שרי האלף/מחלקה שניה/מדור ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שרי האלף
טרום מחלקה: תנ"ך והתרגומים
מחלקה ראשונה: מדור א. מדרשי תנאים והתלמודים שלימות: 0%מדור ב. מדרשים שלימות: 0%מדור ג. מדרשים קטנים, פרקים וקטעים שלימות: 0%
מחלקה שניה: מדור א. מפרשי התורה שלימות: 100%מדור ב. ליקוטים וקטעים שלימות: 100%
מחלקה שלישית: מדור א. מפרשי נביאים וכתובים שלימות: 0%מדור ב. ליקוטים וקטעים שלימות: 0%
מחלקה רביעית: מדור א. מבואות כללים ובאורי מילים להתלמודים שלימות: 0%מדור ב. מפרשי המשנה, תוספתא, בבלי וירושלמי שלימות: 0%
מחלקה חמישית: מדור א. שאלות ותשובות הגאונים שלימות: 100% מדור ב. שאלות ותשובות הראשונים שלימות: 75%
מחלקה שישית: ספרי הפוסקים שלימות: 25%מחלקה שביעית: חיבורים במקצעות שונים שלימות: 25%ראה גם: שרי האלף השלם



אבן בחן[עריכה]

ר' מנחם בר' שלמה.

סודות ושרשי הלשון והמקרא.

  • לקוטים י"ל ע"י ב. ז. בכר, על התורה ב"אוצר הספרות" לש. גרבר, שנה ה' עמ' 263-257; וביאורי מקראות נביאים וכתובים ב"הגרן" לש. א. הורודצקי, ספר ד' (ברדיטשוב, תרס"ג), עמ' 38-58. [קטעים גם ב"קבץ על יד" מאת י. ל. דוקס, עסלינגן, תר"ו. ועיין המזכיר, כרך י"ז, 1877, עמ' 38-41, 131-134].

השווה מדרש שכל טוב (לעיל מדור א').

2

אגרת ר' משה הנרבוני[עריכה]

לבאר דברי הראב"ע על הפסוק: ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה (שמות ל"ג י"ב), וביאור בדרך פילוסופיה וקבלה על סוד שעור קומה, ב"כוכבי יצחק", מחברת ל' (וינה, 1864), עמ' 25 ואילך.

3.

אגרת התשובה[עריכה]

מר' יצחק אבן לטיף.

מפני מה נאמר ושמי ה' לא נודעתי להם ולא אמר ובשמי, כמו שאמר ובשמו תשבע.

ראה מחלקה ז' מס' 41.

4.

באור מעשה בראשית[עריכה]

בדרך קבלה, מיסוד הרמב"ן.

  • י"ל ע"י ג. שלום, ב"קרית ספר", שנה ו' (תרפ"ט), עמ' 415 ואילך.

5.

באור הסודות של הראב"ע על התורה[עריכה]

ר' יוסף בר' אבא מארי אבן כספי.

  • י"ל ע"י יצחק לאסט בס' עשרה כלי כסף. פרסבורג, תרס"ג, ירושלים, תש"ל °8.

[ועיין על זה רי"ל פליישר ב"אוצר החיים" לרח"י עהרנרייך, ספר י"ב (תרצ"ו), עמ' 10-12, ונפתלי בן-מנחם, מגנזי ישראל בוואטיקאן, ירושלים תשי"ד, עמ' 61-58].

6.

הלכות על סדר הפרשיות[עריכה]

לאחד מן הראשונים.

  • י"ל ע"י ש"ז שכטר בספר היובל לדוד צבי לכבוד ר"ד הופמן (ברלין תרע"ד), החלק העברי, עמ' 261-266.

[עיין: ש. אסף, 2תקופת הגאונים וספורתה, ירושלים תשט"ו, עמ' קסג-קסד;

וראה להלן, מס' 7].

7

הלכות דרב אבא[עריכה]

(תלמיד ר' יהודאי גאון).

  • קטעים מכ"י בתפרסמו ע"י רי"נ אפשטיין בתוך: מדעי היהדות, ספר ב', ירושלים, תרפ"ז, עמ' 161-149 (ובהוצאה מיוחדת).

[במבוא מוכיח אפשטיין שהקטעים הנ"ל והקטעים מ"הלכרת על סדר הפרשיות" שהוציא שכטר, הם נוסחאות שונות של ספר אחד, אלא "שקטעו של שכטר הוא עיבוד ארצישראלי של הלכות דרב אבא", ומשער שהן הן הלכות פסוקות דרב אבא על סדר פרשיות התורה].

8.

חידושים[עריכה]

מר' ישעיה דטראני האחרון (ריא"ז).

על פירש"י שעל התורה.

  • ב"אוצר טוב" לברלינר והופמן, לשנת תרמ"ה-מ"ו.

9

חמאת החמדה[עריכה]

לר' שת הרופא בר' יפת מארם צובה.

ילקוט מדרשים ופירושים על התורה.

  • לקוטים על פ' בראשית-וירא הדפיס רש"א וורטהיימר ב"גנזי ירושלים", ח"ג, ירושלים, תרס"ב.
  • וליקוטים על ספר בראשית ושמות (עד פ' משפטים כ"ב, א') נדפסו בי"ז כרכי חומש תורה שלמה.

[מאמר על כת"י סמינר פרסם רב"מ לוין בירחון הירדן, שנה ששית, ניו-יורק, תרפ"ה, חוב' ד-ה, עמ' נז-סב, וחוב' ו-ז, עמ' עה-פ, ובהוצאה מיוחדת, ירושלים תרצ"ג].

10.

ילקוט ר' שמואל בן ר' נסים מסנות[עריכה]

על פסוקים הראשונים מפ' בראשית.

  • י"ל ע"י ר"ש בובר בספר היובל זכרון לאברהם אליהו הרכבי (פטרבורג, תרס"ט), עמ' 402-391.

[ב"תורה שלמה", ח"א, מהדורה שניה ושלישית, בהוספות ומלואים מובאים הרבה מאמרים ממנו].

השווה מדור א' מס' 59. מדרש בראשית זוטא.

11

ילקוט אלביחאני[עריכה]

מדרשים ופירושים על התורה לר' יעקב מנציר אלביחאני מתימן (המאה השניה לאלף הששי).

(כת"י סמינר בניו-יורק).

12

ילקוט אלוגיז אלמג'ני[עריכה]

(הקיצור המספיק),

לר' דוד אלליואני מתימן.

(כ"י בריטיש מוזיאום).

13

ילקוט קורדיסטן[עריכה]

ליקוטי מדרשים ופירושים עה"ת

(כ"י סמינר ניו-יורק).

14.

ילקוט רושיינא[עריכה]

לר' שמואל (חיברו בשנת ד"א תתפ"ד ונעתק בתורקיא בשנת ה"א קל"ז).

ליקוט מתלמוד ומדרשים כעין ה"ילקוט שמעוני" (כת"י סמינר בניו-יורק).

  • ליקוטים ממנו נדפסו בכרכי תורה שלמה לספר שמות.

על הכת"י של ילקוט רושיינא עי' מאמרו של ב. וויינריב, בספר היובל לשנת הע"ה של Jewish Quarterly Review פילדלפיא, 1967, עמ' 528-543 (א. ה.).

15.

לקוטים מפירוש הראב"ד[עריכה]

על פרשילת אחרי ונשא, בס' עשרה מאורות הגדולים מאת חי"א לבית גד.

  • יוהניסבורג, תשי"ג, °4.

16

לקוטים[עריכה]

מפירוש ר' אברהם בן הרמב"ם על בראשית ושמות.

  • י"ל ע"י ש. אפנשטין (בערבית עם תרגום עברי), בספר היובל לדוד צבי הופמן, (ברלין, תרע"ד), החלק העברי, עמ' 130-140 (ובהוצאה מיוחדת).

השווה פירוש רבינו אברהם בן הרמב"ם (לעיל מדור א', מס' 99).

17

לקוטים[עריכה]

מפירוש התורה לר' אליעזר ב"ר יואל הלוי.

  • ע"י אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, ירושלים תרצ"ח, עמ' 133-130.

18.

לקוטים[עריכה]

מפירוש התורה ברמזים וגימטריאות מר' אלעזר בר' יהודה מגרמיזא (הרקח).

  • בס' נחל קדומים לר' חי"ד אזולאי, בחומש תורה אור, ליוורנו, תקנ"ה-נ"ז.
    • צפת, תקצ"ב-צ"ג.
    • לבוב, תרל"ד.
    • בחומש עם התאג', ירושלים, תשי"ט-כ'.
    • שם, תש"ל.
  • ובתנ"ך עם פירושו חומת אנ"ך, פיסא, תקס"ג-ס"ד.
  • ובפ"ע: לבוב תרל"ט.
  • שם, תרמ"ט.
  • ווארשא, תרמ"ט.
  • וינה, תר"ן.
  • שם, תרע"ג.
  • דפוס-צילום [ירשולים], תשכ"ח.
  • על התורה ומגילת אסתר, מלוקט מספרים שונים ע"י חיים יוסף איסר גד, לונדון, תשי"ט.
  • ועל פ' בא (מכת"י נושן שהי' בידי החיד"א), ע"י מנשה רפאל (מנפרד) ליהמן - סיני, כרד עא, תשל"ב, עמ' ו-כ.

19

לקוטים מפירוש הרא"ש על התורה[עריכה]

בס' עשרה מאורות הגדולים מאת חי"א לבית גד. יוהניסבורג, תשי"ג, °4.

השווה הדר זקנים.

20.

לקוטים מפירוש התורה[עריכה]

מר' חננאל בר' חושיאל.

  • ע"י שי"ר ב"בכורי העתים" לשנת תקצ"ב, ובספרו תולדות, ווארשא, תרע"ג.
  • וע"י ר"א ברלינר ב"מגדל חננאל", ברלין, תרל"ו.

פירושי רבינו חננאל על התורה. ביאורים ומראי מקומות מאת חיים דוב שעוועל. ירושלים (תשל"ב). °8.

"הוספתי עליהם מן הערוך ומן רבינו בחיי (שנעלם מאת החכם הנ"ל = שי"ר) וגם מן הרמב"ן ומן התוספות" (מבוא).

השווה שלשה מאורות הגדולים (מדור זה, מס' 62) [וראה מאמרו של א. אפטוביצר: נוסחאות שונות מפירושי רבינו חננאל, ב"הצופה לחכמת ישראל". שנה ז' (בודפשט, תרפ"ג) עמ' 94-88].

21.

לקוטים מפירוש ר' יהודה בר' שמואל אבן בלעם.[עריכה]

  • על ס' ויקרא, ע"י ש. א. פוזננסקי ב-IV ,ZfHB 17-22.
  • ועל ס' במדבר ודברים ע"י.י ש. פוכס בספרו:

Studien uber Abu Zakaria Jachja (R. Jahuda) Tbn Bal'am Berlin, 1893.

22.

לקוטים מפירוש ר' יהודה בר' משה מוסקוני[עריכה]

  • לפרשיית יתרו, תרומה וכי תשא, ב"אוצר טוב" לברלינר והופמן, לשנת תרל"ז-ל"ח.
  • ועל פ' בראשית - אוצר יהודי ספרד ב, עמ' 58-54.

22.*

לקוטים מפירוש התורה[עריכה]

מרבינו אפרים ור' שלמה [אנשלמה] אסתרוק.

  • בס' נחל קדומים לרחי"ד אזולאי. בחומש תורה אור, ליוורנו תקנ"ה-נ"ז.
    • צפת תקצ"ב-צ"ג.
    • לבוב תרל"ד.
  • ובפ"ע: לבוב תרל"ט.
    • ווארשא תרמ"ט.
  • דפוס-צילום, [ירושלים] תשכ"ח. °8.

השווה מדור א', מס' 108-107.

23.

לקוטים מפירוש על התורה[עריכה]

מר' יוסף בר' חיים יעבץ. בס' חמשה מאורות הגדולים מאת חי"א לבית גד, יוהניסבורג, תשי"ג.

וראה להלן מס' 57.

23.*

לקוטים מפירוש התורה[עריכה]

לר' יוסף נחמיאש.

  • בס' חמשה מאורות הגדולים הנ"ל.

24

לקוטים מפירוש התורה[עריכה]

מר' יוסף קמחי.

  • בס' חמשה מאורות הגדולים הנ"ל.

25.

לקוטים מפירוש על תנ"ך[עריכה]

מר' יוסף בר' שמעון קרא.

  • בקובץ "נטעי נאמנים" (ברסלא, תר"ז), דף א'-ט"ז.
  • ועל בראשית ושמות, שמואל, מלכים וירמיה, ב"פרשנדתא" לגייגר (לייפציג, תרט"ז), עמ' 33-21.
  • ועל בראשית-דברים, ב"פליטת סופרים" לברלינר (מאינץ, תרל"ב), עמ' 25-21 ועמ' 49.
  • ועם הוספות, בספר חמשה מאורות הגדולים הנ" ל.

[עי' פוזננסקי, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, עמ' xxv. ועי' עוד ערוגת הבשם מר' אברהם ב"ר עזריאל (הוצ' אורבך), חלק א', ירושלים, תרצ"ט, עמ' 221, הערה 91, ודוד רוזן בהקדמתו לפירוש הרשב"ם על התורה, עמ' XXII סי' ח'].

26

לקוטים מפירוש מהר"ם מרוטנברג, על התורה[עריכה]

  • בס' עשרה מאורות הגדולים הנ"ל.

[השווה טעמי מסורת המקרא (מחלקה זו מדור א')].

28

לקוטים מפירוש על התורה[עריכה]

מר' מיימון בר' יוסף הדיין (אבי הרמב"ם).

ב-J.Q.R. סדרה ישנה כרך 2 (1890), עמ' [137-143].

28.

לקוטים מפירוש על תנ"ך[עריכה]

מר' משה בן שמואל הכהן אבן גיקטיליה.

  • על בראשית-במדבר, יהושע, שמואל, ישעיה, ירמיה, יחזקאל, תרי עשר, תהלים, איוב, קהלת, דניאל, אספם ש. א. פוזננסקי בספרו:

Moses b. Samuel Hakohen Ibn Chiquitilla לייפציג, 1895, עמ' 95-117.

השווה פירוש על תהלים.

29

לקוטים מפירוש התורה[עריכה]

מר' משה הדרשן.

דברים המובאים בשמו בספרים נדפסים ובכ"י.

  • אספם ר"א עפשטין בספרו: ר' משה הדרשן מנרבונה, וינה, תרנ"א.
  • ובתוך: כתבי ר' אברהם עפשטין, כרך ראשון, ירושלים, תש"י עמ' רי"ג-רמ"ד.

30.

לקוטים מפירוש התורה לר' נתנאל[עריכה]

(תלמיד ר' יחיאל מפאריס).

פרסם רש"ז שכטר ב-Semitic Studies לזכרון אלכסנדר קאהוט ברלין, 1897, עמ' 485-494.

31.

לקוטים מר' עובדיה בר' שמואל הספרדי[עריכה]

(רבו של ר' יוסף בכור שור).

  • על בראשית ושמות ב"פרשנדתא" לגייגר (לייפציג, תרט"ז), עמ' 39 ואילך.

31*

לקוטים מפירוש על התורה לר' עמנואל בר' שלמה הרומי[עריכה]

  • בתוך:

Mcrx, Archiv fur wissenschaftliche Erforschung des Alten Testa ment, 1, 1867-69

  • ועל בראשית א ע"י ,M. F. Tocci רומא, 1963.

32.

לקוטים[עריכה]

מפירושו של ר' שלמה בן יעיש הבחור מעיר ואד אל חג'ארה. על הראב"ע על התורה (לפרשיות תולדות, ויצא, וישלח).

  • נדפסו על-פי כת"י ע"י נפתלי בן-מנחם בספרו מגנזי ישראל בוואטיקאן, ירושלים, תשי"ד, עמ' 41-50.

33

לקוטים מפירוש הרשב"א על התורה[עריכה]

  • בס' עשרה מאורות הגדולים מאת חי"א לבית גד. יוהניסבורג, תשי"ג, עמ' י'-י"ח.

פירושי רבינו שלמה בן אדרת (הרשב"א) ורבינו דוד ב"ר יוסף קמחי (הרד"ק) על חמשה חומשי תורה. נסדרו ויצאו לאור על-ידי חיים יוסף איסר גד. לונדון תשכ"ב. °4. ליקוט מספריהם: שו"ת הרשב"א, רבנו בחיי, פירושי רד"ק לשאר ספרי המקרא, ועוד.

34.

לקוטים מפירוש התורה מר' שמואל בן חפני.[עריכה]

  • י"ל ע"י רא"א הרכבי (בערבית ובתרגום עברי) ב"אוצר טוב" לברלינר והופמן (תרל"ט), עמ' 64-55.

קטע מפירושו לבמדבר פ' כ"א (מפסוק ל"ב עד סוף הפרשה), עם תרגום עברי ע"י י. חוטר, ב"גנזי קדם" לרב"מ לוין, ספר ששי (ירושלים, תש"ד), עמ' 36-39. מפירושי רב שמואל בן חפני לפרשת וישב, עם הערות מאת אהרן גרינבוים - ספר הזכרון לר' יחיאל יעקב וינברג, ירושלים תש"ל, עמ' רנז-רפג.

שרידים בכתבי-יד, מפירושו על התורה, מאת הנ"ל בתוך: ספר היובל לכבוד הרב ד"ר אליהו יונג, ניו-יורק תשכ"ב, עמ' רט"ו-רל"ט.

קטעים על הפרשיות וישלח, וישב, מקץ, ויחי, שמות, יתרו, במדבר, בהעלתך, חוקת, בלק, ראה, האזינו, בערבית ובתרגום עברי. ועיין על זה משה צוקר, לפתרון בעית ל"ב מדות ומשנת רבי אליעזר, עמ' ט, הערה 46. עוד לקוטים ע"י ש. א. פוזננסקי ZfHB 2, 1897, 55-60.

ועי' שם, עמ' 156, הערה אחרונה, וב"מונאטסשריפט", 49, 1905, עמ' 375.

השווה פירוש על פ' מקץ ויגש ויחי מר' שמואל בן חפני (לעיל, מדור א, מס' 124 והערה למס' 151).

34*

לקוטים מפירוש ר' שלמה ב"ר מאיר[עריכה]

(אחי הרשב"ם ור"ת).

על שמות, משלי, איוב ושה"ש ע"י דוד קויפמאן, Magazin, 1886, עמ' 152-160.

ועיין אורבך, בעלי התוספות, עמ' 54.

35.

לקוטים מפירוש התורה[עריכה]

לאחד מתלמידי ר' יהודה החסיד.

  • ב"כרם חמד", ז' (תר"ג), עמ' 71-68).

36.

לקוטים משלשה כתבי יד עה"ת[עריכה]

(בספרית פאריס), על פרשיות וישב, מקץ, ויגש, ויחי, אמרי שפר לר"י חלאוה, פי' עה"ת לר' יהודה כלץ, פי' עה"ת לר' יהודה עוזיאל. נדפסו בחומש תורה שלמה, פרשיות הנ"ל, כרך ז'-ח'.

37.

לקוטי פירוש רבינו סעדיה גאון[עריכה]

על התורה ועל נ"ך, [יהושע, שמואל-א, ירמיה, מגלת אסתר, תהלים, משלי]. חלקי שני. ופירוש על ברייתא דשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם, ואגרת המוסר מרבינו סעדיה גאון לבני ספרד... לקטתי והוצאתי לאור... חיים יוסף איסר.... גד, לונדון תש"ך. °8. בראשם: תרגום "תפסיר" לבראשית א-כד. – פי' ברייתא די"ג מדות, עפ"י הוצ' עהרענרייך. הוצ' שני', שם [תשכ"ו]. חלק שלישי, על התורה וקהלת, שם, תשכ"ג, °8.

37.*

לקוטים[עריכה]

על ס' בראשית, שמות, ויקרא בשם רב סעדיה גאון, רבנו גרשם מאור הגולה, רבנו חננאל, ר' יוסף קרא, ראב"ע, ר' משה מפאריש ור' יצחק קארו, נתפרסמו ע"י ר"מ לאנדסברג ב"מונאטסשריפט", שנה י"ד (1865), עמ' 380-389 [ועיין שם, שנה י"ג (1864), עמ' 224-217. על הלקוטים של ר' משה מפאריש, עי' ש. א. פוזננסקי, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, ווארשא תרע"ג, עמ' LXXVI-LXXV].

38.

מאמר על פנימיות התורה[עריכה]

מיוחס להרמב"ן.

  • י"ל ע"י ג. שלום ב"קרית ספר", שנה ו' (ירושלים, תרפ"ט), עמ' 410 ואילך.
  • ועם מבוא מאת חיים דוב שעוועל, בתוך: כתבי רבינו משה בן נחמן, כרך שני, ירושלים תשכ"ד. °8.

[עיין: אפרים גוטליב, בירורים בכתבי ר' יוסף ג'יקטילה - תרביץ, שנה לט, תש"ל, עמ' 98-87].

39.

מאמר ישרצו המים[עריכה]

מר' יצחק בר' שלמה הישראלי.

תשובה בכוונת התורה בפסוק ההוא בדרך הקבלה והמחקר.

  • בקובץ "התחיה", מאת ש. זקש, חוב' א' '(ברלין, תר"י).
  • וב"ליטראטירבלאט ד. אורינטס" (1850), עמ' 166.

[עיין מאמר הרוח והנפש להנ"ל ב"הכרמל", אייר, תרל"ב, עמ' 405-400].

40.

מאמר כתר ארם צובה[עריכה]

שנקד ונמסר ע"י ר' אהרן בן אשר, מאת ר' מאיר נחמד, ארם צובה, תרצ"ג, °16.

[ועי' ר"י בן-צבי, "כתר תורה" של בן-אשר שנכתב בארץ ישראל, סיני, כרך מ"ג, חוב' ח' (ניסן-אייר, תשי"ח), עמ' ה'-י"ג; מחקרים בכתר ארם צובה, בעריכת חיים רבין. ירושלים תש"ך °8; אהרן דותן, האמנם ננקד כתר חלב בידי אהרן בן-אשר ? תרביץ, שנה לד, תשכ"ה, עמ' 155-136; כתר ארם צובה, ניקודו וטעמיו מאת ישראל ייבין. ירושלים תשכ"ט. ועיין: מרדכי ברויאר, נוסח הטעמים ב"כתר" לאור ספרו של ישראל ייבין - לשוננו, כרך לה, תשל"א, חוב' א-ב, עמ' 98-85; וחוב' ג-ד, עמ' 191-175].

41

מדרש ר' שמעיה השושני לפרשת תרומה[עריכה]

  • י"ל ע"י ר"א ברלינר ב-MGWJ, כרך י"ג (1864), עמ' 225-231; 259-264.

השווה שלשה מאורות הגדולים (מדור זה, מס' 62).

42

מדרש הביאור[עריכה]

לר' סעדיה אבן דאוד אלדאמרי מתימן. ליקוטי מדרשים ופירושים על סדר פרשיות התורה בעברית, עם קצת ביאורים בערבית (כת"י ירושלים, וחלק ממנו בסמינר בניו-יורק).

  • ליקוטים ממנו על ספר בראשית ושמות וחלק מויקרא נדפסו בכ"ח כרכי חומש תורה שלמה.

43

מדרש החפץ[עריכה]

לר' זכרי' הרופא מתימן (חברי בשנת ה"א ק"צ).

מדרשים ופירושים על סדר פרשיות התורה בעברית, עם קצת באורים בערבית.

  • לקוטים על ספר בראשית ושמות וחלק מויקרא נדפסו בכ"ח כרכי חומש תורה שלמה. מתוך כתב-יד של המחבר, ונמצא גם בהרבה ספריות.

44.

מושב זקנים[עריכה]

פירוש רבותינו בעלי התוס' על התורה (כעין הספר דעת זקנים, הדר זקנים).

  • קטעים ממנו עפ"י כ"י ששון בלונדון, נדפסו בכ"ח כרכי חומש תורה שלמה.
  • ובפעם ראשונה מכת"י ע"י סלימאן בן דוד סלימאן ששון. לונדון, תשי"ט. °4.
  • שינויים עפ"י כת"י פריס לפ' בראשית ולסוף וירא ותחלת חיי שרה, והשלמות למקומות אשר בהם כ"י ששון מטושטש, ע"י יצחק לנגה – המעין, כרך י"ב, גליון ג, ניסן תשל"ב, עמ' 95-75.

[על הפירושים בשם הרא"ש המובאים שם, עיין: יונה עמנואל – המעין, כרך ד, גליון ד, ירושלים תשכ"ד, עמ' 52-50].

54.

ילקוט מעין גנים[עריכה]

לא נודע שם המחבר (חי בתימן במאה השניה לאלף הששי).

מדרשים ופירושים על התורה.

  • ליקוטים על ספר בראשית ושמות ועל חלק ויקרא נדפסו בכ"ח כרכי חומש תורה שלמה. (מתוך כת"י יחידי בעולם שאצל המחבר וכעת בסמינר ניו-יורק).

46.

נמוקי החומש[עריכה]

מר' ישעיה דטראני הראשון (רי"ד).

  • בספר פני דוד מר' חי"ד אזולאי, ליוורנו, תקנ"ב 2°.
  • ובשם פטורי ציצים ע"י ר' זלמן שטערן, בחומש תורת ה' תמימה, וויען 1851 12°.
  • ובספר עשרה מאורות הגדולים מר' חי"א לבית גד, יוהניסבורג, תשי"ג, °4.
  • ובספר ברכה משולשת. על ידי הנ"ל, לונדון, תשי"ט. °8.
  • ועם ביאורים ומראי מקומות מאת חיים דוב שעוועל. ירושלים (תשל"ב). °8.

"עצם כי"ק של רבינו... היה בידי ר' צדקיה בר' אברהם - הוא בעל "שבלי הלקט", והוא הוסיף הוספות על ה"נימוקים"... אח"כ הדפיס החיד"א את כל הכ"י בספרו "פני דוד" בכל פרשה ופרשה בשמו עם קצת הערות. ההוצאה שלפנינו העתקתי מחדש מכ"י [פאריז] אשר בו כתובים ההגהות של בעל "שבלי הלקט", ושבו השתמש הגאון החיד"א" (מבוא).

47.

ילקוט נר השכלים[עריכה]

(סראג' אלעקול), לר' אבו מנצור אלדמארי מתימן (באמצע המאה השניה לאלף הששי).

מדרשים ופירושים על סדר התורה בעברית, עם ביאורים בערבית (כת"י סמינר בניו-יורק).

  • ליקוטים ממנו על ספר בראשית ושמות נדפסו בכ"ג כרכי חומש תורה שלמה
  • [הרבה קטעים מכת"י זה נדפסו ע"י אלכסנדר קאהוט בשם: מנצור אלדומארי, ניו-יורק, חש"ד].

48.

פירוש הפסוק נעשה אדם בצלמנו[עריכה]

(בראשית א', כ"ו), מר' שבתי דונולו.

  • י"ל ע"י א. ילינק, לייפציג, תרי"ד, °8.
  • ובס' גנזי חכמת הקבלה, הוצ' ירושלים, תשכ"ט.
  • קטע חדש ע"י א. שייבר – סיני, כרך ל, תשי"ב, עמ' סב-סד.
  • [נדפס ראשונה בתוך: מלא חפנים לגייגר, ברלין, ת"ר. והוא הקדמת פירושו לס' יצירה בשם: חכמני. עיין זה (מחלקה ז', מס' 190)].

49.

פירוש לפ' בראשית, נח[עריכה]

(ז', ו') על-פי הדקדוק, מר' שמואל [בר' מאיר (רשב"ם)].

  • י"ל על-פי כ"י ע"י ר' יום טוב שטיין בתוך: Jahrbuch

.des Traditionstreuen Rabbiner in der Slovakei, 1923

50.

פירוש לפ' ויחי ושמות[עריכה]

(ג', ב') לא נודע שם המחבר.

  • י"ל על-פי כ"י ה"גניזה" ע"י י. מאן בתוך: HUCA כרך ט"ו (1949) עמ' 497-527.

51.

פירוש לפרשת בשלח[עריכה]

מחכם קדמון (לא נודע שמו).

  • י"ל על-פי כ"י ע"י י. ש. פוכס ב"החוקר", שנה א' (תרנ"א), עמ' 324-317, ושנה ב' (תרנ"ב), עמ' 18-22. [ומובא ב"תורה שלמה" פ' בשלח, בהביאור].

53.

פירוש לפרשת בשלח[עריכה]

  • י"ל על-פי כ"י ע"י מ. פרידלנדר בספר היובל תהלה לדוד לכבוד ר"ד קויפמן, ברסלא, תר"ס, החלק העברי, עמ' 7-1.

53.

פירושים על פסוקים אחדים[עריכה]

מר' יצחק הגר (ספר בראשית), ר' יצחק קרא (ספר בראשית), ר' משה מפאריש (בראשית ושמות), ר' גבריאל (ויקרא, במדבר, שמואל ומלכים) ור' שלמה אבן גבירול (על הפסוק וארא אל אברהם וגו'), ב"פליטת סופרים" מר"א ברלינר (מאינץ, תרל"ב), עמ' 25 ואילך.

השווה מדור זה, מס' 37*.

54.

פשר דבר[עריכה]

ראה פתרון תשעים מלות בודדות בתנ"ך.

55.

פתרון תשעים מלות בודדות בתנ"ך[עריכה]

לרב סעדיה גאון.

  • י"ל עם הערות ע"י י. ל. דוקס ב-

,Zeitschrift fur die Kunde des Morgenlande שנה ה' (1844), עמ' 136-115;

  • שנית ע"י הנ"ל ב- Beitrage zur Ge

schichte der altesten Auslegung ח"ב (שטוטגרט, 1844), עמ' 100-115.

  • וע"י דרנבורג ב-Wissenschaftliche Zeitschrift,

של גייגר שנהה', עמ' 324-317;

  • וע"י י. א. בן-יעקב ב"מלא חפנים" לגייגר, ברלין, ת"ר ובקובץ "דברים עתיקים", ליפסיאה, תר"ד. °8.
  • ובשם פשר דבר, עם הערות ע"י ר"ש בובר ב"אוצר הספרות" לש. א. גראבר, שנה א', עמ' 52-33 (ובהוצאה מיוחדת).
  • ובשם: באור תשעים מלות בודדות, עם פירושו הארוך לפרשת בראשית על-פי כ"יע"י רש"א וורטהיימר, ירושלים, תרצ"א, °8.
  • ובשם: כתאב אלסבעין לפטיה, עם מבוא והערות ע"י נ. אלוני, ירושלים, תשט"ז (הוצאה מיוחדת מספר הזכרון לגולדציהר).
  • שני קטעים נוספים מהנוסח המקורי של "שבעים מלים בודדות" ע"י נ. אלוני, סיני, כרך לז, תשט"ו, עמ' רמה-רס.
  • הקדמת רס"ג לספרו "שבעים המלים הבודדות" בתרגום עברי ובצרוף הערות ומבוא מאת נחמיה אלוני, בתוך: ספר זיידל (פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל, ספר יא), ירושלים תשכ"ב, עמ' 252-233.

[על המהדורה ב"מלא חפנים" ראה אוצר הספרים לבן-יעקב, עמ' 329, מס' 1237. וראה מאמרו של ב. קלאר: "הנוסח המקורי של פתרון שבעים מלות בודדות" בקובץ רב סעדיה גאון מרי"ל פישמן-מימון, ירושלים, תש"ג, עמ' רע"ה-ר"צ [= מחקרים ועיונים, תל-אביב, תשי"ד, עמ' 275-259].

ועיין עוד ש. קרויס במאסף Saadya Studies בעריכת י. רוזנטאל, מנשסתר, 1943, עמ' 77-47].

56.

קטעים מדברי רב סעדיה גאון[עריכה]

או המיוחסים לו אצל הפרשנים בצרפת הצפונית, על בראשית, שמות, דברים, ישעיה, משלי, איוב, איכה.

  • לוקטו ע"י ש. א. פוזננסקי ב- R.E.Jכרך ע"ב (1921), עמ' 134-113.
  • ושנית בקובץ רב סעדיה גאון מרי"ל פישמן-מימון (ירושלים, תש"ג), עמ' רצ"א-ש"ט.

57.

ספר ר"י יעבץ על התורה[עריכה]

  • מלוקט ע"י חיים יוסף איסר גד. ירושלים תשכ"ו. °8.

וראה לעיל, מס' 23.

58.

רמזי התורה לר' יואל[עריכה]

רמזים, גימטריאות ופירושים עה"ת.

(כת"י בסמינר בניו-יורק).

  • לקוטים ממנו נדפסו בכ"ח כרכי חומש תורה שלמה.

59.

רשימה מהאותיות הגדולות והקטנות שבמקרא[עריכה]

מהגניזה הקאהירית, מאת יוסף פאעור הלוי, בתוך: Proceedings of the American Acad .emy for Jewish Research, XXXV, 1967

60.

שו"ת מר' משה בר' שם טוב דילאיון.[עריכה]

על ענין הדודאים שנתנה רחל ללאה, קבורת רחל, קניית הבכורה, אהבת יצחק לעשו, יעקב ועשו, מיתת יוסף (ובתוכו ביאור מעשה יעקב בצאן לבן) וענין אליהו שעלה לשמים בסערה.

  • י"ל על-פי כ"י עם מבוא והערות ע"י י. תשבי ב"קבץ על די", סדרה חדשה, ספר ה' (ט"ו), ירושלים, תשי"א, עמ' ט"ו-ל"ח.

61.

שאלות עתיקות בתנ"ך[עריכה]

(בחרוזים).

לא נודע שם המחבר.

  • י"ל על-פי כ"י ע"י ש"ז שכטר ב-J.Q.R, סדרה ישנה, כרך י"ג (1901), עמ' 374-345.
  • ועם מבוא והערות מאת ד. כהנא, ב"הגרן" להורודצקי, כרך ה' (תרס"ו), עמ' 45-5.
  • ועם הוספות, מבוא והערות ע"י י. רוזנטאל בתוך: HUCA כרך כ"א (1948), החלק העברי, עמ' כ"ט-צ"א.

[עוד קטעים עפ"י כת"י פרסם אלכסנדר שייבר בתוך: HCUA, כרך כ"ז (1956), עמ' 291-303. קטעים נוספים מכת"י, שם, כרך ל"ו (1965), עמ' 277-259.

ועיין ר"ל גינצבורג, גנזי שכטר, כרך ב', עמ' 496-491 ; ר"י מאן, ,Texts and Studies כרך ב', עמ' 60; רש"ח קיק ב"ספר זכרון" ליובל השבעים של א. ז. רבינוביץ תל-אביב, תרפ"ד עמ' 78-82. ועי' עוד נחמיה אלוני HUCAכרך ל (1959), ועזרא פליישר, לצבייו ה"שאלות העתיקות" ולבעית זהות מחברן, שם, כרך לח (1967)].

62.

שלשה מאורות הגדולים[עריכה]

לקוטים מפי' רבינו סעדיה גאון על התורה, מפירוש רבינו חננאל עה"ת ופי' רבינו שמעיה לפרשת תרומה.

  • י"ל ע"י רחי"א לבית גד, יוהניסבורג, תש"י, °4.

63.

ילקוט תלמוד תורה[עריכה]

לר' יעקב בר' חננאל סקילי.

ליקוט משני התלמודים ומדרשים על התורה (כת"י ששון בלונדון),

  • על ה' הפסוקים הראשונים מפ' בראשית פרסם רש"א פוזננסקי בשם: ראשיתו של הילקוט תלמוד תורה, בספר היובל לכבוד פרופ' מאיבוים, ברלין, 1914 , עמ' 191 ואילך (ובהוצאה מיוחדת). *קטעים מכת"י זה נדפסו בשמונת חלקי חומש תורה שלמה לספר בראשית.

השווה מנחת בכורים (מחלקה זו, מדור א', מס' 74).

[עיין עוד רש"א פוזננסקי ב"הצופה מארץ הגר", שנה ג', עמ' 7-27, 97-98. ר"ל גינצבורג, שם, שנה ד', עמ' 26-36. ורש"ח קוק ב"קרית ספר" שנה ב' (תרפ"ה-תרפ"ו), עמ' 51-48].

64.

תשובות להנוצרים[עריכה]

מכל מקרא ומראיות הדעת,

מר' בנימין בר' משה מרומא.

  • נדפסה על-פי כת"י עם ציונים ותקונים ב"קבץ על יד", שנה ט"ו (ברלין, תרנ"ט).