ירושלמי נידה ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת נידה · פרק ג · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנה[עריכה]

המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינין אינה חוששת לוולד ואם היה מרוקם תשב לזכר ולנקיבה

הלכה ג גמרא[עריכה]

תני מלא מים טמאה לידה מלא דם טמאה נידה מלא בשר טמאה נדה והא תנינן המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינים אינה חוששת לוולד רבי ביבי בשם ר"ש בן לקיש מתניתא בצלולין ברייתא בעכורין רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ואפילו צלולין שאין שפיר אלא באדם בלבד הדא היא דכתיב בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו לבושו זה השפיר וערפל חתולתו זה השיליא שפיר שנתקלקלה צורתו מהו רבי יוחנן אמר וולד ר"ש בן לקיש אמר אינו וולד מתיב ר"ש בן לקיש קומי רבי יוחנן מה בינו לבין המת שנסרח ואין שלדו קיימת א"ל תמן בדין היה אפילו שלדו קיימת יהא טהור ולמה אמרו טמא מפני כבודו ברם הכא וולד הוא אי זהו שפיר מרוקם שאמרו כלש תחילת ברייתו דומה לרשון אין בודקין אותו במים מפני שהן עזין ועוכרין אותו אלא בשמן מפני שהוא מתון ומזגזג ואין בודקין אותו אלא בחמה תני אבא שאול אומר מטיבורו אדם נוצר ומשלח שרשין מיכן ומיכן תני רואין שתי עיניו כמין שתי טיפין של זבוב שני נקובי חוטמו כמין שתי טיפין של זבוב פיו פתוח כשעורה רואין שתי ידיו כמין שתי טיפין של זבוב טיבורו כמין טיפה של זבוב גוייתו כטיפה של זבוב ואם היתה נקיבה גויתה מתוח כשערה ותני רבי יונתן אומר רואין שתי זרועותיו כמין שני חטין של זהורית ושאר כל איבריו כמין גולם מצומתים ופיתוח ידים ורגלים אין לו אדיין ועליו הוא מפורש בקבלה גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם רב יהודה שאל לשמואל בגין דאנא חכים מיחמי סימני שפיר א"ל רישיה דרישך יכווה ברותחין ואתה לא תיכוה אפילו בפושרין רבי חייה בשם רבי יוחנן אילין נשייא דאמרן שבלוליה דבר שבלולה נקובה לית אנן סמכין עליהון רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן נאמנת אשה לומר ילדתי ולא ילדתי ואינה נאמנת לומר דכר הוא נוקבה היא