ירושלמי מועד קטן ב ד
<< | ירושלמי · מסכת מועד קטן · פרק ב · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ד משנה
[עריכה]אין לוקחין בתים עבדים ובהמה ואבנים אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא להצירו מפני ששמחה היא לו אין מביאין כלים מבית האומן אם חושש להן מפנן לחצר אחרת
הלכה ד גמרא
[עריכה]ניחא כולהן אבנים כהדא אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו ויסתור ולא יבנה רבי חנניה בשם ר' יוחנן התירו סופו מפני תחילתו שאם אומר את לו שלא יבנה אף הוא אינו סותרו ונמצא בא לידי סכנה רבי יהושע בן לוי שאל לרשב"ל מהו ליקח בתים מן העכו"ם א"ל אימת ר' שאל בשבת ותני בשבת מותר כיצד הוא עושה מראה לו כיסין של דינרין והעכו"ם חותם ומעלה לארכיים שכן מצאנו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת דכתיב (יהושוע ו) כה תעשה ששת ימים וכתיב וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים וכתיב (דברים כ) עד רדתה אפילו בשבת הרי שאין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש ובלבד שלא ידוש בפרה במספק ליחיד אבל במספק לרבים דש ואפילו בפרה אין מפנין מדירה נאה לדירה נאה ולא מדירה כאורה לדירה כאורה ולא מדירה כאורה לדירה נאה ואין צריך לומר מדירה נאה לדירה כאורה ובתוך שלו אפילו מדירה נאה לדירה כאורה שמחה לאדם בשעה שהוא דר בתוך שלו אין מפנין את המת ואת העצמות מקבר מכובד למכובד ולא מבזוי לבזוי ולא מבזוי למכובד אין צורך לומר מן המכובד לבזוי ובתוך שלו אפילו מן המכובד לבזוי ערב הוא לאדם שהוא נינוח אצל אבותיו אין מביאין כלים מבית האומן הדא אמרה פרגמטיא עבדה שרי מטלטלתא במועדא