ירושלמי נידה ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת נידה · פרק ג · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ב משנה[עריכה]

המפלת כמין קליפה כמין שערה כמין עפר כמין יבחושין אדומין תטיל למים אם נמחו טמאה המפלת כמין דגים חגבים שקצים ורמשים אם יש עמהן דם טמאה ואם לאו טהורה המפלת כמין בהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורין אם זכר תשב לזכר אם נקיבה תשב לנקיבה אין ידוע תשב לזכר ולנקיבה דברי ר"מ וחכמים אומרים כל שאין בו מצורת האדם אינו וולד רבי חנינה בשם ר"ש בן לקיש תטיל לפושרין והתנינן המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים אם יש עמהן דם טמאה ואם לאו טהורה ותטיל לפושרין הדא ילפה מן ההיא וההיא ילפה מן הדא הדא ילפה מן ההיא שאם נמחו טמיאה ואם לאו טהורה וההיא ילפה מן הדא שאם יש עמהן דם טמיאה ואם לאו טהורה ותטיל לפושרין תמן תנינן וכמה הוא שרייתן בפושרין מעת לעת יהודה בן נקוסה אומר צריכין שיהו פושרין מעת לעת כיצד הוא עושה נותנן ברמץ או נותן לתוכן חמין כל שהן המפלת דם יבש רבי לעזר אומר טמיאה רבי יוסי בן חנינה אמר טהורה מתניתא פליגא על ר יוסי בן חנינה דם הנידה ובשר המת מטמאין לחין ומטמאין יבישין פתר לה בשהיו לחין ויבשו מתניתא פליגא על רבי לעזר המפלת כמין חתיכה כמין שערה כמין עפר כמין יבחושין אדומין תטיל למים ואם נמחו טמיאה פתר לה משם ברייה אמר רבי זעירא ואפילו תתיב עפר עפר משם בירייה אמר רבי בא ואפילו תימר עפר עפר איתתא עברת וקמת משם בידייה מתניתא פליגא על רבי יוסי בן חנינה מעשה באשה אחת שהיתה מפלת כמין קליפין אדומות ובא מעשה לפני חכמים ושלחו וקראו לרופאין ואמרו להן מכה יש לה מבפנים שוב מעשה באשה אחת שהיתה משרת כמין שערות אדומות ובא מעשה לפני חכמים ושלחו וקראו לרופאין ואמרו להן שומא יש לה מבפנים מפני שיש בה שומא ומפני שיש בה מכה הא אין בה שומא ואין בה מכה לא בדא פליגין עליה ולית לה קיום א"ר יוחנן הלידה הזאת ככל הלידות שבתורה מה הלידותש בתורה עד שיצא ראשו ורובו וזו עד שיצא ראשו ורובו ר"ש בן לקיש אמר משונה היא הלידה הזאת מכל הלידות שבתורה כל הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו וזו עד שתצא הכרת פניו מה נפיק מביניהון יצא מחותך או מסורס על דעתיה דרבי יוחנן עד שיצא ראשו ורובו על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש עד שתצא הכרת פניו ואין ידוע תשב לזכר ולנקיבה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל שאין בו מצורת הארס אינו וולד כל הן דתנינן תשב לזכר ולנקיבה י"ד טמאים וכ"ו הטורין נותנין עליה חומרי זכר וחומרי נקיבה הדא דתימר לביתה אבל לטהרות תשב לנקיבה אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו טעמא דרבי מאיר מפני שכתוב בהן יצירה כאדם וייצר ה אלהים את האדם עפר מן האדמה רבי אמי בעי מפני שכתוב בהן יצירה בבהמה וייצר ה אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים והא כתיב כי הנה יוצר הרים ובורא רוח מעתה הפילה דמותה ר תהא טמאה לידה שנייא היא שאין כתיב בהן יצירה מתחילת ברייתו של עולם רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שסוקרין לפניהן כאדם אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן מפני שמהלכין לפניהן כאדם התיב רבי בון בר חייה והתנינן שגלגל עינו עגול כשל אדם הוי מום הוא אמר רבי יוסי מה תנינן סוקרין מה תנינן מהלכין מאי כדון גלגלי אדם עגולין וגלגלי בהמה ארוכין אמר רבי יוסי בי רבי בון באדם לבן רבה על השחור ובבהמה שחור רבה על הלבן רבי חגיי אמר רבי חנניה חברין דרבנין מקשי לה על דרבי מאיר הפילה דמות עורב עומד בראש הדקל ואומר לו בא וחלוץ או ייבם אמר ליה רבי מנא עד דאת מקשי לה על דרבי מאיר קשיתה על דרבנן דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן כולו אדם ופניו בהמה אינו וולד כולו בהמה ופניו אדם וולד הוא כולו אדם ופניו בהמה עומד וקורא בתורה ואומרים לו בוא לשחטך כולו בהמה ופניו אדם עומד וחורש בשדה ואומרים לו בוא וחלוץ או ייבם ואמר ר יסא בשם רבי יוחנן לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין ואילו הן הסימנין המצח והגבינין והעין והאוזן והלסת והחוטם והזקן וגומות הזקן ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין רבי בא רבי ירמיה בשם רב דברי רבי עד שיהו כל הפנים דומין לאדם ודברי חכמים אפילו אחד מן הסימנין ודברי ר"ש בן יוחי אפילו צפרניו רבי פינחס בעי מחלפה שיטתיה דר"ש בן יוחי תמן הוא אומר עד שיהו ראשו ורובו דומין לאמו והכא הוא אמר הכין כאן באדם כאן בבהמה אמר רבי בא רבי חייה רובה אזל לדרומא שאלון ליה רבי חמא אביו דרבי הושעיה ובר קפרא כולו אדם ופניו בהמה מהו אתא ושאל לרבי אמר ליה צא וכתוב להן אינו וולד אמר רבי ירמיה נפק זוגא לבר שאלון ליה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה ובר קפרא שתי עיניו טוחות מהו אתא ושאיל לרבי א"ל צא וכתוב להן אינו וולד אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי כדעתיה דרבי אמר עד שיהו כל הפנים דומין לאדם פניו ממוסמסות מהו רבי יסא אמר איתפלגון רבי יוחנן ור"ש בן לקיש רבי יוחנן אמר אינו וולד ר"ש בן לקיש אמר וולד הוא אמר רבי זעירא לא דר יוחנן אמר אינו וולד כל דכן אלא אינו וולד להושיב את אמו ימי טיהר אבל וולד הוא להושיב את אמו ימי לידה רבי יוחנן אמר בשם רבי ינאי וירכתו אטומה אינו וולד רבי יוחנן בשם רבי יוסי בי רבי יהושע טיבורו אטום אינו וולד רבי יוחנן בשם רבי זכאי נקובתו אטומה אינו וולד רבי זעירא בשם גידול גולגולתו אטומה אינו וולד