אותו ביוקר כלום אסרו לעשות מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגיעין בתורה ואינון אוכלין ושתין ופחזין א"ר יוחנן אם הזכירוך לבולי יהא הירדן בעל גבולך א"ר יוחנן קבלין רשות להיפטר מבולי א"ר יוחנן לויין בריבית לחבורת מצוה ולקידוש החדש רבי יוחנן בצפרא הוה נחת לכנישתא והוה מלקט פירורין ואבל ואמר יהא חולקי עם אילין דאכלין הכא רומשות