לדלג לתוכן

תולדות תנאים ואמוראים/ב/ר' ברכיה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ר' ברכיה

[עריכה]

היה מגדולי בעלי אגדה בדור הרביעי.

רבו המובהק היה ר' חלבו ככלאים פ"ט ה"ג-לב. ששאל לר' חלבו, ובשה"ר פ"א פ"ב-א אמר שנה לי ר' חלבו, וב"ר רפע"ח א"ר ברכיה השבתי לר' חלבו - א"ל חנוקה סברת למחנק? אמר בשמו ברכות פ"א ה"א-ה., מגילה פ"ב ה"ד, ב"ר פ"י-ז, דו"ר פ"א-ד, תנחומא אמור-טז. ובירושלמי סוף ברכות ר' ברכיה ור' חלבו ורב אבא בר עולא בשם רב, ובויק"ר פכ"ט-ב ר' ברכיה ור' חלבו בשם רשב"י, ונראה שבשניהם צ"ל ר' ברכיה ר' חלבו.

וכן קיבל מכל גדולי הדור כדמצינו שאמר בשם ר' אבא כיבמות פ"ד הי"א, נדה פ"א ה"ג, תנחומא קדושים-ד.

בשם ר' אבא (בא) בר בינה ירושלמי סוף יומא. בשם ר' אבא בר כהנא שבת ספ"ו, תענית פ"ג ה"ד ה"י, סוטה פ"ג ה"ד, במ"ר פ"ד-כ, תנחומא תצא ח. יח.

בשם ר' אבא האדמוני תנחומא בראשית-ז.

בשם ר' אבדימי דיחפא, ר' איכא רבתי.

בשם ר' אבהו קה"ר פ"ג-ג, ש"ר פכ"ג-א, שהש"ר פ"ג-ח, מדרש תהלים פ"ק-כג.

בשם ר' אבין איש נחום ילקוט בא רמז קצא.

בשם ר' אלעזר בן פדת תנחומא וירא-כה.

בשם ר' אסי ב"ר ספע"ז.

בשם ר' בצלה בצ"ר פי"ב-ח וצ"ל ר' בצלאל כשהש"ר ספ"ג.

בשם ר' חייא בר אבא תנחומא הישן אחרי, ובתנחומא רש"ב אחרי-ד איתא בטעות א"ר יודן בשם ריב"ל בשם ר' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא וצ"ל ר' יודן בשם ריב"ל, ור' ברכיה בשם רחב"א, וכן אמר בשמו בש"ר רפ"מ, וכן צ"ל באס"ר בפתיחתא-יא.

בשם ר' חייא בר אדא דיפו ש"ר פמ"ג-ג.

בשם ר' חמא בר' חנינא ב"ר פס"ח-יא.

בשם ר' חנינא בר איקא ילקוט תהלים רמז תת"כ, ומד' תהלים פע"ח איתא בטעות ר' ברכיה בר חנינא בר איקא וצ"ל בשםן ר' חנינא בר איקא.

בשם ר' יהודה בר סימון ב"ר פנ"ג-ח. כצ"ל שם.

בשם ריב"ל מגילה פ"ג ה"ד, ר' ברכיה אזל לכנישתא דבית שאן - ואמר בשם ריב"ל.

בשם ר' יהושע בן קרחה תנחומא חקת-כא.

בשם ר' יוחנן תנחומא תזריע ויק"ר פ"ד-ב.

בשם ר' יוסי בר' חנינא קה"ר פ"ה-י.

בשם ר' יעקב בר זבדי ברכות פ"ו ה"ז.

בשם ר' יעקב ברה דבת יעקב שקלים פ"א ה"א, מו"ק פ"א ה"ב מנין לציון מה"ת, ובמע"ש פ"ה ה"א נשתבש הגרסא ושם ר' ברכיה בר יעקב וצ"ל בשם ר' יעקב.

בשם ר' יצחק ב"ר פס"ח-ח, רו"ר פ"ב-כ. ובמ' שמואל ספ"כ איתא בטעות ר' ברכיה בר ר' יצחק וצ"ל בשם ר' יצחק.

בשם ר' ירמיה ויק"ר פכ"ט-ה.

בשם ר' לוי ברכות פ"ט ה"ה, שקלים פ"ב סה"ג, ב"ר פס"ח-יא, תנחומא בא-יז. תזריע-יא, תצא-טו.

בשם ר' סימון קה"ר פ"י-יד, ויק"ר פכ"ד-ג תנחומא הישן קדושים.

בשם ר' שמואל בר אמי ב"ר פכ"ב-ו.

בשם ר' שמואל ששמע מן ר' בא יבמות פ"ד הי"א.

בשם ר' שמואל בר נחמן בכורים פ"א ה"ג, תנחומא בראשית-יח.

ובב"ר פי"א-ח מחלוקת ר' ברכיה ור' דוסתאי ורשב"ג.

בשם רשב"ל תנחומא תשא-ז.

חבריו מצינו ר' חייא דכפר תחומין כפאה פ"א ה"א-ג:.

ור' תנחום בר פפא כקידושין פ"ג הי"ב, שר"ת בר פפא שלח שאל לר' יוסי - א"ל לר' מנא חתום וחתם ור' ברכיה לא רצה לחתום ואמר לא כן א"ר יעקב בר אחא וכו', ובסה"ד ערך ר' תנחום ב"פ העתיק הירושלמי שלא כהוגן, ור' ביסנא כמעשרות ספ"ה.

האומרים משמו מצינו ר' אריסטו תנחומא תלדות-יט.

ר' יודן בריבי בשמו ויקרא רבה סוף פל"ו. ר' יודן בר חנן בשמו סנהדרין פ"י ה"א-לא.

רבה בר נחמן בשמו שם.

ר' תנחום בר חייא בשמו תנחומא תזריע-יא, ונראה שצ"ל להיפוך.

ר' תנחומא בר חנילאי בשמו תנחומא תזריע-יא.

ור' מנא קראו רבי כיבמות פ"ד הי"א, נדה פ"א ה"ג, מד' תהלים פי"א-ב.

מדרשותיו היקרות נשארו לנו לפלטה בתענית ד. שאמר אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקב"ה השיבה כהוגן - א"ל הקב"ה בתי! את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש, ואני אהיה לך כטל, וביומא עא. אמר הרוצה לנסך יין ע"ג המזבח ימלא גרונם של ת"ח יין, ובסוטה יג: אמר סימן בתוך סימן ואעפ"כ ולא ידע איש את קבורתו. וכן נזכר ברכות נה. שאמר הלום אע"פ שמקצתו מתקיים, כולו אינו מתקיים מנ"ל מיוסף, ובסנהדרין פ"י ה"א-לא. אמר הקב"ה לישראל בני אם ראיתם זכות אבות שמטה - לכו והדבקו בחסד, ובפאה פ"א ה"א ג: אמר אפילו כל העולם כלו אינו שוה לדבר אחד של תורה.

מחייו הפרטים לא מצינו שום דבר ואך זאת מצינו שהיה לו אח בשם ר' שמואל שהיה גדול גם בהלכה, כערלה רפ"ב א"ל ר' יוחנן לגמליאל זוגא נהנין אתון מפקין חלא מן הדמאי, א"ל לא כן א"ר שמואל אחוה דר' ברכיה בשעה שגזרו על הדמאי וכו' (ובברכות פ"ז סה"א איתא בטעות ר' שמעון וצ"ל ר' שמואל).

ומירושלמי הזה הוציא הרז"פ במבוא הירושלמי ערך ר' ברכיה ששני ר' ברכיה הוי אחד עוד זקן מר' יוחנן, ואחד בדור הרביעי, ובמחילה שאין שום ראיה מזה והאמת שאך ר' ברכיה אחד הוי ופשט הירושלמי הוא בפשטות שר' יוחנן שאל לגמליאל זוגא (שלא היה מן החכמים המפורסמים כמבואר בערכו) אם הוא מפריש חלה מדמאי ולא בדרך שאלה לידע הדין אך אם הוא עושה כן, והשיב לו "לא" ואח"כ הוא מסתמא דגמרא כן הוא ר' שמואל אחוי "דר"ב" ולא שגמליאל זוגא השיב כן לר"י וזה ברור.

ומצינו שהיה לו בת והיא ילדה בן בשם ר' חייא כב"ר פ"ט-ח ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה.