שרי האלף/תנ"ך והתרגומים
|
שרי האלף
|
תנ"ך והתרגומים
[עריכה]תנ״ך על כל ההוצאות, ראה בן־יעקב, אוצר הספרים, עמ׳ 629, מספר 238 והלאה, ופרידברג, בית עקד ספרים, הוצאה שניה, עמ׳ 1073, מספר 615 והלאה.
תורה נביאים וכתובים כתב יד לנינגרד B 19 A. כתב היד השלם הקדום ביותר של המקרא. מבוא מאת ד. ש. לוינגר. ירושלים תשל״א, 4°, מהד׳ פקסימילית. ג׳ כרכים.
כתב יד קאהיר מבית הכנסת בעבאסיה. כתה״י העברי הקדום ביותר שהגיע אלינו. נכתב בשנת 895 ע״י משה בן אשר. מהדורה פקסימילית. דברי מבוא מאת הנ״ל, ירושלים, תשל״א, 4°. ב׳ כרכים.
תורה נביאים וכתובים מדויקים היטב על פי הניקוד, הטעמים והמסורה של אהרן בן משה בן אשר בכתב יד לנינגרד, בידי אהרן דותן. תל־אביב [תשל״ג], 8°.
"זה המחזור מקרא שלם נכתב ונגמר בנקודות ובמסורות ומוגה יפה במדינת מצרים ונשלם בחדש סיון שלשנת ארבעת אלפים ושבע מאות ושבעים שנה לבריאת עולם" (ראשית הכתובת שבעמוד הראשון של כתב היד). — זהו דפוס של כת״י לנינגרד הנ״ל.
תנ״ך [כתובים]. כתב יד ברלין 680 .Or. Q — כתב יד ניו יורק 510 JTS. מכתבי היד המקראיים הקדומים ביותר שהגיעו לידינו מיוחד בנוסחו, מסורתו וניקודו שהם בבליים עתיקים. דברי מבוא מאת ישראל ייבין. ירושלים תשל״ג, 4°, מהד׳ פקסימילית.
אוסף קטעי הגניזה של המקרא בניקוד ובמסורה בבלית, בתוספת קטעים אחרים של מקרא בניקוד ובמסורה בבליים, בלווית תיאור כתבי היד, תוכנם ומפתחות, בעריכת ישראל ייבין. ירושלים תשל״ג, 4°, מהד׳ פקסימילית. ד׳ כרכים.
ועיין .P. Kahle, Die Hebräischen Bibelhandschriften aus Babylonien Giessen, 1928.
מתוך: שרי האלף/תנ"ך והתרגומים/1 (עריכה)
1.
[עריכה]תרגום אונקלוס על התורה, בחומשים שלפנינו.
אוהב גר, חילופי נוסחאות והגהות בתרגום אונקלוס על פי ספרים עתיקים וכתבי־היד ע״י ר' שמואל דוד לוצאטו, וינה, תק״צ; ובהוספות ותקונים, קראקא, תרנ״ה.
התרגום על־פי הוצאת סביוניטה שי״ח, עם מבוא והערות ר״א ברלינר, ברלין, תרמ״ד.
המסורה של תרגום אונקלוס מכ״י הגניזה מקאהיר, ע״י יוסף הלוי פאעור — סיני, כרך ס, תשכ״ז, עמ׳ יז–כז.
[ביאורים, הערות ומחקרים בתרגום אונקלוס נדפסו בספרים אלו: דברי יאיר, מר׳ יאיר בר׳ משה ציון, דיהרנפורט, תצ״ט; חומרי מתניתא, מר׳ גדליה ליפשיץ, ברלין, תקמ״ד; קורות לשוננו הקדושה, מר׳ שלמה בלאג, הנובר, תקפ״ו; מיני תרגימא, מר׳ ישעיה פיק־ברלין, ברסלא, תקצ״א, ווילנא, תקצ״ו; קונטרס אגרת בקרת, מר׳ צבי הירש חיות, בספרו עטרת צבי, זאלקווא, ת״ר־תר״ה (ובפני עצמו, עם הוספות והערות מר׳ יעקב בריל, פרסבורג, תרי״ג), וקונטרס אמרי בינה בספרו שו״ת מהר״ץ, זאלקווא, תר״ט־תר״י; [=כל ספרי מהר״ץ חיות, ירושלים, תשי״ח, כרך ב]; עוטה אור, מר׳ בן־ציון יהודה ברקוביץ, ווילנא, תר״ג, ובספריו: לחם ושמלה, שם, תר״י־תרט״ו, חליפות שמלות, שם, תרל״ד; אבני ציון, שם, תרל״ז; קונטרס שפת חכמים, מר״א ילינק בקובץ דברים עתיקים מרי״א בן־יעקב, ח״ב, לייפציג, תר״ו; גר צדק, מר׳ אליהו בן אמוזג, ליוורנו תרי״ח; נתינה לגר, מר׳ נתן אדלר (מלונדון), בחומש ווילנא (ראם), תרל״ד; שדה ארם, מר״י רייפמן ברלין, תרל״ה, וספרו דרכי המתרגמים הארמים בביאוריהם, פטרבורג, תרנ״ב; בן־יאיר, מר׳ חיים מאיר מזרחי, אזמיר, תרל״ז; באורי אונקלוס, מר׳ שמשון ברוך שפטל, מינכן, תרמ״ח; זבד טוב, מר׳ זאב פופרש, פרמישלא, תרנ״ה; תרגם אברהם, מר׳ אברהם בן הגר״א, ירושלים, תרנ״ו; תוספת מלואים, מר׳ יהודה בעהאק, ווילנא, תרנ״ט; ינחנו, מר׳ יוחנן אייזנברג, ווארשא־זיטאמיר, תר״ס־ס״ב; אמרי דעת, מר׳ שמואל וואלדברג, קראקא, תרס״ד, ובספרו כתבי שמואל, שם, תרס״ז; נפש הגר, מר׳ מרדכי לוונשטיין (עד סוף במדבר), פיעטרקוב־בילגוריי, תרס״ח־תר״ע; מיני תרגימא, לר׳ זכריה ישעיה יוללס, בספרו התורה והחכמה, ווילנא, תרע״ג, עמ׳ 135־153. תרגומנא, מר׳ דוד גאלאמב (עד במדבר), ברלין־ווארשה, תרצ״ב־צ״ח; אור התרגום, מר׳ שלמה אהרן וורטהיימר, ירושלים, תרצ״ה; אוצר התרגום, קונקורדנציא לתרגום אונקלוס, מרח״י קוסובסקי, ירושלים, ת״ש; ההלכות שבאונקלוס, מר״פ חורגין, ב״חורב״, כרך ט׳, חוברת י״ז, ובספרו תרגום כתובים, ניו־יורק, תש״ה. מרפא לשון, פירוש לתרגום אונקלוס ודקדוקו לר׳ יחיא קרח, בתוך כתר תורה (תאג׳) לרב סעדיה גאון, ירושלים, תשי״ט. ועיין מחלקה ב׳, מספר 78 (מסורת התרגום), ומספר 132 (פתשגן הנקרא יאר)].
כתבי הקדש בארמית. על יסוד כתבי יד ומפרשים עתיקים, ערוכים בידי אלכסנדר שפרבר, כרך א: תרגום אונקלוס לתורה, ליידן 1959. 8°. כרך ב: תרגום יונתן לנביאים ראשונים. שם, 1959. 8°. כרך ג: לנביאים אחרונים. שם, 1962. 8°. כרך ד, א: תרגום לכתובים (דברי הימים, רות, שיר השירים, איכה, קהלת, אסתר), שם, 1968. 8°. כרך ד, ב: The Targum and the Hebrew Bible שם, 1973. 8°.
מהדורה פקסימילית של התרגום לנביאים ראשונים ואחרונים ע״י הנ״ל. קופנהגן, 1956. 2°.
[על כרך א עיין מ. צ. קדרי, קרית ספר, כרך לו, תשכ״א, עמ׳ 50־54. על כרך ד, א עיין: אברהם רוזנטל, תרביץ, שנה לח, תשכ״ט, עמ׳ 400־408. בכ״ח כרכי חומש תורה שלמה לר״מ כשר, ישנם ביאורים והערות על שלשת התרגומים, ובמילואים לכרך י״ז, עמ׳ שיג־שלג, מאמר מיוחד על כל התרגומים].
תרגומי התורה ח״א (כרך כד מחומש תורה שלמה) ירושלים תשל״ד, דיון מקיף על התרגומים אונקלוס, יונתן, ירושלמי הנדפס והתרגום ירושלמי השלם כתב־יד רומי, עם כמה מאות דוגמאות. לר״מ כשר.
מתוך: שרי האלף/תנ"ך והתרגומים/2 (עריכה)